מבט על העולם
שיהיה לך פיהוק מהנה!
עובר ברחם מתחיל לפהק כבר לאחר 11 שבועות מרגע ההתעברות, מסביר השבועון הספרדי סַאלוּד. ככל הנראה, תגובה לא־רצונית זו מאפיינת את רוב היונקים, וכן גם מספר ציפורים וזוחלים. למרות שטרם נתגלתה הסיבה האמיתית לפיהוק, הבחינו החוקרים שפעולות כמו התמתחות מתלוות לפיהוק. תנועות אלו, הם מציינים, ”מעלות את לחץ הדם ואת תדירות פעימות הלב, וגם מרפות את השרירים ואת המפרקים”. כאשר אנו נועלים את הלסתות למניעת הפיהוק, אנו מוותרים על היתרונות הנלווים. אי לכך, צוות המחקר ממליץ שאם הנסיבות מאפשרות, עלינו ”למתוח את הלסתות ואת שרירי הפנים בטבעיות” בזמן שאנחנו מפהקים. מי יודע — פיהוק טוב אולי יפיח רוח חיים מחודשת ביום שלפניך!
אוכמניות נלחמות בזיהומים
”למיץ האוכמניות היסטוריה ארוכה ומכובדת”, אומר הטיימס של לונדון. ”הוא נודע הן כתרופה והן כמשקה בקרב האינדיאנים [ו]הוא שימש את המלחים האמריקנים נגד מחלת הצפדינה”. מיץ האוכמניות עשיר בוויטמין C ואנטיאוקסידנטים (חומרים נוגדי חמצון), ו”מכיל גם חומרים קוטלי חיידקים, היעילים במיוחד במאבק בזיהומים בדרכי השתן”. אולם, אין זה בזכות השפעת המיץ על חומציות השתן, כפי שחשבו בעבר. למעשה, אומר הטיימס, הדבר נובע מחומרים אשר ”מונעים מחיידקי הקוֹלי [הגורמים לרוב הזיהומים, לרבות דלקת שלפוחית השתן] להידבק לדפנות דרכי השתן, כך שהחיידקים נשטפים החוצה לפני שמתפתח זיהום”. חוקרים מצאו גם שמיץ האוכמניות יכול להפחית את השפעותיה של דלקת חניכיים.
מניעת נזק מוחי לקורבנות התקפי לב
”לפי שני מחקרים מהפכניים, הורדת טמפרטורת הגוף בכמה מעלות בלבד אצל חולים שעברו התקף לב תקטין משמעותית את הסיכון שלהם לסבול מנזק מוחי או למות אחרי ההתקף”, כך נמסר בכתבה בעיתון טורונטו סטאר של קנדה. מחקר שכלל חמש מדינות אירופאיות ומחקר אחר שכלל את אוסטרליה גילו שהורדה מתונה של חום הגוף תורמת להחלמה טובה יותר של החולים מבחינת התפקוד הנוירולוגי והקוגניטיבי. טמפרטורת הגוף של אלו שעברו התקף לב והיו מחוסרי הכרה כאשר הגיעו לבית־החולים הורדה, בעזרת אוויר קר ושקיות קרח, ל־33 מעלות צלסיוס למשך 12 עד 24 שעות. לדברי הקרדיולוגית בת’ אברמסון, טיפול לא־יקר ופשוט טכנולוגית מפחית ”את צריכת החמצן במוח וגם מדכא את התהליכים הכימיים שהורגים תאי מוח”, אומר הסטאר. ”עושה רושם ששיטת הקירור מוצלחת עד כדי כך שרופאים בקנדה, בארצות הברית, באוסטרליה ובאירופה ממליצים ששיטה זו תיושם בטיפול בכל חולי הלב שמגיעים לבית־החולים”.
חיילים לא־חוקיים
”אמנה האוסרת על שימוש בילדים כחיילים נכנסת היום לתוקפה, ומכתירה בהצלחה מאמץ בינלאומי מתמשך בן עשר שנים של מאבק באחת מההפרות הבולטות של זכויות האדם בעולם”, אמר ארגון האומות המאוחדות בהודעה לעיתונות ב־12 בפברואר 2002. הקווים המנחים של האמנה, החתומה על־ידי 96 מדינות, ”קובעים כי על שום אדם מתחת לגיל 18 לא יחול חוק גיוס חובה לצבא, ויחייבו מדינות שונות להעלות את גיל המינימום להתנדבות לצבא לפחות לגיל 16”. ההערכה היא ש”כעת חצי מיליון ילדים משרתים בצבאות ממשלתיים, בגורמים המסייעים לצבא ובקבוצות לחימה ב־85 מדינות ברחבי העולם; למעלה מ־000,300 מתוכם משתתפים בקרבות באופן פעיל ביותר מ־35 מדינות”. לפי שירות החדשות של האו״ם באינטרנט, רבים מאותם ילדים נחטפו ו”הם מוכים או נרצחים אם הם מנסים להימלט. בנות פגיעות במיוחד, משום שלפעמים מנצלים אותן מינית”.
