במה נעוצה המחלוקת?‏

איש מלאכה מיומן יכול להפוך גוש חומר רך לכמעט כל צורה שהיא.‏ תאי גזע עובריים הם המקביל החי של אותו גוש חומר רך;‏ טמון בהם הפוטנציאל להפוך לכמעט כל סוגי התאים המרכיבים את גוף האדם.‏ כיצד?‏ תן דעתך למתרחש בביצית מופרית.‏

מייד לאחר ההפריה מתחילה הביצית להתחלק.‏ לאחר חמישה ימים של התחלקויות,‏ נוצר אצל בני האדם כדור תאים קטן הנקרא בְּלַסְטוּלָה.‏ זהו למעשה כדור חלול המורכב משכבת תאים חיצונית דמויית קליפה ומאשכול קטן של כ־30 תאים הנקרא גוש התאים הפנימי,‏ המחובר לדופן הפנימי של הכדור.‏ שכבת התאים החיצונית הופכת לשִליה,‏ וגוש התאים הפנימי הופך לעובר האנושי.‏

בשלב הבְּלַסְטוּלָה התאים בגוש התאים הפנימי טרם החלו להתמיין לסוגי תאים מסוימים כגון תאי עצב,‏ תאי כליות או תאי שריר,‏ לכן הם נקראים תאי גזע (‏או ”‏תאי מוצא”‏)‏.‏ ומאחר שמהם צומחים כמעט כל סוגי התאים בגוף,‏ נקראים התאים הללו תאים פלורופוטנטיים (‏רב־תכליתיים)‏.‏ כדי להבין את ההתרגשות ואת המחלוקת סביב תאי הגזע,‏ נראה מה עשו החוקרים עד כה ולאילו יעדים הם חותרים.‏ נתחיל בתאי הגזע העובריים.‏

תאי גזע עובריים

בדו״ח תאי גזע ועתידה של הרפואה הרגנרטיבית נאמר:‏ ”‏בשלוש השנים האחרונות התפתחה היכולת להסיר את תאי הגזע [‏העובריים האנושיים]‏ מן הבְּלַסְטוּלָה ולשמור אותם במצב בלתי ממוין בשורות תרבית במעבדה”‏.‏a בקיצור,‏ ניתן לגדל תאי גזע עובריים וליצור מהם מספר בלתי מוגבל של עותקים זהים של עצמם.‏ ב־1981 נוצרו במעבדה מיליארדי תאים משוכפלים של תאי גזע שנלקחו מעכברים.‏

מאחר שכל אותם תאי גזע נותרים בלתי ממוינים,‏ המדענים מקווים שבעזרת גירויים ביוכימיים נכונים ניתן לכוון את תאי הגזע להתפתח לכמעט כל סוגי התאים הדרושים להחלפת רקמות.‏ אם לנסח זאת בפשטות:‏ תאי גזע נחשבים למאגר אפשרי בלתי נדלה של ’‏חלקי חילוף’‏.‏

בשני מחקרים שנעשו על בעלי־חיים,‏ גרמו החוקרים לתאי גזע עובריים להיהפך לתאים מפרישי אינסולין,‏ ואת התאים הללו השתילו בעכברים סוכרתיים.‏ באחד המחקרים נעלמו סימני הסוכרת,‏ אך במחקר השני לא הפיקו התאים החדשים מספיק אינסולין.‏ במחקרים דומים רשמו המדענים הצלחה חלקית בשיקום תפקוד עצבי בחוט השדרה ובתיקון תסמינים של מחלת פרקינסון.‏ ”‏מחקרים אלו אומנם מפיחים בנו תקווה”‏,‏ אומרת האקדמיה הלאומית למדעים,‏ ”‏אך הם אינם מהווים ראיה חותכת לכך שטיפולים דומים יהיו יעילים גם בבני אדם”‏.‏ אולם,‏ מדוע המחקר בתאי גזע עובריים אנושיים מעורר סערה גדולה?‏

