פרק 4

בעל הזוכה לכבוד רב

1,‏ 2.‏ כיצד זוכה אדם לכבוד,‏ וכיצד מהווה ישוע דוגמה לכך?‏

אין אדם זוכה לכבוד רק משום שהוא דורש מהזולת לכבדו.‏ עליו להיות ראוי לכך בשל אופן דיבורו,‏ התנהגותו ואישיותו.‏

² ישוע המשיח מהווה דוגמה נאה לכך.‏ הוא זכה לכבוד כמורֶה בגלל הדרך שבה לימד.‏ כתבי־הקודש מציינים,‏ שכאשר סיים ישוע את ’‏דרשת־ההר’‏ המפורסמת שלו,‏ ”‏השתומם המון העם על תורתו.‏”‏ מה בדיוק זיכה אותו ברחשי־כבוד אלה?‏ הסתמכותו על המקרא,‏ דברו הכתוב של אלהים,‏ ולא על דעותיהם של אחרים.‏ יהוה אלהים ודבר־האמת שלו היוו לגביו את הסמכות הבלעדית.‏ הוא זכה לכבוד מצד ידידים ואויבים כאחד,‏ משום שהיה ראוי לכך.‏ — מתי ז׳:‏28,‏ 29;‏ ט״ו:‏1–9;‏ יוחנן ז׳:‏32,‏ 45,‏ 46‏.‏

3.‏ איזו חובה מוטלת על האשה על־פי אפסיים ה׳:‏33‏,‏ ומה דורש הדבר מהבעל?‏

³ ”‏והאשה תרחש כבוד רב לבעלה,‏”‏ מורים כתבי־הקודש.‏ (‏אפסיים ה׳:‏33‏,‏ ע״ח)‏ אך,‏ על הבעל להתאמץ להיות ראוי לכבוד זה;‏ שאם לא כן,‏ ייקשה מאוד על האשה למלא אחר הוראה זו.‏ כיצד יכול הבעל למלא את התפקיד שמטילים עליו כתבי־הקודש,‏ באופן שיזכה לכבוד מסוג זה?‏

הפעל את ראשותך כייאות

4.‏ איזה תפקיד הועידו כתבי־הקודש לבעל?‏

⁴ כתבי־הקודש הועידו לבעל את תפקיד ראש המשפחה,‏ באמרם:‏ ”‏הנשים,‏ היכנענה לבעליכן כמו לאדוננו,‏ כי האיש הוא ראש האשה,‏ כפי שהמשיח הוא ראש הקהילה — המושיע של הגוף.‏ וכשם שהקהילה נכנעת למשיח,‏ כן גם הנשים תיכנענה לבעליהן בכל דבר.‏”‏ (‏אפסיים ה׳:‏22–24‏)‏ אך,‏ האם סידור זה אכן תורם לאושר המשפחה?‏ יש נשים המתריעות על מה שהן מכנות בשם ’‏שוביניזם גברי’‏,‏ כלומר,‏ ההשקפה היהירה,‏ המוגזמת,‏ שיש לחלק מהגברים על מעמדם ביחס לנשים.‏ אולם,‏ הבה נציין כבר בהתחלה,‏ שאין המקרא תומך ב’‏שוביניזם גברי’‏.‏

5.‏ מה על הבעל להכיר בנוגע לראשות,‏ ואת דוגמתם של מי עליו לחקות?‏

⁵ כתבי־הקודש מדגישים את העובדה,‏ שלא רק האשה,‏ אלא גם הגבר כפוף לראשות מסוימת.‏ הבה נפנה אל קורינתים א׳.‏ י״א:‏3‏,‏ שם כתב השליח פאולוס אל הקהילה שבקורינתוס:‏ ”‏רצוני שתדעו כי ראש כל איש הוא המשיח,‏ וראש האשה הוא האיש,‏ וראש המשיח הוא אלהים.‏”‏ ובכן,‏ הגבר כפוף לראשות המשיח.‏ לפיכך עליך,‏ הבעל,‏ ללמוד מדוגמתם של אלהים והמשיח כיצד להפעיל את ראשותך.‏

