הספרייה החיה המצויה בתאי גופך!‏

התגלית המדעית שפרסמו ב־1953 הביולוגים המולקולאריים ג׳יימס ווטסון ופרנסיס קריק תרמה רבות להבנת מנגנוני החיים.‏ הם גילו את מבנה הסליל הכפול של הדנ״א.‏a הדנ״א הוא מולקולה דמוית חוט המצויה לרוב בגרעין התא ומכילה מידע מקודד,‏ או ”‏כתוב”‏.‏ לכן ניתן לתאר את התא כספרייה חיה.‏ ממצא מדהים זה פתח את הפתח לעידן חדש בתחום הביולוגיה.‏ לאיזו מטרה משמש המידע ”‏הכתוב”‏ בתאים?‏ והשאלה הגדולה יותר:‏ מה מקור המידע?‏

מדוע זקוקים התאים למידע

האם שאלת את עצמך כיצד הופך זרע לעץ או כיצד הופכת ביצית מופרית לאדם?‏ האם תהית כיצד ירשת את תכונותיך?‏ התשובות נמצאות במידע הצפון בדנ״א.‏

כמעט בכל התאים יש דנ״א,‏ מולקולה מורכבת הדומה לסולם לולייני ארוך.‏ בגנום האנושי,‏ מכלול הדנ״א שלנו,‏ יש כשלושה מיליארד ”‏שלבים”‏ כימיים בסולם.‏ המדענים קוראים לשלבים האלה זוגות בסיסים מכיוון שכל שלב מורכב משני חומרים כימיים.‏ קיימים ארבעה בסיסים,‏ ונהוג לסמן אותם לפי האות הראשונה של שמם בלועזית:‏ T G C A.‏b ניתן לדמות את הבסיסים לאלפבית פשוט בן ארבע אותיות בלבד.‏ ב־1957 העלה קריק את ההשערה כי הרצף לאורך השלבים הכימיים הוא שיוצר את ההנחיות המקודדות.‏ בשנות ה־60 נעשו הצעדים הראשונים לפענוח הקוד.‏

קיימות דרכים רבות לאחסן ולעבד מידע כגון תמונות,‏ צלילים ומילים.‏ לדוגמה,‏ מחשבים מבצעים זאת באופן דיגיטלי.‏ תאים חיים מאחסנים ומעבדים מידע בצורה כימית,‏ והדנ”‏א ממלא תפקיד מפתח בכך.‏ הדנ״א מועבר הלאה כאשר תאים מתחלקים וכאשר אורגניזמים מתרבים.‏ היכולות הללו הן מבין מאפייני החיים הבסיסיים.‏

כיצד משתמשים התאים במידע שבתוכם?‏ חשוב על הדנ״א כעל ספר מתכונים,‏ שכל מתכון מכיל הנחיות מפורטות ומדויקות המתארות כל שלב בתהליך ההכנה.‏ אך במקרה זה התוצר הסופי הוא לא עוגה או עוגייה,‏ אלא כרוב או פרה.‏ כמובן,‏ בתאים החיים התהליכים מתרחשים באופן אוטומטי לחלוטין,‏ דבר המוסיף לעניין נדבך של מורכבות ותחכום.‏

המידע הגנטי מאוחסן בתא וזמין לעת הצורך,‏ למשל להחלפת תאים זקנים וחולים בתאים בריאים וחדשים או להעברת תכונות לצאצאים.‏ כמה מידע יש בדנ״א‏?‏ ניקח לדוגמה את אחד האורגניזמים הקטנים ביותר — החיידק.‏ המדען הגרמני ברנט־אולף קיופרס ציין:‏ ”‏אם נמיר זאת לשפה אנושית,‏ הטקסט המולקולארי הדרוש לבניית תא חיידק ימלא ספר של כאלף עמודים”‏.‏ לאור זאת ניתן להבין מדוע כתב דיוויד דימר,‏ פרופסור לכימיה,‏ את הדברים הבאים:‏ ”‏אפילו צורת החיים הפשוטה ביותר מעוררת התפעלות במורכבותה”‏.‏ ומה לגבי הגנום האנושי?‏ ”‏[‏הוא]‏ יכול למלא ספרייה של כמה אלפי כרכים”‏,‏ אומר קיופרס.‏

