פרק 4
בעל הזוכה לכבוד רב
1, 2. כיצד זוכה אדם לכבוד, וכיצד מהווה ישוע דוגמה לכך?
אין אדם זוכה לכבוד רק משום שהוא דורש מהזולת לכבדו. עליו להיות ראוי לכך בשל אופן דיבורו, התנהגותו ואישיותו.
2 ישוע המשיח מהווה דוגמה נאה לכך. הוא זכה לכבוד כמורֶה בגלל הדרך שבה לימד. כתבי־הקודש מציינים, שכאשר סיים ישוע את ’דרשת־ההר’ המפורסמת שלו, ”השתומם המון העם על תורתו.” מה בדיוק זיכה אותו ברחשי־כבוד אלה? הסתמכותו על המקרא, דברו הכתוב של אלהים, ולא על דעותיהם של אחרים. יהוה אלהים ודבר־האמת שלו היוו לגביו את הסמכות הבלעדית. הוא זכה לכבוד מצד ידידים ואויבים כאחד, משום שהיה ראוי לכך. — מתי ז׳:28, 29; ט״ו:1–9; יוחנן ז׳:32, 45, 46.
3. איזו חובה מוטלת על האשה על־פי אפסיים ה׳:33, ומה דורש הדבר מהבעל?
3 ”והאשה תרחש כבוד רב לבעלה,” מורים כתבי־הקודש. (אפסיים ה׳:33, ע״ח) אך, על הבעל להתאמץ להיות ראוי לכבוד זה; שאם לא כן, ייקשה מאוד על האשה למלא אחר הוראה זו. כיצד יכול הבעל למלא את התפקיד שמטילים עליו כתבי־הקודש, באופן שיזכה לכבוד מסוג זה?
הפעל את ראשותך כייאות
4. איזה תפקיד הועידו כתבי־הקודש לבעל?
4 כתבי־הקודש הועידו לבעל את תפקיד ראש המשפחה, באמרם: ”הנשים, היכנענה לבעליכן כמו לאדוננו, כי האיש הוא ראש האשה, כפי שהמשיח הוא ראש הקהילה — המושיע של הגוף. וכשם שהקהילה נכנעת למשיח, כן גם הנשים תיכנענה לבעליהן בכל דבר.” (אפסיים ה׳:22–24) אך, האם סידור זה אכן תורם לאושר המשפחה? יש נשים המתריעות על מה שהן מכנות בשם ’שוביניזם גברי’, כלומר, ההשקפה היהירה, המוגזמת, שיש לחלק מהגברים על מעמדם ביחס לנשים. אולם, הבה נציין כבר בהתחלה, שאין המקרא תומך ב’שוביניזם גברי’.
5. מה על הבעל להכיר בנוגע לראשות, ואת דוגמתם של מי עליו לחקות?
5 כתבי־הקודש מדגישים את העובדה, שלא רק האשה, אלא גם הגבר כפוף לראשות מסוימת. הבה נפנה אל קורינתים א׳. י״א:3, שם כתב השליח פאולוס אל הקהילה שבקורינתוס: ”רצוני שתדעו כי ראש כל איש הוא המשיח, וראש האשה הוא האיש, וראש המשיח הוא אלהים.” ובכן, הגבר כפוף לראשות המשיח. לפיכך עליך, הבעל, ללמוד מדוגמתם של אלהים והמשיח כיצד להפעיל את ראשותך.
6. מה יכול הבעל ללמוד בנוגע לראשותו מיהוה אלהים ומישוע המשיח?
6 ראשותו של יהוה על המשיח ביטאה חסד, ותגובת המשיח היתה, ”לעשות רצונך, אלוהַי, חפצתי.” (תהלים מ׳:9; עברים י׳:7) גם ראשותו של ישוע המשיח היא ראשות אוהבת. הוא אמר למי שנועדו להיעשות תלמידיו: ”קחו עליכם את עוּלי ולימדו ממני, כי עניו אני ונמוך־רוח; תמצאו מרגוע לנפשותיכם, כי עולי נעים וקל משאי.” (מתי י״א:29) חברי קהילתו, המשולים בכתבי־הקודש לכלה, אכן מצאו מרגוע תחת ראשותו. לא זו בלבד שהוא לא ניצל אותם, אלא גילה הקרבה־עצמית באהבתו אליהם. זה, בעצם, סוג הראשות שעל הבעל להפעיל כלפי אשתו: ”האנשים, אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו בעדה... כן חייבים גם האנשים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם. האוהב את אשתו אוהב את עצמו. הן מעולם לא שנֵא איש את בשרו, אלא הוא מכלכל ומטפח אותו כדרך שגם המשיח נוהג בקהילה... אבל גם אתם, איש איש יאהב את אשתו כאהבתו את עצמו; והאשה תירא את בעלה [תרחש כבוד רב לבעלה, ע״ח].” (אפסיים ה׳:25–29, 33) אם אתה עצמך מציב דוגמה של כניעה לראשות המשיח, לא ייקשה על אשתך — בעצם, יהא זה לעונג לה — לכבד את ראשותך.
