הַצֶפֶּלִינִים ‏—‏ ענקים מרהיבים בשחקים

‏”‏אבי היה אלחוטן בגשר הפיקוד של הצֶפֶּלִין,‏ והוא אהב כל דקה בעבודה שלו”‏,‏ סיפרה לעורו!‏ אינְגְבּורג ווֹלְדְוֹרף.‏ ואכן כן,‏ בראשית המאה ה־20,‏ השתומם רוב העולם למראה ספינות אוויר ענקיות אלו.‏ בכל מקום שאליו הגיעו הן גרמו להתרגשות רבה.‏

עידן ספינות האוויר הענקיות כבש את העולם בחלקה הראשון של המאה ה־20.‏ הן הגיחו במלוא הדרן לבימת העולם בשל ביצועיהן המרשימים ‏—‏ ביצועים שעליהם העיבו האסונות הקשים שהם גרמו.‏ כאשר התרסקה ההִינְדֶנְבּוּרְג בלֵייקְאֵרְסט,‏ ניו־ג׳רזי,‏ ארה״ב,‏ בשנת 1937,‏ תם בבת אחת עידן ספינות האוויר.‏ אך לעידן זה יש היסטוריה מרתקת.‏

מכדורים פורחים לספינות אוויר

במשך מאות שנים ניסו ממציאים למצוא דרך שבה יוכל האדם לטוס.‏ הצרפתים בני המאה השמונה־עשרה ז׳וזף מישל וז׳אק־אַטְייֶן מוֹנגוֹלפייֶה הבחינו שעשן עולה באוויר והגיעו למסקנה כי לעשן יש סגולה מיוחדת שאולי תוכל לעזור לאדם לטוס.‏ לכן,‏ הם הכינו שק ענקי העשוי מנייר ובד והציבו אותו מעל מדורה המעלה עשן.‏ כפריים שהתקבצו לחזות בניסוי הוכו בתדהמה כשהשק התרומם השמיימה.‏ ביוני 1783 המציאו האחים מונגולפייה את הכדור הפורח.‏ חמישה חודשים לאחר מכן התרחשה הטיסה המאויישת הראשונה בכדור הפורח של מונגולפייה.‏

אולם,‏ הכדורים הפורחים נסחפו עם הרוח ולא ניתן היה לנווט אותם לכיוון מסוים.‏ היתה נחוצה שיטת הנעה מסוימת שתהפוך את הכדור הפורח לבר־ניווט.‏ הראשון ששילב בין כוח ההרמה לכוח ההנעה היה הצרפתי אנרי ז׳יפאר,‏ אשר ב־1852 הטיס ספינת אוויר בעלת הנעת קיטור.‏ במקום להשתמש באוויר חם כדי ליצור התרוממות,‏ השתמש ז׳יפאר במימן,‏ גז הקל יותר מן האוויר.‏ מכיוון שניתן היה לנווט את כלי הרכב של ז׳יפאר הוא כונה דירזַ’‏בּל,‏ כינוי שמשמעו בלטינית ”‏בר־היגוי”‏.‏

כעשר שנים מאוחר יותר,‏ הועבר קצין צבא גרמני לאמריקה הצפונית כדי לשמש כמשקיף צבאי במלחמת האזרחים שהתחוללה שם.‏ הקצין הבחין כי שני הצדדים השתמשו בכדורים פורחים כדי להשקיף על עמדות האויב.‏ הטיסה הראשונה שלו בכדור פורח מעל לנהר המיסיסיפי כל כך הרשימה את הקצין עד שהשם שלו נקשר באופן בל יימחה לספינות האוויר.‏ היה זה הרוזן פֶרְדִינַנְד פוֹן צֶפֶּלִין.‏

ספינות האוויר הענקיות של הרוזן צפלין

צפלין התלהב מהרעיון של ספינת אוויר שתהיה גדולה דיה לשאת מספר נוסעים או מטען כבד.‏ הוא השיג דרך ממציא קרואטי בשם דיוויד שוורץ דגם של ספינת אוויר ששלדתה עשויה אלומיניום.‏ ספינות האוויר שלו היו מיוחדות בשל גודלן העצום וצורת הסיגר.‏ לצפלין היתה שלדת מתכת ומעטפת בד חיצונית.‏a לשלדה עצמה או מתחתיה היה מחובר קרון,‏ או גונדולה,‏ אשר הכיל את הצוות.‏ הנוסעים התאכסנו בגונדולה או בגחון הספינה.‏ המימן סיפק את כוח ההרמה והכיל מספר תאים ‏—‏ תאי גז או שקי גז ‏—‏ הממוקמים בתוך השלדה.‏ את כוח ההנעה סיפקו המנועים שהיו מורכבים על השלדה.‏ הניסויים של הרוזן צפלין בספינות אוויר,‏ ייחסו לו תדמית של אדם נועז מדי ואקסצנטרי.‏ אך לבסוף,‏ מאמציו נשאו פרי.‏