במה נעוצה הבעיה?‏

הבעיה נעוצה בעובדה שבמהלך הוצאת תאי הגזע,‏ משמידים למעשה את העובר.‏ תהליך זה,‏ מסבירה האקדמיה הלאומית למדעים,‏ ”‏גוזל מן העובר האנושי כל סיכוי אפשרי להתפתח ולהפוך לאדם שלם.‏ למי שמאמינים שחיי האדם מתחילים מרגע ההתעברות,‏ חקר תאי הגזע העובריים הוא בבחינת הפרת המצוות האוסרות על השמדה של חיי אדם ועל שימוש בחיי אדם כאמצעי למימוש מטרה אחרת,‏ תהא אצילית ככל שתהא”‏.‏

מניין משיגות המעבדות את העוברים שמהם נלקחים תאי הגזע?‏ על־פי־רוב ממרפאות פוריוּת שבהן נשאבות מן המטופלות ביציות לצורך הפריה חוץ־גופית.‏ את העוברים שנותרו ללא שימוש בדרך כלל מקפיאים או משמידים.‏ במרפאה אחת בהודו משמידים יותר מ־000,‏1 עוברים אנושיים בשנה.‏

חקר תאי גזע עובריים נמשך,‏ אך במקביל לכך יש חוקרים הממקדים את מאמציהם בתא גזע פחות שנוי במחלוקת — תא גזע בוגר.‏

תאי גזע בוגרים

‏”‏תא גזע בוגר”‏,‏ אומרים המכונים הלאומיים לבריאות (‏NIH)‏ בארצות־הברית,‏ ”‏הוא תא בלתי ממוין המצוי ברקמת תאים שכבר עברו התמיינות”‏,‏ כמו מח עצמות,‏ דם וכלי דם,‏ עור,‏ חוט השדרה,‏ הכבד,‏ מערכת העיכול והלבלב.‏ ממחקרים ראשוניים הסתבר שתאי גזע בוגרים מוגבלים בהרבה מתאי גזע עובריים.‏ אלא שממחקרים שנעשו לאחרונה על בעלי־חיים עולה כי סוגים מסוימים של תאי גזע בוגרים יכולים להתמיין לרקמות אחרות מלבד הרקמה שממנה נלקחו.‏

תאי גזע המטופויטים (‏HSCs)‏ ‏—‏ תאי גזע בוגרים שנלקחו מדם וממח עצמות ‏—‏ יכולים ”‏להתחדש בלי הפסק במח העצמות ולהתמיין לכל סוגי התאים המצויים בדם”‏,‏ מוסרת האקדמיה הלאומית למדעים.‏ סוג זה של תא גזע כבר משמש לטיפול בלאוקמיה ובמספר מחלות דם אחרות.‏b בנוסף לכך,‏ מספר מדענים טוענים כיום שתאי גזע המטופויטים יכולים להיהפך גם לתאי כבד ולתאים הדומים לתאי עצב ולסוגי תאים אחרים המצויים במוח.‏

חוקרים בארצות־הברית,‏ שהשתמשו בסוג אחר של תאי גזע ממח עצמות של עכברים,‏ רשמו התקדמות משמעותית נוספת.‏ המחקר,‏ שהתפרסם בכתב העת נייצ׳ר (‏Nature)‏,‏ הראה כי אותם תאים ניחנים ”‏בכל הרב־צדדיות המאפיינת את תאי הגזע העובריים”‏,‏ מוסר ניו־יורק טיימס.‏ ”‏ביסודו של דבר”‏,‏ מוסיף המאמר,‏ אותם תאי גזע בוגרים מסוגלים ”‏לבצע כל דבר שמצפים מתאי גזע עובריים”‏.‏

