האש הדו פרצופית

מאת כתב עורו!‏ באוסטרליה

האש יכולה להיות ידידה או אויבת.‏ האש יכולה להפיח רוח חיים חדשה בנוף או לכלות אותו.‏ שריפות גדולות עלולות להיהפך לכוח הרסני ביותר שקשה מאוד לשלוט עליו.‏

דוגמה אחת להרס הנרחב שזרעה אש משתוללת היא מה שהתרחש באינדונזיה ב־1997.‏ דליקות שפרצו ביערות עשו שמות במדינה,‏ גרמו נזק עצום לאדמה,‏ לבריאות התושבים ולכלכלה.‏ מעטה העשן מדליקות אלו התפשט למדינות שכנות ‏—‏ שמונה במספר ‏—‏ ופגע בכ־75 מיליון איש.‏ דיווחים מצביעים על כך ש־20 מיליון איש נזקקו לטיפול רפואי נגד קצרת,‏ נַפַּחַת הריאות,‏ מחלות לב וכלי דם וכן גם בעיות עיניים ועור.‏

בסינגפור נסק זיהום האוויר לרמות מבהילות.‏ העיר כולה כוסתה בעשן.‏ ”‏אנחנו אסירים בבתים שלנו”‏,‏ קוננה דיירת אחת,‏ שלא העזה לעזוב את ביתה הממוזג.‏ בימים הגרועים ביותר,‏ לא ניתן היה לראות את השמש מבעד לאובך.‏

בשנה שלאחר מכן,‏ ב־1998,‏ נאלצו 000,‏8 תושבים מקולומביה הבריטית,‏ קנדה,‏ לעזוב את בתיהם בשל שריפה שהלכה והתקרבה אליהם בצעדי ענק.‏ שריפה זו היתה רק אחת מתוך קרוב לאלף דליקות שפרצו ברחבי קנדה באותה שנה,‏ מתוכן היו 115 שריפות שבשלב מסוים יצאו מכלל שליטה.‏ שריפה אחת בצפון אלבֶּרְטָה,‏ קנדה,‏ כילתה למעלה מ־000,‏360 דונם של יער.‏ תושב מקומי אחד אמר:‏ ”‏זה נראה כאילו התפוצצה פה פצצה גרעינית.‏ ענן שחור וענקי אפף את כל האזור”‏.‏

פניה המסוכנים של האש

האש היא אחד מכוחות הטבע החזקים ביותר.‏ שריפה המשתוללת ביער יכולה לעצב מחדש את פני האדמה,‏ לשנות את האיזון בין סוגי הצמחים,‏ לחולל תמורות בחייהם של בעלי החיים המקומיים ולסכן חיים ורכוש.‏

אש ענקית יכולה להעלות את הסבירות להתרחשות של סחף.‏ כאשר האדמה חשופה לגשמים כבדים,‏ אשר לא פעם יורדים לאחר קיץ לוהט,‏ האדמה נסחפת.‏ כתוצאה מכך נפגעים צמחים ממינים שונים.‏ חלק מהצמחים העדינים יותר סובלים ומתים,‏ בעוד שאחרים מסתגלים היטב.‏ למרבה הצער,‏ הצמחים המשגשגים הם בדרך כלל עשבים שוטים,‏ אשר משתלטים על האדמה על חשבון הצמחייה המקומית.‏

חיות הניזונות רק מצמחים מסוימים הגדלים באותו מקום נמצאות גם הן בסכנה.‏ באוסטרליה,‏ יונקים מקומיים כמו הקואלה והאוֹפּוֹסוּם האוסטרלי נמצאים בסכנת הכחדה ועלולים להיכחד לחלוטין אם שטחים רבים מסביבתם הטבעית יושמדו באש.‏ ב־200 השנים שחלפו,‏ איבדה יבשת אוסטרליה 75 אחוז מיערות הגשם,‏ 66 אחוז מהשטחים המיוערים,‏ 19 מיני יונקים ו־68 מיני צמחים מקומיים,‏ שרובם המכריע לא מצוי בשום מקום אחר בעולם.‏