7, 8. ציין מספר דרכים שבהן חלק מהבעלים אינם מפעילים את ראשותם כייאות.
7 למרבה הצער, מחמת אי־השלימות והאנוכיות שמלידה, לעתים אין הבעל מגלה את האהבה וההתחשבות הנחוצות כלפי אשתו, בעוד שהוא מצפה שתכבד את ראשותו. אין זה נדיר, שאשה אומרת שאינה חשה שבעלה אוהב אותה, ושכל מעייניו נתונים רק לסיפוק הנאותיו הוא. כמו־כן, יש נשים המתלוננות על כך שבעליהן שתלטניים. יתכן שהדבר נובע מנסיונותיה של האשה לשלול מן הבעל את ראשותו, בעודו מתנגד לכך. או אפשר שהבעל גדל בסביבה שבה מרבית הבעלים מגלים יהירות ושתלטנות. אך, תהא הסיבה אשר תהא, בעל המשתמש לרעה בראשותו, אינו זוכה לכבוד מאיש.
8 לעומת הבעלים המנצלים לרעה את ראשותם, ישנם המוותרים עליה. הם מעבירים את הסמכות לקבוע החלטות לידי נשיהם. או שהם מבקשים מנשיהם ש’לא ללחוץ עליהם’, אך מַשהִים עניינים עד־כדי־כך שטובת המשפחה נפגעת. אפשר שאין הם עצלים או בטלנים מבחינה פיסית, אך בהשתמטם מלעשות מאמץ שכלי, התוצאות עלולות להיות דומות למתואר במשלי כ״ד:33, 34: ”מעט שֵׁנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב, ובא מתהלך רֵישֶך ומחסורֶיך כאיש מגן.”
9, 10. בקביעת החלטות הנוגעות למשפחה, בדעת מי על הבעל להתחשב?
9 אם תוכיח שהנך יציב ואיתן, ומסוגל להחליט החלטות, תזכה לכבוד מצד אשתך. אך, אין משמע הדבר שאַל לך להיוועץ עם איש מבני־הבית, או שאינך צריך לשקול ברצינות את דעתה של אשתך רק משום שאינה תואמת את שלך. בשלב מוקדם במקרא, אנו קוראים על בעייה חמורה שהתעוררה במשפחתם של אברהם ושרה, בנוגע לבנם, יצחק, ולבֵן אמתם הגר, ישמעאל. שרה הציעה פתרון שלא תאם את דעתו של אברהם בנדון. אך, אלהים אמר לו: ”שמע בקולה.” — בראשית כ״א:9–12.
10 אין להסיק מכך שהבעל חייב תמיד להסכים לרצון אשתו. אך, יהא זה למועיל אם ידון עימה על עניינים שהכרעתם תשפיע על כלל המשפחה, בעודדו אותה להביע את דעותיה ורגשותיה בגילוי־לב. שמור על אפיקי־תקשורת פתוחים, כשאתה מוכן להאזין לאשתך בכל עת, ושקול היטב את העדפותיה כשאתה מקבל החלטות. לעולם אל תנהג ברודנות בהפעילך את ראשותך, אלא גלה ענווה. אינך מושלם, ולא תוכל להימנע מלעשות שגיאות. ובעשותך אותן, תרצה ודאי לזכות בהבנה מצד אשתך. במצבים מעין אלה, יהיה זה קל יותר לאשה שבעלה עניו לכבד את ראשותו, מזו שבעלה גאוותן.
הייה מפרנס טוב
11, 12. (א) מהי אחריותו של הבעל בנוגע לצרכים החומריים של משפחתו? (ב) מדוע ניתן לומר, שמילוי צרכי המשפחה הוא למעשה תוצאה של מאמץ משותף?
