הכובסים החרוצים של אַבִּיגַ’‏ן

מאת כתב עורו!‏ בחוף השנהב

נסענו מערבה מאַבִּיגַ’‏ן שבחוף השנהב,‏ לאחר שהתבשמנו מהמראות והקולות של עיר סואנת זו שבמערב אפריקה,‏ כשלפתע לכד את עינינו מראה מרשים.‏ אלפי פריטי לבוש בצבעים בוהקים נפרשו על פני שטח נרחב של אדמות מרעה.‏ מה הייתה הסיבה לתצוגה מרהיבה זו?‏ חברינו המקומיים שמחו להאיר את עינינו.‏ הייתה זו עבודתם של הפַאנִיקוֹ.‏

הפאניקו הם חבורה של כובסים חרוצים.‏ מהנץ החמה עד רדת הליל,‏ מאות גברים וקומץ נשים חזקות עוסקים לפרנסתם בכיבוס בגדים בנהר הבנקו.‏ שמם הוא צירוף המילים בשפת הדיולה (‏או הג׳ולה)‏ פאני שמשמעו ”‏בד”‏ או ”‏בגד”‏ וקו שמשמעו ”‏לכבס”‏.‏ לכן פאניקו בדיולה משמעו ”‏כובס”‏.‏

עבודתם של הכובסים

בוקר אחד יצאנו עם שחר לבקר את הפאניקו במקום עבודתם כדי ללמוד עוד על פרנסתם המעניינת.‏ המקום שקק פעילות!‏ העבודה התנהלה כבר במלוא המרץ.‏ נהר הבנקו הקודר במקצת היה מכוסה בצמיגים ענקיים שהונחו על גבי סלעים.‏ ליד כל צמיג עמד כובס כשהמים מגיעים עד מותניו,‏ והקציף,‏ חבט וקרצף.‏

הרבה לפני עלות השחר הולך כובס הפאניקו מדלת לדלת כדי לאסוף את הכביסה המלוכלכת.‏ חלק מלקוחותיו מתגוררים עד שלושה קילומטרים מ”‏המכבסה”‏.‏ הוא גורר את כל הבגדים במריצת עץ או נושא אותם בחבילה ענקית על ראשו ועושה דרכו לנהר הבנקו.‏ בהגיעו הוא מתקבל במטר של ברכות בשפות רבות,‏ שכן הפאניקו העובדים כאן מגיעים מאזורים רבים באפריקה.‏ חלקם נמצאים באזור כבר שנים רבות,‏ כמו מר ברמה,‏ כובס שרירי בשנות ה־60 לחייו.‏ מלבד שלושה ימים בשנה ממשיכה העבודה ללא רחם.‏

מלאכת הכיבוס היא מלאכה קשה.‏ הבטנו באחד הכובסים כשהניח את ערימת הכביסה שלו,‏ כמות שתבהיל עקרת בית ממוצעת.‏ הוא התיר את החבילה והחל לטבול כל בגד במים.‏ אחר כך,‏ הקציף גוש גדול של סבון עשוי שמן דקלים והטיח את הבגדים בזה אחר זה בסלע.‏ לפעמים הוא נעזר במברשת כדי להסיר כתם עיקש.‏ מה מחירם של שירותי הכביסה?‏ שבעה סנט (‏ארה״ב)‏ לחולצה וכ־14 סנט לסדין.‏ זה מסביר מדוע צריכים הפאניקו לכבס לפרנסתם כמויות ענקיות של כבסים.‏

אם תראה את כמות הבגדים הגדולה שהם כיבסו,‏ אולי תשאל את עצמך,‏ ’‏איך הם זוכרים איזה בגד שייך למי?‏’‏ תהינו אם הם משתמשים בשיטה הדומה לזו של קבוצת כובסים מהודו הנעזרים בשיטת סימון סודית.‏ השיטה של הפאניקו שונה מאוד מזו של עמיתיהם ההודים,‏ אך עם זאת יעילה באותה מידה.‏

המדריך הבקיא שלנו ניסה להסביר לנו את הטכניקה שלהם.‏ קודם כול,‏ כאשר הכובס אוסף את הכביסה,‏ הוא שם לב לממדי הגוף של כל אחד מבני המשפחה כדי שיוכל לזכור איזה בגד שייך למי.‏ הוא אינו מוסיף סימן או תווית.‏ אחר כך הוא עושה קשר בכל פריט לבוש של אותה משפחה באותו מקום — למשל,‏ בשרוול השמאלי,‏ בשרוול הימני,‏ בצווארון או בחגורת המותניים.‏ כאשר הוא מכבס הוא מקפיד להשאיר את בגדיה של אותה משפחה ביחד.‏ זה בכל זאת נראה לנו כמבחן זיכרון מפחיד.‏ שאלנו את אחד הפאניקו אם הוא אי פעם איבד בגד של מישהו או ערבב בין בגדים.‏ הבעתו המופתעת הסגירה בבירור את המחשבה שעלתה בראשו,‏ ’‏לא.‏ הפאניקו אף פעם לא מאבד בגד!‏’‏

