מנקודת המבט המקראית

האם המדע עומד בסתירה לסיפור בראשית?‏

רבים טוענים כי המדע מפריך את סיפור הבריאה המקראי.‏ אך הסתירה האמיתית היא בין המדע ובין אמונותיהם של פונדמנטליסטים נוצרים ולא בין המדע לבין המקרא.‏ כמה מאותן קבוצות משמיעות טענות מסולפות שלפיהן,‏ על־פי המקרא,‏ כל הבריאה הפיזית נוצרה תוך שישה ימים בני 24 שעות,‏ לפני כ־000,‏10 שנה.‏

אולם המקרא אינו תומך במסקנה זו.‏ אם עמדה זו הייתה נתמכת על־ידי המקרא,‏ אזי תגליות מדעיות רבות במאה השנים האחרונות היו בהחלט מערערות את האמון במקרא.‏ בחינה מדוקדקת של הטקסט המקראי מראה שאין הוא סותר עובדות מדעיות מבוססות.‏ מסיבה זו,‏ עדי־יהוה חולקים על דעתם של פונדמנטליסטים נוצרים ובריאתנים רבים.‏ ראה להלן מה באמת מלמד המקרא.‏

מתי הייתה ה”‏ראשית”‏?‏

סיפור בראשית נפתח בהצהרה פשוטה ורבת עוצמה:‏ ”‏בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏ חוקרי מקרא מסכימים שפסוק זה מתאר פעולה הנפרדת מימי הבריאה המתוארים מפסוק 3 והלאה.‏ ויש לכך משמעות עמוקה.‏ בהתאם למילות הפתיחה של המקרא,‏ היקום,‏ כולל כדור־הארץ,‏ היה קיים זמן לא־מוגדר לפני שהחלו ימי הבריאה.‏

הגיאולוגים מעריכים כי כדור־הארץ הוא בן 4 מיליארד שנים בקירוב,‏ ואסטרונומים חישבו ומצאו שגיל היקום הוא כנראה 15 מיליארד שנה.‏ האם ממצאים אלה — או ממצאים מדויקים יותר שיתגלו בעתיד — סותרים את הכתוב בבראשית א׳:‏1‏?‏ לא.‏ המקרא אינו נוקב בגילם הממשי של ’‏השמיים והארץ’‏.‏ המדע אינו סותר את הנוסח המקראי.‏

מה היה אורכם של ימי הבריאה?‏

מה לגבי אורכם של ימי הבריאה?‏ האם הם היו באמת בני 24 שעות פשוטו כמשמעו?‏ יש הטוענים שמכיוון שמשה — מחבר בראשית — התייחס מאוחר יותר ליום שבא אחרי ששת ימי הבריאה כדגם ליום השבת,‏ כל אחד מימי הבריאה היה חייב להיות בן 24 שעות ממשיות (‏שמות כ׳:‏11‏)‏.‏ האם הכתוב בבראשית תומך במסקנה זו?‏

לא.‏ למעשה,‏ בשפה העברית המילה ”‏יום”‏ יכולה להתייחס לאורכי זמן שונים ולא רק לפרק זמן בן 24 שעות.‏ למשל,‏ כאשר סיכם משה את מלאכת הבריאה של אלוהים,‏ הוא התייחס לכל ששת ימי הבריאה כאל יום אחד (‏בראשית ב׳:‏4‏)‏.‏ בנוסף,‏ ביום הבריאה הראשון,‏ ’‏קרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה’‏ (‏בראשית א׳:‏5‏)‏.‏ כאן רק חלק מיממה בת 24 שעות מוגדר כ”‏יום”‏.‏ אין ספק שלקביעה השרירותית שכל יום בריאה היה בן 24 שעות,‏ אין כל בסיס בכתבי־הקודש.‏

אם כן,‏ מה היה אורכם של ימי הבריאה?‏ הכתוב בפרקים א׳ ו־ב׳ בבראשית מצביע על כך שמדובר בפרקי זמן ממושכים.‏

בריאה הדרגתית

משה העלה את דבריו על הכתב בעברית ומנקודת מבטו של אדם הניצב על פני האדמה.‏ שתי עובדות אלו יחד עם ההבנה שהיקום היה קיים עוד לפני תחילת עידני הבריאה,‏ או ’‏ימי’‏ הבריאה,‏ תורמות ליישוב חלק ניכר מן המחלוקת סביב סיפור הבריאה.‏ כיצד?‏

מעיון מדוקדק בסיפור בראשית עולה שהמאורעות שהחלו במרוצת ”‏יום”‏ אחד המשיכו ביום או בימים שלאחריו.‏ למשל,‏ לפני ש”‏יום”‏ הבריאה הראשון התחיל,‏ השמש כבר הייתה קיימת אך מַעבר האור ממנה אל פני כדור־הארץ נחסם איכשהו כפי הנראה במעטה עננים כבד (‏איוב ל״ח:‏9‏)‏.‏ במהלך ה”‏יום”‏ הראשון החל המחסום להתבהר,‏ מה שאיפשר לאור המפוזר לחדור מבעד לאטמוספירה.‏a