ככל שהערים החלו לפלוש יותר ויותר לתוך שטחי היערות שסביבן,‏ האנשים נעשו פגיעים יותר להשפעותיה ההרסניות של האש.‏ בדצמבר 1997,‏ עלו בלהבות יותר מ־4.‏2 מיליון דונם במאות דליקות שהשתוללו בפרברי סידני,‏ אוסטרליה,‏ ובמספר ערים קטנות סביב לבּלוּ מאוּנטֶנז (‏ההרים הכחולים)‏.‏ בערך מחצית מהדליקות יצאו מכלל שליטה.‏ מפקד מכבי־האש אמר שהיו אלו השריפות הנוראיות ביותר שהוא ראה ב־30 השנים האחרונות.‏ מאות אנשים נאלצו לפנות את בתיהם ואחרים איבדו את בתיהם בלהבות.‏ האש גם גבתה את חייהם של שני אנשים.‏ החל מסוף דצמבר 2001,‏ הועלתה האפשרות ששריפות שנגרמו על־ידי הצתות כילו כ־6.‏7 מיליון דונם של יערות.‏

כשהאש מאיימת

ישנם מספר גורמים האחראים להשתוללות דליקות שיצאו מכלל שליטה.‏ גורם אחד הוא דפוס מזג אוויר הקשור לאֵל ניניו,‏ תופעת טבע המתרחשת במחזוריות קבועה וגורמת לחום וליובש ברחבי העולם.‏ כל אזור שחווה את תקופת היובש שמותיר מאחוריו האל ניניו,‏ הוא בעל המרכיבים האידיאלים לפריצת שריפה.‏

על־פי־רוב,‏ רשלנותו של האדם גורמת לפריצת שריפות.‏ הצתה מכוונת נחשבת במדינות רבות לעבירה פלילית.‏ מעריכים שלפחות מחצית מן השריפות ביערות שבבעלות ממשלתית בניו סאות’‏ וויילס,‏ אוסטרליה,‏ נובעות כתוצאה מהצתות או תאונות.‏

הטיפול חסר האחריות בסביבה הינו גורם נוסף שיכול להוביל לשריפות רציניות.‏ כריתת עצים הופכת את היערות לדליקים יותר.‏ ”‏שכבת הדלק”‏ שבה תלויה האש מתרבה משיירי השברים והנסורת לאחר כריתת העצים.‏ כריתת העצים אף מחסלת את מעטה העלים ממעל,‏ דבר המאפשר לאור השמש לחדור לחומר המת על הקרקע ולייבש אותו.‏ ניצוץ אחד והשילוב הרגיש הזה יכול להתלקח ולהסתיים באש אוֹכֵלָה שעלולה לצאת בקלות מכלל שליטה.‏

שיקולים כלכליים יכולים גם כן להחמיר את בעיית השריפות הגדולות.‏ חקלאות בשיטת הכיסוח וההבערה,‏ בה נוקטים כבר מאות שנים באינדונזיה,‏ בקושי מפרה את האיזון הטבעי.‏ כאשר חקלאים מפקחים בקפידה על היקף הדליקות,‏ יש להן בערך אותן ההשפעות על הסביבה כמו דליקה טבעית.‏ אולם,‏ בזמן האחרון,‏ השיטה המסורתית של כיסוח והבערה גדלה בהיקפה ונעשתה לתעשייתית.‏ עם הגידול בביקוש העולמי למוצרים כמו שמן דקלים,‏ משמידים יערות ובמקומם נוטעים מטעי ענק של שתילים הצומחים במהירות ומניבים רווחים נאים.‏ הדרך הפשוטה והזולה ביותר לפנות שטח אדמה היא על־ידי שריפת הצמחייה הטבעית.‏ אי לכך,‏ שורפים שטחים עצומים מבלי להתחשב ביתרונות ארוכי הטווח של שמירה על כמות מספקת של שטחי יערות.‏

פניה המסבירים של האש

אף־על־פי שהאש יכולה לחולל שמות ולזרוע הרס אדיר,‏ היא יכולה להיות מאוד יעילה עבור מינים רבים של צמחים וחיות.‏ לאמיתו של דבר,‏ היא יכולה למלא תפקיד חשוב בשמירת האיזון שבטבע.‏ כיצד?‏

