שונית המחסום של בליז — אתר מורשת עולמית
מאת כתב עורו! במקסיקו
”שחיקתו או היעלמותו של פרט כלשהו מן המורשת התרבותית או הטבעית מביאות לדלדול מורשתן של כל אומות העולם. ... מחובתה של הקהילה הבינלאומית להירתם להגנתה של כל מורשת תרבותית וטבעית בעלת ערך אוניברסלי מיוחד”. (מתוך אמנת המורשת העולמית של אונסק”ו.)
ברוח הדברים שלעיל, הוכרזה ב־1996 מערכת שמורת שונית המחסום של בליז כאתר מורשת עולמית. בצעד זה הוענק לה מעמד שווה לזה של מאצ׳ו פיצ׳ו בפרו, הגרנד קניון בארצות־הברית ואתרים פלאיים אחרים מסביב לעולם. מה הופך את האתר הזה לבעל ”ערך אוניברסלי מיוחד”?
מורשת הראויה לשימור
שונית המחסום של בליז היא השנייה בגודלה בעולם בשיעור האלמוגים החיים בה, אחרי שונית המחסום הגדולה של אוסטרליה, והארוכה ביותר בחצי הכדור המערבי. היא מתפרשת לאורך 300 קילומטר על פני חצי האי יוּקַטַן ומקיפה בתוכה את רוב חופה של בליז, מדינה השוכנת באמריקה התיכונה. בנוסף לשונית עצמה, ולמעשה לשורה של שוניות, השמורה כוללת כ־450 איים קטנים ונמוכים ושלושה אטולים, איי אלמוגים טבעתיים התוחמים בתוכם לגונות ציוריות. בשמורה ישנם שבעה אזורים ימיים ששטחם הכולל הוא 960 קילומטר רבוע, המוגנים במיוחד על־ידי אמנת המורשת העולמית.
חשיבות שימור שוניות האלמוגים נעוצה בעובדה שחיים בהן רבע מהצמחים ובעלי החיים הימיים בכדור־הארץ. המערכות האקולוגיות של שוניות האלמוגים מצטיינות במגוון ביולוגי השני בעושרו אחרי יערות הגשם הטרופיים. ואולם, המדענים מתריעים כי 70 אחוז מכלל האלמוגים בעולם ימותו ב־20 עד 40 השנים הקרובות, אלא אם כן יחדל האדם מזיהום הים על כל צורותיו, מתיירות בלתי מבוקרת ומיישום שיטות הרסניות כגון דיג ציאניד.
עד כה זוהו במערכת שמורת שונית המחסום של בליז 70 מינים של אלמוגי אבן, 36 מינים של אלמוגים רכים ו־500 מיני דגים. השמורה היא בית גידול לבעלי חיים ימיים בסכנת הכחדה ובאיום הכחדה כמו צב הים החום, צב הים הירוק וצב הים הקרני וכן תחש הנהרות האמריקני והתנין האמריקני. בהתייחסה למגוון המדהים של בעלי החיים הימיים באתר, אומרת חוקרת שוניות האלמוגים ג׳וליאן רובינסון: ”מערכת שונית המחסום של בליז מקנה אינספור הזדמנויות מיוחדות לחוקרים ולמבקרים. ... היא מבין המקומות המעטים שבהם הטבע נראה במיטבו. למרות זאת, המקום נתון בסכנה”.
אולי הסכנה הגדולה מכול הנשקפת למערכת השוניות של בליז היא הלבנת אלמוגים, תהליך שבו האלמוגים הצבעוניים הופכים ללבנים שקופים. (ראה מסגרת בעמוד 26.) על־פי נשיונל ג׳יאוגרפיק ניוז, במקביל להוריקן מיץ’ אירעה הלבנה נרחבת בשנים 1997 ו־1998 אשר הביאה לירידה של 48 אחוז בשיעורי כיסוי האלמוגים החיים. מה גרם לנזק? המחקר טרם הושלם, עם זאת מלני מקפילד המומחית לשוניות, אומרת: ”הלבנת אלמוגים קשורה קשר הדוק לעליית טמפרטורות מי האוקיינוס. ... גם אור אולטרה־סגול גורם להלבנה, והשילוב בין השניים מוביל להלבנה החמורה ביותר”. למרבה השמחה, השוניות בבליז משתקמות אט אט.a
גן עדן תת־מימי
המים הזכים במערכת השוניות של בליז, בטמפרטורה ממוצעת של 26 מעלות, הם מקור הנאה צרופה לצוללנים ולמשנרקלים. תשעים אחוז ממערכת השוניות טרם נחקרה. המערכת מרוחקת כמה מאות מטרים בלבד מן העיירה סן פדרו על האי אמברגריס קיי, ונוחה לגישה. שישה קילומטרים מדרום מזרח לסן פדרו מצויה שמורת הטבע הימית הול צ׳אן. זהו פארק תת־מימי רדוד, ששטחו 8 קילומטרים רבועים, ובו תעלה החוצה את השונית.