6.‏ מה יכול הבעל ללמוד בנוגע לראשותו מיהוה אלהים ומישוע המשיח?‏

⁶ ראשותו של יהוה על המשיח ביטאה חסד,‏ ותגובת המשיח היתה,‏ ”‏לעשות רצונך,‏ אלוהַי,‏ חפצתי.‏”‏ (‏תהלים מ׳:‏9;‏ עברים י׳:‏7‏)‏ גם ראשותו של ישוע המשיח היא ראשות אוהבת.‏ הוא אמר למי שנועדו להיעשות תלמידיו:‏ ”‏קחו עליכם את עוּלי ולימדו ממני,‏ כי עניו אני ונמוך־רוח;‏ תמצאו מרגוע לנפשותיכם,‏ כי עולי נעים וקל משאי.‏”‏ (‏מתי י״א:‏29‏)‏ חברי קהילתו,‏ המשולים בכתבי־הקודש לכלה,‏ אכן מצאו מרגוע תחת ראשותו.‏ לא זו בלבד שהוא לא ניצל אותם,‏ אלא גילה הקרבה־עצמית באהבתו אליהם.‏ זה,‏ בעצם,‏ סוג הראשות שעל הבעל להפעיל כלפי אשתו:‏ ”‏האנשים,‏ אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו בעדה.‏.‏.‏ כן חייבים גם האנשים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם.‏ האוהב את אשתו אוהב את עצמו.‏ הן מעולם לא שנֵא איש את בשרו,‏ אלא הוא מכלכל ומטפח אותו כדרך שגם המשיח נוהג בקהילה.‏.‏.‏ אבל גם אתם,‏ איש איש יאהב את אשתו כאהבתו את עצמו;‏ והאשה תירא את בעלה [‏תרחש כבוד רב לבעלה,‏ ע״ח]‏.‏”‏ (‏אפסיים ה׳:‏25–29,‏ 33‏)‏ אם אתה עצמך מציב דוגמה של כניעה לראשות המשיח,‏ לא ייקשה על אשתך — בעצם,‏ יהא זה לעונג לה — לכבד את ראשותך.‏

7,‏ 8.‏ ציין מספר דרכים שבהן חלק מהבעלים אינם מפעילים את ראשותם כייאות.‏

⁷ למרבה הצער,‏ מחמת אי־השלימות והאנוכיות שמלידה,‏ לעתים אין הבעל מגלה את האהבה וההתחשבות הנחוצות כלפי אשתו,‏ בעוד שהוא מצפה שתכבד את ראשותו.‏ אין זה נדיר,‏ שאשה אומרת שאינה חשה שבעלה אוהב אותה,‏ ושכל מעייניו נתונים רק לסיפוק הנאותיו הוא.‏ כמו־כן,‏ יש נשים המתלוננות על כך שבעליהן שתלטניים.‏ יתכן שהדבר נובע מנסיונותיה של האשה לשלול מן הבעל את ראשותו,‏ בעודו מתנגד לכך.‏ או אפשר שהבעל גדל בסביבה שבה מרבית הבעלים מגלים יהירות ושתלטנות.‏ אך,‏ תהא הסיבה אשר תהא,‏ בעל המשתמש לרעה בראשותו,‏ אינו זוכה לכבוד מאיש.‏

⁸ לעומת הבעלים המנצלים לרעה את ראשותם,‏ ישנם המוותרים עליה.‏ הם מעבירים את הסמכות לקבוע החלטות לידי נשיהם.‏ או שהם מבקשים מנשיהם ש’‏לא ללחוץ עליהם’‏,‏ אך מַשהִים עניינים עד־כדי־כך שטובת המשפחה נפגעת.‏ אפשר שאין הם עצלים או בטלנים מבחינה פיסית,‏ אך בהשתמטם מלעשות מאמץ שכלי,‏ התוצאות עלולות להיות דומות למתואר במשלי כ״ד:‏33,‏ 34‏:‏ ”‏מעט שֵׁנות,‏ מעט תנומות,‏ מעט חיבוק ידיים לשכב,‏ ובא מתהלך רֵישֶך ומחסורֶיך כאיש מגן.‏”‏

