יופיה של האמת הוליך אותי אל הבורא

סיפורו של צוּיוֹשי פוג׳י

לפני מספר שנים,‏ נפלה בחלקי הזדמנות נדירה.‏ כעוזרו של המאסטר סֶנֶה איקנובו מאסכולת איקנובו לשזירת פרחים,‏ היה עליי לסדר פרחים בחדר מפואר בארמון הקיסר בטוקיו שביפן.‏ עבדנו תחת אבטחה כבדה.‏ באווירה מתוחה זו נזהרתי שלא לשפוך על הרצפה אפילו לא טיפת מים אחת.‏ זה היה אחד מרגעי השיא בקריירה שלי בשזירת פרחים.‏ הרשו לי לספר לכם כיצד נכנסתי לתחום זה.‏

נולדתי בשנת 1948 בעיר נִישִׁיוַקִי שבצפון מערב קובֶּה,‏ יפן.‏ עוד מילדותי התרשמתי במיוחד מן היופי המשתנה מעונה לעונה,‏ יופי המשתקף בפרחים.‏ בכל אופן,‏ גדלתי בבית סבתי שהייתה בודהיסטית אדוקה,‏ ולכן הרעיון שקיים בורא מעולם לא עלה בדעתי.‏

אמי לימדה ועודנה מלמדת אִיקֶבַּנָה,‏ כלומר,‏ שזירת פרחים,‏ בעיר הולדתי.‏ האיקבנה,‏ המוכרת גם בשם קָאדוֹ (‏דרך הפרחים)‏,‏ היא תחום מוערך מאוד ביפן.‏ אמי מעולם לא לימדה אותי אישית אומנות זו,‏ אך הייתה לה השפעה גדולה עליי.‏ כשהגעתי לגיל שבו היה עליי להחליט מה אעשה בעתיד,‏ רציתי להיכנס לעולם האיקבנה.‏ המורה שלי ואמי המליצו לי ללמוד באוניברסיטה כמו כולם,‏ אבל בחרתי ללא היסוס ללמוד במכללת איקנובו.‏ איקנובו היא שיטת האיקבנה העתיקה ביותר ביפן.‏ כשהתקבלתי למכללה,‏ השקעתי את כל כולי בלימודי אומנות שזירת הפרחים.‏

אל תוך עולם האיקבנה

המוטיב המרכזי של האיקבנה,‏ אומנות יפנית מסורתית,‏ הוא חיים.‏ הרשו לי להסביר.‏ פרחים המונחים בדלי בחנות פרחים אולי נראים יפים,‏ אבל איך הם בהשוואה לצמחים קטנים המלבלבים בשדה או לעצים הצומחים בהרים?‏ בסביבה הטבעית אתה קולט את החיים ואת העונות,‏ וסביר להניח שהמראה הזה מרטיט את לבך.‏ האיקבנה היא דרך להבעת היופי שבטבע בעזרת פרחים וצמחים.‏ בשיטה זו יוצרים דגם של התמונה המרגשת אותך.‏

לדוגמה,‏ נניח שאתה רוצה ליצור תחושת סתיו.‏ לשם כך תוכל להשתמש בפרחי העונה,‏ לדוגמה גֶנְצִיאַנָה ופטריניה,‏ בשילוב עלי סתיו.‏ האם אתה רוצה להוסיף מעט רוח קלילה ומלטפת?‏ מספר גבעולי מיסקנתוס המתנועעים קמעה יביאו לתוצאות הרצויות,‏ והצופה יקבל תחושה של משב רוח סתווי.‏ נשביתי בקסמי האיקבנה ומצאתי שמחה רבה ודרך להבעה עצמית ביצירת שילובים בין פרחים וצמחים בחלל שמעל האגרטל.‏

‏”‏משפחה”‏ גדולה

האיקבנה כאומנות דקורטיבית החלה עוד לפני 500 שנה.‏ בתי־הספר לאיקבנה מנוהלים על־ידי מאסטרים.‏ מעמד המאסטר עובר בירושה.‏ כיורש מסורות האומנות,‏ מופקדת בידו סמכות פטריארכלית על ”‏משפחה”‏ גדולה של תלמידים.‏ בנוסף למסורות,‏ עליו להנחיל לדור הבא סגנונות חדשים שהוא נדרש להמציא בהתאם לתקופה שבה הוא חי.‏