11 על הבעל מוטלת האחריות לספק את צרכי־המחייה של משפחתו. הכתוב בטימותיוס א׳. ה׳:8 מדגיש זאת: ”ומי שאינו דואג לקרוביו, בייחוד לבני־ביתו, כפר באמונה והוא גרוע ממי שאינו מאמין.” בארצות רבות כיום, יש צורך בסכומי־כסף גדולים כדי להתקיים. לכן, כראש־המשפחה, עליך להחליט כיצד יתמלא צורך זה. יתכן שתיווכח שבנוסף להביאך הביתה את הכנסתך, תצטרך לערוך עם אשתך תקציב, ששניכם תבינוהו היטב. פירוש הדבר, שיהיה לכם לוח הוצאות מבוקר. הדבר יעזור לכם לחיות במסגרת האמצעים העומדים לרשותכם, ויועיל רבות כדי למנוע ויכוחים העלולים להתעורר אם יאזל הכסף לפני המשכורת הבאה.
12 אף־על־פי שברוב המקרים הבעל הוא המפרנס היחידי במשפחה, אין לשכוח שהכנסתו היא תוצאה של מאמץ משותף. אם אתה, הבעל, סבור אחרת, אזי עצור לרגע וחשֵב כמה היה עולה לך לשכור קַניָינית, טבחית, מדיחת כלים, מנהלת משק־בית, מעצבת־פנים, מטפלת וכן הלאה. בדרך־כלל, אשתך חוסכת לך הוצאות כגון אלה, בבצעה את העבודה המוטלת עליה כשותפה לנישואין. ואם היא גם מנהלת רישום של הוצאות הבית, עליך להוסיף ”מנהלת חשבונות” לרשימה הנ”ל. לכן, עד כמה נכון הכתוב במשלי י״ח:22: ”מצא אשה? מצא טוב.”
13. מאיזו השקפה בנוגע לדברים חומריים על בני־הזוג להימנע, וכיצד יפיקו תועלת מכך?
13 סיפוק הצרכים החומריים של משפחתך מציב בפניך, ובפני אשתך, סכנה מתמדת שתאמצו השקפה וגישה חומרנית כלפי החיים. החומרנות, כמעט יותר מכל גורם אחר, עלולה לכרסם באושר המשפחה. ”שהרי מאומה לא הבאנו עימנו לעולם וידוע שלא נוכל להוציא ממנו מאומה,” נאמר בכתבי־הקודש. ”וכאשר יש לנו מזון ובגדים, נסתפק נא בהם. אבל השואפים להתעשר, נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות, המורידות את האדם אֱלֵי הרס ואבדון. הלא שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף, ויש להוטים אחריו שסטו מן האמונה וגרמו לעצמם מכאובים רבים.” יהיו אשר יהיו הקניינים שאורח־חיים חומרני יביא, לעולם לא יוכלו הם לפצות על הכאב הנובע מכך שקשרי המשפחה מתערערים ונהרסים. הנזק הרגשי והרוחני עולה לאין־שיעור על התועלת החומרית. — טימותיוס א׳. ו׳:7–10.
14. מה קובע אם הדברים החומריים חשובים מדי בחיי הפרט?
14 חומרנות היא אהבה לדברים חומריים, ולאו דווקא בעלוּת על קניינים חומריים. אדם יכול להיות עני וחומרני, או עשיר ורוחני. תלוי במה מתרכזות מחשבות לבו. לכן יעץ ישוע: ”אל תאצרו לכם אוצרות עלי־אדמות, במקום שהעש והחלודה משחיתים והגנבים חופרים וגונבים. איצרו לכם אוצרות בשמים, במקום אשר עש וחלודה לא ישחיתו וגנבים לא יחפרו ולא יגנבו. כי במקום שאוצרך נמצא, שם יהיה גם לבבך.” — מתי ו׳:19–21.
15, 16. מלבד הדאגה לצרכים החומריים, מה על הבעל לעשות כדי לקיים משפחה מאושרת?
15 בעל המפרנס היטב את בני־משפחתו יהרהר, איפוא, בעצה מקראית זו ויקפיד לספק להם לא רק את צרכיהם החומריים, אלא גם את צרכיהם הרוחניים. לשם כך דרוש זמן. איזו טובה תצמח מכך שתקדיש זמן כה רב לעבודתך החילונית כדי לרכוש דברים חומריים, עד שלא יישארו לך הזמן והכוח לטפל ברוחניותם של בני־ביתך? כדי שיידעו להתמודד בהצלחה עם בעיות החיים, עליך להקדיש זמן כדי לטפח בהם מסירות איתנה לעקרונות הצדק. מטרה זו תושג על־ידי קריאה ודיונים בכתבי־הקודש בצוותא, ובאמצעות תפילה משותפת. כראש־המשפחה, עליך, הבעל, לדאוג לכך. הזמן והמאמץ שתקדיש לזה יביאו תועלת מרובה. הבטחת אלהים לעולם אינה מכזיבה: ”בכל דרכיך דעהו, והוא יְיַשר אורחותיך.” — משלי ג׳:6.