האם כל אחד יכול להגיע לנהר הבנקו ולהתחיל לכבס?‏ בשום פנים ואופן לא!‏ קיים נוהל מחמיר.‏ אדם הרוצה להצטרף לפאניקו צריך לעבור תקופת מבחן בת שלושה חודשים,‏ שבמהלכה הוא מקבל הדרכה מכובס ותיק.‏ במהלך תקופה זו הוא לומד את טכניקת הזיכרון המיוחדת.‏ אם ייכשל הוא יאלץ למצוא עבודה במקום אחר.‏ אולם אם כובס הפאניקו החדש מיומן בעבודתו,‏ הוא מקבל תמורת סכום קטן עמדת צמיג־סלע בלעדית שלאיש אסור להשתמש בה.‏

סבון שמן דקלים

הסבון ממלא תפקיד מרכזי בעבודת הכובס.‏ לכן המתלמד לומד גם איך להשתמש נכונה בסבון העשוי שמן דקלים.‏ ישנם שלושה סוגי סבון,‏ ולכל אחד צבע משלו.‏ הסבונים הלבנים והצהובים משמשים לבגדים מלוכלכים קלות והסבון השחור לבגדים מלוכלכים מאוד.‏ שמן הדקלים,‏ המרכיב העיקרי בסבון,‏ מעניק לו את צבעו הכהה.‏ מאחר שכל פאניקו משתמש בלפחות עשרה גושי סבון מדי יום,‏ יצרניות הסבונים בקרבת מקום דואגות להם לאספקה קבועה.‏

ביקרנו בבתי המלאכה הפשוטים להכנת סבונים בצלע הגבעה הסמוך ”‏למכבסה”‏.‏ העבודה הרצינית של הכנת הסבונים מתחילה בשש בבוקר.‏ הפועלות כבר רכשו את החומרים הנדרשים בשוק המקומי — שמן דקלים קרוש,‏ אשלגן הידרוקסידי,‏ מלח,‏ מיץ גואנבנה,‏ שמן קוקוס וחמאת קקאו,‏ כולם חומרים מתכלים.‏ הן מרתיחות את כל החומרים ביחד במכל פלדה ענק המוצב מעל מדורת עצים.‏ לאחר שהן מבשלות את מרקחת הסבון במשך כשש שעות,‏ הן שופכות אותה למגשים ולקערות פח וממתינות עד שתתקשה.‏ כעבור מספר שעות הן חותכות את הסבון לגושים גדולים.‏

יצרנית הסבון מניחה על ראשה גיגית מלאה בגושי סבון ויורדת במורד הגבעה אל הפאניקו‏.‏ כיצד היא מחלקת את הסבון לכובסים העובדים בחריצות בתוך הנהר?‏ היא פשוט יורדת למים המגיעים עד למותניה יחד עם גיגית הפלסטיק הנושאת את הסבונים,‏ משיטה את הגיגית ומוסרת סבון לכל דורש.‏

תם יום העבודה

כאשר הפאניקו מסיים לכבס את כל הכביסה,‏ הוא הולך לגבעה הקרובה ופורש את הכביסה על הדשא בשורות או תולה אותה על חבלי כביסה מאולתרים.‏ התוצאה היא המראה הצבעוני שלכד את מבטנו בהתחלה.‏ כעת הגיע גם זמנו של הכובס החרוץ לנוח מעמל יומו.‏ בשעות אחר הצהריים המאוחרות לאחר שכל הכביסה התייבשה,‏ הוא מקפל בקפידה כל פריט ולעתים מגהץ מספר פריטים במגהץ פחמים.‏ עם רדת ערב,‏ הוא אוגד את כל הבגדים הנקיים והמגוהצים ומוסר אותם לבעליהם.‏

כאשר ראינו לראשונה את שורות הבגדים המונחים בחוץ לייבוש,‏ לא תיארנו לעצמנו כמה עבודה כרוכה בכך.‏ עד כמה שמחנו לבקר את הפאניקו של אַבִּיגַ’‏ן.‏ עכשיו אנחנו מבינים ומעריכים עוד יותר את עבודתם של הכובסים והכובסות בעולם כולו.‏

‏[‏מפה בעמוד 10]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

חוף השנהב

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

יצרנית סבון מוכרת גושי סבון

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 10]‏

PhotriMicroStock™/C. Cecil