המקרא — ספר מהימן — חלק ה׳‏

במאה הרביעית לפה״ס הצליח מקדוני צעיר בשם אלכסנדר להעלות את יווןa לבימת העולם.‏ הוא למעשה הפך את יוון למעצמת העולם החמישית המוזכרת במקרא וזכה לימים לכינוי אלכסנדר הגדול.‏ המעצמות שקדמו לה היו מצרים,‏ אשור,‏ בבל ומדי ופרס.‏

אחרי מות אלכסנדר התפצלה האימפריה שיצר והחלה לשקוע.‏ עם זאת,‏ השפעתה של יוון בתחום התרבות,‏ השפה,‏ הדת והפילוסופיה נמשכה זמן רב אחרי שחדלה להתקיים כאימפריה פוליטית.‏

היסטוריה מהימנה

במקרא לא נאמר אם פעלו בתקופת שלטון יוון נביאים מטעם אלוהים,‏ ואף אחד מספרי המקרא לא נכתב באותה תקופה.‏ אבל למרות זאת,‏ יוון מוזכרת בנבואות המקרא.‏ בנוסף,‏ כתבי־הקודש המשיחיים,‏ המכונים בפי רבים הברית החדשה,‏ מתייחסים פעמים רבות להשפעה היוונית.‏ למעשה,‏ קבוצה של עשר ערים הלניסטיות שכונתה דקפוליס,‏ מילה שמקורה ביוונית ומשמעה ”‏עשר הערים”‏,‏ התרכזה ברובה בישראל (‏מתי ד׳:‏25;‏ מרקוס ה׳:‏20;‏ ז׳:‏31‏)‏.‏ המקרא מזכיר אזור זה מספר פעמים,‏ ומקורות היסטוריים ושרידיהם המרשימים של התיאטראות,‏ האמפיתיאטראות,‏ המקדשים והמרחצאות באזור,‏ מאשרים את קיומו.‏

המקרא גם מתייחס במקרים רבים לתרבות ולדת היוונית,‏ במיוחד בספר מעשי השליחים אשר נכתב על־ידי לוקס,‏ שהיה רופא במקצועו.‏ ראה כמה דוגמאות:‏

בתארו את האירועים שהתרחשו בעת ביקורו של השליח פאולוס באתונה ב־50 לספירה,‏ מציין המקרא שהעיר הייתה ”‏מלאה אלילים”‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏16‏)‏.‏ ממצאים היסטוריים מאששים כי אתונה ופרבריה היו מלאים פסלים אליליים ומקדשים.‏

במעשי השליחים י״ז:‏21 נאמר כי ”‏כל אנשי אתונה והזרים הגרים בה לא בילו את זמנם הפנוי אלא בסיפור דברים חדשים או בשמיעתם”‏.‏ כתביהם של תוּקידידֶס ודֶמוֹסְתֶּנֶס מעידים כי אנשי אתונה נהגו להעביר את זמנם בשיחות ובוויכוחים.‏

המקרא מציין מפורשות ש”‏פילוסופים מן האסכולה האפיקורסית ומן האסכולה הסטואית התווכחו [‏עם פאולוס]‏”‏,‏ ואף לקחוהו לאַרְיוֹפָּגוֹס כדי לשמוע את המשך דבריו (‏מעשי השליחים י״ז:‏18,‏ 19‏)‏.‏ אתונה נודעה בפילוסופים הרבים שחיו בה,‏ לרבות אפיקורסים וסטואיקנים.‏

פאולוס התייחס למזבח בעיר אתונה שעליו נכתב:‏ ”‏לאל בלתי נודע”‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏23‏)‏.‏ ייתכן שהמזבחות שהוקדשו לאל זה הוקמו על־ידי אֶפִּימֶנִידֶס מכרתים.‏

בנאום שנשא בפני אנשי אתונה,‏ ציטט פאולוס את המילים:‏ ”‏שגם אנחנו צאצאיו”‏.‏ הוא ייחס את המילים הללו לא למשורר אחד,‏ אלא ל‏”‏אחדים ממשורריכם”‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏28‏)‏.‏ המשוררים היוונים הללו ככל הנראה היו ארַטוּס וקְלֶאַנתֶּס.‏