16 בעל המבקש שהבורא ידריך את צעדיו, מוקיר את העצה השקולה שבקהלת ז׳:12: ”כי בצֵל החכמה בצֵל הכסף; ויתרון דעת החכמה תחַיֶה בעליה.” כמפרנס טוב, הוא עמל קשה כדי לספק את צרכיהם הפיסיים של בני־ביתו. עם זאת, אין הוא תולה את תקוותו ”בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלהים.” הוא מציב דוגמה נאה בשימו את הדגש על העניינים הרוחניים, כדי שגם הוא וגם אשתו ”ישיגו את החיים האמיתיים.” (טימותיוס א׳. ו׳:17–19) אכן, בעל העושה כמיטב יכולתו כדי לספק את הצרכים החומריים והרוחניים של משפחתו, יזכה ליחס כבוד מצד אשה יראת־אלהים.
תן לה כבוד
17–19. כיצד ניתן לייחס את עצת כתבי־הקודש ’לתת כבוד לאשה’, לנושא יחסי־המין?
17 השליח פטרוס פונה אל הבעלים ואומר להם ביחס לנשיהם: ”חֲיו יחד עימהן בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר, ותנו להן כבוד.” (פטרוס א׳. ג׳:7) באותו פסוק מציין פטרוס שעליך, הבעל, לחלוק כבוד זה לאשתך מתוך ”ידיעה”.
18 הדבר מתייחס, כמובן, גם ליחסי־מין. על־פי־רוב, קרירות מינית אצל נשים נובעת מכך שאין הבעלים מודעים למיבנה הגופני והנפשי של האשה. ”האיש יקיים את חובתו לאשתו,” אך דבר־אלהים מייעץ שיעשה זאת ’בידיעה שהיא כלי חלש יותר, ושיתן לה כבוד.’ (קורינתים א׳. ז׳:3) אם אתה אכן ’נותן לה כבוד’, לא תהיה גס ותובעני, ולא תדרוש להשביע את תשוקותיך בכל מצב, אפילו כשהיא עייפה מאוד או בימי המחזור החודשי שלה. (השווה ויקרא כ׳:18.) ובאשר למגע המיני עצמו, לא יהא זה נאות שתתרכז בהנאתך שלך עד־כדי־כך שתתעלם מצרכיה היא. בתחום זה בחיים, האשה מגיבה בדרך־כלל לאט יותר מהגבר. יש לה צורך מיוחד בגילויי חיבה ורוך. לכן, כאשר כתבי־הקודש אומרים שעל הבעל ’לקיים את חובתו לאשתו’, הדגש הוא על הנתינה, ולא על הלקיחה.
19 כמובן, נתינה מסוג זה צריכה להיות שמורה אך ורק לבת־הזוג לנישואין. נכון, אמנם, שגברים רבים כיום מנהלים הרפתקאות־אהבים עם נשים אחרות, אך מה מפיקים הם מכך? הם הורסים את אושר משפחתם במו־ידיהם. ומכיון שאין הם ’נותנים כבוד’ לנשיהם, הם אינם יכולים לצפות שהן תכבדנה אותם. יתר על כן, הם מחללים את כבוד הנישואין, שבעצם נוסדו על־ידי אלהים. בגלל כאב־הלב הנובע מכך, אין פלא שעברים י״ג:4 מזהיר: ”חיי אישות יכובדו אצל הכל ויצועכם אל יחוּלל. את הזונים והנואפים ישפוט אלהים.”
20. כפי שמצוין באפסיים ה׳:28, באילו דרכים נוספות על הבעל לתת כבוד לאשתו?
