לחיות עם קשיי הזקנה
”ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, ורהבם עמל ואוון [צרות וייסורים], כי גָז חיש [הם חולפים מהר] ונעופה” (תהלים צ׳:10). מזמור זה בן 000,3 שנה מאשר שהזקנה היא בעיה עתיקת יומין. על אף הקדמה הרפואית הראויה לציון, אילו צדדים בזקנה עדיין גורמים במיוחד ל”עמל ואוון”, וכיצד חלק מן הקשישים מתמודדים עם קשיים אלה?
זקנים בגופם אך חריפים בשכלם
”פחדי הגדול מכול”, אמר הַנְס בן ה־79 בדאגה, ”הוא להפוך לסנילי”. בדומה לקשישים רבים, הנס חשש שזכרונו יבגוד בו. הוא פחד לאבד שליטה על מה שכונה בפי משורר קדום ”גולת הזהב” — המוח היקר האוצר בתוכו את הזכרונות (קהלת י״ב:6). הנס תהה: ”האם הידרדרות שכלית היא חלק בלתי נפרד מן הזקנה?”
אם גם אתה, בדומה להנס, שוכח שמות או תוהה אם התקפי שכחה אלה הם תחילתה של הידרדרות שכלית חמורה, הסר דאגה מלבך: השכחנות קיימת בכל הגילים, ושינויים בתפקוד השכלי בגיל מבוגר אינם נובעים בדרך כלל מדמנציה.a אומנם השכחה אינה תופעה נדירה בזקנה, אך ”רוב הקשישים אינם מאבדים עד יום מותם שליטה מלאה על כושרם השכלי”, כותב ד״ר מייקל ט. לוי, יושב ראש הפקולטה למדעי ההתנהגות בבית־החולים האוניברסיטאי סְטֶטְן איילנד בניו־יורק.
זה נכון שצעירים מסוגלים על־פי־רוב להיזכר בעובדות מסוימות מהר יותר מן הקשישים. אבל ”אם תוציא את גורם המהירות”, אומר הנוירולוג ד״ר ריצ׳ארד רסטק, ”יכולתם של מרבית הקשישים היא לכל הפחות זהה לזו של הצעירים”. למעשה, בעזרת הדרכה ותרגול מתאימים, קשישים שאינם לוקים בשכלם ממשיכים ללמוד, לזכור ואף לשפר יכולות כלשהן.
בעיות זיכרון והפרעות הניתנות לטיפול
אך מה לעשות במקרה שבעיות הזיכרון חמורות יותר? גם אז אין צורך להיחפז למסקנה שהבעיה היא דמנציה. לעתים בגיל מבוגר נוצרות בעיות אחרות הגורמות לקשיי זיכרון ולבלבול פתאומי חריג, ובעיות אלו ניתנות לטיפול. הפרעות אלה מתויגות שלא כהלכה כ”זקנה” או ”סניליות” — לפעמים גם בפי אנשי מקצוע הניזונים ממידע מוטעה. לא רק שהתייחסות זו משפילה את החולים הקשישים, היא אף שוללת מהם טיפול רפואי הולם. באילו הפרעות מדובר?
בלבול חריג פתאומי יכול להיגרם מתזונה לקויה, התייבשות, אנמיה, חבלות ראש, בעיות בבלוטת התריס, חוסר ויטמינים, תופעות לוואי מתרופות או אפילו שינוי סביבתי המקשה על כושר ההתמצאות. בעיות זיכרון נגרמות לעתים ממתחים ממושכים. בנוסף לכך, ידוע כי זיהומים מובילים לבלבול אצל הקשישים. גם דיכאון בגיל מבוגר עלול לגרום לשכחה ולבלבול. לפיכך, ”לעולם אין לפטור את התקף הבלבול הפתאומי כסניליות חסרת תקנה”, אומר ד״ר לוי. בדיקות רפואיות מקיפות אולי יסייעו בזיהוי הגורם הבסיסי לסימפטומים.
להתמודד עם הדיכאון
הדיכאון מלווה את האדם מימים ימימה, ואינו פוסח על משרתי אלוהים נאמנים. לפני כאלפיים שנה ראה השליח פאולוס לנחוץ לייעץ לאחיו לאמונה: ”עודדו את הנכאים” (תסלוניקים א׳. ה׳:14). בימינו הקשים והמתוחים, הצורך בעידוד גובר. אך למרבה הצער, הדיכאון אצל קשישים במקרים רבים אינו מאובחן או מאובחן באופן שגוי.
