מאבק נגד שם אלוהים

שמו היה חנניה בן תרַדיוֹן.‏ הוא היה חכם יהודי בן המאה השנייה לספירה,‏ שנהג להקהיל קהילות ברבים וללמד בהן מתוך ספר התורה.‏ בן תרדיון נודע גם כמי שהגה ולימד את שמו הפרטי של אלוהים.‏ בהתחשב בעובדה שבחמשת חומשי תורה מופיע שם אלוהים יותר מ־​800,‏1 פעם,‏ כלום יכול היה ללמד תורה מבלי ללמד אודות שם אלוהים?‏

אלא שימי בן תרדיון היו ימים מסוכנים לחכמים היהודים.‏ על־​פי היסטוריונים יהודים,‏ האימפריה הרומית גזרה עונש מוות על מי שלימד או קיים את היהדות.‏ בסופו של דבר עצרו השלטונות הרומיים את בן תרדיון כשספר תורה בחיקו.‏ בתגובה למאשימיו הודה בגילוי לב כי בהוראת התנ״ך מילא אחר מצוות אלוהים.‏ למרות זאת,‏ נידון למוות.‏

ביום הוצאתו להורג,‏ כרכוהו במגילת התורה שהיתה בידו בשעת מעצרו והעלוהו על המוקד.‏ אנציקלופדיה יודאיקה (‏אנג׳)‏ מציינת ש”‏על מנת להאריך את ייסוריו הביאו ספוגין של צמר מושרים במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה”‏.‏ כחלק מעונשו גם אשתו הוצאה להורג ובתו נמכרה לבית בושת.‏

הגם שהרומאים היו אחראים למותו האכזרי של בן תרדיון,‏ התלמוד קובע כי עונשו בא עליו משום ”‏שהיה הוגה את השם באותיותיו”‏.‏ כן,‏ הגיית שמו הפרטי של אלוהים נחשבה בעיני היהודים לחטא חמור.‏

הדיבר השלישי

במהלך המאות הראשונה והשנייה לספירה השתרשה בקרב היהודים אמונה תפלה סביב שם אלוהים.‏ המשנה מציינת כי ”‏ההוגה את השם באותיותיו”‏ אין לו חלק לעולם הבא.‏

מניין נבע האיסור?‏ יש הטוענים כי היהודים ראו בשם המפורש קדוש מכדי שבני אדם לא־​מושלמים יבטאוהו.‏ בהמשך היססו אף להעלות את השם על הכתב.‏ על־​פי אחד המקורות,‏ החשש עלה מתוך דאגה שמא הנייר שעליו ייכתב השם יושלך לאשפה והדבר יביא לידי חילול השם.‏

אנציקלופדיה יודאיקה מציינת כי ”‏ההימנעות מלבטא את השם יהוה.‏.‏.‏ נובעת מאי הבנת הדיבר השלישי”‏.‏ השלישי בעשרת הדיברות שנתן אלוהים לבני ישראל אומר:‏ ”‏לא תישא את שם יהוה אלוהיך לשווא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשווא”‏ (‏שמות כ׳:‏7‏)‏.‏ לפיכך,‏ חוק אלוהים האוסר שימוש בלתי הולם בשמו סולף והפך לאמונה תפלה.‏

כמובן,‏ איש אינו גורס כיום שאלוהים תובע להעלות אדם על המוקד בעוון הגיית שמו.‏ עם זאת,‏ אמונות תפלות ביהדות סביב שם אלוהים נותרו בעינן.‏ רבים עדיין מחשיבים את השם ”‏יהוה”‏ כ”‏שם שאין לבטאו”‏.‏ בחוגים מסוימים כל ההתייחסויות לאלוהים מבוטאות בכוונה תחילה באופן משובש לבל תופר המסורת.‏ לדוגמה,‏ במקום לומר ”‏יה”‏,‏ קיצור שמו המפורש של אלוהים,‏ אומרים ”‏קה”‏.‏ במקום ”‏הללויה”‏ הוגים ”‏הללוקה”‏.‏ במקום לומר ”‏אלוהים”‏,‏ אומרים ”‏אלוקים”‏,‏ ואת המילה ”‏אלוה”‏ הוגים ”‏אלוקה”‏.‏

מאמצים נוספים להסתיר את השם

אך לא רק היהדות נמנעת מלבטא את שם אלוהים.‏ תן דעתך להִייֶרוֹנִימוּס,‏ כומר קתולי ומזכירו של האפיפיור דַמַסוס ה־1.‏ בשנת 405 לספירה השלים היירונימוס את מלאכת תרגום המקרא כולו ללטינית,‏ ותרגום זה נודע בשם הוולגטה.‏ היירונימוס השמיט את שם אלוהים מתרגומו,‏ וכנהוג בימיו הכניס במקומו את המילים ”‏אדון”‏ או ”‏אלוהים”‏.‏ תרגום הוולגטה הפך לתרגום המקרא הקתולי הרשמי הראשון ושימש בסיס לתרגומים רבים ללשונות אחרות.‏