20 הכבוד שעל הבעל לחלוק לאשתו איננו מסתיים בתחום המיני. בעל הזוכה לכבוד אמיתי, מוכיח שהוא מוקיר מאוד את אשתו גם בתחומים אחרים. אין משמע הדבר שהוא יעריץ אותה וייהפך לעבד לה, אלא מה שנאמר באפסיים ה׳:28: ”כן חייבים גם האנשים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם. האוהב את אשתו אוהב את עצמו.” ברור שבעל המקיים זאת הלכה למעשה, לא יתייחס אל אשתו כנחותה ממנו. בארוחות, למשל, לא יחשוב שגופו זכאי לקבל את הנתחים המובחרים, בעוד שעליה להסתפק בשאריות — לא אם הוא אוהב אותה ’כאהבתו את גופו הוא’. במקום להתרכז במראהו שלו, יגלה עניין רב אף יותר במראיה שלה, בעשותו כמיטב יכולתו כדי שתרגיש שביעות־רצון בנוגע ללבושה. יתר על כן: כשם שאיש לא יכה את עצמו בשל פעולה מסוימת שלא צלחה בידו, לא יעשה כן בעל משיחי לאשתו רק בגלל שלעתים היא אינה ממלאת את ציפיותיו. להיפך, הוא ייחלץ תמיד לעזרתה אם מישהו ינהג בה בגסות, משום שהוא אוהב אותה כאהבתו את גופו הוא.
21, 22. כיצד יכול הבעל לעזור לאשתו למצוא הנאה במילוי תפקידה?
21 אף־על־פי שבתחומים מסוימים לשניכם צרכים דומים, עליך להכיר בהבדלים הפסיכולוגיים הקיימים בינך לבין אשתך, כדי שתוכל ’לתת לה כבוד’. ביסודו־של־דבר, נשים נהנות לפעול תחת סמכות, בתנאי שמשתמשים בה כייאות. כך ברא אותן יהוה אלהים. האשה נועדה להיות ’עזר כנגד בעלה’. (בראשית ב׳:18) אך, אם הוא מפקח על כל צעד מצעדיה, ואינו נותן לה יד חופשית לנקוט יוזמה ולהשתמש בכישוריה, היא תתחיל לחוש ששוללים ממנה את הנאת החיים ועלולה לטפח טינה כלפיו.
22 מן הראוי לתת את הדעת לעובדה חשובה נוספת — הצורך הטבעי של האשה לחוש שזקוקים לה. רוב הנשים מעריכות בעל המושיט לאשתו עזרה, אך בעל הדוחק את רגלי אשתו ומשתלט על כל העניינים, עשוי להיווכח שהוא גורם נזק יותר משהוא מביא תועלת. לפיכך, אם ברצונך לרכוש את לב אשתך, גלה כלפיה אדיבות והערכה, אמור לה שאתה זקוק לה ומוקיר אותה, הוכח לה שאתם צמד המשתף פעולה, ושלא עוד קיימים אצלכם המושגים ”אני” ו”את” או ”שלי” ו”שלך”, כי אם ”אנחנו” ו”שלנו”. האם אתה אכן מבהיר לאשתך עד כמה אתה מעריך אותה וזקוק לה? שהרי אין אתה משלם לה משכורת; לכן, עליך להוכיח לה זאת בדרכים אחרות.
הערך את תכונותיה הנשיות
23. כיצד שונים, בדרך־כלל, גברים ונשים במה שנוגע לרגשות?
23 ”ביסודו־של־דבר, הנשים מרגישות והגברים חושבים,” ציינה פסיכולוגית אחת. אין תכונה אחת, כשלעצמה, חשובה מהאחרת; הן פשוט שונות זו מזו. כשם שאדם חסר־רגש אינו זוכה לאהדה, כך גם אדם חסר־מחשבה. אין ספק, שהן הנשים והן הגברים ניחנו ביכולת להרגיש וגם לחשוב. אך, ניתן לומר שבדרך־כלל האשה נוטה יותר לצד הרגש, בעוד שהגבר נוטה יותר לדכא את הרגש לטובת ההיגיון. אף־על־פי שיש כמובן יוצאים מן הכלל, זהו הבדל נוסף הגורם לבעל ולאשה להשלים זה את זה. מאחר שנטייתה לרגש חזקה יותר, התעניינותה הרבה באנשים גורמת לאשה לדבר יותר מן הגבר. מטבע הדברים, היא זקוקה למישהו שישמש לה בן־שיח. אך, בעלים רבים אינם עונים על צורך זה.
24. מדוע חשוב שהבעל יקשיב לאשתו וישוחח עימה?