תרופות וקשישים
”בני 60 ומעלה נוטלים בממוצע שלוש תרופות שונות, פי שלושה מצעירים חולים”, אומר כתב העת הגרמני דר שפיגל. ”אולם, הסיכון בתגובות בין־תרופתיות, הכרוכות בתופעות לוואי, עולה בצורה דרמטית כשנוטלים מספר תרופות ביחד”. סיבוך אפשרי נוסף הוא ”שרופאי משפחה... פעמים רבות אינם מביאים בחשבון את הירידה בכושר תפקוד הכליות בגיל מבוגר”. התוצאה היא שתרופות עלולות להצטבר בתוך הגוף. לכן, ”המינון שנותנים לאדם בן 40 עלול להרעיל אדם בן 70”, מסביר דר שפיגל. ”קשישים רבים אף מסבכים את המצב משום שהם ממעטים לשתות נוזלים”. הכתבה מוסיפה כי ההתייבשות לבדה עלולה לגרום לתופעות לוואי הדומות לאלו הנגרמות ממשככי כאבים, מסמי הרגעה ומתרופות נגד יתר לחץ דם. הסימפטומים כוללים בלבול, הזיות והתקפי סחרחורות, ואז טופלים את האשמה על גיל הזקנה.
אקסטזי קטלני
תשעה מכל עשרה אנשים שהולכים למסיבות ריקודים פרועות הנמשכות אל תוך הלילה, צורכים את סם המרץ אקסטזי, כך מדווח העיתון הספרדי אל פַּייס. לאחרונה, מתו שני צעירים ממנת יתר של אקסטזי באחת מן המסיבות האלו בספרד. ”הציעו לך סמים כל הזמן”, נזכר חברם של השניים. מה מניע את הצעירים לקחת את הסם? לחץ חברתי והרגשת העליזות וההערכה העצמית שהאקסטזי מעורר. צעירים נוהגים לערבב את סם האקסטזי עם סמים כמו חשיש וקוקאין או עם אלכוהול וחומרים אלו מחמירים את תופעות הלוואי המסוכנות שלו. מלבד אובדן זיכרון ודיכאון, האקסטזי עלול לגרום ל’בעיות נשימה, לדימום מוחי ואפילו למוות’, מזהירה התוכנית הספרדית הלאומית נגד סמים.
מקללים בעבודה
ניבול פה נעשה לנפוץ במקומות עבודה רבים, כך מדווח הגאזט של מונטריאול, קנדה. כמה מומחים טוענים שהקללות מוסיפות למתחים בעבודה. קרן הרלוס, פרופסור להתנהגות ארגונית באוניברסיטת מֶק־גיל, מציינת: ”אם ניבול הפה הוא חלק מביקורת שלילית, עלולה להיות לו השפעה מזיקה על תפוקת העובדים, על כבודו העצמי של העובד או על בריאותו”. לדברי העיתון, ”ברוב המקרים הבוס נותן את הטון” במקום העבודה ואחרים פועלים כדוגמתו. אם אתה מוטרד מקללות במקום עבודתך, הגאזט מציע שתפנה דבר ראשון ”לאדם שלדעתך עבר את הגבול ובקש ממנו בצורה מנומסת להפסיק עם סגנון הדיבור הבוטה בנוכחותך”.
עבודות הבית מכניסות אותך לכושר
האם שאיבת אבק, ניקוי חלונות ודחיפת עגלת התינוק הם בבחינת פעילות גופנית בריאה? התשובה היא כן, לפי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קווינסלנד, אוסטרליה. חוקרים בחרו שבע אמהות שיש להן ילדים מתחת לגיל חמש, וחיברו להן משאפים שמדדו את כמות החמצן שהן צרכו בשגרה היומיומית שלהן, מסבירה הכתבה בעיתון קנבּרה טיימס. לדברי החוקרים, ”הממצאים מראים שחלק מעבודות הבית דורשות מאמץ רב אך מביאות תועלת בריאותית”. פרופסור וונדי בראון מצאה ש”עבודות הבית של האישה שוות ערך לאימון כושר ברמה בינונית כמו הליכה מהירה, רכיבה על אופניים או שחייה”, מציינת הכתבה. ”זה בסך הכול מחקר ראשוני”, אומרת בראון, ”אולם זה ברור שאינך יכול להחשיב את הנשים ללא־פעילות כשהן עומדות על רגליהן כל היום”.
קליפת אורז לחיזוק בטון
”חוקרים צופים מהפכה בתעשיית הבנייה”, אומר הז׳ורנל דה יו.אס.פי של ברזיל, שתיצור ”מבנים המחזיקים מעמד זמן רב יותר ובעלי עמידות גבוהה יותר בתנאי מזג האוויר ובתנאי הסביבה”. הדבר אפשרי בזכות מלט חדש שפותח על־ידי חוקרים בבית־הספר להנדסה של אוניברסיטת סאוּ פאולו בברזיל. המדענים ערבבו סיליקה שהופקה מאפר של קליפת אורז עם מלט רגיל כדי לייצר מוצר מעודן יותר באיכות מעולה. הבטון שנוצר כתוצאה מכך הוא פחות נקבובי, חסין יותר בפני זיהום ופגעי מזג האוויר וחזק פי שלושה או ארבעה מבטון סטנדרטי. לכן, ניתן יהיה להפחית עד כ־30 אחוז ממידות עמודי התמיכה ”מבלי לאבד מעוצמתם. התוצאות יהיו: מקום רב יותר, מבנה קל יותר, בנייה מהירה יותר, הוצאות קטנות יותר לחומרי הבנייה ופחות כוח אדם”, אומר הז׳ורנל דה יו.אס.פי. בכל רחבי העולם, מיוצרים מדי שנה בערך 80 מיליון טון של קליפת אורז, שניתן להפיק ממנה 2.3 מיליון טון סיליקה.