במה נעוצה המחלוקת?
איש מלאכה מיומן יכול להפוך גוש חומר רך לכמעט כל צורה שהיא. תאי גזע עובריים הם המקביל החי של אותו גוש חומר רך; טמון בהם הפוטנציאל להפוך לכמעט כל סוגי התאים המרכיבים את גוף האדם. כיצד? תן דעתך למתרחש בביצית מופרית.
מייד לאחר ההפריה מתחילה הביצית להתחלק. לאחר חמישה ימים של התחלקויות, נוצר אצל בני האדם כדור תאים קטן הנקרא בְּלַסְטוּלָה. זהו למעשה כדור חלול המורכב משכבת תאים חיצונית דמויית קליפה ומאשכול קטן של כ־30 תאים הנקרא גוש התאים הפנימי, המחובר לדופן הפנימי של הכדור. שכבת התאים החיצונית הופכת לשִליה, וגוש התאים הפנימי הופך לעובר האנושי.
בשלב הבְּלַסְטוּלָה התאים בגוש התאים הפנימי טרם החלו להתמיין לסוגי תאים מסוימים כגון תאי עצב, תאי כליות או תאי שריר, לכן הם נקראים תאי גזע (או ”תאי מוצא”). ומאחר שמהם צומחים כמעט כל סוגי התאים בגוף, נקראים התאים הללו תאים פלורופוטנטיים (רב־תכליתיים). כדי להבין את ההתרגשות ואת המחלוקת סביב תאי הגזע, נראה מה עשו החוקרים עד כה ולאילו יעדים הם חותרים. נתחיל בתאי הגזע העובריים.
תאי גזע עובריים
בדו״ח תאי גזע ועתידה של הרפואה הרגנרטיבית נאמר: ”בשלוש השנים האחרונות התפתחה היכולת להסיר את תאי הגזע [העובריים האנושיים] מן הבְּלַסְטוּלָה ולשמור אותם במצב בלתי ממוין בשורות תרבית במעבדה”.a בקיצור, ניתן לגדל תאי גזע עובריים וליצור מהם מספר בלתי מוגבל של עותקים זהים של עצמם. ב־1981 נוצרו במעבדה מיליארדי תאים משוכפלים של תאי גזע שנלקחו מעכברים.
מאחר שכל אותם תאי גזע נותרים בלתי ממוינים, המדענים מקווים שבעזרת גירויים ביוכימיים נכונים ניתן לכוון את תאי הגזע להתפתח לכמעט כל סוגי התאים הדרושים להחלפת רקמות. אם לנסח זאת בפשטות: תאי גזע נחשבים למאגר אפשרי בלתי נדלה של ’חלקי חילוף’.
בשני מחקרים שנעשו על בעלי־חיים, גרמו החוקרים לתאי גזע עובריים להיהפך לתאים מפרישי אינסולין, ואת התאים הללו השתילו בעכברים סוכרתיים. באחד המחקרים נעלמו סימני הסוכרת, אך במחקר השני לא הפיקו התאים החדשים מספיק אינסולין. במחקרים דומים רשמו המדענים הצלחה חלקית בשיקום תפקוד עצבי בחוט השדרה ובתיקון תסמינים של מחלת פרקינסון. ”מחקרים אלו אומנם מפיחים בנו תקווה”, אומרת האקדמיה הלאומית למדעים, ”אך הם אינם מהווים ראיה חותכת לכך שטיפולים דומים יהיו יעילים גם בבני אדם”. אולם, מדוע המחקר בתאי גזע עובריים אנושיים מעורר סערה גדולה?
במה נעוצה הבעיה?
הבעיה נעוצה בעובדה שבמהלך הוצאת תאי הגזע, משמידים למעשה את העובר. תהליך זה, מסבירה האקדמיה הלאומית למדעים, ”גוזל מן העובר האנושי כל סיכוי אפשרי להתפתח ולהפוך לאדם שלם. למי שמאמינים שחיי האדם מתחילים מרגע ההתעברות, חקר תאי הגזע העובריים הוא בבחינת הפרת המצוות האוסרות על השמדה של חיי אדם ועל שימוש בחיי אדם כאמצעי למימוש מטרה אחרת, תהא אצילית ככל שתהא”.
מניין משיגות המעבדות את העוברים שמהם נלקחים תאי הגזע? על־פי־רוב ממרפאות פוריוּת שבהן נשאבות מן המטופלות ביציות לצורך הפריה חוץ־גופית. את העוברים שנותרו ללא שימוש בדרך כלל מקפיאים או משמידים. במרפאה אחת בהודו משמידים יותר מ־000,1 עוברים אנושיים בשנה.