עם זאת,‏ החוקרים העוסקים בחקר תאי גזע בוגרים עדיין ניצבים בפני מכשולים גדולים.‏ התאים הללו נדירים וקשים לזיהוי.‏ מצד שני,‏ כל תועלת רפואית שתאים אלו יוכלו להצמיח לא תהיה כרוכה בהשמדת עוברים אנושיים.‏

סיכונים רפואיים ורפואה רגנרטיבית

לטיפולים בעזרת תאי הגזע מכל סוג שהוא עדיין יש חסרונות מובהקים — גם אם המדענים ישלטו בתהליכים שיובילו ליצירת רקמות להשתלה.‏ אחד המכשולים הגדולים הוא דחיית רקמה זרה על־ידי מערכת החיסון של המושתל.‏ הפתרון העכשווי הוא להזריק תרופות חזקות המדכאות את מערכת החיסון.‏ אלא שלתרופות אלו יש תופעות לוואי קשות.‏ ההנדסה הגנטית אולי תוכל לעקוף את הבעיה אם תהיה לה היכולת לשנות את תאי הגזע בצורה כזו שהרקמות שיופקו מהם לא ייראו זרות לגוף המושתל.‏

אפשרות אחרת היא להשתמש בתאי גזע שמקורם בחולה עצמו.‏ בניסויים רפואיים מוקדמים,‏ נעשה שימוש כזה בתאי גזע המטופויטים לטיפול במחלת הזָאֶבֶת.‏ ייתכן שחולי סוכרת ייהנו מטיפולים דומים,‏ כל עוד הרקמה החדשה לא תהיה רגישה לאותה התקפה אוטואימונית (‏של חיסון עצמי)‏ אשר כנראה גרמה למחלה מלכתחילה.‏ קיימת האפשרות שגם חולי לב יוכלו להפיק תועלת מטיפולים בעזרת תאי גזע.‏ אחת ההצעות היא שחולים בסיכון גבוה יתרמו מראש תאי גזע מגופם כדי שהללו יגודלו בתרבית וישמשו בעתיד להחלפת רקמה חולה בלבם.‏

במאבק בבעיית הדחייה על־ידי מערכת החיסון,‏ יש מדענים המציעים לשבט חולים,‏ ולאפשר לחומר המשובט להתפתח עד לשלב הבְּלַסְטוּלָה וממנו להוציא תאי גזע עובריים.‏ (‏ראה מסגרת ”‏תהליך השיבוט”‏.‏)‏ הרקמות שיגודלו מאותם תאי גזע תהיינה זהות מבחינה גנטית למקבל התרומה ולא יעוררו תגובה של מערכת החיסון.‏ אך לא רק שהדבר נתפס כבלתי מוסרי בעליל בעיני רבים,‏ אלא ששיבוט כזה יהיה חסר ערך אם המטרה היא לרפא מחלות גנטיות.‏ לסיכום בעיית החיסון,‏ ציינה האקדמיה הלאומית למדעים:‏ ”‏כדי שתאים מושתלים יהיו שימושיים ברפואה הרגנרטיבית,‏ אין מנוס מהבנת הדרך למניעת דחייתם.‏ רכישת הבנה זו היא מן האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני החוקרים”‏.‏

השתלת תאי גזע עובריים כרוכה בסיכון להיווצרות גידולים,‏ ובייחוד גידול הנקרא טרטומה,‏ כלומר,‏ ”‏שאת מפלצתית”‏.‏ גידול זה עלול להכיל מגוון רחב של סוגי רקמות,‏ כגון עור,‏ שיער,‏ שרירים,‏ סחוס ועצמות.‏ בצמיחה רגילה התא מתחלק ומתמיין על־פי תוכנית גנטית קבועה.‏ אולם תהליכים אלו עלולים להשתבש כאשר מפרידים תאי גזע מן הבְּלַסְטוּלָה,‏ מגדלים אותם במעבדה ולבסוף מזריקים אותם לתוך יצור חי.‏ רכישת היכולת לשלוט באופן מלאכותי על תהליכים מורכבים אלו של חלוקת התא ושל ההתמיינות היא מכשול גדול נוסף הניצב בפני החוקרים.‏