לאחר שסיימתי את לימודיי במכללת איקנובו והשלמתי קורס טכני בן שנתיים בקאדו,‏ התחלתי בינואר 1971 לעבוד במכון איקנובו.‏ תכננתי וארגנתי בכל יפן ”‏תצוגות איקבנה מטעם מכון איקנובו”‏.‏ כמו כן,‏ התלוויתי למאסטר במסעותיו ברחבי הארץ ושימשתי כאחד מעוזריו בהכנת יצירות אומנות.‏

אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שעליתי על הבמה במרכז הספורט פוּקוּאוֹקָה כעוזר המאסטר בשעה שהוא הדגים שזירת פרחים.‏ חשתי פיק ברכיים מול האלפים שישבו בקהל.‏ מרוב התרגשות עיקמתי גבעולים ושברתי ענפים,‏ שלא כמתוכנן.‏ אבל המאסטר צחקק והסביר לקהל מה הוא עושה.‏ התגובה שלו הרגיעה אותי.‏

כשהתקיימו אירועים ממלכתיים בנוכחות אישים חשובים מארצות רחוקות,‏ התלוויתי למאסטר בהכנת סידורי פרחים לרגל האירועים.‏ כפי שהזכרתי בהתחלה,‏ באחת הפעמים זכיתי לעבוד בחדר מפואר בארמון הקיסר.‏

מאוחר יותר,‏ עם הקמתו של בית־הספר המרכזי ללימודי איקנובו המיועד להשתלמויות למדריכים מן המדינה כולה,‏ קיבלתי תפקיד הקשור להוראה,‏ להכנת תוכנית הלימודים ולפיקוח על הפקת ספרי לימוד וסרטים שישמשו בהרצאות עבור כ־000,‏200 חניכים ב־300 סניפים ברחבי יפן.‏ נסעתי לאורכה ולרוחבה של המדינה כדי לפקח על הקורסים.‏ לסגנון האיקנובו יש סניפים גם בארצות אחרות,‏ ונסעתי מספר פעמים בשנה לטאיוואן.‏ כך זכיתי לאמונו של המאסטר והחזקתי בתפקיד אחראי.‏

נהניתי מעבודתי,‏ אך בכל זאת לא מצאתי סיפוק מלא בחיים.‏ מעבר למעטה היופי,‏ נתקלתי בתופעות שאכזבו אותי.‏ מתוך קנאה וצרות עין היו חילופי השמצות בין החניכים,‏ ולא אחת ניגשו אליי המדריכים ושאלו בעצתי.‏ אך בארגון שבו המִנהגים הישנים והכוח מכתיבים את הטון,‏ דברים רבים היו מעבר לשליטתי.‏ רבים אהבו אהבה טהורה את אומנות האיקבנה ולמדו בשקדנות,‏ ולכן עשיתי כמיטב יכולתי לעזור להם ללמוד בהנאה.‏

מגע ראשון עם יופיה של האמת

סלדתי מדת כי החזקתי בדעה שהדתות מסמאות את עיני האנשים.‏ מלבד זאת,‏ ראיתי כל כך הרבה צביעות בקרב מי שמדברים על שלום ואושר.‏ מצד שני,‏ אשתי קייקו,‏ חיפשה את האמת עוד מילדותה.‏ היא התעניינה בדתות שונות ובחנה את תורותיהן,‏ אך אף לא אחת מהן השביעה את רעבונה הרוחני.‏

לכן כאשר אחת מעדי־יהוה ביקרה בביתנו,‏ הסכימה קייקו לקבל שיעורי מקרא.‏ היא נהגה לספר לי את כל מה שלמדה וכל מה שהרשים אותה.‏ הדברים נעמו לאוזניי,‏ אך לא הייתי נלהב כמוה.‏

למרות זאת,‏ קייקו המשיכה לספר לי מתוך שכנוע עמוק את מה שהיא לומדת מהמקרא.‏ היא תמיד תחבה כמה חוברות מקראיות לתוך התיק שלי כשיצאתי לנסיעה.‏ אבל לא רציתי לקרוא אותן.‏ גוננתי על מה שבניתי לאורך השנים.‏ זמן מה קודם לכן קנינו בית,‏ ומשום מה חשבתי לעצמי שאם אקבל את עיקרי האמונה המקראיים,‏ יהיה עליי לוותר על הבית.‏ בינתיים,‏ קייקו התקדמה במהירות והחלה לקיים את אמונתה.‏ הרגשתי עזוב ובודד.‏ ידעתי שהיא מספרת לי דברים נכונים,‏ ולמרות זאת התחלתי לגלות התנגדות.‏

