גידול ילדים — בין הינקות לבגרות
”עד גיל חמש גדלים ילדיך בחממה המשפחתית וקל יותר להטמיע בהם תכונות טובות. אבל ברגע שהם הולכים לבית־הספר הם נחשפים לדפוסי התנהגות ודיבור שונים” (ולטר, איטליה).
ככל שהילדים גדלים, הם בוחנים את עולמם ההולך ומתרחב. הם באים במגע עם יותר אנשים — עם חברים למשחק ולספסל הלימודים ועם המשפחה המורחבת. כפי שציין ולטר, אתה כבר לא הדמות היחידה המשפיעה על חיי ילדך, כפי שהיית בינקותו. זו הסיבה שחיוני שתנצל את שנות הינקות כדי ללמד את ילדך עד כמה חשוב לציית ולהיות מנומס. כמו כן, חשוב ללמד אותו להבחין בין טוב לרע.
המיומנויות הללו אינן נרכשות במהירות ואינן באות מאליהן. סביר להניח שיהיה עליך ’להוכיח, לגעור, להפציר בכל אורך רוח ועל־ידי הוראה’ (טימותיאוס ב׳. ד׳:2). ההורים בקרב עם ישראל נצטוו באשר לחוקי אלוהים: ”ושיננתם לבניך ודיברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך” (דברים ו׳:6, 7). כפי שאנו למדים מפסוק זה הדרכתך הממושכת חיונית.
האחריות הכרוכה בגידול ילדים טומנת בחובה מספר קשיים. הבה נדון בכמה מהם.
עת להקשיב
במקרא נאמר שיש ”עת לדבר”, אך גם יש עת להקשיב (קהלת ג׳:7). כיצד תוכל ללמד את ילדך להקשיב בתשומת לב כאשר אתה או אחרים מדברים? דרך אחת היא להציב דוגמה אישית. האם אתה מקשיב בתשומת לב לאחרים וגם לילדיך?
דעתם של ילדים יכולה להיות מוסחת בקלות, ואין ספק שסבלנותך תיבחן כאשר תנסה לתקשר איתם. ילדים שונים זה מזה, ולכן עליך לגלות חוש הבחנה ולהחליט אילו שיטות תקשורת יעילות ביותר עם ילדך. למשל, דיוויד, אב מבריטניה, אומר: ”אני מבקש מהבת שלנו לחזור במילים שלה על מה שאמרתי. וכך, עם הגיל, עולה יכולת ההקשבה שלה”.
ישוע הורה לתלמידיו: ”שימו ליבכם באיזה אופן אתם שומעים” (לוקס ח׳:18). אם זה מה שמבוגרים צריכים ללמוד, קל וחומר ילדים!
”סילחו זה לזה”
המקרא אומר: ”נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו” (קולוסים ג׳:13). אפשר ללמד ילדים לפתח את היכולת לסלוח. כיצד?
כפי שהוזכר קודם לכן באשר לאומנות ההקשבה, ההורה הוא זה שצריך להציב דוגמה. ילדיך צריכים לראות שאתה מוכן לסלוח לאחרים. מרינה, אֵם מרוסיה, משתדלת לנהוג כך. ”אנחנו סולחים לאחרים, מוכנים לוותר ולא ממהרים להיפגע, וכך אנו מציבים דוגמה טובה לילדינו”, היא אומרת ומוסיפה: ”כשאני טועה, אני מתנצלת בפני ילדיי. אני רוצה שגם הם ילמדו לעשות זאת ביחסיהם עם אחרים”.
היכולת ליישב מחלוקות ולסלוח תהיה חיונית גם בבגרותם. למד את ילדיך כבר עתה לגלות התחשבות בזולת ולקחת אחריות על טעויותיהם. כך תעניק להם מתנה יקרת ערך שתועיל להם מאוד לכשיגדלו.
”הייו מכירי טובה”
ב”זמנים קשים” אלה רבים ’אוהבים את עצמם’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 2). עכשיו, כשילדיך עוד קטנים, זה הזמן ללמד אותם להוקיר את מה שעושים בשבילם. ”הייו מכירי טובה”, כתב השליח פאולוס (קולוסים ג׳:15).
גם בגיל צעיר יכולים ילדים ללמוד להתנהג בנימוס ולהתחשב באחרים. כיצד? ”הדרך הטובה ביותר לעודד את ילדיך להיות מכירי תודה היא לנהוג כך תמיד בבני ביתך”, אומר ד״ר קייל פרואט בריאיון לכתב העת פרנטס (Parents). הוא מוסיף: ”משמעו לומר תמיד עד כמה אתה מעריך את העזרה שאתה מקבל ועד כמה אתה מוקיר מעשים מתחשבים אחרים. ... זה מצריך תרגולים רבים”.
