יקום מלא הפתעות
רק לפני מאה שנה האמינו המדענים כי הגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב, היא היקום כולו. אולם במהלך המאה ה־20 הביאה התקדמותו הגדולה של האדם בתחום האסטרונומיה, הפיזיקה והטכנולוגיה לחשיפת גודלו הבלתי נתפס של היקום. מקצת התגליות מלמדות אותנו שיעור בענווה. לדוגמה, בעשורים האחרונים הכירו האסטרונומים בכך שהם אינם יודעים ממה מורכב למעלה מ־90 אחוז מהיקום. יתר על כן, התגליות שהובילו למסקנה זו גרמו למדענים לפקפק בהבנתם את יסודות הפיזיקה. ספקות אלו, כמובן, אינם דבר חדש.
למשל, לקראת שלהי המאה ה־19 הבחינו המדענים בדבר מוזר בנוגע למהירות האור. הם גילו שביחס לצופה, האור תמיד נע באותה מהירות ואין זה משנה באיזו מהירות נע הצופה. אבל הדבר לא התיישב עם ההיגיון! אלברט אינשטיין התייחס לבעיה זו ב־1905 בתורת היחסות המיוחדת שלו שהראתה שמרחק (אורך), זמן ומסה אינם מוחלטים. ואז ב־1907 בהבזק של אינטואיציה שאותה כינה ”המחשבה המאושרת ביותר בחיי”, החל אינשטיין לפתח את תורת היחסות הכללית שאותה פרסם ב־1916. בעבודה מהפכנית זו הסביר אינשטיין כיצד כוח המשיכה, החלל והזמן פועלים יחדיו, ובזאת עידכן וחידד את הפיזיקה של אייזק ניוטון.
התפשטות היקום
על סמך הראיות שהיו באותם ימים, האמין אינשטיין שהיקום נייח — אינו מתפשט ואינו מתכווץ. אולם ב־1929 הציג האסטרונום האמריקני אדווין האבל הוכחות שלפיהן היקום הולך ומתפשט.
האבל גם שפך אור על תעלומה ארוכת ימים בנוגע לכתמי אור חיוורים המנקדים את שמי הליל. כתמי אור אלו זכו לשם ערפיליות כיוון שנראו כענני גז. אבל האם כל אותן ערפיליות היו בתחום הגלקסיה שלנו, או מחוצה לה כפי שהניח האסטרונום הבריטי סר ויליאם הרשל (1738–1822) למעלה ממאה שנה קודם לכן?
כאשר האבל אמד לראשונה את המרחק לאחת מאותן ערפיליות, הערפילית הגדולה בקבוצת הכוכבים אנדרומדה, הוא הסיק שהערפילית הייתה למעשה גלקסיה הנמצאת במרחק של מיליון שנות אור. מכאן שהערפילית הייתה הרבה יותר רחוקה מקצה שביל החלב, שקוטרו ”רק” 000,100 שנות אור. האבל מדד את המרחקים לערפיליות אחרות והחל לגלות את גודלו העצום של היקום. הדבר עורר מהפכה בעולם האסטרונומיה והקוסמולוגיה.a
כעבור זמן מה הבחין האבל שהיקום הולך ומתפשט, כיוון שראה שגלקסיות רחוקות הלכו והתרחקו מכדור־הארץ. כמו כן, הוא שם לב שככל שגלקסיה רחוקה יותר מאיתנו, גדלה מהירות התרחקותה. תצפיות אלו הצביעו על כך שהיקום של אתמול היה קטן יותר מהיקום של היום. כאשר האבל פרסם ב־1929 את תגליתו המהפכנית, הוא סלל את הדרך לפיתוחה של תורת המפץ הגדול, המצביעה על כך שהיקום נוצר כתוצאה מהתפוצצות קוסמית שאירעה לפני כ־13 מיליארד שנה. אבל התמונה עדיין לא שלמה.
עד כמה מהירה ההתפשטות?
עוד מימיו של האבל מנסים האסטרונומים למדוד בצורה המדויקת ביותר את קצב ההתפשטות, המכונה ”קבוע האבל”. מדוע נתון זה כה חשוב? אם יעלה בידם של האסטרונומים לחשב את מהירות התפשטותו של היקום, הם יוכלו להשתמש בחישוב זה כדי להעריך את גילו. יתר על כן, לקצב ההתפשטות עשויות להיות השלכות עצומות על העתיד. הכיצד? הטענה היא שאם, למשל, היקום מתפשט לאט מדי, עלול כוח המשיכה בסופו של דבר להכריע את הכף ולגרום לכול לקרוס במה שמכונה ”ההתרסקות הגדולה” הסופית. אולם אם ההתפשטות מהירה מדי עשוי היקום להתפשט לנצח ולהתפזר לחלוטין.
מדידות מדויקות יותר סיפקו תשובות למקצת השאלות, אך יחד עם זאת צצו שאלות אחרות — שאלות המטילות ספק בהבנתנו הנוכחית את החומר ואת כוחות היסוד של הטבע.
