תיבת נוח ואדריכלות ימית
אני עובד למעלה מ־40 שנה כאדריכל ימי וכמהנדס ימי. עבודתי כרוכה בתכנון כלי שיט בצורות ובגדלים שונים כולל המערכות המכניות והאחרות המפעילות אותם. בשנת 1963, כשהתגוררתי בקולומביה הבריטית שבקנדה, הראתה לי אחת מעדי־יהוה שספר בראשית מתאר את תיבת נוח כמעין קופסה מלבנית גדולה. התיאור סיקרן אותי והחלטתי לבדוק זאת לעומק.
בספר בראשית מסופר שאלוהים החליט להביא מבול כדי לנקות את הארץ מהרֶשע שפשה בה. הוא הורה לנוח לבנות תיבה כדי להציל את עצמו ואת משפחתו יחד עם מבחר בעלי חיים. אלוהים אמר לנוח לבנות תיבה שאורכה 300 אמה, רוחבה 50 אמה וקומתה 30 אמה (בראשית ו׳:15). על־פי אומדן זהיר, אורכה של התיבה היה כ־134 מטר, רוחבה כ־22 מטר וגובהה כ־13 מטר.a נפחה הכולל היה כ־000,40 מטר מעוקב.
מבנה התיבה
בתיבה היו שלושה מפלסים שהוסיפו לה חוזק וסיפקו שטח כולל של כ־900,8 מטר רבוע. התיבה נבנתה מעצי גופר, כלומר מעצים מפרישי שרף, ככל הנראה מעץ ברוש, ולכן הייתה עמידה במים. בנוסף, היא נאטמה בזפת מבפנים ומבחוץ (בראשית ו׳:14–16). לא נאמר לנו כיצד חיבר נוח את קורות העץ זו לזו. אך עוד לפני סיפור המבול, מזכיר המקרא חרשי נחושת וברזל (בראשית ד׳:22). בכל מקרה, עד היום נהוג להשתמש ביתדות עץ בבניית כמה סוגי ספינות מעץ.
בתיבה היו תאים פנימיים, דלת בצידה וצוהר אחד שגובהו אמה. ייתכן שהצוהר היה גג גמלוני שככל הנראה היו בחלקו התחתון פתחים לאוורור ולכניסת אור. אולם בספר בראשית לא מוזכר שהיו לתיבה שִׁדְרִית, חרטום, מפרשים, משוטים, או הגאים. למעשה, המילה ”תיבה” מתארת גם את הסל מכוסה הזפת ששימש את אימו של משה כדי שבנה התינוק יוכל לצוף במימי היאור (שמות ב׳:3, 10).
יציבות טובה
אורכה של התיבה היה פי שישה מרוחבה ופי עשרה מגובהה. בספינות מודרניות רבות הפרופורציות דומות, אם כי אצלן היחס בין האורך והרוחב נקבע על־פי הכוח הנדרש להשיטן במים. התיבה, לעומתן, הייתה צריכה רק להינשא מעל המים. האם היא צפה היטב?
התגובה של כלי שיט לרוחות ולגלים תלויה בממדיו. המקרא מציין שירדו גשמים כבדים ומוסיף שאלוהים גרם מאוחר יותר למשב רוח (בראשית ז׳:11, 12, 17–20; ח׳:1). הכתוב אינו מוסר מה הייתה עוצמת הרוח והגלים אבל סביר להניח שהן הרוח והן הגלים היו חזקים ובלתי יציבים כפי שקורה לעתים בימינו. ככל שהרוח חזקה וממושכת, הגלים גבוהים יותר והמרווחים ביניהם גדלים. בנוסף, כל פעילות סיסמית יכלה ליצור גלים עזים.
