צעירים המדברים באומץ על אמונתם
בין שורות עדי־יהוה ישנם צעירים רבים. הם אוהבים את אלוהים ומתאמצים לחיות לפי הסטנדרטים שהוא קבע במקרא. צעירים אלה גאים באמונתם ומדברים עליה ללא חשש בבית־הספר.a תן דעתך לכמה דוגמאות.
◼ כשהיו בכיתה ו׳, התבקשו הוֹלי ובני כיתתה לכתוב חיבור על הנושא ”כיצד היית פותר את בעיית הטרור מבלי להשתמש באלימות?” הוֹלי ניצלה את ההזדמנות לכתוב על תקוותה לעתיד המבוססת על המקרא. היא הסבירה שלאורך כל ההיסטוריה ”שלט האדם באדם לרע לו” (קהלת ח׳:9). בהמשך הצביעה על התקווה האמיתית היחידה לאנושות — מלכות אלוהים. ”מכיוון שישוע הוא המלך במלכות זו”, כתבה, ”כל הבעיות, כולל הטרור, ייפתרו לחלוטין”. הוֹלי פירטה כיצד ישוע יבצע את מה שאין ביכולתו של אף שליט בשר ודם לעשות. היא כתבה: ”בתקופת חייו עלי אדמות הוכיח ישוע איזה מין שליט הוא יהיה. הוא גילה אהבה כלפי אנשים ודאג להם. הוא הראה את כוחו באמצעות ריפוי חולים והקמת מתים. אף ממשלה אנושית אינה יכולה להקים מתים, אבל מלכות אלוהים כן תעשה זאת”. הוֹלי סיימה את החיבור בהצהרה: ”הפתרון נמצא בידי אלוהים, ולא בידי האדם”.
בתחתית החיבור כתבה המורה: ”וואו! הוֹלי, כתיבה רבת עוצמה וניכרת בה מחשבה רבה”. המורה התרשמה גם מההפניות למקרא שהיא ציינה. הדבר זימן להוֹלי את ההזדמנות לדבר עם מורתה על בית־הספר לשירות התיאוקרטי, תוכנית שבועית של נאומים והוראה שעורכים עדי־יהוה. המורה קיבלה בשמחה את הספר המשמש בבית־הספר לשירות התיאוקרטי.
◼ גם לג׳סיקה הזדמן לדבר על אמונתה בעזרת חיבורים שכתבה בבית־הספר. ”כתבתי שלושה חיבורים בנוגע לאמונתי”, היא אומרת. ”חיבור אחד היה על עדי־יהוה וזכויות דתיות. המורה הציגה את החיבור בספרייה, כך שכל מי שרצה יכול היה לקרוא אותו. לאחרונה כתבתי חיבור על הטבילה שלי ועד כמה היום הזה היה חשוב עבורי. העברנו בינינו את טיוטות החיבורים שלנו וכך היתה לבני כיתתי הזדמנות לקרוא גם את החיבור שלי. תלמידה אחת אמרה: ’עבודה טובה. טוב לדעת אילו חובות נדרשות מאחד מעדי־יהוה. אני מברכת אותך על הטבילה!’ תלמידה אחרת אמרה: ’הסיפור שלך היה מדהים! אני שמחה שיש לך אמונה כל כך חזקה!’ ותלמיד אחד פשוט כתב: ’יש לך ראש על הכתפיים. ברכותיי’”.
◼ מליסה היתה בת 11 כאשר נקרתה בדרכה הזדמנות מיוחדת לדבר באומץ על אמונתה. ”אחות בית־הספר נכנסה לכיתת מדעים שלי כדי לשוחח איתנו על מערכת החיסון. נושא עירויי הדם עלה לדיון. לאחר השיעור סיפרתי למורה שלי למדעים על קלטת הווידיאו שלנו בנושא הדם. למחרת הבאתי את הקלטת לבית־הספר והמורה לקח אותה לביתו וצפה בה עם משפחתו. ביום הבא הוא הביא את הקלטת לבית־הספר והראה אותה לשתי כיתות, כולל הכיתה שלי. הוא אמר דברים חיוביים על עדי־יהוה, וציין בפני הכיתה שאילולא עדי־יהוה, קשה היה למצוא טיפולים חלופיים לעירויי דם. כשהחזיר לי את הקלטת הוא שאל: ’איך אוכל להשיג קלטת עבור ספריית בית־הספר?’ אז הבאתי לו אחת. הוא מאוד התרגש, וגם אני!”
הוֹלי, ג׳סיקה ומליסה נמנות עם עדי־יהוה צעירים רבים הנענים להזמנת המקרא לזכור את בוראם (קהלת י״ב:1). האם גם אתה נענה להזמנה זו? אם כן, הייה סמוך ובטוח שאתה משמח את לב יהוה (משלי כ״ז:11; עברים ו׳:10).
צעירים, כאשר אתם מדברים על אמונתכם עם חבריכם לספסל הלימודים ועם מוריכם, הדבר נותן עדות רבת עוצמה על יהוה ועל מטרותיו. זה גם מחזק את אמונתכם ומטפח בכם גאווה חיובית בכך שנפלה בחלקכם הזכות להימנות עם משרתי אלוהים (ירמיהו ט׳:24). מתן עדות בבית־הספר מהווה גם הגנה. ג׳סיקה מתארת זאת כך: ”אני מדברת על האמונה שלי, ואחד היתרונות בכך הוא שתלמידים אחרים לא מנסים ללחוץ עליי לעשות דברים שמנוגדים לכתוב במקרא”.
[הערת שוליים]
a בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
[תמונות בעמוד 12]
הוֹלי
[תמונות בעמודים 12, 13]
ג׳סיקה
[תמונות בעמוד 13]
מליסה