לדוגמה,‏ תרגום דוּאֶה,‏ תרגום קתולי משנת 1610,‏ תורגם לאנגלית מן הוולגטה.‏ אין פלא אפוא,‏ שגם בתרגום זה לא נכלל שמו הפרטי של אלוהים ולוּ פעם אחת.‏ אך תרגום דוּאֶה לא היה סתם עוד תרגום מקרא.‏ הוא נחשב עד לשנות ה־40 של המאה ה־20 כנוסח המאושר הבלעדי עבור קתולים דוברי אנגלית.‏ כן,‏ מאות שנים הוסתר שם אלוהים ממיליוני קתולים אדוקים.‏

דוגמה נוספת היא תרגום המלך ג׳יימס.‏ בשנת 1604 הטיל ג׳יימס ה־1,‏ מלך אנגליה,‏ על קבוצת למדנים את המשימה לתרגם את המקרא לאנגלית.‏ כעבור שבע שנים בערך,‏ הוציאו מתחת ידם את תרגום המלך ג׳יימס,‏ הידוע גם בכינויו הנוסח המאושר.‏

גם בתרגום זה החליטו המתרגמים להימנע מאיזכור שם אלוהים,‏ ורשמוהו בפסוקים מעטים בלבד.‏ ברוב המקרים הוחלף שם אלוהים ”‏יהוה”‏ במילים ”‏אדון”‏ או ”‏אלוהים”‏.‏ נוסח זה הפך לתרגום המקרא הסטנדרטי עבור מיליוני קוראים.‏ האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק אומרת כי ”‏במשך יותר מ־​200 שנה אחרי הוצאתו לאור של תרגום המלך ג׳יימס,‏ לא הופיעו תרגומי מקרא חשובים לאנגלית.‏ במשך פרק הזמן הזה,‏ היה תרגום המלך ג׳יימס התרגום הנפוץ ביותר בעולם דוברי האנגלית”‏.‏

אלה הן רק שלוש דוגמאות מתוך תרגומי מקרא רבים מדורות עברו שהשמיטו את שם אלוהים או המעיטו בערכו.‏ אין זה מפתיע שרובם המכריע של הנוצרים מהססים לבטא את שם אלוהים או אינם מכירים אותו כלל ועיקר.‏ ראוי להודות שלאורך השנים קמו מתרגמי מקרא שציינו בתרגומיהם את שמו הפרטי של אלוהים.‏ אבל רוב התרגומים הללו ראו אור בתקופות מאוחרות יותר ונודעה להם השפעה מזערית על הגישה הכללית כלפי שם אלוהים.‏

מעשה המנוגד לרצון אלוהים

ההימנעות הרווחת מהגיית שם אלוהים מבוססת כל כולה על מסורת אנוש ולא על עמדת המקרא.‏ ”‏אין שום דבר בתורה האוסר על אדם להגות את שם אלוהים.‏ למעשה,‏ מכתבי־​הקודש עולה כי נהוג היה לבטא את שם אלוהים”‏,‏ מסביר החוקר היהודי טרייסי ר.‏ ריץ’‏,‏ מקים אתר האינטרנט 101 Judaism. כן,‏ בימי המקרא היה שם אלוהים שגור בפי עובדיו.‏

ברור שידיעת שם אלוהים והשימוש בו מקרבים אותנו לעבודת האלוהים שהיתה מקובלת בימי המקרא.‏ זהו הצעד הראשון לכינון יחסים עימו,‏ ויחסים אלו עולים פי כמה על ידיעת שמו גרידא.‏ יהוה אלוהים בעצם מזמין אותנו לרקום עימו יחסים אישיים.‏ הנה הזמנה שנכתבה בהשראתו:‏ ”‏קירבו לאלוהים ויקרב אליכם”‏ (‏יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ אך אולי אתה תוהה כיצד בן תמותה יכול ליהנות מקירבה כזו עם האל הכול־יכול?‏ המאמר הבא יבהיר כיצד תוכל לטפח יחסים קרובים עם יהוה.‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

הללויה

מה עולה בראשך לשמע המילה ”‏הללויה”‏?‏ אולי זה מזכיר לך את ”‏המשיח”‏ של הנדל,‏ יצירת מופת מוסיקלית מן המאה ה־​18 המציגה את מקהלת ההללויה הדרמטית.‏ או אולי אתה נזכר בשיר המפורסם ”‏הללויה”‏ בביצועם של גלי עטרי ולהקת חלב ודבש,‏ שיר שזכה במקום הראשון בארוויזיון בשנת 1979.‏ אין ספק ששמעת ממקורות שונים את המילה ”‏הללויה”‏,‏ ואולי אתה משתמש בה מדי פעם.‏ אך האם חשבת פעם על משמעותה?‏