‏”‏כתוב בצורה שאנו יכולים להבין”‏

השוואת המידע בדנ״א ל”‏שפה מולקולארית גנטית”‏ היא לא ”‏רק מטפורה”‏,‏ מציין קיופרס.‏ ”‏בדומה לשפה האנושית”‏,‏ הוא מוסיף,‏ ”‏גם לשפה המולקולארית גנטית יש ממד תחבירי”‏.‏ במילים פשוטות,‏ לדנ״א יש ”‏דקדוק”‏,‏ כלומר מערכת כללים מדויקת לכתיבת ההנחיות וביצוען.‏

‏”‏המילים”‏ ו”‏המשפטים”‏ בדנ״א מהווים ”‏מתכונים”‏ ליצירת חלבונים וחומרים אחרים המשמשים כאבני הבניין של התאים השונים בגוף.‏ ”‏מתכונים”‏ אלה אחראים ליצירת תאי עצם,‏ תאי שריר,‏ תאי עצב,‏ תאי עור וכדומה.‏ ”‏גדילי הדנ״א מכילים מידע הכתוב בקודים שמורכבים מחומרים כימיים,‏ וכל חומר כימי מיוצג על־ידי אות”‏,‏ כתב האבולוציוניסט מאט רידלי.‏ ”‏זה כמעט טוב מכדי להיות אמיתי,‏ אבל הקוד כתוב בצורה שאנו יכולים להבין”‏.‏

דוד המלך,‏ אחד מכותבי המקרא,‏ אמר לאלוהים בתפילה:‏ ”‏גולמי [‏עובר בראשית התהוותו]‏ ראו עיניך,‏ ועל ספרך כולם [‏כל איבריי]‏ ייכתבו”‏ (‏תהלים קל״ט:‏16‏)‏.‏ כמובן,‏ דוד השתמש בשפה פיוטית.‏ אך הנקודה שהוא הביע מדויקת לחלוטין.‏ דיוק כזה מאפיין את כל כותבי המקרא.‏ איש מהם לא הושפע ולו במעט מסיפורי עם ומיתולוגיות של עמים קדומים אחרים (‏שמואל ב׳.‏ כ״ג:‏1,‏ 2;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

מה מקור המידע?‏

כאשר מדענים מצליחים לפתור תעלומה אחת,‏ הם לא פעם נתקלים בתעלומה אחרת.‏ כך קרה עם גילוי הדנ״א.‏ לאחר שהובן שהדנ״א מכיל מידע מקודד,‏ רבים שאלו את עצמם:‏ ’‏מה מקור המידע?‏’‏ כמובן,‏ איש לא ראה כיצד התהוותה מולקולת הדנ״א הראשונה.‏ לפיכך עלינו להגיע למסקנה בכוחות עצמנו.‏ אך אין זה אומר שהמסקנה שנסיק תהיה בגדר השערה בלבד.‏ תן דעתך לדוגמאות הבאות.‏

• בשנת 1999 נמצאו בפקיסטן שברי חרס עתיקים מאוד,‏ ועליהם סימנים משונים שטרם פוענחו.‏ אולם אין עוררין על כך שהם נחקקו על־ידי אדם.‏

• מספר שנים לאחר שגילו ווטסון וקריק את מבנה הדנ״א,‏ החלו שני פיזיקאים לנסות לאתר אותות רדיו מקודדים מהחלל.‏ זו הייתה ראשיתו של החיפוש המודרני אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ.‏