מתנגד ונמשך בו זמנית

בדרך כלל חזרתי הביתה מאוחר בלילה מן העבודה,‏ אבל בערבים שקייקו הייתה הולכת לאסיפות של עדי־יהוה,‏ חזרתי בכוונה מאוחר מהרגיל.‏ גם אם הייתי חוזר בשתיים או שלוש לפנות בוקר,‏ קייקו הייתה מחכה לי כדי לספר לי מה עבר עליה באותו יום והתעניינה בשלומי.‏ לא יכולתי לשאת את המחשבה שמשפחתי עוזבת את הבית למספר שעות כדי ללכת לאסיפות משיחיות.‏ לכן,‏ הגברתי את התנגדותי והתחלתי לדבר על גירושין.‏ אך קייקו לא התפשרה.‏

התקשיתי להבין את התנהגותה.‏ למרות היחסים המתוחים בינינו והתקפי האסטמה שהיו לה,‏ היא הייתה מאושרת בכל דבר שעשתה.‏ לבה הטהור ועדינותה התמימה הם שמשכו אותי אליה מלכתחילה.‏ וזו הסיבה שחששתי שיוליכו אותה שולל כשהתחילה ללמוד את המקרא.‏

בכל אופן,‏ קייקו יישמה את מה שלמדה והשתדלה להיות אם ורעיה טובה.‏ היא התחננה בפניי שאנכח באסיפות ובכינוסים משיחיים,‏ ולמרות התנגדותי הסכמתי מדי פעם לבוא,‏ אולי משום שהייתי גאה בה.‏

במקביל לכך,‏ קינאתי ביהוה.‏ כשראיתי איך קייקו מנסה להשתנות,‏ תהיתי מדוע לעקרונות המקרא יש כזו השפעה גדולה על בני אדם.‏ שאלתי את עצמי:‏ ’‏למה אשתי מוכנה לעבור כל מיני קשיים למען יהוה?‏’‏

לא חלף זמן רב,‏ וחלק מן האחים המשיחיים בקהילה של קייקו רצו לבקר בביתי.‏ לא הייתה לי שום כוונה להיפגש עימם.‏ אך רציתי להבין מדוע לקייקו יש שלוות נפש כה עמוקה.‏ לבסוף הסקרנות גברה עליי והסכמתי לקבל שיעורי מקרא.‏ ככל שהתוודעתי לאנשים שביקרו בביתי,‏ הרגשתי שיש להם השפעה מרגיעה ונעימה.‏ במהלך השיעורים השבועיים חדרה האמת המקראית אט אט ללבי,‏ ונפתחתי לרעיונות חדשים.‏

יופיים של הטבע ושל האמת

כשניסיתי לבטא את יופיו ואת עוצמתו של הטבע דרך האיקבנה,‏ התקשיתי להביע את גדולתו.‏ אך לאחר שלמדתי שיהוה הוא שברא את פלאי הטבע,‏ הכול התחבר לי.‏ איך יכול אדם קטן להתחרות ביכולת האומנותית של הבורא?‏ יהוה הוא גדול האומנים!‏ ואולם,‏ ניסיתי לחקותו והשתפרתי מאוד בשזירת פרחים.‏ למעשה,‏ אחרי שהתחלתי ללמוד את המקרא,‏ אמרו לי שחל שינוי ביצירותיי,‏ ומלבד עוצמה הן החלו לשדר גם עדינות.‏

אמיתוֹת המקרא עזרו לי להבין לראשונה דברים רבים.‏ כשלמדתי שהשטן בתור שר העולם הזה גורם לסבל האנושי ושלבנו בוגדני בשל החטא שירשנו מאדם הראשון,‏ הבנתי סוף סוף את המשמעות האמיתית של כל מה שמתרחש סביבנו (‏ירמיהו י״ז:‏9;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏)‏.‏ למדתי שיהוה הוא אל של שלום,‏ ושופע אהבה,‏ צדק,‏ כוח וחוכמה (‏דברים ל״ב:‏4;‏ רומים י״א:‏33;‏ יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8;‏ ההתגלות י״א:‏17‏)‏;‏ שאלוהים באהבתו שלח את ישוע למות בעדנו (‏יוחנן ג׳:‏16;‏ קורינתים ב׳.‏ ה׳:‏14‏)‏;‏ ושיבוא יום ולא יהיו עוד סבל ומוות (‏ההתגלות כ״א:‏4‏)‏.‏ היופי באמיתות הללו שבה את לבי.‏ בנוסף לכך,‏ עדי־יהוה מקיימים את תורת ישוע ”‏ואהבת לרעך כמוך”‏.‏ כשראיתי זאת במו עיניי,‏ השתכנעתי שזו דת האמת (‏מתי כ״ב:‏39‏)‏.‏