לא בכדי הגיע למדן אחד למסקנה הבאה:‏ ”‏לתיאור ביקורו של פאולוס באתונה יש בעיניי ניחוח של תיעוד מפי עד ראייה”‏.‏ את אותו הדבר ניתן לומר גם על התיעוד המקראי בנוגע לחוויותיו של פאולוס באפסוס שבאסיה הקטנה.‏ במאה הראשונה לספירה עיר זו עדיין שמרה על זיקתה לדת היוונית הפגאנית,‏ ובעיקר לפולחן האלה אַרְטֶמִיס.‏

מקדש ארטמיס,‏ אחד משבעת פלאי העולם הקדום,‏ מוזכר מספר פעמים בספר מעשי השליחים.‏ לדוגמה,‏ מסופר ששירותו של פאולוס באפסוס העלה את מורת רוחו של צורף אחד הקרוי דֶמֶטְרִיוֹס,‏ שניהל עסק משגשג של עשיית תבניות כסף של היכל ארטמיס.‏ אחוז זעם,‏ אמר דמטריוס:‏ ”‏שאול [‏פאולוס]‏ הזה שכנע והדיח המון רב באומרו שאלים מעשי ידיים אינם אלים”‏ (‏מעשי השליחים י״ט:‏23–28‏)‏.‏ בהמשך עורר דמטריוס את זעם ההמונים,‏ והללו החלו לצעוק:‏ ”‏גדולה ארטמיס של האפסים!‏”‏

כיום הינך יכול לבקר בחורבות העיר אפסוס ובאתר שבו שכן מקדש ארטמיס.‏ יתר על כן,‏ כתובות עתיקות מאפסוס מוכיחות שבמקום נהגו ליצור פסלים אליליים לכבוד האלה ושגילדה של צורפים הייתה פעילה בעיר.‏

נבואות מהימנות

כ־200 שנה לפני ימיו של אלכסנדר הגדול,‏ כתב דניאל,‏ נביאו של יהוה אלוהים,‏ בנוגע לשלטון העולמי:‏ ”‏הנה צפיר העיזים בא מן המערב על פני כל הארץ,‏ ואין נוגע בארץ.‏ והצפיר קרן חזות בין עיניו.‏ ויבוא עד האיל בעל הקרניים,‏ .‏.‏.‏ וַיָרָץ אליו בחמת כוחו.‏ .‏.‏.‏ ויך את האיל וישבר את שתי קרניו,‏ ולא היה כוח באיל לעמוד לפניו.‏ וישליכהו ארצה,‏ וירמסהו.‏ .‏.‏.‏ וצפיר העיזים הגדיל עד מאוד;‏ וכעוצמו [‏אך כאשר נעשה עצום וחזק]‏ נשברה הקרן הגדולה,‏ ותעלינה חזות ארבע תחתיה,‏ לארבע רוחות השמיים”‏ (‏דניאל ח׳:‏5–8‏)‏.‏

במי מדובר כאן?‏ דניאל עצמו משיב על כך:‏ ”‏האיל אשר ראית בעל הקרניים מלכי מדי ופרס.‏ והצפיר השעיר מלך יוון;‏ והקרן הגדולה אשר בין עיניו,‏ הוא המלך הראשון”‏ (‏דניאל ח׳:‏20–22‏)‏.‏

חשוב על כך!‏ עוד בתקופת שלטונה של מעצמת העולם בבל,‏ ניבא המקרא שהמעצמות שיחליפו אותה יהיו תחילה מדי ופרס ובהמשך יוון.‏ זאת ועוד,‏ כפי שצוין קודם לכן,‏ המקרא מוסר מפורשות שכאשר תיעשה עצומה וחזקה,‏ ’‏תישבר הקרן הגדולה’‏ — אלכסנדר — ואת מקומה יתפסו ארבע אחרות.‏ המקרא גם מוסיף שאף אחד מיורשיו של אלכסנדר לא ישתייך לשושלתו (‏דניאל י״א:‏4‏)‏.‏