חקר תאי גזע עובריים נמשך, אך במקביל לכך יש חוקרים הממקדים את מאמציהם בתא גזע פחות שנוי במחלוקת — תא גזע בוגר.
תאי גזע בוגרים
”תא גזע בוגר”, אומרים המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות־הברית, ”הוא תא בלתי ממוין המצוי ברקמת תאים שכבר עברו התמיינות”, כמו מח עצמות, דם וכלי דם, עור, חוט השדרה, הכבד, מערכת העיכול והלבלב. ממחקרים ראשוניים הסתבר שתאי גזע בוגרים מוגבלים בהרבה מתאי גזע עובריים. אלא שממחקרים שנעשו לאחרונה על בעלי־חיים עולה כי סוגים מסוימים של תאי גזע בוגרים יכולים להתמיין לרקמות אחרות מלבד הרקמה שממנה נלקחו.
תאי גזע המטופויטים (HSCs) — תאי גזע בוגרים שנלקחו מדם וממח עצמות — יכולים ”להתחדש בלי הפסק במח העצמות ולהתמיין לכל סוגי התאים המצויים בדם”, מוסרת האקדמיה הלאומית למדעים. סוג זה של תא גזע כבר משמש לטיפול בלאוקמיה ובמספר מחלות דם אחרות.b בנוסף לכך, מספר מדענים טוענים כיום שתאי גזע המטופויטים יכולים להיהפך גם לתאי כבד ולתאים הדומים לתאי עצב ולסוגי תאים אחרים המצויים במוח.
חוקרים בארצות־הברית, שהשתמשו בסוג אחר של תאי גזע ממח עצמות של עכברים, רשמו התקדמות משמעותית נוספת. המחקר, שהתפרסם בכתב העת נייצ׳ר (Nature), הראה כי אותם תאים ניחנים ”בכל הרב־צדדיות המאפיינת את תאי הגזע העובריים”, מוסר ניו־יורק טיימס. ”ביסודו של דבר”, מוסיף המאמר, אותם תאי גזע בוגרים מסוגלים ”לבצע כל דבר שמצפים מתאי גזע עובריים”.
עם זאת, החוקרים העוסקים בחקר תאי גזע בוגרים עדיין ניצבים בפני מכשולים גדולים. התאים הללו נדירים וקשים לזיהוי. מצד שני, כל תועלת רפואית שתאים אלו יוכלו להצמיח לא תהיה כרוכה בהשמדת עוברים אנושיים.
סיכונים רפואיים ורפואה רגנרטיבית
לטיפולים בעזרת תאי הגזע מכל סוג שהוא עדיין יש חסרונות מובהקים — גם אם המדענים ישלטו בתהליכים שיובילו ליצירת רקמות להשתלה. אחד המכשולים הגדולים הוא דחיית רקמה זרה על־ידי מערכת החיסון של המושתל. הפתרון העכשווי הוא להזריק תרופות חזקות המדכאות את מערכת החיסון. אלא שלתרופות אלו יש תופעות לוואי קשות. ההנדסה הגנטית אולי תוכל לעקוף את הבעיה אם תהיה לה היכולת לשנות את תאי הגזע בצורה כזו שהרקמות שיופקו מהם לא ייראו זרות לגוף המושתל.
אפשרות אחרת היא להשתמש בתאי גזע שמקורם בחולה עצמו. בניסויים רפואיים מוקדמים, נעשה שימוש כזה בתאי גזע המטופויטים לטיפול במחלת הזָאֶבֶת. ייתכן שחולי סוכרת ייהנו מטיפולים דומים, כל עוד הרקמה החדשה לא תהיה רגישה לאותה התקפה אוטואימונית (של חיסון עצמי) אשר כנראה גרמה למחלה מלכתחילה. קיימת האפשרות שגם חולי לב יוכלו להפיק תועלת מטיפולים בעזרת תאי גזע. אחת ההצעות היא שחולים בסיכון גבוה יתרמו מראש תאי גזע מגופם כדי שהללו יגודלו בתרבית וישמשו בעתיד להחלפת רקמה חולה בלבם.