אין מרפא באופק

הדו״ח תאי גזע ועתידה של הרפואה הרגנרטיבית מציין:‏ ”‏בשל אי־הבנה לגבי רמת הידע שהושגה עד כה,‏ עלול להתקבל הרושם הבלתי מוצדק שיישום רפואי נרחב של טיפולים חדשים הוא דבר ודאי הצפוי בעתיד הקרוב.‏ לאמיתו של דבר,‏ חקר תאי הגזע עוד בחיתוליו,‏ וקיימים חורים גדולים בידע המהווים מכשולים ליישום הטיפולים החדשים בעזרת תאי גזע בוגרים או עובריים”‏.‏ ברור שרב הנסתר מן הנגלה.‏ יש מדענים ה”‏נערכים לתגובות חריפות כאשר הטיפולים לא יבואו לידי מימוש”‏,‏ מוסר ניו־יורק טיימס.‏

בנוסף למדע תאי הגזע,‏ חלה בעשורים האחרונים התקדמות רבה ברפואה בתחומים רבים.‏ אך,‏ כאמור,‏ חלק מן השיפורים מעלים שאלות מוסריות ואתיות מסובכות.‏ לאן ניתן לפנות לקבלת הדרכה מהימנה בנושאים אלו?‏ יתרה מזו,‏ ככל שהמחקר נעשה מתוחכם יותר ויקר יותר,‏ חלה במקביל עלייה במחירי הטיפולים והתרופות.‏ מספר חוקרים מעריכים כי טיפולים בעזרת תאי גזע עשויים לעלות מאות אלפי דולרים לכל מטופל.‏ אלא שכבר עכשיו מיליוני בני אדם אינם מסוגלים לעמוד בהוצאות הרפואה ובתשלומי הביטוח הגבוהים.‏ אם כן,‏ מי באמת יפיק תועלת אם וכאשר תגיע מהפכת תאי הגזע למרפאות?‏ ימים יגידו.‏

אבל על דבר אחד אין עוררין:‏ שום טיפול שימצא האדם לא יחסל כליל את החולי ואת המוות (‏תהלים קמ״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏ רק הבורא מסוגל לעשות כן.‏ אך האם הוא מתכוון לעשות זאת?‏ המאמר הבא מציג את תשובת המקרא לשאלה זו.‏ המאמר גם דן בשאלה כיצד המקרא יכול להדריך אותנו במבוך ההולך ומסתבך של שאלות מוסריות ואתיות העולות בימינו בתחום הרפואה ובתחומים אחרים.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 6]‏

מקור נוסף של תאי גזע

בנוסף לתאי גזע בוגרים ועובריים ניתן גם לבודד תאי נבט עובריים.‏ תאי נבט עובריים מקורם בבלוטת הזְווִיג (‏גונדה)‏ שבעובר או בוולד,‏ המייצרת תאי ביצית או תאי זרעון (‏בלוטת הזוויג הופכת לשחלות או לאשכים.‏)‏ אף שתאי נבט עובריים שונים בדרכים רבות מתאי גזע עובריים,‏ שניהם פלורופוטנטיים,‏ כלומר,‏ יכולים להיהפך לכמעט כל סוגי התאים.‏ פוטנציאל זה הופך את התאים הפלורופוטנטיים למועמדים נחשקים לפיתוח טיפולים רפואיים חסרי תקדים.‏ עם זאת,‏ המחלוקת על דרכי השגתם של אותם תאים שופכת צוננין על ההתרגשות סביב טיפולים אפשריים אלו.‏ מקורם בוולדים שהופלו או בעוברים.‏ לפיכך,‏ השגת תאים אלו כרוכה בהשמדת ולדים ועוברים.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמודים 8,‏ 9]‏