אנרגיה אפלה וחומר אפל
בשנת 1998 בחנו חוקרים אור שהגיע מסוג מיוחד של סופּרנובָה, כוכב שהתפוצץ, ומצאו ראיות לכך שהיקום מתפשט במהירות הולכת וגוברת!b בהתחלה היו המדענים ספקנים, אבל עד מהרה נאספו עוד ועוד ראיות לכך. מטבע הדברים הם רצו לדעת איזה סוג של אנרגיה גורם להתפשטות המואצת. קודם כול, נראה היה שכוח זה פועל בניגוד לכוח המשיכה; ושנית, הוא לא תאם לתיאוריות שהכירו. לא בכדי כונה סוג מסתורי זה של אנרגיה ”אנרגיה אפלה”. אנרגיה זו מרכיבה קרוב ל־75 אחוז מהיקום.
אולם אנרגיה אפלה אינה התגלית ”האפלה” המוזרה היחידה בשנים האחרונות. תגלית אחרת נתגלתה בשנות ה־80 כאשר אסטרונומים בחנו גלקסיות שונות. נראה היה שגלקסיות אלו, כמו הגלקסיה שלנו, מסתחררות מהר מדי מכדי להישאר מלוכדות. אם כן, אין ספק שחומר כלשהו נותן להן את כוח הכבידה שמלכד אותן. אבל מהו החומר? כיוון שלמדענים אין כל מושג באיזה חומר מדובר, הם מכנים אותו ”חומר אפל”, הואיל והוא אינו סופג, פולט או מקרין כמויות קרינה מורגשות.c מהי כמות החומר האפל ביקום? על־פי חישובים, הוא עשוי להרכיב 22 אחוז או יותר ממסת היקום.
צא וחשוב: על־פי הערכות עכשוויות, מסת היקום מורכבת מ־4 אחוזים של חומר רגיל. שני הנעלמים הגדולים — חומר אפל ואנרגיה אפלה — משלימים ככל הנראה את המספר הכולל. לכן, כ־96 אחוז מהיקום הוא תעלומה מוחלטת!d
חיפוש אינסופי
המדע עסוק בחיפוש אחר תשובות, אלא שבמקרים רבים התשובות מובילות לתעלומות נוספות. עובדה זו מזכירה את האמירה שבקהלת ג׳:11: ”את הכול עשה [אלוהים] יפה בעיתו. גם את העולם [מושג הנצח] נתן בליבם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלוהים מראש ועד סוף”.
מטבע הדברים, כיום, בשל קוצר חייו של האדם, אנו מסוגלים לקלוט רק כמות מוגבלת של מידע, וחלק גדול של מידע זה מבוסס על השערות ונתון לשינויים. אבל מצב זה זמני משום שמטרתו של אלוהים היא להעניק למשרתיו הנאמנים מקרב בני האדם חיי נצח בגן עדן עלי אדמות, שם הם יוכלו לבחון לנצח את בריאתו ולרכוש ידע מדויק (תהלים ל״ז:11, 29; לוקס כ״ג:43, ע״ח).
לכן, אל לנו לחשוש מתחזיות יום הדין הנוגעות לכדור־הארץ. אחרי הכול, המדע למד רק מעט מאוד על הקיים, בעוד שהבורא יודע הכול (ההתגלות ד׳:11).
[הערות שוליים]
a אסטרונומיה היא מדע העוסק בחקר גרמי השמיים ובמבנה היקום ככלל. קוסמולוגיה, ענף באסטרונומיה, עוסקת ב”חקר המבנה וההתפתחות של היקום והכוחות הפועלים בו”, מציינת אנציקלופדיית וורלד בּוּק (אנג׳). ”הקוסמולוגים מנסים להסביר כיצד נוצר היקום, מה קרה לו מאז היווצרו, ומה עתיד לקרות לו”.
b הכוכבים המתפוצצים נקראים סופרנובות מסוג 1a, וחלקם בוהקים לזמן קצר כמו מיליארד שמשות. אסטרונומים נעזרים בסופרנובות כקנה מידה.
c ההשערה שקיים חומר אפל הועלתה בשנות ה־30 והוכחה בשנות ה־80. כיום האסטרונומים מודדים כמה חומר אפל קיים בצביר גלקסיות על־ידי התבוננות באופן שבו מעוות הצביר את האור המגיע מעצמים רחוקים יותר.
d שנת 2009 כונתה ”השנה הבינלאומית לאסטרונומיה”, שבה צוינו 400 שנה מאז השימוש הראשון בטלסקופ אסטרונומי על־ידי גליליאו גלילאי.
[תיבה בעמוד 17]
השמיים מלמדים ענווה
כאשר משרת אלוהים מימי קדם נשא עיניו אל שמי הלילה הבהירים והנקיים, הוא התמלא יראת כבוד ואת זאת ביטא בשירה. בתהלים ח׳:4, 5 אנו קוראים: ”כי אראה שמיך, מעשי אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננתה, מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תפקדנו?” ברם, למחבר התהלים לא היו טלסקופים או מצלמות מיוחדות. אם כן, על אחת כמה וכמה עלינו לחוש יראת כבוד!
[תרשים בעמוד 18]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
74% אנרגיה אפלה
22% חומר אפל
4% חומר רגיל
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]
רקע: Based on NASA photo
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]
רקע: Based on NASA photo