הללויה —‏ משמעה ”‏הללו את יה”‏.‏

יה —‏ קיצור פיוטי של שם אלוהים,‏ יהוה.‏ המילה מופיעה במקרא יותר מ־50 פעם,‏ על־​פי־​רוב כחלק מן המילה ”‏הללויה”‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 7]‏

שם אלוהים בשמך הפרטי?‏

שמות מקראיים רבים עדיין רווחים כיום.‏ במקרים מסוימים השמות הללו כוללים במשמעותם את שמו הפרטי של אלוהים.‏ לפניך מספר שמות בליווי מובנם.‏ אולי אחד מהם הוא שמך.‏

עובדיה — ”‏עובד יהוה”‏

יואל — ”‏יהוה הוא אלוהים”‏

יוחנן — ”‏יהוה חנן”‏

יונתן — ”‏יהוה נתן”‏

יוסף — ”‏יה יוסיף”‏

יהושע — ”‏יהוה הוא ישועה”‏

‏[‏תיבה בעמוד 8]‏

אל הגורם לדברים להתהוות

אין בין החוקרים תמימות דעים באשר למשמעות שם אלוהים,‏ יהוה.‏ אלא שבעקבות מחקר מעמיק בנושא רבים מחזיקים בדעה כי השם הוא בצורת הפועל העברי ”‏הוה”‏,‏ ופירושו ”‏גורם להיות”‏.‏

משמעות זו מתקבלת גם מן הכתוב בשמות ג׳:‏14‏.‏ משה שואל לשמו של אלוהים,‏ והמילים בפסוק נאמרות כמענה לשאלתו:‏ ”‏ויאמר אלוהים אל משה:‏ ’‏אהיה אשר אהיה’‏ ויאמר:‏ ’‏כה תאמר לבני ישראל,‏ אהיה שלחני אליכם’‏”‏.‏

הרעיון הוא שאלוהים גורם לעצמו להיות כל דבר שהוא רואה לנחוץ.‏ מאומה אינו יכול למנוע בעדו מלמלא כל תפקיד הנדרש לביצוע רצונו.‏ מטרותיו והבטחותיו תמיד מתממשות.‏ אלוהים הוכיח עצמו כבורא,‏ אל בעל יכולת אינסופית לגרום לדברים לקרות.‏ הוא הביא את היקום הפיסי לידי קיום וברא המוני יצורים רוחניים.‏ זהו האלוהים הגורם לדברים להתהוות!‏

‏[‏תיבה בעמוד 9]‏

מונחים מקראיים נוספים המיוחסים לאלוהים

בתנ״ך קיימים מונחים רבים,‏ כגון שדי,‏ בורא,‏ אב ואדון המיוחסים לאלוהים.‏ אך מספר הפעמים ששמו הפרטי מוזכר עולה על מספר הפעמים שכל המונחים הללו מוזכרים גם יחד.‏ ללא ספק,‏ אלוהים חפץ שנשתמש בשמו.‏ שים לב לרשימת המונחים המקראיים שלפניך.‏a

יהוה — 973,‏6 פעם

אלוהים — 605,‏2 פעם

שדי — 48 פעם

אדון — 40 פעם

עושה — 25 פעם

בורא — 7 פעמים

אב — 7 פעמים

עתיק יומין — 3 פעמים

מוריך — פעמיים

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

תבליט המתאר את הוצאתו להורג של חנניה בן תרדיון

‏[‏תמונות בעמודים 8,‏ 9]‏

מקומות שבהם שם אלוהים מופיע בהבלטה

1.‏ כנסייה בלומבור,‏ דנמרק,‏ מן המאה ה־17

2.‏ חלון זכוכית צבעונית,‏ קתדראלת בֶּרְן,‏ שווייץ

3.‏ מגילת ים המלח בכתב עברי קדום,‏ ישראל,‏ בערך בין 30–50 לספירה

‏[‏שלמי תודה]‏

היכל הספר,‏ מוזיאון ישראל,‏ ירושלים

4.‏ מטבע שבדי,‏ 1600

‏[‏שלמי תודה]‏

Kungl. Myntkabinettet, Sveriges Ekonomiska Museum

5.‏ ספר תפילות גרמני,‏ 1770

‏[‏שלמי תודה]‏

מן הספר 1770 ‏,Die Lust der Heiligen an Jehova. Oder: Gebaet-Buch

6.‏ כתובת חקוקה על אבן,‏ בַּווַרְיָה,‏ גרמניה

7.‏ מצבת מישע,‏ פאריז,‏ צרפת,‏ 830 לפה״ס

‏[‏שלמי תודה]‏

Paris ,‏Musée du Louvre

8.‏ ציור על כיפת כנסייה,‏ אוֹלְטֶן,‏ שווייץ