מנקודת המבט המקראית
הקדש לילדיך את תשומת הלב הנחוצה להם
האם לבן אלוהים היה זמן לבלות עם ילדים? לא כך חשבו חלק מתלמידיו. באחד המקרים הם ניסו למנוע מילדים קטנים לגשת אליו. אך ישוע אמר להם בתגובה: ”הניחו לילדים לבוא אליי, אל תמנעו בעדם”. לאחר מכן איפשר ברוב אהבתו לקבוצה של ילדים להתקרב אליו ושוחח עימם (מרקוס י׳:13–16). בדרך זו הוכיח ישוע שהוא מעוניין להעניק תשומת לב לילדים. כיצד יכולים כיום ההורים ללכת בעקבותיו? עליהם להעניק לילדיהם חינוך מתאים ולבלות במחיצתם.
כמובן, הורים אחראיים דואגים באופן מעשי לרווחת ילדיהם ומתייחסים אליהם כהלכה. ניתן לומר שזה טבעי שהורים יגלו כבוד והתחשבות כלפי ילדיהם. אולם, המקרא מזהיר שרבים בימינו יהיו ”חסרי חיבה טבעית” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–3, ע״ח). וגם לאלה שכבר מגלים דאגה ואהבה לילדיהם יש תמיד מה ללמוד כשמדובר באחריות הכרוכה בגידול ילדים. לפיכך, העקרונות המקראיים הבאים הינם תזכורות מבורכות עבור הורים שמעוניינים בטוב ביותר עבור ילדיהם.
לחנך מבלי להכעיס
ד״ר רוברט קוֹלס, מורה ידוע ופסיכיאטר חוקר, אמר פעם: ”בילד טבוע חוש מוסרי שנמצא בתהליך התפתחות. לדעתי, זו מתת אלוהים שילדים כמהים להדרכה מוסרית”. מי אמור להרוות את הצמא הזה להדרכה מוסרית?
הכתוב באפסים ו׳:4 מאיץ: ”ואתם האבות, אל תכעיסו את בניכם, אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו”. האם שמת לב שכתבי־הקודש מטילים במיוחד על האב את האחריות לטעת בלב ילדיו אהבה לאלוהים והערכה עמוקה לסטנדרטים הנשגבים שלו? ובפסוק הראשון בפרק ו׳ באפסים, התייחס השליח פאולוס הן לאב והן לאם כאשר אמר לילדים ’לשמוע בקול הוריהם’.a
כמובן, בהיעדר אב, אחריות זו מוטלת על האם. אימהות חד־הוריות רבות גידלו בהצלחה את ילדיהן במוסר יהוה ובתוכחתו. ברם, במקרה שהאם נישאת, על הבעל המשיחי ליטול את מושכות ההנהגה. על האם לשתף איתו פעולה בחפץ לב בחינוך הילדים ובהטלת מוסר.
כיצד תחנך או תדריך את ילדיך מבלי ’להכעיס’ אותם? ובכן, אין נוסחאות פלא, במיוחד משום שכל ילד שונה מרעהו. אך על ההורים לתת את הדעת על האופן שבו הם מטילים מוסר, ובמקביל לכך תמיד להקפיד לנהוג בילדיהם באהבה ובכבוד. מעניין לציין שבקולוסים ג׳:21 שוב עולה נושא הכעסת הילדים. שוב נקראים האבות: ”אל תרגיזו את ילדיכם, פן תיפול רוחם”.
יש הורים שנוהגים לצרוח ולצעוק על ילדיהם. אין ספק שזה מעורר רוגז בצעירים. המקרא, לעומת זאת, קורא: ”הסירו מכם כל מרירות וחמה וכעס וצעקה וגידוף וכל רשעה” (אפסים ד׳:31). עוד נאמר ש”עבד האדון מן הדין שלא יריב, אלא יהא נוח לכול” (טימותיאוס ב׳. ב׳:24).
הקדש להם מזמנך
כמו כן, אם ברצונך להקדיש לילדיך את תשומת הלב הנחוצה להם, פירושו של דבר שאתה מוכן לוותר על הנאות ונוחות אישית למענם. המקרא אומר: ”והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך. ושיננתם לבניך ודיברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך” (דברים ו׳:6, 7).
כיום, התחייבויות כספיות תובעניות אינן מאפשרות להורים רבים לבלות במחיצת ילדיהם מהבוקר עד הערב. עם זאת, המצווה בדברים מדגישה שחובה על ההורים למצוא זמן לבילוי עם ילדיהם. לשם כך יש צורך בארגון טוב ובהקרבה. אולם, ילדים זקוקים לתשומת לב מעין זו.
תן דעתך לתוצאות מחקר שנערך בקרב למעלה מ־000,12 בני נוער. המסקנה אליה הגיעו החוקרים היא: ”קשר רגשי אמיץ עם ההורה הינו הערובה הבטוחה ביותר לבריאותו של בן הנוער והמחסום הגדול מכול להתנהגות מסוכנת”. כן, ילדים כמהים לתשומת לב מצד הוריהם. אם אחת שאלה פעם את ילדיה, ”אם יכולתם לקבל כל מה שאתם רוצים, מה הייתם מבקשים?” כל הארבעה השיבו פה אחד, ”יותר זמן עם אמא ואבא”.
אם כן, כדי להיות הורה אחראי, עליך להבטיח שצורכי ילדיך באים על סיפוקם, כולל הצורך שלהם בחינוך רוחני ובחברות קרובה עם הוריהם. זה אומר שעליך לעזור לילדיך להפוך למבוגרים בעלי כישורים ומיומנויות, אנשים ישרים ואדיבים הרוחשים כבוד לזולת ומסבים כבוד לבוראם (שמואל א׳. ב׳:26). כן, כאשר הורים מחנכים את ילדיהם ומטילים עליהם משמעת בהתאם לרצון אלוהים, הם ממלאים את האחריות המוטלת עליהם.
[הערת שוליים]
a כאן השתמש פאולוס במילה היוונית גוֹנֶפְסִין (go·neuʹsin), שנגזרת מהמילה גוֹנֶפֶס (ʹgo·neus), שמשמעה ”הורים”. אולם, בפסוק 4 הוא כתב את המילה היוונית פָּטְרֶס (pa·teʹres), דהיינו ”אבות”.
[תמונה בעמוד 25]
צרחות וצעקות עלולות להעציב את הילד
[תמונה בעמוד 25]
הקדש זמן לילדיך