האש היא אחת מידידותיו הוותיקות ביותר של האדם.‏ היא מחממת אותו,‏ מספקת לו אור ומסייעת לו לבשל את מזונו.‏ הילידים האוסטרלים נעזרו באש במשך מאות שנים כחלק משגרת החיים היומית והעונתית שלהם.‏ האש כה חשובה לאנשי היַאנְיוּאַה שבאוסטרליה עד כדי כך שבשפתם יש יותר מתריסר מילים המתארות את סוגי האש והשפעותיה השונות.‏ לדוגמה,‏ כשהם מדברים על אש הפורצת ביערות או אש פראית הם יאמרו גמבּמבּרה‏.‏ במילה ווֹרמאן הם משתמשים כדי לתאר חבל ארץ חרוך,‏ שהוא טוב לציד.‏ עשן המיתמר מעלה ויוצר ענן שחור ידוע כרוּמארִי‏.‏

ילידים אלו נעזרים במה שנקרא ”‏חקלאות מקל אש”‏ כדי לטפל באדמה שבה הם חיים.‏ הם מציתים אש ושומרים עליה נמוכה וחלשה לצמצום הצטברות השאריות של צמחים מתים או יבשים,‏ המשמשים כדלק העיקרי של השריפות.‏ שליטה מבוקרת באש בדרך זו איפשרה לאבוריגינים להתקיים ביעילות ותוך כדי כך לשמור על סביבת הגידול הטבעית של הצמחים והחיות.‏ כמו כן,‏ הדבר איפשר להם להקטין את הסיכון שאנשים יילכדו פתאום בדליקות מסוכנות.‏

החשיבות של דליקה מבוקרת

כשמתיישבים מאירופה הגיעו לאוסטרליה לפני קצת יותר מ־200 שנה,‏ נתערער האיזון העדין בין האדם,‏ הטבע והאש.‏ מנקודת מבטו של האירופאי,‏ האש היתה דבר שיש לדכאו.‏ הדליקות נעשו פחות נפוצות,‏ אך בשל הצטברות ה”‏דלק”‏,‏ הדליקות שכן פרצו היו עזות יותר וקשות יותר לשליטה.‏ אולם,‏ לאחרונה,‏ ממשלות לומדות מניסיונם של הילידים האוסטרלים ופיתחו אסטרטגיה הנקראת ”‏דליקות מבוקרות”‏.‏ שיטה זו מאפשרת לדליקות לבעור בצורה מבוקרת כדי למנוע שריפות מסוכנות יותר.‏ מציתים שריפות קטנות שלא בעונת הדליקות.‏ שריפות אלו מתקדמות בקצב איטי,‏ להבותיהן נמוכות והן מכלות את הפסולת מבלי להפריע לעצים.‏ על־פי־רוב,‏ הטל שיורד עם ערב מכבה אותן.‏

המטרה של ניהול שריפת יערות מבוקרת נועדה להגן על חיים ורכוש,‏ וכן גם לשמור על מגוון הצמחים והחיות המקומיים.‏ דליקות מבוקרות מצמצמות את ההתפשטות האגרסיבית של כמה סוגים זרים של עשבים שוטים.‏ הדבר גם עוזר לשמירת בתי גידול מגוונים החיוניים לשימור מיני חיות מקומיות.‏

מספר מינים של צמחים נעזרים באש כדי להנביט את זרעיהם.‏ לכמה מהם ישנה קליפה חיצונית כה קשה עד שנדרשת אש כדי לבקע אותה ולאפשר לרטיבות לחלחל פנימה.‏ חוקרים גם גילו שעשן השריפה עוזר לזרעים לנבוט.‏ ישנם כ־70 מרכיבים בעשן שעשויים לדרבן את נביטת הזרע,‏ ואחד החשובים שבהם הוא דו־תחמוצת החנקן.‏

בשטח שזה עתה עלה בלהבות נוצרת אדמה עשירה בחומרים מזינים כמו חנקן וזרחן.‏ האש משחררת חומרים מזינים המאוכסנים בעלים המתים,‏ מאפשרת לאור השמש לחדור לקרקע ויוצרת מצע אידיאלי לזרעים.‏ צמח השיטה,‏ לדוגמה,‏ יוצר זרעים חדשים לאחר שריפה ומשגשג בתנאים הנוצרים כתוצאה מן השריפה.‏

נראה שחיות רבות מפיקות גם הן תועלת מהתנאים השוררים בשטח עם שוך השריפה,‏ במיוחד מהצמיחה המחודשת של הצמחייה,‏ אותה הם מוצאים יותר מעודנת ועסיסית.‏ כמה מינים של וולבי (‏סוג קנגורו קטן)‏ וקנגורו מעדיפים לפקוד יערות שפורצות בהם דליקות בתדירות גבוהה והם נחשבים לחיות התלויות באש.‏ זאת משום שהצמחים שמשמשים להם מקור של מזון ומחסה,‏ תלויים גם הם באש לשם צמיחה מחודשת וקיום.‏

