במה מאמינים אנשים

הינדים

מאמינים שהסבל נגרם כתוצאה ממעשיו של האדם בחייו הנוכחיים או הקודמים.‏ אדם יכול להגיע למוֹקְשָה — שחרור ממעגל המוות והלידה מחדש — באמצעות השגת מצב תודעתי המנותק מדברים גשמיים.‏

מוסלמים

רואים את הסבל גם כעונש על חטא וגם כמבחן אמונה.‏ הטרגדיות נועדו להזכיר לנו ”‏להישאר אסירי תודה לאלוהים על כל הברכות שיש לנו,‏ ולהיות מודעים לכך שעלינו לתמוך במי ששרוי בצורך”‏,‏ אומר ד״ר סייד סעיד,‏ נשיא החברה המוסלמית של צפון אמריקה.‏

המסורת היהודית

מלמדת שהסבל הינו תוצאה של מעשיו של האדם עצמו.‏ כמה יהודים מאמינים שתהיה תחיית מתים,‏ ובעקבותיה ייעשה צדק עם כל אלה שסבלו על לא עוול בכפם.‏ הקבלה (‏יהדות מיסטית)‏ מלמדת שקיים גלגול נשמות אשר מעניק לאדם הזדמנויות חוזרות ונשנות לכפר על חטאיו.‏

בודהיסטים

מאמינים שהסבל נמשך לאורך תקופות חיים מרובות,‏ מחזור של לידות מחדש הממשיך עד שמעשיו הרעים של האדם,‏ רגשותיו השליליים ותשוקותיו נפסקים.‏ באמצעות חוכמה,‏ מעשים נעלים ומשמעת מנטאלית יכול האדם להשיג נירוונה — מצב תודעתי שבו חדל הסבל להתקיים.‏

קונפוציאנים

מייחסים את רוב הסבל ל”‏מחדליו ושגיאותיו של האדם”‏,‏ מסביר מילון אחד (‏A Dictionary of Comparative Religion)‏.‏ על־פי אמונה זו אם האדם חי חיים מוסריים הוא מצמצם את סבלו,‏ אך עדיין חלק גדול ממנו נגרם על־ידי ”‏כוחות רוחניים שהם מעבר לשליטתו של האדם.‏ במקרים כאלה חייב האדם לקבל בשוויון נפש את גזירת הגורל”‏.‏

דתות שבטיות שונות

מייחסות את הסבל לספיריטיזם.‏ על־פי אמונות אלו,‏ מכשפות יכולות להביא מזל טוב או להמיט אסון,‏ אך ניתן למתן את פעולותיהן באמצעות טקסים פולחניים שונים.‏ מכאן שאם אדם חולה עקב כישוף שהוטל עליו,‏ יכולים רופאי אליל לנטרל את פעולותיהן של מכשפות בעזרת טקסים ותרופות.‏

נוצרים

מאמינים שמקור הסבל בחטאו של הזוג האנושי הראשון,‏ כפי שמתואר בספר בראשית.‏ אולם זרמים רבים הוסיפו על אמונה זו דעות שונות.‏ לדוגמה,‏ יש קתולים המלמדים שאפשר להציע את סבלו של הפרט כ’‏קורבן לאלוהים’‏ על מנת שיברך את הכנסייה או יגאל באמצעותו אדם אחר.‏