בשל תפיסות מוטעות שכיחות שלפיהן בגיל מתקדם קיימת נטייה רבה יותר לעצבות ולדכדוך, התסמינים עלולים להצטייר בעיני אחרים ובעיני הקשישים עצמם כחלק טבעי מתהליך הזקנה. ”ואולם, אין זה נכון”, נאמר בספר טיפול בקשישים (Treating the Elderly). ”דיכאון בקרב הקשישים אינו חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי”.
דיכאון קליני מתמשך — בניגוד לעצבות נורמלית או לדכדוך קל — הוא מחלה חמורה בעלת פוטנציאל להשלכות קשות, ואין להתעלם ממנה. דיכאון שאינו מטופל עלול להחמיר ולהכות שורשים עמוקים עד כדי התאבדות. הטרגדיה בדיכאון אצל מבוגרים, מסביר ד״ר לוי, היא ש”המחלות הפסכיאטריות המגיבות בצורה הטובה ביותר לטיפול הן גם הקטלניות ביותר מבחינה פוטנציאלית”. אם הדיכאון אינו מרפה, החולה אולי יזדקק לטיפול אצל איש מקצוע המומחה להפרעות במצבי רוחb (מרקוס ב׳:17).
אנשים הסובלים מדיכאון יכולים להיות בטוחים שיהוה ”רחום וחנון” (יעקב ה׳:11). הוא ”קרוב... לנשברי לב” (תהלים ל״ד:19). אין כמוהו ב’ניחום הנדכאים’ (קורינתים ב׳. ז׳:6).
אין צורך להרגיש חסר ערך
”אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני”. כך התפלל דוד המלך הנאמן לפני יותר מ־000,3 שנה (תהלים ע״א:9). גם במאה ה־21 אין זה נדיר למצוא קשישים החוששים שיתייחסו אליהם ככלי אין חפץ בו. המוגבלויות הנלוות לבריאות הלקויה תורמות לרגשי נחיתות, ופרישה כפויה עלולה להוביל לדימוי עצמי נמוך.
אך אם נתמקד במה שאנו מסוגלים לעשות ולא נחוש רפיון ידיים בשל מה שאין עוד בכוחנו לבצע, נוכל לשמור על הערכה עצמית ולהרגיש שאנחנו עדיין יכולים לתרום משהו. בהקשר זה הומלץ בדו״ח מטעם האו״ם ’להמשיך בצמיחה האישית בעזרת לימודים רשמיים או לא־רשמיים, נטילת חלק פעיל בארגונים חברתיים והשתתפות בפעילויות דתיות’. ארנסט משווייץ, עד־יהוה ואופה מומחה בגמלאות, הוא דוגמה חיה לתועלת שניתן להפיק מ’המשך הצמיחה האישית בעזרת לימודים’. בשנות ה־70 לחייו החליט לרכוש מחשב וללמוד להשתמש בו. מדוע עשה כן, בשעה שרבים בגילו נרתעים מחידושי הטכנולוגיה? הוא הסביר: ”ראשית, אני מזדקן וחשוב לי להפעיל את מוחי. שנית, אני רוצה להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים שיכולים לעזור לי במחקריי האישיים במקרא ובפעילותי בקהילה המשיחית”.
פעילות פרודוקטיבית יכולה למלא צרכים בסיסיים רבים של הקשישים: היא מעניקה להם תוכן ותחושת הגשמה, ולעתים גם הכנסה מסוימת. שלמה המלך החכם אמר שזו מתת אלוהים לאדם ”לשמוח ולעשות טוב בחייו; וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו” (קהלת ג׳:12, 13).
עשה כמיטב יכולתך
בחברות רבות מקובל שהקשישים מנחילים ידע וערכים מוסריים ורוחניים לדורות הבאים. דוד המלך כתב: ”וגם עד זִקנה ושיבה, אלוהים, אל תעזבני, עד אגיד זרועך לדור” (תהלים ע״א:18).