אחד מאתרי הצלילה המרשימים ביותר בעולם הוא החור הכחול, אתר מורשת עולמית מוגן בתוך מערכת השמורה, השוכן כ־100 קילומטר מחלקה היבשתי של בליז בלייטהאוס ריף. המקום התפרסם בזכות חוקר הימים הצרפתי ז׳אק איב קוסטו אשר עמד בראש משלחת חוקרים בשנת 1970 בספינת המחקר קליפסו. החור הכחול השוכן בתוך ים טורקיז הוא סנוטה או בריכה כחולה כהה שבשולייה אלמוגים חיים. קוטרו 300 מטר ועומקו יותר מ־120 מטר. לפני עליית גובה פני הים, הייתה התופעה הגיאולוגית הזו מערה תת־קרקעית יבשה, אשר תקרתה קרסה. הקירות תלולים וצוללים לעומק של כ־35 מטר. בעומק הזה קיימים נטיפי ענק המתפתחים כלפי מטה מרכסים סלעיים תת־ימיים. הנוף התת־מימי מעורר התפעמות, והראות היא עד מרחק של 60 מטר. מלבד כרישים אין עוד הרבה צורות חיים אחרות בחור הכחול. יש לשים לב שזו צלילת דקומפרסיה שאינה מומלצת לצוללנים חסרי ניסיון. עם זאת, שווה לשנרקל ולהתבונן באלמוגים שבהיקף החור.
לא הרחק משם מצוי אתר נוסף משבעת אתרי המורשת העולמית שבמקום. זהו הף מון קיי, אי שליו המשמש מקום מקלט לעוף הים סוּלה אדומת הרגל. במקום נצפים עוד 98 מיני עופות. הף מון קיי וול מכוסה באלמוגים רכים יפהפיים ועומקו 000,1 מטר. המקום הוא גן עדן לצוללנים.
רק מהביקור הקצר הזה בשונית המחסום של בליז רואים עד כמה כדאי לשמר את האוצר הזה לדורות הבאים. אובדנו יהיה ”דלדול מורשתן של כל אומות העולם”.
[הערת שוליים]
a מבחינה מקומית לא ניתן לעשות הרבה ביחס להתחממות כדור־הארץ, תהליך האחראי לעליית טמפרטורות מי הים, אך מעמדה של מערכת השוניות כאתר מורשת עולמית מעודד את תושבי בליז להיות פעילים יותר בהגנת האתר.
[תיבה/תמונות בעמוד 26]
הלבנת אלמוגים
שונית היא חומה חיה הנוצרת ממושבות של בעלי חיים טורפים הקרויים פוליפים, אשר להם שכבה חיצונית קשיחה מסידן פחמתי או אבן סיד. האלמוגים החיים נבנים על השלדים המתים של הדורות הקודמים. ברקמות אלמוגי השונית חיות אצות מיקרוסקופיות המקיימות יחסים סימביוטיים עם האלמוגים. הן משחררות חמצן וחומרי מזון, המשמשים את הפוליפים, וסופגות את דו תחמוצת הפחמן שפולטים הפוליפים. הפוליפים רגישים לשינויים בטמפרטורות המים, ועם עליית הטמפרטורה הם מרחיקים את האצות וגורמים לאובדן הפיגמנט כלורופיל. תהליך זה גורם להלבנה. במצבם המוחלש האלמוגים פגיעים למחלות ומתים. בכל אופן, שוניות האלמוגים הן בעלות כושר התאוששות מהיר ומסוגלות להשתקם אם מגינים עליהן מפני פגעים שונים.
[שלמי תודה]
רקע: Copyright © 2006 Tony Rath Photography - www.trphoto.com
[מפה בעמוד 23]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
מקסיקו
בליז
הים הקריבי
האוקיינוס השקט
[תמונה בעמוד 23]
תמונת לוויין של בליז ובה נראית השונית שאורכה 300 קילומטר
[תמונה בעמוד 24]
רַנְדֶבוּ קי
[שלמי תודה]
kevinschafer.com ©
[תמונה בעמוד 24]
צב ים קרני
[תמונה בעמודים 24, 25]
החור הכחול בלייטהאוס ריף, אשר נוצר ממערת גיר שהתמוטטה
[שלמי תודה]
kevinschafer.com ©
[תמונה בעמוד 25]
שונית המחסום של בליז היא בית ל־500 מיני דגים
[שלמי תודה]
תמונה קטנה: Paul Gallaher/Index Stock Imagery ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 23]
תמונת לוויין: (/http://visibleearth.nasa.gov) NASA/The Visible Earth; צוללנים: .Paul Duda/Photo Researchers, Inc ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 24]
Copyright © Brandon Cole