תהליך השיבוט

בשנים האחרונות שיבטו המדענים מגוון רחב של בעלי־חיים.‏ ב־2001 ניסתה מעבדה בארצות־הברית לשבט אדם,‏ אך ללא הצלחה.‏ אחת משיטות השיבוט היא בתהליך הנקרא העברת גרעין.‏

תחילה מוציאים מן הנקבה תא ביצית בלתי מופרית ‏(‏1)‏ ושולפים מתוכה את הגרעין ‏(‏2)‏ המכיל את הדנ״א.‏ מגוף החיה שמשכפלים מוציאים תא מתאים,‏ כגון תא עור ‏(‏3)‏‏,‏ והגרעין שבתוכו מכיל את החומר הגנטי של החיה.‏ מכניסים את התא (‏או רק את גרעינו)‏ לתוך הביצית שגרעינה הוסר ומעבירים דרכה זרם חשמלי ‏(‏4)‏‏.‏ הזרם החשמלי מחבר את התא לציטופלסמה של הביצית ‏(‏5)‏‏.‏ הביצית,‏ שקיבלה גרעין חדש,‏ מתחלקת וגדלה כמו ביצית מופרית ‏(‏6)‏‏,‏ וכך מתחיל להתפתח עותק זהה של היצור שממנו נלקח התא.‏c

בשלב זה ניתן להשתיל את העובר לתוך רחם של אם פונדקאית ‏(‏7)‏‏,‏ ואז,‏ במקרה הנדיר שהכול מתפקד כשורה,‏ יגדל העובר עד ללידה.‏ לחלופין,‏ ניתן לשמור על העובר ברחם רק עד שגוש התאים הפנימי יוכל לשמש להשגת תאי גזע עובריים שיוחזקו בתרבית.‏ המדענים סבורים שתהליך בסיסי זה יצליח גם בבני אדם.‏ למעשה,‏ הניסיון שהוזכר לעיל לשבט אדם נערך לצורך השגת תאי גזע עובריים.‏ שיבוט למטרה זו נקרא שיבוט רפואי.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תרשים]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

1 ← 2 ← 3 ← 4 ← 5 ← 6 ← 7

‏[‏תרשים בעמוד 7]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

תאי גזע עובריים (‏תיאור מפושט)‏

ביצית מופרית (‏היום הראשון)‏

↓

ארבעה תאים (‏היום השלישי)‏

↓

בְּלַסְטוּלָה עם גוש תאי גזע פנימיים (‏היום החמישי)‏

↓

תאי גזע שגודלו בתרבית

↓

קיימים יותר מ־200 סוגי תאים בגוף האדם

← תאי בלוטת התריס

← תא לבלב (‏יכול לעזור בריפוי סוכרת)‏

← תאי פיגמנט

← תאי דם אדומים

← תאי כליה

← תאי שריר שלד

← תאי שריר הלב (‏יכולים לתקן לב פגום)‏

← תא ריאה

← תא עצב (‏תאי מוח יכולים לטפל בנזקי אלצהיימר ופרקינסון ולתקן פגיעות בחוט השדרה)‏

← תאי עור

‏[‏שלמי תודה]‏

בְּלַסְטוּלָה ותאי גזע שגודלו בתרבית:‏ ;University of Wisconsin Communications יתר האיורים:‏ 2001 Terese Winslow, assisted by Lyndia Kibiuk and Caitlin Duckwall ©

‏[‏תרשים בעמוד 8]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

תאי גזע בוגרים (‏תיאור מפושט)‏

תא גזע המצוי במח העצמות

← לימפוציטים

← אאוזינופיל

← תאי דם אדומים

← טסיות דם

← מוֹנוֹצִיט

← בזופיל

← תאים רבים אחרים בפוטנציה

← תא עצב

‏[‏שלמי תודה]‏

2001 Terese Winslow, assisted by Lyndia Kibiuk and Caitlin Duckwall ©