מה ניתן ללמוד מכך?‏ אנשים מסיקים שמאחורי מידע עומד גורם תבוני,‏ בין שמדובר במידע בצורת סימנים על כלי חרס ובין שמדובר באותות מהחלל.‏ הם אינם צריכים להיות עדים להתהוות המידע כדי להגיע למסקנה הזו.‏ אך כאשר התגלה הצופן המורכב ביותר הידוע לאדם — צופן החיים הכימי — רבים נטשו את ההיגיון הזה וטענו שהדנ״א נוצר בתהליכים לא־תבוניים.‏ האם זה הגיוני?‏ האם זה עקבי?‏ האם זה מדעי?‏ לא מעט מדענים בעלי שם ישיבו שלא.‏ ביניהם נמנים פרופסור ג׳ין הואנג ופרופסור יאן־דה קסואה.‏c ראה מה בפיהם.‏

פרופסור ג׳ין הואנג עוסק בחקר הגנטיקה המתמטית.‏ בעבר הוא האמין באבולוציה,‏ אך בעקבות מחקריו הוא שינה את השקפתו.‏ ”‏מחקריי בתחום הגנטיקה”‏,‏ הוא אמר לכתב עורו!‏,‏ ”‏מאפשרים לי לבחון לעומק את מנגנוני החיים,‏ והידע שנחשף בפניי מעורר בי יראת כבוד לנוכח חוכמתו של הבורא”‏.‏

פרופסור יאן־דה קסואה הוא מנהל מחקר על התפתחות העובר באוניברסיטה הלאומית למדעים וטכנולוגיה בפינגטונג,‏ טייוואן.‏ גם הוא האמין באבולוציה,‏ אך עם הזמן מחקריו גרמו לו לשנות את דעתו.‏ באשר להתחלקות התאים והתמיינותם הוא ציין:‏ ”‏התאים הנכונים צריכים להיווצר בסדר הנכון ובמקומות הנכונים.‏ בהתחלה הם הופכים לרקמות,‏ ואחרי כן הרקמות הופכות לאיברים ולגפיים.‏ אף מהנדס לא יכול אפילו לחלום לכתוב הוראות לתהליך כזה.‏ אך ההוראות להתפתחות העובר כתובות בדנ״א בצורה מעוררת פליאה.‏ כשאני חושב על היופי שבכל זה,‏ אני משתכנע שהחיים נוצרו על־ידי אלוהים”‏.‏

האם חשוב לתת על כך את הדעת?‏

מן הצדק להשיב שכן.‏ אם אלוהים ברא את החיים,‏ ראוי לזקוף זאת לזכותו ולא לזכות האבולוציה (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏ זאת ועוד,‏ אם אנו יצירי כפיו של בורא רב־תבונה,‏ יש סיבה לקיומנו.‏ אילו החיים היו תולדה של תהליכים שהתרחשו ללא כל הכוונה,‏ קיומנו היה נטול משמעות.‏d

כל אדם בר־דעת רוצה לקבל תשובות מספקות לשאלותיו.‏ ”‏השאיפה למצוא משמעות היא הכוח המניע הראשוני של האדם”‏,‏ אמר ויקטור פראנקל,‏ שהיה פרופסור לנוירולוגיה ופסיכיאטריה.‏ במילים אחרות,‏ יש לנו רעב רוחני שאנו משתוקקים להשביע,‏ וההסבר ההגיוני היחידי לכך הוא שאנו תוצר של בריאה מכוונת.‏ ואם אנו אכן מעשה ידיו של אלוהים,‏ נשאלת השאלה:‏ האם הוא גם סיפק לנו אמצעי למילוי הצורך הרוחני שלנו?‏

התשובה מצויה בדברים ח׳:‏3‏:‏ ”‏לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם”‏.‏ דבריו של יהוה המתועדים במקרא השביעו את רעבונם הרוחני של מיליונים,‏ העניקו משמעות לחייהם ונתנו להם תקווה לעתיד (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏13‏)‏.‏ מי ייתן והמקרא יצמיח תועלת רבה גם לך.‏ מן הראוי שלכל הפחות תבחן ספר ייחודי זה.‏