9,‏ 10.‏ בקביעת החלטות הנוגעות למשפחה,‏ בדעת מי על הבעל להתחשב?‏

⁹ אם תוכיח שהנך יציב ואיתן,‏ ומסוגל להחליט החלטות,‏ תזכה לכבוד מצד אשתך.‏ אך,‏ אין משמע הדבר שאַל לך להיוועץ עם איש מבני־הבית,‏ או שאינך צריך לשקול ברצינות את דעתה של אשתך רק משום שאינה תואמת את שלך.‏ בשלב מוקדם במקרא,‏ אנו קוראים על בעייה חמורה שהתעוררה במשפחתם של אברהם ושרה,‏ בנוגע לבנם,‏ יצחק,‏ ולבֵן אמתם הגר,‏ ישמעאל.‏ שרה הציעה פתרון שלא תאם את דעתו של אברהם בנדון.‏ אך,‏ אלהים אמר לו:‏ ”‏שמע בקולה.‏”‏ — בראשית כ״א:‏9–12‏.‏

¹⁰ אין להסיק מכך שהבעל חייב תמיד להסכים לרצון אשתו.‏ אך,‏ יהא זה למועיל אם ידון עימה על עניינים שהכרעתם תשפיע על כלל המשפחה,‏ בעודדו אותה להביע את דעותיה ורגשותיה בגילוי־לב.‏ שמור על אפיקי־תקשורת פתוחים,‏ כשאתה מוכן להאזין לאשתך בכל עת,‏ ושקול היטב את העדפותיה כשאתה מקבל החלטות.‏ לעולם אל תנהג ברודנות בהפעילך את ראשותך,‏ אלא גלה ענווה.‏ אינך מושלם,‏ ולא תוכל להימנע מלעשות שגיאות.‏ ובעשותך אותן,‏ תרצה ודאי לזכות בהבנה מצד אשתך.‏ במצבים מעין אלה,‏ יהיה זה קל יותר לאשה שבעלה עניו לכבד את ראשותו,‏ מזו שבעלה גאוותן.‏

הייה מפרנס טוב

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מהי אחריותו של הבעל בנוגע לצרכים החומריים של משפחתו?‏ (‏ב)‏ מדוע ניתן לומר,‏ שמילוי צרכי המשפחה הוא למעשה תוצאה של מאמץ משותף?‏

¹¹ על הבעל מוטלת האחריות לספק את צרכי־המחייה של משפחתו.‏ הכתוב בטימותיוס א׳.‏ ה׳:‏8 מדגיש זאת:‏ ”‏ומי שאינו דואג לקרוביו,‏ בייחוד לבני־ביתו,‏ כפר באמונה והוא גרוע ממי שאינו מאמין.‏”‏ בארצות רבות כיום,‏ יש צורך בסכומי־כסף גדולים כדי להתקיים.‏ לכן,‏ כראש־המשפחה,‏ עליך להחליט כיצד יתמלא צורך זה.‏ יתכן שתיווכח שבנוסף להביאך הביתה את הכנסתך,‏ תצטרך לערוך עם אשתך תקציב,‏ ששניכם תבינוהו היטב.‏ פירוש הדבר,‏ שיהיה לכם לוח הוצאות מבוקר.‏ הדבר יעזור לכם לחיות במסגרת האמצעים העומדים לרשותכם,‏ ויועיל רבות כדי למנוע ויכוחים העלולים להתעורר אם יאזל הכסף לפני המשכורת הבאה.‏