במאבק בבעיית הדחייה על־ידי מערכת החיסון, יש מדענים המציעים לשבט חולים, ולאפשר לחומר המשובט להתפתח עד לשלב הבְּלַסְטוּלָה וממנו להוציא תאי גזע עובריים. (ראה מסגרת ”תהליך השיבוט”.) הרקמות שיגודלו מאותם תאי גזע תהיינה זהות מבחינה גנטית למקבל התרומה ולא יעוררו תגובה של מערכת החיסון. אך לא רק שהדבר נתפס כבלתי מוסרי בעליל בעיני רבים, אלא ששיבוט כזה יהיה חסר ערך אם המטרה היא לרפא מחלות גנטיות. לסיכום בעיית החיסון, ציינה האקדמיה הלאומית למדעים: ”כדי שתאים מושתלים יהיו שימושיים ברפואה הרגנרטיבית, אין מנוס מהבנת הדרך למניעת דחייתם. רכישת הבנה זו היא מן האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני החוקרים”.
השתלת תאי גזע עובריים כרוכה בסיכון להיווצרות גידולים, ובייחוד גידול הנקרא טרטומה, כלומר, ”שאת מפלצתית”. גידול זה עלול להכיל מגוון רחב של סוגי רקמות, כגון עור, שיער, שרירים, סחוס ועצמות. בצמיחה רגילה התא מתחלק ומתמיין על־פי תוכנית גנטית קבועה. אולם תהליכים אלו עלולים להשתבש כאשר מפרידים תאי גזע מן הבְּלַסְטוּלָה, מגדלים אותם במעבדה ולבסוף מזריקים אותם לתוך יצור חי. רכישת היכולת לשלוט באופן מלאכותי על תהליכים מורכבים אלו של חלוקת התא ושל ההתמיינות היא מכשול גדול נוסף הניצב בפני החוקרים.
אין מרפא באופק
הדו״ח תאי גזע ועתידה של הרפואה הרגנרטיבית מציין: ”בשל אי־הבנה לגבי רמת הידע שהושגה עד כה, עלול להתקבל הרושם הבלתי מוצדק שיישום רפואי נרחב של טיפולים חדשים הוא דבר ודאי הצפוי בעתיד הקרוב. לאמיתו של דבר, חקר תאי הגזע עוד בחיתוליו, וקיימים חורים גדולים בידע המהווים מכשולים ליישום הטיפולים החדשים בעזרת תאי גזע בוגרים או עובריים”. ברור שרב הנסתר מן הנגלה. יש מדענים ה”נערכים לתגובות חריפות כאשר הטיפולים לא יבואו לידי מימוש”, מוסר ניו־יורק טיימס.
בנוסף למדע תאי הגזע, חלה בעשורים האחרונים התקדמות רבה ברפואה בתחומים רבים. אך, כאמור, חלק מן השיפורים מעלים שאלות מוסריות ואתיות מסובכות. לאן ניתן לפנות לקבלת הדרכה מהימנה בנושאים אלו? יתרה מזו, ככל שהמחקר נעשה מתוחכם יותר ויקר יותר, חלה במקביל עלייה במחירי הטיפולים והתרופות. מספר חוקרים מעריכים כי טיפולים בעזרת תאי גזע עשויים לעלות מאות אלפי דולרים לכל מטופל. אלא שכבר עכשיו מיליוני בני אדם אינם מסוגלים לעמוד בהוצאות הרפואה ובתשלומי הביטוח הגבוהים. אם כן, מי באמת יפיק תועלת אם וכאשר תגיע מהפכת תאי הגזע למרפאות? ימים יגידו.
אבל על דבר אחד אין עוררין: שום טיפול שימצא האדם לא יחסל כליל את החולי ואת המוות (תהלים קמ״ו:3, 4). רק הבורא מסוגל לעשות כן. אך האם הוא מתכוון לעשות זאת? המאמר הבא מציג את תשובת המקרא לשאלה זו. המאמר גם דן בשאלה כיצד המקרא יכול להדריך אותנו במבוך ההולך ומסתבך של שאלות מוסריות ואתיות העולות בימינו בתחום הרפואה ובתחומים אחרים.
[הערות שוליים]
a הדו״ח הוכן ב־2001 בידי מספר ועדות ומועצות עבור האקדמיה הלאומית למדעים בארצות־הברית.
b לדיון בסוגיות מקראיות ואחרות הקשורות בהשתלת מח עצמות, ראה המצפה מ־15 במאי 1984, עמ׳ 31 (אנג׳).