אך מה לגבי קשיש המוגבל מאוד בשל מצבו הבריאותי או נסיבותיו? זהו מצבה העגום של עדת־יהוה בת 79 בשם שרה. היא שפכה את מר לבה בפני זקן־קהילה משיחי, והוא הזכיר לה את העיקרון המקראי ש”גדול כוחה של תפילת צדיק” (יעקב ה׳:16). ”לאורך השנים”, הסביר, ”רקמת יחסים אישיים עם אלוהים. היום את יכולה לאפשר לכולנו להפיק תועלת מיחסים אלה כשאת מתפללת באופן אישי למעננו”. הוא אמר לה: ”שרה, אנחנו זקוקים לתפילות שלך בעדנו”. מילים אלו רוממו את רוחה.
כפי שנאמר לשרה, קשישים רבים מוצאים שהתפילות הן דרך עתירת גמול ומלאת תוכן להיאבק למען אחרים (קולוסים ד׳:12; טימותיאוס א׳. ה׳:5). במקביל לכך, תפילות אלו מסייעות למבוגרים הנאמנים להתקרב אל ’שומע התפילה’, אל יהוה (תהלים ס״ה:3; מרקוס י״א:24).
קשישים הסובלים ממוגבלויות ובכל זאת תורמים ביד רחבה מנסיונם וממשאביהם, מהווים נכס יקר בסביבתם. הם מוכיחים כי ”עטרת תפארת שיבה [כל עוד] בדרך צדקה תימצא” (משלי ט״ז:31).
אם הגענו לגיל זקנה, טבעי שנשאל: מה צופן לנו העתיד? האם מציאותי לצפות לחיים טובים יותר בגיל מתקדם?
[הערות שוליים]
a מספר חוקרים גורסים כי ”קרוב ל־90 אחוז מבני ה־65 ומעלה אינם סובלים מדמנציה”. למידע נוסף על טיפול בדמנציה, ראה נא סדרת המאמרים ”מחלת אלצהיימר — הקלת הכאב” בחוברת עורו! מ־22 בספטמבר 1998 (לועזית).
b כתב העת עורו! אינו סומך ידו על טיפול זה או אחר. כל משיחי חייב לוודא שהטיפול שהוא בוחר אינו מתנגש עם עקרונות המקרא. ראה נא המאמר ”הפרעות במצבי הרוח” בחוברת עורו! מ־8 בינואר 2004 (לועזית).
[קטע מוגדל בעמוד 5]
לא מעט קשישים חשים שהם נותרו מאחור בעולמנו הנע בקצב מסחרר
[תיבה/תמונה בעמוד 7]
כיצד תוכל לעזור לקשישים
◼ היזהר בכבודם. ”אל תגער בזקן, כי אם הפצר בו כבן הפונה לאביו. ... פנה... אל הזקנות כאל אימהות” (טימותיאוס א׳. ה׳:1, 2).
◼ הקשב היטב. ”יהא כל איש מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר וקשה לכעוס” (יעקב א׳:19).
◼ גלה אמפתיה. ”הייו כולכם לב אחד, שותפים לצער הזולת, אוהבי האחים, רחמנים וענווים. אל תשלמו רעה תחת רעה ולא חירוף תחת חירוף” (פטרוס א׳. ג׳:8, 9).
◼ שים לב מתי הם זקוקים לעידוד. ”תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבוּר על אופניו [בעיתו]” (משלי כ״ה:11).
◼ שתף אותם בפעילויותיך. ”שאפו להכניס אורחים” (רומים י״ב:13).
◼ הושט עזרה מעשית. ”מי שיש לו נכסי העולם והוא רואה את אחיו במחסור ומונע את רחמיו ממנו, איך תעמוד בו אהבת אלוהים? ילדיי, אל נא נאהב במילים ובדיבור, כי אם בפועל ובאמת” (יוחנן א׳. ג׳:17, 18).
◼ הייה סבלן. ”ליבשו חמלה ורחמים ונדיבות לב, נמיכות רוח וענווה ואורך אפיים” (קולוסים ג׳:12).
אם נדאג לקשישים יעיד הדבר על כבוד לעקרונות אלוהים, שהרי בדברו הכתוב נאמר: ”והדרת פני זקן [או זקנה]” (ויקרא י״ט:32).
[תמונה בעמוד 6]
בדיקות רפואיות מקיפות יכולות להועיל