24 האם אתה משוחח עם אשתך? לא רק על עבודתך, אלא גם על עבודתה שלה? האם אתה מגלה עניין בעיסוקיה, ומראה לה זאת? המבקש אתה לדעת כיצד בילתה את יומה? מה עשו הילדים? אל תשאל בהגיעך הביתה, ’מה הכנת לארוחת־הערב?’ ומיד לאחר הארוחה, תטמון את ראשך בעיתון ותמלמל משהו בתגובה על נסיונותיה לערוך שיחה. גלה התעניינות באשתך, במחשבותיה, בפעולותיה ובהרגשותיה לגבי עניינים שונים. כמו־כן, עודד אותה ביחס לתכניותיה ושבח אותה על הישגיה. מחמאותיך ימריצו אותה לבצע עבודות אחרות שאולי הזניחה. דברי־ביקורת עלולים לנסוך דיכאון ולהרעיל את הנפש, ואילו מילות־שבח כנות, שאדם ראוי להן, הן כשיקוי־מרפא וכסם־מעורר המרומם את הנפש! — משלי י״ב:18; ט״ז:24.
25, 26. (א) מה מביעה מתנה שבעל נותן לאשתו? (ב) איזה סוג של נתינה חשוב לה ביותר?
25 האם אתה נוהג להעניק לאשתך מתנה מדי פעם? היא לא חייבת להיות בהכרח יקרת־ערך. זה יכול להיות אפילו פריט קטן האומר, ’חשבתי עלייך.’ האם אתה עושה כן רק לרגל אירועים מסוימים, או שמא באופן ספונטני, משום שהנך רוצה בכך? הפתעות נעימות מסבות תמיד הנאה. האין אתה עצמך נהנה כאשר אשתך מכינה לך בהפתעה מאכל מיוחד האהוב עליך? הפתע אותה גם אתה ושמח את לבה. מזכרות קטנות, הניתנות כביטוי לאהבה, עולות בערכן על מתנות יקרות שיגרתיות המוגשות מתוך רגש חובה, ואולי אף באי־רצון. ”את הנותן בשמחה אוהב אלהים.” (קורינתים ב׳. ט׳:7) כך גם הנשים. הן מעריכות מתת מתוך שמחה. אפילו אם הארוחות אינן מיוחדות, זכור כי ”טוב ארוחת יָרָק ואהבה שם, משור אָבוּס ושנאה בו.” — משלי ט״ו:17.
26 המתת החשובה ביותר שביכולתך להעניק לאשתך, היא להעניק לה מעצמך — זמנך, כוחך, תשומת־לבך ומחשבותיך, במיוחד המחשבות הקרובות ביותר ללבך. גברים רבים מתקשים בכך. אמירת דברי־חיבה נראית להם דבר טפשי, רגשני ולא כל־כך גברי. אך, אם אתה אכן אוהב את אשתך, תתן את דעתך לחשיבות הרבה שהיא מייחסת למבט, למגע ולמילת־חיבה. היעדרם יכול לגרום לה לחוש נרגזת, עייפה ואף אומללה. לכן, חקה את הדוגמה המקראית המתוארת בספר שיר־השירים. מי שמבטא התעניינות וחיבה כלפי הזולת, יוצא נשכר מכך. אנשים נמשכים אל אדם חם. ומהו אדם חם? אדם המגלה את רגשותיו ואת התלהבותו כלפי אלה שהוא מתעניין בהם. יתרה מזאת, לרגש החמימות יש השפעה מדבקת; אדם המעניק חמימות זוכה בעצמו ליחס חמים. — שיר־השירים א׳:2, 15; לוקס ו׳:38.
27, 28. (א) אילו שאלות צריך הבעל לשאול את עצמו, כדי לדעת אם הוא משתמש בראשותו כייאות? (ב) מדוע מועיל להקדיש תשומת־לב לעניין זה?
27 טוב תעשה, הבעל, אם תשאל את עצמך: האם אני אוהב אותה כשם שאני אוהב את עצמי? או שמא מעוניין אני בעיקר למלא את צרכי ואת רצונותי? באיזו מידה אני מתחשב בצרכי אשתי? האם אני מאזין לדעותיה ומתחשב ברצונה, לפני שאני קובע החלטות משפחתיות? האם טובתה עומדת לנגד עיני בעת שאני מחליט החלטות? האם אני נותן לה כבוד ככלי עדין יותר, הכלי הנשי? האם אני משוחח עימה ופותח את לבי בפניה?
28 כמובן, לא יעלה בידך לענות בשלימות על כל הדרישות. אך, אם תתמיד בענווה ובעקביות במאמציך, הייה סמוך ובטוח שתוכל להשתפר רבות כבעל, ולזכות בכבוד רב מצד אשתך ובשביעות־רצונו של אלהים.
[תמונה בעמוד 41]
לדברים פעוטים משמעות רבה