יש עוד הרבה מה ללמוד

שני פניה של האש הופכים להיות יותר מובנים,‏ אך יחסי הגומלין בין האש לבין הסביבה קצת יותר מסובכים להבנה,‏ ויש עוד הרבה מה ללמוד.‏ האופן שבו משפיעה האש על מינים מיוחדים של צמחים ובעלי חיים דורש מחקר נוסף.‏ השפעתה של האש על האקולוגיה בקנה מידה גדול יותר מחייבת גם היא לימוד נוסף.‏ חלק מהשאלות הדורשות מענה הן:‏ האם הדליקות מחמירות את אפקט החממה?‏ איזו השפעה יש לעשן הדליקות על מזג האוויר?‏ כיצד מגיבות הדליקות בתנאים מסוימים?‏

בימים אלו קיימות תוכנות מחשב,‏ הנקראות מודלים,‏ אשר תוכנתו במיוחד לחזות מראש את התנהגותה של האש.‏ התוכנות מנתחות נתונים של טמפרטורה,‏ דלק,‏ מהירות הרוח ותנאי מזג אוויר אחרים.‏ למרבה הצער,‏ המודלים של ימינו אינם מדויקים תמיד,‏ ואין הם מסוגלים לצפות תופעה יוצאת דופן כמו התפרצות של אש או התעצמות להבות פתאומית.‏ בסדרת הדליקות שהיו בסידני ב־1997,‏ איבדו שני כבאים מנוסים את חייהם כתוצאה מאחת ההתפרצויות הללו,‏ הנקראות ”‏אצבעות המוות”‏.‏

קשה במיוחד לצפות התפרצות דליקות גדולות משום שהן יכולות ליצור מזג אוויר משלהן,‏ כולל רוחות עזות,‏ עננים וסופות רעמים.‏ הרוח שלהן יכולה לשנות כיוון או מהירות בפתאומיות ולגרום לאש להיות בלתי יציבה.‏ החוקרים מקווים לשפר את המודלים הנוכחיים על־ידי צירוף גורמים אלו ומידע נוסף,‏ כמו סוג הקרקע,‏ השיפוע שלה ותפוצת חומרי הדלק של השריפה.‏

כדי להשיג מטרה זו,‏ המרכז הלאומי למחקרים אטמוספיריים (‏NCAR)‏ שבקולורדו,‏ ארצות־הברית,‏ נטל על עצמו פרויקט.‏ ה־NCAR צייד מטוס תובלה מדגם 130-C בציוד מדעי מתקדם ביותר ובשבע תחנות עבודה ממוחשבות,‏ כשהכול מוגן על־ידי חומרי בידוד עבים.‏ המטוס מתוכנת לטוס מעל שריפה ולקחת דגימות מידע בעזרת חיישנים שהורכבו על כנפיו.‏ אחר כך,‏ הנתונים מעובדים במחשבים.‏ במטוס יש מצלמת אינפרא־אדום בשם תֵרְמָאקַם,‏ אשר יכולה להראות את עוצמת האש היחסית בכל חלק מהשריפה.‏ בדרך זו לומדים מדעני NCAR לשפר את המודלים העכשוויים של התנהגות האש.‏

התקווה היא שמודלים משופרים אלה יאפשרו למומחים לשלוט באש בבטיחות.‏ היכולת לחזות במדויק את מהלך האש עשויה לצמצם את הסיכונים עימם מתמודדים הכבאים כדי להגן על הציבור.‏

כן,‏ האש עלולה להיות אויבת הרסנית ומזיקה אם היא יוצאת מכלל שליטה,‏ אך יחד עם זאת היא עשויה להיות ידידה מועילה.‏ האש משחקת תפקיד מהותי במחזור הטבע שיסד בורא היקום על מנת לחדש את כדור־הארץ ולשמור על מגוון מאוזן של צמחים וחיות.‏

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

איילים מבוהלים מתרחקים מסחף השריפה במדינת מוֹנְטַנָה בִּיטֵרוּט שבריבר וואלי

‏[‏שלמי תודה]‏

John McColgan, BLM, Alaska Fire Service

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

אש מבוקרת באוסטרליה

‏[‏שלמי תודה]‏

התמונה באדיבות Queensland Rural Fire Service