נבואה זו התגשמה לפרטי פרטים.‏ אלכסנדר עלה למלוכה ב־336 לפה״ס,‏ ותוך שבע שנים הביס את המלך הפרסי רב־העוצמה דריווש ה־3.‏ אלכסנדר המשיך להרחיב את האימפריה שלו עד מותו בטרם עת בשנת 323 לפה״ס,‏ בגיל 32.‏ איש,‏ גם לא אחד מבניו,‏ לא תפס את מקומו כשליט אבסולוטי.‏ תחת זאת,‏ ארבעת מצביאיו הבולטים — לִיסִימַכוֹס,‏ קַסַנְדְרוֹס,‏ סֶלֶווקוֹס ותַּלמַי — ”‏הכריזו על עצמם כמלכים”‏ והשתלטו על האימפריה,‏ מציין הספר העידן ההלניסטי (‏The Hellenistic Age‏)‏.‏

במהלך מסעות הכיבוש שלו הגשים אלכסנדר נבואות מקראיות נוספות.‏ לדוגמה,‏ הנביאים יחזקאל וזכריה,‏ שחיו במאה השביעית והשישית לפה״ס,‏ ניבאו על חורבן העיר צור ‏(‏יחזקאל כ״ו:‏3–5,‏ 12;‏ כ״ז:‏32–36;‏ זכריה ט׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ יחזקאל אף כתב שאבניה ועפרה יושמו ”‏בתוך מים”‏.‏ האם מילים אלו התגשמו?‏

שים לב מה עשו כוחותיו של אלכסנדר במהלך המצור שהטילו על העיר צור ב־332 לפה״ס.‏ הם גרפו את הריסות צור היבשתית והשליכו אותן אל תוך הים כדי לבנות סוללה שחיברה בין החוף לעיר שעל האי.‏ אסטרטגיה זו עלתה יפה וצור נפלה.‏ ”‏הנבואות נגד צור התגשמו עד אחרון הפרטים”‏,‏ אמר חוקר האתר מן המאה ה־19.‏b

תקווה אמיתית

כיבושיו של אלכסנדר לא יצרו עולם שליו ובטוח.‏ אחרי שבחן את תקופת שלטונה של יוון הקדומה,‏ ציין למדן אחד:‏ ”‏תנאיהם הבסיסיים של פשוטי העם.‏.‏.‏ השתנו אך במעט”‏.‏ מצב זה חוזר ונשנה לאורך ההיסטוריה ומוכיח שוב ושוב את אמיתות ההצהרה המקראית האומרת:‏ ”‏עת אשר שלט האדם באדם לרע לו”‏ (‏קהלת ח׳:‏9‏)‏.‏

אולם השלטונות הכושלים הללו לא יימשכו לנצח,‏ שכן אלוהים כונן ממשלה העולה בהרבה על כל ממשלה אנושית.‏ ממשלתו,‏ המכונה מלכות אלוהים,‏ תחליף את כל שלטונות האדם,‏ ונתיניה ייהנו מביטחון ומשלום אמיתיים ונצחיים (‏ישעיהו כ״ה:‏6;‏ ס״ה:‏21,‏ 22;‏ דניאל ב׳:‏35,‏ 44;‏ ההתגלות י״א:‏15‏)‏.‏

מלכה של מלכות אלוהים הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח.‏ בניגוד לשליטי האנוש תאבי הכוח,‏ אשר אדישים לצורכי האנשים הפשוטים,‏ ישוע פועל מתוך אהבה לאלוהים ולמין האנושי.‏ מחבר התהלים ניבא לגביו:‏ ”‏יציל אביון מְשווע,‏ ועני ואין עוזר לו.‏ יחוס על דל ואביון,‏ ונפשות אביונים יושיע.‏ מתוך ומחמס יגאל נפשם”‏ (‏תהלים ע״ב:‏12–14‏)‏.‏

התרצה בשליט כזה?‏ אם כן,‏ כדאי לך לבחון את מעצמת העולם השישית במקרא — רומא.‏ בימי הרומאים נולד המושיע המובטח והטביע חותם נצחי על ההיסטוריה האנושית.‏ אנו מעודדים אותך לקרוא את המאמר השישי בסדרה שיתפרסם בהוצאה הבאה של כתב עת זה.‏