צעירים שואלים...
האם עליי ”להלשין” על חברי?
”זה היה ממש קשה. הוא היה חבר טוב שלי” (ג׳יימס).a
”בהתחלה המצב היה מאוד מתוח. עשו עליי חרם כי ’הלשנתי’ על חבריי” (אן).
במקרא נאמר: ”יש אוהב [חבר] דבק מאח” (משלי י״ח:24). האם מצאת חבר כזה? אם כן, מצאת משהו מיוחד.
אבל מה אם חבר הטוען שהוא משיחי עשה מעשה פסול? למשל, מה אם הוא ביצע אי־מוסריות מינית, עישן, שתה לשוכרה, השתמש בסמים או חָטא חֵטא חמור אחר? (קורינתים א׳. ו׳:9, 10; טימותיאוס א׳. א׳:9, 10) מה עליך לעשות? להתעמת עם חברך? לספר להוריך? לספר להוריו? לדווח על המקרה לזקן־קהילה?b אם תעשה זאת, מה יקרה לחברות שלכם? האם עדיף לשתוק?
לספר או לא לספר?
כולנו עושים טעויות. המקרא אומר: ”הכול חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה” (רומים ג׳:23). אולם יש המסתבכים בחטאים חמורים. אחרים עוברים ’עבירות’ העלולות להוביל לבעיות נוספות אם לא מטפלים בהן (גלטים ו׳:1). הנה מקרה אמיתי.
◼ משיחית צעירה ששמה סוזן גילתה שלחברתה, גם היא משיחית, יש דף רשת המכיל תמונות פרובוקטיביות ושירים בעלי תכנים מיניים.
נקודות למחשבה: מה את היית עושה אילו היית במקומה של סוזן? האם היית עושה משהו בנידון? או אולי היית מחליטה שמה שחברתך מפרסמת בדף הרשת שלה הוא עניינה הפרטי ולא עניינו של אף אחד אחר? אם סוזן הייתה ניגשת אלייך ושואלת בעצתך, מה היית אומרת לה?
․․․․․
מה החליטה סוזן לעשות? לאחר שהקדישה מחשבה לנושא החליטה לשוחח עם הורי חברתה. ”פחדתי לספר להם”, היא אומרת, ”כיוון שגם הם חברים טובים שלי. היה לי כל כך קשה לספר להם שהתחלתי לבכות”.
מה דעתך? האם סוזן עשתה את הדבר הנכון? או שמא היה עדיף לה לשתוק?
הנה מספר נקודות למחשבה שיסייעו לך לבחון את הנושא:
מה היה עושה חבר אמיתי? במשלי י״ז:17 כתוב: ”בכל עת אוהב הרֵעַ, ואח לצרה ייוולד”. אדם ההולך בדרך הנוגדת את עקרונות המקרא נמצא ב”צרה”, בין שהוא מודע לכך ובין שלא. אומנם תהיה זו טעות להיות ”צדיק הרבה” ולעשות עניין מדברים פעוטים, אך חבר אמיתי לא יעלים עין מהתנהגות לא־משיחית (קהלת ז׳:16). התעלמות מהמצב פשוט אינה באה בחשבון (ויקרא ה׳:1).
מה אם המצב היה הפוך? שאל את עצמך: ’אילו הייתי הורה ולבתי היה דף רשת המכיל תכנים בעלי רמזים מיניים, האם הייתי רוצה לדעת על כך? איך הייתי מרגיש אילו לבתי הייתה חברה שידעה על כך אבל לא אמרה דבר?’
מה בנוגע לאמות המידה של אלוהים? אין זו העת לשמור על קשר של שתיקה. תחת זאת, עליך לדבוק בערכי המוסר של אלוהים המותווים במקרא. למעשה, דבקותך בדרך הישר תשמח את לב בוראך (משלי כ״ז:11). בנוסף, אתה תרגיש טוב יותר כי תדע שבאמת פעלת לטובתו המרבית של חברך (יחזקאל ל״ג:8).
”עת לדבר”
במקרא נאמר ש”עת לחשות ועת לדבר” (קהלת ג׳:7). על־פי־רוב ילדים אינם יודעים כיצד עליהם לנהוג במצב זה או אחר. כאשר חברם עושה משהו רע, הם אומרים: ’אני לא רוצה לסבך את החבר שלי’ או ’אני לא רוצה שהוא יכעס עליי’. אם היו אלו השיקולים היחידים, אזי ההחלטה הייתה פשוטה — זוהי ”עת לחשות”.
אולם, ככל שאתה גדל, אתה מתחיל לראות מצבים אלו בראייה בוגרת יותר. אתה מבין שחברך נקלע לצרה וזקוק לעזרה — עזרה שאולי תוכל לדאוג לכך שתינתן לו. מה בדיוק תוכל לעשות אם חברך עשה מעשה הנוגד את חוקי המקרא ועקרונותיו?