ריצ׳רד, אב מבריטניה, משתדל להתנהג כך. הוא אומר: ”אשתי ואני מראים לילדים כיצד להודות למי שנוהגים בנו באדיבות, למשל למורים בבית־הספר או לסבים ולסבתות”. הוא מוסיף: ”כאשר אנחנו מוזמנים לארוחה אצל משפחה, אנחנו כותבים כרטיס תודה וכל הילדים חותמים עליו או מציירים עליו ציור”. גילוי אדיבות והכרת תודה יעזור לילדך לפתח מערכות יחסים קרובות וממושכות בשלב מאוחר יותר בחייו.
”אל תמנע מנער מוסר”
עם השנים צריכים ילדיך ללמוד שלמעשים יש השלכות. גם בגיל צעיר חייבים הילדים להיכנע לסמכות, לא רק בבית אלא גם בבית־הספר ובציבור. אתה יכול לעזור לילדיך ללמוד את העיקרון שלפיו את אשר תזרע, תקצור (גלטים ו׳:7). כיצד?
המקרא מציין: ”אל תמנע מנער מוסר” (משלי כ״ג:13). אם הבהרת לילדך שלהתנהגות פסולה כלשהי תהיה השלכה מסוימת, אל תחשוש לפעול בהתאם למה שאמרת. ”חיוני להיות עקביים”, אומרת נורמה, אם מארגנטינה. ”חוסר עקביות מעודד את הילד לתמרן את העניינים לתועלתו”.
הורים יכולים להימנע מוויכוחים אינסופיים עם ילדם לאחר שהתנהג בצורה לא־טובה, על־ידי כך שיוודאו מראש שהוא מבין מה יהיה מחיר האי־ציות. ילדים נוטים פחות להתנגד אם הם יודעים את הכללים ומבינים מה יקרה אם יפרו אותם, ואם הם משוכנעים שהעונשים אינם פתוחים למשא ומתן.
כמובן, כדי שהעונש יהיה יעיל אין להעניש את הילד מתוך כעס. במקרא נאמר: ”הסירו מכם כל מרירות וחֵמה וכעס וצעקה וגידוף” (אפסים ד׳:31). אין להטיל משמעת בצורה ברוטאלית ופוגענית — לא מבחינה פיזית ולא מבחינה נפשית.
אבל כיצד תוכל לרסן את כעסך כאשר ילדך מביא אותך לקצה גבול הסבלנות שלך? ”זה לא תמיד קל”, מודה פיטר, אב מניו זילנד, ”אבל ילדים צריכים ללמוד שהם נענשו בשל התנהגותם ולא מפני שההורה לא הצליח לרסן את עצמו”.
פיטר ואשתו מנסים לעזור לילדיהם לראות את התועלת ארוכת הטווח של המוסר. ”גם אם הילדים התנהגו בצורה מאוד לא־יפה”, הוא אומר, ”אנחנו מדברים איתם על איזה מין אדם הם צריכים להיות ולא מתייגים אותם בשל התנהגותם הפוגענית”.
’תיוודע נא סבירותכם’
בנוגע לעונש שיטיל על עמו, אמר אלוהים: ”יסרתיך למשפט”, כלומר במידה הראויה (ירמיהו מ״ו:28). את התוצאות הטובות ביותר תשיג אם תיתן עונש הוגן בהתאם לחומרת המעשה שעשה הילד. ’תיוודע נא סבירותכם’, כתב פאולוס למשיחיים (פיליפים ד׳:5, ע״ח).
להיות סביר משמעו גם לתקן את ילדיך בדרך שתשמור על כבודם העצמי. סנטי, אב מאיטליה, אומר: ”אני אף פעם לא מתייחס בזלזול לבני או לבתי. במקום זאת, אני משתדל לרדת לשורש הבעיה ולהתמודד איתה. כשאני מתקן את אחד מילדיי אני משתדל שזה לא יהיה בנוכחות אחרים, גם לא בנוכחות הילד השני. ואני לא לועג לחולשות שלהם, לא לפני אחרים ולא ביחידות”.
גם ריצ׳רד, שצוטט קודם לכן, רואה את החוכמה שבגילוי סבירות. ”חשוב שהענישה לא תהיה ענישה מצטברת, כאשר כל מעשה פסול חדש מתווסף לעונש”, הוא אומר. ”לאחר שהענשת את הילד, אל תמשיך לדבר על מה שהוא עשה ואל תחזור ותזכיר לו את מגרעותיו”.
גידול ילדים הוא משימה קשה הכרוכה בהקרבה עצמית, עם זאת שכר רב בצידה. זו מסקנתה של ילנה, אם מרוסיה. היא אומרת: ”החלטתי לעבוד במשרה חלקית כדי שאוכל לבלות יותר זמן עם בני. זה מצריך מאמצים וכרוך בהפסד כספי. אבל כשאני רואה עד כמה זה משמח אותו ומקרב בינינו, אני יודעת שזה שווה את ההקרבה”.
[תמונה בעמוד 11]
ילדים יכולים ללמוד לגלות התחשבות בזולת
[תמונה בעמוד 12]
תקן את ילדך בדרך שתשמור על כבודו העצמי