¹² אף־על־פי שברוב המקרים הבעל הוא המפרנס היחידי במשפחה,‏ אין לשכוח שהכנסתו היא תוצאה של מאמץ משותף.‏ אם אתה,‏ הבעל,‏ סבור אחרת,‏ אזי עצור לרגע וחשֵב כמה היה עולה לך לשכור קַניָינית,‏ טבחית,‏ מדיחת כלים,‏ מנהלת משק־בית,‏ מעצבת־פנים,‏ מטפלת וכן הלאה.‏ בדרך־‏כלל,‏ אשתך חוסכת לך הוצאות כגון אלה,‏ בבצעה את העבודה המוטלת עליה כשותפה לנישואין.‏ ואם היא גם מנהלת רישום של הוצאות הבית,‏ עליך להוסיף ”‏מנהלת חשבונות”‏ לרשימה הנ”‏ל.‏ לכן,‏ עד כמה נכון הכתוב במשלי י״ח:‏22‏:‏ ”‏מצא אשה?‏ מצא טוב.‏”‏

13.‏ מאיזו השקפה בנוגע לדברים חומריים על בני־הזוג להימנע,‏ וכיצד יפיקו תועלת מכך?‏

¹³ סיפוק הצרכים החומריים של משפחתך מציב בפניך,‏ ובפני אשתך,‏ סכנה מתמדת שתאמצו השקפה וגישה חומרנית כלפי החיים.‏ החומרנות,‏ כמעט יותר מכל גורם אחר,‏ עלולה לכרסם באושר המשפחה.‏ ”‏שהרי מאומה לא הבאנו עימנו לעולם וידוע שלא נוכל להוציא ממנו מאומה,‏”‏ נאמר בכתבי־הקודש.‏ ”‏וכאשר יש לנו מזון ובגדים,‏ נסתפק נא בהם.‏ אבל השואפים להתעשר,‏ נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות,‏ המורידות את האדם אֱלֵי הרס ואבדון.‏ הלא שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף,‏ ויש להוטים אחריו שסטו מן האמונה וגרמו לעצמם מכאובים רבים.‏”‏ יהיו אשר יהיו הקניינים שאורח־חיים חומרני יביא,‏ לעולם לא יוכלו הם לפצות על הכאב הנובע מכך שקשרי המשפחה מתערערים ונהרסים.‏ הנזק הרגשי והרוחני עולה לאין־שיעור על התועלת החומרית.‏ — טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏7–10‏.‏

14.‏ מה קובע אם הדברים החומריים חשובים מדי בחיי הפרט?‏

¹⁴ חומרנות היא אהבה לדברים חומריים,‏ ולאו דווקא בעלוּת על קניינים חומריים.‏ אדם יכול להיות עני וחומרני,‏ או עשיר ורוחני.‏ תלוי במה מתרכזות מחשבות לבו.‏ לכן יעץ ישוע:‏ ”‏אל תאצרו לכם אוצרות עלי־אדמות,‏ במקום שהעש והחלודה משחיתים והגנבים חופרים וגונבים.‏ איצרו לכם אוצרות בשמים,‏ במקום אשר עש וחלודה לא ישחיתו וגנבים לא יחפרו ולא יגנבו.‏ כי במקום שאוצרך נמצא,‏ שם יהיה גם לבבך.‏”‏ — מתי ו׳:‏19–21‏.‏

15,‏ 16.‏ מלבד הדאגה לצרכים החומריים,‏ מה על הבעל לעשות כדי לקיים משפחה מאושרת?‏

¹⁵ בעל המפרנס היטב את בני־משפחתו יהרהר,‏ איפוא,‏ בעצה מקראית זו ויקפיד לספק להם לא רק את צרכיהם החומריים,‏ אלא גם את צרכיהם הרוחניים.‏ לשם כך דרוש זמן.‏ איזו טובה תצמח מכך שתקדיש זמן כה רב לעבודתך החילונית כדי לרכוש דברים חומריים,‏ עד שלא יישארו לך הזמן והכוח לטפל ברוחניותם של בני־ביתך?‏ כדי שיידעו להתמודד בהצלחה עם בעיות החיים,‏ עליך להקדיש זמן כדי לטפח בהם מסירות איתנה לעקרונות הצדק.‏ מטרה זו תושג על־ידי קריאה ודיונים בכתבי־הקודש בצוותא,‏ ובאמצעות תפילה משותפת.‏ כראש־המשפחה,‏ עליך,‏ הבעל,‏ לדאוג לכך.‏ הזמן והמאמץ שתקדיש לזה יביאו תועלת מרובה.‏ הבטחת אלהים לעולם אינה מכזיבה:‏ ”‏בכל דרכיך דעהו,‏ והוא יְיַשר אורחותיך.‏”‏ — משלי ג׳:‏6‏.‏

