מנקודת המבט המקראית
מהי הגישה הנכונה כלפי כסף?
”בצל הכסף [הכסף מספק הגנה]”, אומר המקרא (קהלת ז׳:12). הכסף מאפשר לבעליו להשיג מזון, ביגוד ומחסה, ועל כן הוא מגן מפני חרפת עוני. בכסף ניתן לרכוש למעשה כל דבר חומרי. הכסף ”יענה את הכול” נאמר בקהלת י׳:19.
דבר־אלוהים מעודד אותנו לעבוד קשה לפרנסתנו ולפרנסת משפחתנו (טימותיאוס א׳. ה׳:8). אדם העובד בחריצות וביושר זוכה לתחושת סיפוק, כבוד וביטחון (קהלת ג׳:12, 13).
בנוסף, עבודתנו הקשה מאפשרת לנו לתת בנדיבות מבחינה כספית. ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”, אמר ישוע (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח). אושר כזה נופל בחלקנו כשאנו נותנים בשמחה מכספנו לעזרת הנזקקים, במיוחד מקרב אחינו לאמונה, או כשאנו קונים מתנה לאדם אהוב (קורינתים ב׳. ט׳:7; טימותיאוס א׳. ו׳:17–19).
ישוע עודד את תלמידיו לגלות נדיבות, לא רק במקרים נדירים, אלא כדרך חיים. ”עשו לכם להרגל לתת”, הוא אמר (לוקס ו׳:38, ע״ח). אותו עיקרון חל גם על נתינה לקידום ענייני המלכות (משלי ג׳:9). נדיבות כזו תעזור לנו להפוך את יהוה ואת בנו ל’ידידינו’ (לוקס ט״ז:9).
היזהר מ”אהבת הכסף”
אנשים אנוכיים אינם ממהרים לתת, וכשהם נותנים, יכול להיות שהם עושים כן מתוך מניע נסתר. הבעיה נעוצה אצלם בדרך כלל באהבת כסף, אשר בניגוד לציפיותיהם, מולידה במקרים רבים אומללות. ”הלוא שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף, ויש להוטים אחריו שסטו מן האמונה וגרמו לעצמם מכאובים רבים”, נאמר בטימותיאוס א׳. ו׳:10. מדוע אהבת הכסף אינה מקנה לאדם את הסיפוק המיוחל ואפילו מזיקה לו?
קודם כול, רעבונו של החמדן לכסף אינו יודע שובע. ”אוהב כסף לא ישבע כסף” (קהלת ה׳:9). זו הסיבה שאוהבי כסף ’מכאיבים לעצמם’ בתסכול אינסופי. יתר על כן, תאוות הבצע המקננת בהם תורמת ליחסי אנוש עכורים, לחיי משפחה אומללים ואפילו לחוסר מנוחה מספקת. ”מתוקה שנת העובד, אם מעט ואם הרבה יאכל; והשובע לעשיר איננו מניח לו לישון” (קהלת ה׳:11). מעל לכול, אהבת הכסף מעוררת את מורת רוחו של אלוהים (איוב ל״א:24, 28).
בהיסטוריה המקראית והחילונית ניתן למצוא דוגמאות רבות של אנשים שגנבו, עיוותו דין, מכרו עצמם לזנות, רצחו, בגדו ושיקרו — הכול בשביל כסף (יהושע ז׳:1, 20–26; מיכה ג׳:11; מרקוס י״ד:10, 11; יוחנן י״ב:6). בתקופת שירותו עלי אדמות, הזמין ישוע צעיר ’עשיר מאוד’ ללכת אחריו. למרבה הצער, דחה האיש את ההזמנה הנפלאה הזו מכיוון שהדבר היה פוגע בו מבחינה כלכלית. בתגובה לכך אמר ישוע: ”באיזה קושי נכנסים בעלי נכסים למלכות האלוהים!” (לוקס י״ח:23, 24).
כיום ב”אחרית הימים” צריכים המשיחיים לעמוד במיוחד על המשמר, שכן כפי שנחזה מראש האנשים ככלל הם ”אוהבי כסף” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 2). משיחיים אמיתיים המודעים לצורכם הרוחני אינם נסחפים בגל החמדנות, משום שיש בבעלותם דבר העולה בהרבה על כסף.
דבר טוב יותר מכסף
שלמה אומנם אמר שהכסף משמש להגנה, אך יחד עם זאת הוסיף שגם החוכמה מספקת הגנה מפני שהיא ’מחיה בעליה’ (קהלת ז׳:12). למה התכוון? שלמה הצביע כאן על חוכמה המבוססת על ידע מדויק מתוך כתבי־הקודש ועל יראת אלוהים בריאה. חוכמת אלוהים, העולה אלפי מונים על כסף, יכולה להגן על האדם מפני אינספור מלכודות ואפילו לחסוך ממנו מוות בטרם עת. בנוסף, כעטרת תפארת, חוכמת אמת מרוממת את בעליה ומסבה לו כבוד (משלי ב׳:10–22; ד׳:5–9). בזכותה ניתן ליהנות מחסד אלוהים, ומשום כך היא מכונה ”עץ חיים” (משלי ג׳:18).
מי שחפצים בכנות בחוכמה זו וגם מוכנים לחפשה, ייווכחו שהיא נמצאת לדורשיה. ”בני... אם לבינה תקרא, לתבונה תיתן קולך, אם תבקשנה ככסף, וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת יהוה, ודעת אלוהים תמצא. כי יהוה ייתן חוכמה, מפיו דעת ותבונה” (משלי ב׳:1–6).
המשיחיים האמיתיים מייחסים חשיבות רבה יותר לחוכמה מאשר לכסף, ועל כן נהנים ממידה של שלווה, אושר וביטחון החומקים מידיהם של אוהבי כסף. בעברים י״ג:5 נאמר: ”רחקו מאהבת כסף ושימחו בחלקכם, כי הוא [אלוהים] אמר: ’לא ארפך ולא אעזבך’”. ביטחון כזה לא תמצא בכסף.
האם שאלת את עצמך...
◼ כיצד משמש הכסף כהגנה? (קהלת ז׳:12).
◼ במה עולה חוכמת אלוהים על כסף? (משלי ב׳:10–22; ג׳:13–18).
◼ מדוע עלינו להימנע מאהבת כסף? (מרקוס י׳:23, 25; לוקס י״ח:23, 24; טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10).