הרוזן צפלין עזב את הצבא והחל להתמקד בעיצוב ובניית ספינות אוויר.‏ טיסת הבכורה שלו היתה קרוב לפרידריכְסהאפֶן,‏ גרמניה,‏ ביולי 1900.‏ על גדות אגם קונסטנס התגודד המון רב וראה את כלי התעופה בצורת הגליל,‏ באורך של 127 מטר בערך,‏ טס מעל המים במשך 18 דקות.‏ בעקבות כך נוסדה חברה לבניית ספינות אוויר,‏ ונבנו ספינות נוספות.‏ מעתה ואילך הרוזן לא נחשב עוד לאדם מוזר;‏ הוא הפך לסלבריטי בקנה מידה עולמי.‏ הקיסר הגרמני כינה אותו הגרמני הגדול ביותר של המאה ה־20.‏

תחבורת הנוסעים האווירית הראשונה בעולם

הרוזן צפלין ראה בספינות האוויר הענקיות דרך שבה תוכל גרמניה להשיג עליונות צבאית.‏ במלחמת העולם הראשונה,‏ השתמשו הכוחות הצבאיים של גרמניה בצפלין לצורכי ריגול ואפילו כדי להטיל פצצות.‏ למעשה,‏ ההתקפה האווירית שזרעה את ההרס הרב ביותר במלחמה זו היתה התקפה של צפלין שטס בשמי לונדון.‏

אולם,‏ אוהדים נלהבים של ספינות האוויר זיהו את הפוטנציאל הגלום בהן לספק שירותי תעופה אזרחיים.‏ אי לכך,‏ ב־1909 הוקמה החברה הגרמנית לתחבורה בספינות אוויר,‏ שהיתה החברה הראשונה בעולם לשירותי תעופה.‏ במרוצת השנים הורחב השירות הזה גם מחוץ לגבולות אירופה.‏ הצפלינים גרף צפלין והִינְדֶנְבּוּרְג ערכו נסיעות הלוך וחזור מגרמניה לריו דה ז׳נרו ולייקארסט.‏

קדחת הצפלין הדביקה גם את ארצות־הברית.‏ לאחר טיסת הבכורה של הגרף צפלין מפרידריכְסהאפֶן לחוף המזרחי שבארה״ב בשנת 1928,‏ שבמהלכה ניזוקה ספינת האוויר,‏ רץ הנשיא קוּלִיג’‏ למדשאות הבית הלבן כדי לראות את הספינה הענקית חולפת מעל לראשו.‏ ניו־יורק לא ידעה עצמה מרוב התלהבות;‏ העיר קיבלה את צוות הגרף צפלין במצעד ובהשלכת פתיתי נייר צבעוניים.‏

עלייה לסיפון ההינדנבורג

הטיסה בספינת אוויר היתה שונה מטיסה במטוס מודרני.‏ דמיין לעצמך את העלייה לסיפון ההינדנבורג,‏ שהיה ארוך פי שלושה ממטוס הג׳מבו ובגובה של בניין בן 13 קומות.‏ לרשותך עמדו,‏ לא מושבים,‏ כי אם תא עם מיטה,‏ שירותים ומקלחת.‏ בעת ההמראה,‏ לא היה צורך לחגור חגורת בטיחות.‏ במקום זאת,‏ יכולת להישאר בתא שלך או לשוטט בטרקלין ולהביט בנחת מעבר לחלון שיכול להישאר פתוח.‏ כל האמצעים שעמדו לרשות הנוסעים הוצבו בבטן הענקית של ספינת האוויר.‏