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
מקור נוסף של תאי גזע
בנוסף לתאי גזע בוגרים ועובריים ניתן גם לבודד תאי נבט עובריים. תאי נבט עובריים מקורם בבלוטת הזְווִיג (גונדה) שבעובר או בוולד, המייצרת תאי ביצית או תאי זרעון (בלוטת הזוויג הופכת לשחלות או לאשכים.) אף שתאי נבט עובריים שונים בדרכים רבות מתאי גזע עובריים, שניהם פלורופוטנטיים, כלומר, יכולים להיהפך לכמעט כל סוגי התאים. פוטנציאל זה הופך את התאים הפלורופוטנטיים למועמדים נחשקים לפיתוח טיפולים רפואיים חסרי תקדים. עם זאת, המחלוקת על דרכי השגתם של אותם תאים שופכת צוננין על ההתרגשות סביב טיפולים אפשריים אלו. מקורם בוולדים שהופלו או בעוברים. לפיכך, השגת תאים אלו כרוכה בהשמדת ולדים ועוברים.
[תיבה/תמונה בעמודים 8, 9]
תהליך השיבוט
בשנים האחרונות שיבטו המדענים מגוון רחב של בעלי־חיים. ב־2001 ניסתה מעבדה בארצות־הברית לשבט אדם, אך ללא הצלחה. אחת משיטות השיבוט היא בתהליך הנקרא העברת גרעין.
תחילה מוציאים מן הנקבה תא ביצית בלתי מופרית (1) ושולפים מתוכה את הגרעין (2) המכיל את הדנ״א. מגוף החיה שמשכפלים מוציאים תא מתאים, כגון תא עור (3), והגרעין שבתוכו מכיל את החומר הגנטי של החיה. מכניסים את התא (או רק את גרעינו) לתוך הביצית שגרעינה הוסר ומעבירים דרכה זרם חשמלי (4). הזרם החשמלי מחבר את התא לציטופלסמה של הביצית (5). הביצית, שקיבלה גרעין חדש, מתחלקת וגדלה כמו ביצית מופרית (6), וכך מתחיל להתפתח עותק זהה של היצור שממנו נלקח התא.c
בשלב זה ניתן להשתיל את העובר לתוך רחם של אם פונדקאית (7), ואז, במקרה הנדיר שהכול מתפקד כשורה, יגדל העובר עד ללידה. לחלופין, ניתן לשמור על העובר ברחם רק עד שגוש התאים הפנימי יוכל לשמש להשגת תאי גזע עובריים שיוחזקו בתרבית. המדענים סבורים שתהליך בסיסי זה יצליח גם בבני אדם. למעשה, הניסיון שהוזכר לעיל לשבט אדם נערך לצורך השגת תאי גזע עובריים. שיבוט למטרה זו נקרא שיבוט רפואי.
[הערת שוליים]
c הכבשה דולי היתה היונק הראשון שנוצר מתא בוגר בתהליך של שיבוט. המדענים השתילו גרעין מתא שנלקח מעטינים של כבשה בוגרת לתוך תא ביצית שהגרעין הוצא מתוכה.
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
1 ← 2 ← 3 ← 4 ← 5 ← 6 ← 7
[תרשים בעמוד 7]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
תאי גזע עובריים (תיאור מפושט)
ביצית מופרית (היום הראשון)
↓
ארבעה תאים (היום השלישי)
↓
בְּלַסְטוּלָה עם גוש תאי גזע פנימיים (היום החמישי)
↓
תאי גזע שגודלו בתרבית
↓
קיימים יותר מ־200 סוגי תאים בגוף האדם
← תאי בלוטת התריס
← תא לבלב (יכול לעזור בריפוי סוכרת)
← תאי פיגמנט
← תאי דם אדומים
← תאי כליה
← תאי שריר שלד
← תאי שריר הלב (יכולים לתקן לב פגום)
← תא ריאה
← תא עצב (תאי מוח יכולים לטפל בנזקי אלצהיימר ופרקינסון ולתקן פגיעות בחוט השדרה)
← תאי עור
[שלמי תודה]
בְּלַסְטוּלָה ותאי גזע שגודלו בתרבית: ;University of Wisconsin Communications יתר האיורים: 2001 Terese Winslow, assisted by Lyndia Kibiuk and Caitlin Duckwall ©
[תרשים בעמוד 8]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
תאי גזע בוגרים (תיאור מפושט)
תא גזע המצוי במח העצמות
← לימפוציטים
← אאוזינופיל
← תאי דם אדומים
← טסיות דם
← מוֹנוֹצִיט
← בזופיל
← תאים רבים אחרים בפוטנציה
← תא עצב
[שלמי תודה]
2001 Terese Winslow, assisted by Lyndia Kibiuk and Caitlin Duckwall ©