קודם כול, ודא שהדברים ששמעת נכונים. אולי מדובר רק בשמועות כוזבות (משלי י״ד:15). נערה ששמה קייטי נזכרת: ”חברה שלי הפיצה עליי שקרים, והאנשים הקרובים אליי חשבו שהיא דוברת אמת. חששתי שאף אחד בחיים לא יאמין לי”. המקרא ניבא שישוע לא ישפוט ”למשמע אוזניו” (ישעיהו י״א:3). איזה לקח נוכל להפיק מכך? אל תמהר להסיק שכל מה שאתה שומע הוא אמת. נסה לברר את העובדות. הנה מקרה אמיתי.
◼ ג׳יימס, שהוזכר בהתחלה, שמע שחברו הטוב נטל סמים במסיבה.
נקודות למחשבה: מה אתה היית עושה אילו היית במקומו של ג׳יימס? כיצד היית יכול לדעת אם מה ששמעת הוא נכון?
․․․․․
מה החליט ג׳יימס לעשות? בהתחלה ג׳יימס העמיד פנים שהוא לא שמע דבר ושאין הוא יודע כלום. ”ואז המצפון החל להציק לי”, הוא מספר. ”ידעתי שעליי לשאול על כך את החבר שלי”.
מה דעתך? מדוע עדיף שתשוחח קודם כול עם האדם האשם לכאורה בהתנהגות לא־משיחית?
․․․․․
מה תוכל לעשות אם אינך חש בנוח לשוחח איתו על העניין?
․․․․․
חברו של ג׳יימס הודה שהוא השתמש בסמים במסיבה. אבל אז הוא התחנן לג׳יימס שלא יספר על כך לאף אחד. ג׳יימס רצה לעשות את הדבר הנכון. אולם הוא רצה שגם חברו יעשה את הדבר הנכון. לכן הוא אמר לו שהוא ייתן לו שבוע אחד לספר על העניין לזקני־הקהילה שלו והוסיף שאם הוא לא יעשה זאת, הוא עצמו יספר להם.
האם אתה חושב שמה שעשה ג׳יימס היה הוגן? מדוע אתה חושב כך?
․․․․․
חברו של ג׳יימס לא פנה לזקני־הקהילה, לכן ג׳יימס סיפר להם מה קרה. מאוחר יותר הבין חברו את חומרת מעשיו. זקני־הקהילה עזרו לו להבין שעליו להתחרט על מעשיו ולכונן שוב יחסים טהורים עם יהוה.
האם זה הופך אותך ל’מלשן’?
עם זאת, אולי תשאל: ’אם אספר מה עשה חברי האם זה לא יהפוך אותי למלשן? האם לא יהיה קל יותר להעמיד פנים שאיני יודע דבר?’ מה תוכל לעשות אם תמצא את עצמך במצב כזה?
קודם כול, זכור שמה שקל לעשות הוא לא תמיד המעשה האוהב, ואת המעשה האוהב לא תמיד קל לעשות. דרוש אומץ כדי לדווח על משהו רע שעשה חברך. התפלל על כך ליהוה. בקש ממנו חוכמה ואומץ, והוא יסייע לך (פיליפים ד׳:6).
שנית, חשוב על התועלת שתצמח לחברך אם תספר מה קרה. הנה דוגמה לשם המחשה: אתה הולך עם חברך בקצה צלע הר תלול, ולפתע הוא עושה צעד לא־נכון, מועד ונופל מטה. אין ספק שהוא זקוק לעזרה. אבל מה תעשה אם הוא יאמר לך, אולי מתוך מבוכה, שהוא מעדיף לנסות לטפס במעלה צלע ההר בכוחות עצמו? האם תיתן לו לסכן כך את חייו?
בדומה לכך, כאשר חברך מועד וסר מדרך הישר, אולי הוא חושב שבכוחו להשתקם מבחינה רוחנית ללא כל עזרה. אך זוהי חשיבה מוטעית. הוא מן הסתם נבוך ממה שקרה. אך ’קריאתך לעזרה’ עשויה להציל את חייו! (יעקב ה׳:15).
לכן, אל תחשוש לדבר אם חברך הסתבך במעשה שלא ייעשה. אם תדאג שיקבל עזרה, תוכיח בזאת נאמנות ליהוה אלוהים ונאמנות לחברך, שאולי יום אחד יודה לך על שבאת לעזרתו.
[הערות שוליים]
a השמות במאמר בדויים.
b זקני־קהילה בקרב עדי־יהוה מספקים עזרה רוחנית למי שחטאו חטא חמור (יעקב ה׳:14–16).
חומר למחשבה
◼ אם תדווח על התנהגות פסולה של חבר, מדוע יוכיח הדבר שאתה נאמן לחברך?
◼ התוכל להיזכר בדמויות מקראיות שנאמנותן לחבר נבחנה? מה תוכל ללמוד מהן?
[תמונה בעמוד 21]
אם חברך סטה מדרך החיים המשיחית, עליך לוודא שתוענק לו עזרה