משוכה שהיה עליי לעבור

האמת היכתה שורשים בלבי ועם הזמן ניצבתי בפני בעיה קשה.‏ כאשר המאסטר לא יכול היה להגיע ללוויות,‏ הייתי במקרים רבים מייצג אותו בטקסים הבודהיסטיים.‏ זה היה בשבילי מבחן אמונה כששקלתי להקדיש את חיי ליהוה.‏ גמלה בלבי ההחלטה שלא להשתתף בטקסים בודהיסטיים (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏21‏)‏.‏ פניתי למאסטר והסברתי לו בכבוד שאני מתכוון בקרוב להיטבל ושגמרתי אומר שלא להשתתף בכל פולחן אחר גם אם זה חלק מעבודתי.‏ הוא אמר לי שאין לו שום התנגדות לכך שאהיה משיחי ושבכל הקשור לענייני דת ההחלטה נתונה לשיקולי האישי.‏ התשובה שלו הייתה הפתעה נעימה כי ציפיתי שינזוף בי ושאאבד את משרתי.‏

אחרי שעברתי את המשוכה הזו,‏ נטבלתי כסמל להקדשת חיי ליהוה.‏ היה זה בכינוס משיחי ביוני 1983,‏ שנה לאחר שהתחלתי ללמוד את המקרא.‏ כשיצאתי מבריכת הטבילה,‏ קיבלה את פניי קייקו בחיוך רחב ובדמעות.‏ בעיניים דומעות הודיתי ליהוה עם קייקו על האושר המשותף שלנו.‏

ההחלטה לוותר על הקריירה החילונית

המאסטר התחשב מאוד בעמדותיי כמשיחי מוקדש.‏ השתדלתי למלא את תפקידיי בעבודה אף במסירות רבה יותר מבעבר.‏ יחד עם זאת,‏ ניסיתי לשמור על האיזון בין העבודה החילונית לבין חיי המשיחיים.‏ במשך שבע שנים הגברתי מספר חודשים בשנה את השתתפותי בהכרזת הבשורה.‏

אך בשלב מסוים היה עליי לשקול ברצינות את מצבו הרוחני של בני היחיד ואת בריאותה המידרדרת של קייקו.‏ הגעתי למסקנה שעליי להקדיש זמן רב יותר למשפחה.‏ רציתי גם להציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחיי.‏ בשל צרכים ורצונות אלו התפללתי ליהוה וסיפרתי לו על כוונתי לוותר על הקריירה שלי באיקבנה.‏ המאסטר הבין שהחלטתי נחושה,‏ והצלחתי סוף סוף לצאת לפרישה מוקדמת ללא קשיים ביולי 1990 בגיל 42.‏

עוזר לאחרים לראות את יופיה של האמת

זמן קצר לאחר הפרישה,‏ התחלתי בשירות מורחב כדי לעזור לאחרים למצוא את האמת.‏ כיום אני מקדיש יום בשבוע להוראת שזירת פרחים מבלי להגביל את עצמי לסגנון איקנובו.‏ אני נהנה מן הזכות לשרת כזקן־קהילה,‏ וקייקו משרתת כחלוצה.‏ יש לה היום פחות התקפי אסטמה מבעבר.‏ בננו התחתן,‏ והוא משרת עוזר בקהילה סמוכה.‏ איזו זכות יקרה זו עבורנו לשרת כמשפחה את יהוה!‏

אני מצפה בשקיקה לחיות תחת מלכות המשיח ישוע.‏ אז אוכל ליצור סידורי פרחים יפהפיים בעזרת הצמחים שיגדלו בגינתי.‏ שאיפתי הכנה היא להלל יחד עם משפחתי היקרה לנצח נצחים את שמו האדיר של יהוה,‏ הבורא של כל דבר יפה.‏

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

עם אשתי,‏ בננו ומשפחתו

‏[‏תמונות בעמוד 21]‏

בעזרת איקבנה אתה יכול לבטא את התרשמותך מיפי הטבע