מידות התיבה תרמו ליציבותה ומנעו את התהפכותה. התיבה גם תוכננה להתמודד עם כוחות שיכלו לטלטל אותה לאורכה בים סוער. טלטול עז, שבמהלכו כל גל מניף את קצה כלי השיט וגורם לתיבה לצלול מטה, היה מסב אי־נוחות רבה לאנשים ולבעלי החיים שעל סיפונה. הטלטול גם מפעיל לחץ כבד על כלי השיט. המבנה חייב להיות חזק דיו כדי להתנגד לנטייה להתקער במרכזו כאשר גלים גבוהים מרימים את שני קצותיו בו זמנית. יחד עם זאת, כאשר גל גדול מניף את כלי השיט בנקודת האמצע, בלי ששום דבר יתמוך בשני קצותיו, החרטום והירכתיים עלולים לנטות מטה. אלוהים הורה לנוח לבנות את התיבה ביחס אורך־עומק של 10 ל־1. לימים למדו בוני ספינות בדרך הקשה שיחס כזה יכול לעמוד בלחצים אלה.
בטוחה ונוחה
בשל צורתה היה כושר הציפה של התיבה — הכוח המאפשר לספינה לצוף — אחיד מקצה לקצה. גם משקל התיבה היה אחיד. קרוב לוודאי שנוח דאג לכך שהמטען — כולל בעלי החיים ואספקת המזון ליותר משנה — יפוזר באופן שווה. פיזור משקל אחיד מצמצם את הלחץ הנוסף שמפעיל המטען על כלי השיט. לכן, שני גורמים עיקריים איפשרו לתיבה, על נוסעיה, לצלוח בשלום את המבול — תוכנית הבנייה שמטעם יהוה והגנתו. אין ספק שאלוהים דאג שהתיבה תנוח במקום בטוח ומתאים.
הבדיקה היסודית שלי הביאה אותי למסקנה שמה שהמקרא מספר על תיבת נוח מציאותי ועולה בקנה אחד עם עקרונות מודרניים של בניית ספינות. כמובן, פרטים רבים על התיבה ועל המבול אינם מוזכרים בספר בראשית. אני מקווה שיום אחד, לאחר תחיית המתים, אפגוש את נוח כאן עלי אדמות, ביחד עם משפחות בני האדם ובעלי החיים אשר חבים את קיומם לתיבה שהוא בנה בעמל רב ובמשך שנים ארוכות (מעשי השליחים כ״ד:15; עברים י״א:7). קודם כול אודה לו ולמשפחתו ולאחר מכן אמטיר עליו את השאלות הרבות שיש לי לשאול אותו. — תרומת עט.
[הערת שוליים]
a האמה היא יחידת מידה קדומה המקבילה בקירוב למרחק שבין המרפק לבין קצות האצבעות. בתקופת עם ישראל היה שיעור האמה בדרך כלל כ־5.44 סנטימטר.
[תיבה/תמונה בעמוד 22]
דגם של תיבת נוח
תוכל לבנות ולבדוק דגם של התיבה בעזרת התרשים המצורף. (לבניית דגם גדול יותר היעזר במידות התרשים והגדל אותן באופן פרופורציונלי.) כדי להפוך נייר רגיל לעמיד במים יש למרוח אותו בשעווה או בצבע על בסיס שמן. אחר כך קפל את הנייר וחזק את הקצוות בעזרת נייר דבק או דבק אחר. לייצוב הדגם הצמד לרצפתו משקולות כגון מטבעות. את המטבעות יש לפזר במרווחים שווים ולהדביק בעזרת נייר דבק או דבק אחר, כך שכשליש עד מחצית מגובהה של התיבה יהיה שקוע מתחת למים.
כדי להדגים את יציבות התיבה הצב את הדגם באמצע גיגית מים לאורכה. ליצירת גלים קטנים וסדירים קח קרטון חלב או חפץ דומה ודחוף אותו קלות ובקצב קבוע לתוך המים בקצה הגיגית.
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
קפל פנימה קפל פנימה
קפל פנימה קפל פנימה
[תמונה]
פרופורציות התיבה דמו לאלו של כלי שיט הבנוי להפלגה באוקיינוס
[תרשים/תמונות בעמודים 20, 21]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
חזית
דופן
מבט על
חזית
דופן
מבט על
[תמונות]
אורכה של התיבה היה כ־134 מטר, כמחצית מאורכה של ה”טיטניק”
[שלמי תודה]
תוכנית הטיטניק: Courtesy Dr. Robert Hahn/www.titanic-plan.com; תמונה: Courtesy of The Mariners’ Museum, Newport News, VA