לפי הספר הינדנבורג — היסטוריה מאויירת (‏Hindenburg—An Illustrated History)‏,‏ 50 נוסעים סעדו בחדר האוכל,‏ כשהם יושבים סביב שולחנות המכוסים במפות שולחן לבנות וערוכים בכלי כסף וחרסינה מהודרים.‏ בטיסה אטלנטית טיפוסית השתמש צוות המטבח ב־200 קילוגרם של בשר ועוף,‏ 800 ביצים ו־100 קילוגרם חמאה.‏ המטבח היה מצויד בתנור חשמלי,‏ כיריים,‏ מכונת קרח ומקרר.‏ פסנתר כנף קטן קישט את הטרקלין,‏ שבו הדיילת דאגה לנוחיות הנוסעים.‏

ההינדנבורג נבנתה כך שתהיה נוחה ולאו דווקא מהירה.‏ במהירות טיסה הקרובה ל־130 קילומטר לשעה ובגובה 200 מטר,‏ חציית האוקיינוס האטלנטי הצפוני המהירה ביותר של ההינדנבורג היתה בשנת 1936 וארכה 43 שעות.‏ בדרך כלל הטיסה עברה ללא כל בעיות.‏ בטיסה אחת מלייקארסט,‏ אחת הנוסעות היתה כה עייפה כשעלתה לספינה ולכן נשארה לישון בתא שלה.‏ מאוחר יותר קראה לדייל ודרשה לדעת מתי הספינה תמריא כבר.‏ הדייל הנבוך הסביר לה שכבר שעתיים הם באוויר.‏ ”‏אני לא מאמינה לך”‏,‏ רטנה.‏ הגברת השתכנעה רק כאשר הלכה לטרקלין,‏ הביטה דרך החלונות וראתה את חופי ניו־אינגלנד כמה מאות מטרים מתחת.‏

כלי הטיס המפורסם ביותר אי־פעם

שיא תקופת הצפלין הגיע בשנת 1929 כאשר הגרף צפלין יצאה למסע מסביב לעולם.‏ ההתחלה הרשמית היתה בלייקארסט.‏ ספינת האוויר הקיפה את העולם ממערב למזרח תוך 21 יום.‏ במהלך המסע נחתה בפרידריכְסהאפֶן ואחר כך בטוקיו,‏ שם רבע מיליון אנשים התקהלו כדי לקבל אותה,‏ וכן גם בסן־פרנסיסקו ובלוס־אנג׳לס.‏ כעבור שנתיים,‏ שוב עשתה הגרף היסטוריה:‏ היא טסה לקוטב הצפוני,‏ ושם נפגשה עם שוברת קרח רוסית.‏ ההינדנבורג — היסטוריה מאויירת מציין:‏ ”‏עד אותה עת הגרף צפלין כמעט והשיגה מוניטין מיסטי.‏ לכל מקום שאליו הגיעה היתה סביבה התרגשות רבה.‏ סביר ביותר לומר שהיא היתה כלי הטיס המפורסם ביותר אי פעם,‏ אפילו יותר מן הקונקורד של ימינו”‏.‏

גם אומות אחרות חזו עתיד מזהיר לספינות האוויר הקשיחות.‏ בריטניה תיכננה להקים צי של ספינות אוויר כדי לאחד את קצוות האימפריה הנרחבת שלה על־ידי טיסות קבועות להודו ולאוסטרליה.‏ בארצות־הברית,‏ היתה השֵנְאַנְדוֹאה‏,‏ ספינת האוויר הקשיחה הראשונה שנופחה בגז הליום כדי להתרומם,‏ במקום במימן המתלקח.‏ לאַקְרוֹן ולמֵקוֹן היתה היכולת לשגר ולהנחית בחזרה,‏ תוך כדי טיסה,‏ מטוסים קטנים שהיו מאוכסנים בבטן הספינה.‏ עם מכשיר התבייתות הרדיו,‏ הפכה המקון להיות לנושאת המטוסים האווירית הראשונה היעילה ביותר בעולם.‏

אסונות קשים

‏”‏כן,‏ אבי אהב לטוס”‏,‏ אמרה אינגבורג וולדורף,‏ שהוזכרה בהתחלה.‏ ”‏אבל הסיכונים הטרידו אותו”‏.‏ אביה טס בתקופת מלחמת העולם הראשונה,‏ אבל אפילו בתקופות שלום,‏ טיסה בספינת אוויר,‏ למרות ההישגים המפורסמים,‏ היתה מסוכנת.‏ מדוע?‏

