מנקודת המבט המקראית
האם אלוהים תומך כיום במלחמות?
באשר לתפקידו כלוחם אמר דוד המלך: ”[אלוהים] מלמד ידיי למלחמה, וניחתה קשת נחוּשה זרועותיי” (תהלים י״ח:35).
באשר למשיחיים כתב השליח פאולוס: ”אומנם חיים אנו כבשר ודם, אך אין אנו נלחמים כדרך בשר ודם; שכן כלי מלחמתנו עוצמתם אינה מבשר ודם” (קורינתים ב׳. י׳:3, 4).
האם פסוקים אלה סותרים זה את זה? או האם יש סיבות מוצדקות לכך שאלוהים התיר לעם ישראל הקדום לצאת למלחמות, אך אסר זאת על המשיחיים? האם השתנתה השקפתו של אלוהים בנוגע למלחמות? התשובות לכך מתבהרות כאשר אנו בוחנים שלושה הבדלים משמעותיים בין עם ישראל הקדום והקהילה המשיחית האמיתית.
שלושה הבדלים משמעותיים
1. ישראל הקדומה הייתה אומה בעלת גבולות גיאוגרפיים שנקבעו על־ידי אלוהים, והיא הייתה מוקפת בעמים שהיו לרוב עוינים. לכן הורה אלוהים לעמו להגן על אדמתם ואף הנחיל להם נצחונות על אויביהם (שופטים י״א:32, 33). עם זאת, לקהילה המשיחית אין גבולות, וחבריה נמצאים בכל המדינות. לכן אם תלמידי המשיח במדינה אחת היו מתגייסים לצבא ויוצאים להילחם במדינה אחרת, הם היו נלחמים באחיהם ובאחיותיהם לאמונה שאותם הם מצווים לאהוב אפילו עד מוות (מתי ה׳:44; יוחנן ט״ו:12, 13).
2. לעם ישראל הקדום היה מלך בשר ודם שכס מלכותו שכן בירושלים. אולם שליטם של המשיחיים האמיתיים הוא ישוע המשיח, המולך כעת בשמיים כיצור רוחני רב עוצמה (דניאל ז׳:13, 14). ישוע אמר: ”מלכותי איננה מן העולם הזה. אילו הייתה מלכותי מן העולם הזה, היו משרתיי נלחמים שלא אמסר לראשי היהודים; אלא שכעת מלכותי איננה מפה” (יוחנן י״ח:36). לכן אין מלכות או שלטון פוליטיים עלי אדמות היכולים לטעון כי הם שייכים למשיח. כיצד משפיע הדבר על ’משרתיו’, או תלמידיו, של ישוע? על כך תשיב הנקודה השלישית.
3. בדומה לעמים אחרים, בעם ישראל הקדום נהוג היה לשלוח שליחים, אשר תפקידם מקביל במידת מה לתפקידם של שגרירים או צירים בימינו (מלכים ב׳. י״ח:13–15; לוקס י״ט:12–14). ישוע אומנם עשה דבר דומה, אך ניתן להבחין בשני הבדלים עיקריים. ראשית, כל תלמידיו משמשים כשגרירים או כצירים. לפיכך יכול היה השליח פאולוס לכתוב בנוגע לאחיו המשיחיים: ”לכן שגרירי המשיח אנו” (קורינתים ב׳. ה׳:20). כשגרירים שוחרי שלום הם לא נשאו נשק. שנית, תלמידיו של ישוע מבשרים לכל מי שמוכן להקשיב למסר שבפיהם. ישוע אמר: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים” (מתי כ״ד:14). עוד הוסיף: ”על כן לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, ... ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח).
למרבה הצער, משרתיו של ישוע אינם מתקבלים תמיד במאור פנים. מסיבה זו כתב פאולוס למבשר המשיחי טימותיאוס: ”השתתף בסבל כחייל טוב של המשיח ישוע” (טימותיאוס ב׳. ב׳:3). כמובן, כלי הנשק של טימותיאוס היו רוחניים, והם כללו את דברו הכתוב של אלוהים, המכונה ”חרב הרוח” (אפסים ו׳:11–17).
מדוע בחר אלוהים בקהילה המשיחית על פני עם ישראל?
במשך כ־500,1 שנה נהנה עם ישראל מיחסים מיוחדים עם אלוהים, יחסים שהיו מושתתים על הברית שכרת עימם (שמות י״ט:5). ברית זו, שנכרתה בתיווכו של משה, כללה את עשרת הדיברות וחוקים נוספים שקידמו את עבודת אלוהים האמיתית והעלו על נס ערכי מוסר גבוהים (שמות י״ט:3, 7, 9; כ׳:1–17). אך למרבה הצער עם ישראל כאומה גילה חוסר נאמנות כלפי אלוהים, ואף הרג כמה מנביאיו (דברי הימים ב׳. ל״ו:15, 16; לוקס י״א:47, 48).
לבסוף שלח יהוה את בנו, ישוע המשיח, שנולד כיהודי. במקום לקבלו כמשיח, דחה אותו העם היהודי ככלל. כתוצאה מכך, שם אלוהים קץ לברית ארוכת הימים שכרת עִם עם ישראל, והמחיצה הסמלית שחצצה בין היהודים לנוכרים הוסרהa (אפסים ב׳:13–18; קולוסים ב׳:14). בערך באותו זמן ייסד אלוהים את הקהילה המשיחית והעמיד את ישוע בראשה. יתר על כן, בשלהי המאה הראשונה לספירה קהילה זו כבר הפכה לרב־לאומית. ”בכל עם ועם מי שירא אותו [את אלוהים] ועושה צדק רצוי לפניו”, ציין השליח פטרוס שהיה ממוצא יהודי (מעשי השליחים י׳:35).
עדי־יהוה משתדלים לחקות את דוגמתם של המשיחיים הקדומים. ולכן הם מוכרים תודות לפעילות הבישור שלהם ולעמדתם הניטרלית בעניינים פוליטיים וצבאיים (מתי כ״ו:52; מעשי השליחים ה׳:42). הם אינם מאפשרים לדבר להפריע להם להכריז את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים, הממשלה היחידה שתמגר את הרוע ותכונן שלום נצחי עלי אדמות. כשתקווה יקרה זו לנגד עיניו, כתב השליח פאולוס: ’אנו מפצירים בשם המשיח: התרצו נא לאלוהים!’ (קורינתים ב׳. ה׳:20) מסר זה דחוף אף יותר כיום, כיוון שאנו קרובים לקץ ’אחרית ימיו’ של עולם מרושע זה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
[הערת שוליים]
a המונח ”יהודי” יוחס בהתחלה לאדם שמוצאו משבט יהודה. מאוחר יותר יוחס שם זה לכל עם ישראל (עזרא ד׳:12).
האם שאלת את עצמך...
● איזו תכונה בולטת צריכים המשיחיים לגלות זה כלפי זה? (יוחנן י״ג:34, 35).
● מהו ”כלי הנשק” העיקרי של המשיחיים האמיתיים? (אפסים ו׳:17).
● איזה מסר חשוב מכריזים נציגיו של ישוע? (מתי כ״ד:14; קורינתים ב׳. ה׳:20).
[תמונה בעמוד 27]
עדי־יהוה מהווים אגודת אחים רב־לאומית ושומרים על ניטרליות בכל הנוגע למלחמות