ב”‏יום”‏ השני המשיכה האטמוספירה כפי הנראה להתבהר ויצרה חלל בין העננים הכבדים שממעל לבין הים שמתחת.‏ ב”‏יום”‏ הרביעי כבר התבהרה האטמוספירה בהדרגתיות במידה כזו שניתן היה לראות את השמש והירח ”‏ברקיע השמיים”‏ (‏בראשית א׳:‏14–16‏)‏.‏ במילים אחרות,‏ מנקודת מבטו של בן אנוש על הארץ,‏ ניתן היה כעת להבחין בשמש ובירח.‏ מאורעות אלו התרחשו בהדרגה.‏

ספר בראשית עוד מספר לנו שככל שהאטמוספירה התבהרה,‏ החלו היצורים המעופפים — כולל חרקים ובעלי כנף — להופיע ב”‏יום”‏ החמישי.‏ אולם המקרא מצביע על כך שבמהלך ה”‏יום”‏ השישי,‏ אלוהים עדיין ’‏יצר מן האדמה כל חיית השדה ואת כל עוף השמיים’‏ (‏בראשית ב׳:‏19‏)‏.‏

ברור אפוא שמן השפה המקראית עולה האפשרות שחלק מהמאורעות הגדולים במהלך כל ”‏יום”‏,‏ או עידן בריאה,‏ התרחשו בהדרגה ולא כהרף עין,‏ וחלקם אולי אף נמשכו ב’‏ימי’‏ הבריאה הבאים.‏

למיניהם

האם הופעה הדרגתית זו של צמחים ובעלי חיים מלמדת שאלוהים ברא את מגוון היצורים החיים בתהליכים אבולוציוניים?‏ לא.‏ הכתוב אומר בבירור שאלוהים ברא את כל ה’‏מינים’‏ הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים (‏בראשית א׳:‏11,‏ 12,‏ 20–25‏)‏.‏ האם ’‏מינים’‏ מקוריים אלו של צמחים ובעלי חיים תוכנתו להסתגל לתנאי סביבה משתנים?‏ מה מגדיר את גבולות ה’‏מין’‏?‏ המקרא אינו משיב על כך.‏ עם זאת,‏ נאמר בו שיצורים חיים ’‏שרצו למיניהם’‏ (‏בראשית א׳:‏21‏)‏.‏ מכך משתמע שיש גבול לשינויים שיכולים להתרחש בתוך כל ’‏מין’‏.‏ גם עדות המאובנים וגם מחקרים בני זמננו תומכים במסקנה שהסוגים הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים משתנים מעט מאוד במשך פרקי זמן ארוכים.‏

בניגוד לטענות הפונדמנטליסטים,‏ ספר בראשית אינו מלמד שהיקום,‏ כולל כדור־הארץ וכל היצורים החיים בו,‏ נברא בפרק זמן קצר בעבר הלא־רחוק יחסית.‏ התיאור בספר בראשית בנוגע לבריאת היקום ולהופעת החיים עלי אדמות עולה בקנה אחד עם תגליות מדעיות רבות מהעת האחרונה.‏

בשל תפיסותיהם הפילוסופיות,‏ מדענים רבים דוחים את הצהרת המקרא שאלוהים ברא הכול.‏ עם זאת,‏ מעניין לציין שבספר בראשית הקדום כתב משה שליקום הייתה התחלה ושהחיים הופיעו בשלבים ובהדרגה במשך פרקי זמן.‏ כיצד נחשף משה למידע כל כך מדויק מבחינה מדעית לפני כ־500,‏3 שנה?‏ ישנו הסבר הגיוני אחד לכך.‏ אין ספק שהאל,‏ אשר לו הכוח והחוכמה לברוא את השמיים ואת הארץ,‏ העניק למשה את הידע המתקדם הזה.‏ הדבר נותן משנה תוקף לטענת המקרא שהוא נכתב ”‏ברוח אלוהים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם שאלת את עצמך.‏.‏.‏

◼ לפני כמה זמן ברא אלוהים את היקום?‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏

◼ האם כדור־הארץ נברא בשישה ימים בני 24 שעות כל אחד?‏ (‏בראשית ב׳:‏4‏)‏.‏

◼ כיצד ייתכן שכתביו של משה בנוגע לתולדות כדור־הארץ מדויקים מבחינה מדעית?‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 19]‏

ספר בראשית אינו מלמד שהיקום נברא בפרק זמן קצר בעבר הלא־רחוק יחסית

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 20]‏

‏”‏בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]‏

היקום:‏ IAC/RGO/David Malin Images

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 20]‏

NASA photo