אחד האויבים הגדולים ביותר של הצפלין היה מזג האוויר.‏ מתוך 24 ספינות האוויר הראשונות שבנו הרוזן צפלין והחברה שלו,‏ 8 נפגעו או נהרסו לחלוטין כתוצאה מתנאי מזג אוויר קשים.‏ בשנת 1925 נקרעה ספינת האוויר שנאנדואה לגזרים באמצע הטיסה בגלל רוחות עזות.‏ עוד שתי התרסקויות של ספינות אוויר שנגרמו כתוצאה ממזג אוויר קשה ‏—‏ האקרון בשנת 1933 והמקון פחות משנתיים אחר כך ‏—‏ בישרו על תום עידן ספינות האוויר הקשיחות והעצומות בארצות־הברית.‏

התקוות הבריטיות נשענו על ה־101 R.‏ בשנת 1930 יצאה ה־101 R מבריטניה להודו.‏ היא לא הספיקה להתרחק הרבה מצרפת,‏ ואז נתקלה במזג אוויר סוער והתרסקה.‏ כתב אחד מדווח ש”‏שום אסון מאז אובדן הטיטניק ב־1912 לא זיעזע כל כך את הציבור הבריטי”‏.‏ ימי הזוהר של ספינות האוויר הקשיחות של בריטניה הגיעו אל קצם.‏

אף־על־פי־כן,‏ בתעשיית הצפלין הגרמנית,‏ עדיין שרר ביטחון גבוה.‏ ואז הגיע האסון שזיעזע את העולם.‏ במאי 1937 טסה ההינדנבורג מפרנקפורט לניו־ג׳רזי והתכוננה לנחיתה בבסיס ספינות האוויר של לייקארסט.‏ לפתע,‏ הופיעה להבת אש קטנה בראש המעטפת החיצונית,‏ בסמוך לזנב.‏ עד מהרה,‏ הפך המימן בתאי הגז את ספינת האוויר לאש תופת.‏ שלושים ושישה איש נהרגו.‏

לראשונה בהיסטוריה צולם אסון כזה בזמן אמת.‏ סרט החדשות בן 34 השניות של האסון,‏ מהרגע שפרצה הלהבה הראשונה ועד שהכלי הענק התרסק על הקרקע,‏ הוצג ברחבי העולם,‏ בנוסף לדברי ההסבר שנבעו מגרון חנוק מדמעות של השדר:‏ ”‏זה נשרף,‏ נשרף בלהבות.‏.‏.‏ אוי,‏ האנושות וכל הנוסעים!‏”‏ עידן ספינות האוויר נמשך 30 שנה;‏ במובן מסוים,‏ הוא הגיע לקצו תוך 34 שניות.‏

דור חדש של ספינות אוויר

פרידריכְסהאפֶן מעולם לא איבדה את משיכתה לספינות אוויר.‏ מוזיאון הצפלין לוקח את מבקריו למסע בזמן ומציע להם הזדמנות לטפס שוב לחלק משוקם של ההינדנבורג.‏ מדריך הסיור במוזיאון,‏ אשר ראה את ההינדנבורג האמיתית במשחקים האולימפיים בברלין בשנת 1936,‏ סיפר לעורו!‏:‏ ”‏קשה לתאר כיצד אתה חש לאחר שראית צפלין.‏ זה היה מהמם”‏.‏

דור חדש של ספינות אוויר עומד לצאת לאוויר העולם תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית.‏ ספינות האוויר האלו,‏ שהן קטנות יותר מהגרסה הקודמת שלהן,‏ ישמשו ”‏לתיירות שקטה וידידותית לסביבה”‏.‏ האם הן יגיעו לפסגות ההישגים של אבותיהן,‏ ענקי השמים המרהיבים?‏ ימים יגידו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

הרוזן פֶרְדִינַנְד פוֹן צֶפֶּלִין

‏[‏שלמי תודה]‏

תמונות בעמוד 20:‏ Archiv der Luftschiffbau Zeppelin GmbH

‏[‏תמונות בעמוד 21]‏

בואינג 747

הִינְדֶנְבּוּרְג

הטיטניק

‏[‏תמונות בעמודים 22,‏ 23]‏

מימין לשמאל:‏ ה”‏גְרָף צפלין”‏ מעל לפילדלפיה;‏ חדר הבקרה;‏ הטרקלין

‏[‏שלמי תודה]‏

Archiv der Luftschiffbau Zeppelin GmbH

‏[‏תמונות בעמוד 24]‏

אסונה של ההִינְדֶנְבּוּרְג בלייקארסט ב־1937 הוביל לקץ הדרמטי של עידן ספינות האוויר הענקיות

‏[‏שלמי תודה]‏

תמונות:‏ Brown Brothers