¹⁶ בעל המבקש שהבורא ידריך את צעדיו,‏ מוקיר את העצה השקולה שבקהלת ז׳:‏12‏:‏ ”‏כי בצֵל החכמה בצֵל הכסף;‏ ויתרון דעת החכמה תחַיֶה בעליה.‏”‏ כמפרנס טוב,‏ הוא עמל קשה כדי לספק את צרכיהם הפיסיים של בני־ביתו.‏ עם זאת,‏ אין הוא תולה את תקוותו ”‏בעושר שאין בו ביטחון,‏ אלא באלהים.‏”‏ הוא מציב דוגמה נאה בשימו את הדגש על העניינים הרוחניים,‏ כדי שגם הוא וגם אשתו ”‏ישיגו את החיים האמיתיים.‏”‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏17–19‏)‏ אכן,‏ בעל העושה כמיטב יכולתו כדי לספק את הצרכים החומריים והרוחניים של משפחתו,‏ יזכה ליחס כבוד מצד אשה יראת־אלהים.‏

תן לה כבוד

17–19.‏ כיצד ניתן לייחס את עצת כתבי־הקודש ’‏לתת כבוד לאשה’‏,‏ לנושא יחסי־המין?‏

¹⁷ השליח פטרוס פונה אל הבעלים ואומר להם ביחס לנשיהם:‏ ”‏חֲיו יחד עימהן בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר,‏ ותנו להן כבוד.‏”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏7‏)‏ באותו פסוק מציין פטרוס שעליך,‏ הבעל,‏ לחלוק כבוד זה לאשתך מתוך ”‏ידיעה”‏.‏

¹⁸ הדבר מתייחס,‏ כמובן,‏ גם ליחסי־מין.‏ על־פי־רוב,‏ קרירות מינית אצל נשים נובעת מכך שאין הבעלים מודעים למיבנה הגופני והנפשי של האשה.‏ ”‏האיש יקיים את חובתו לאשתו,‏”‏ אך דבר־אלהים מייעץ שיעשה זאת ’‏בידיעה שהיא כלי חלש יותר,‏ ושיתן לה כבוד.‏’‏ (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏3‏)‏ אם אתה אכן ’‏נותן לה כבוד’‏,‏ לא תהיה גס ותובעני,‏ ולא תדרוש להשביע את תשוקותיך בכל מצב,‏ אפילו כשהיא עייפה מאוד או בימי המחזור החודשי שלה.‏ (‏השווה ויקרא כ׳:‏18‏.‏)‏ ובאשר למגע המיני עצמו,‏ לא יהא זה נאות שתתרכז בהנאתך שלך עד־כדי־כך שתתעלם מצרכיה היא.‏ בתחום זה בחיים,‏ האשה מגיבה בדרך־כלל לאט יותר מהגבר.‏ יש לה צורך מיוחד בגילויי חיבה ורוך.‏ לכן,‏ כאשר כתבי־הקודש אומרים שעל הבעל ’‏לקיים את חובתו לאשתו’‏,‏ הדגש הוא על הנתינה,‏ ולא על הלקיחה.‏

¹⁹ כמובן,‏ נתינה מסוג זה צריכה להיות שמורה אך ורק לבת־הזוג לנישואין.‏ נכון,‏ אמנם,‏ שגברים רבים כיום מנהלים הרפתקאות־אהבים עם נשים אחרות,‏ אך מה מפיקים הם מכך?‏ הם הורסים את אושר משפחתם במו־ידיהם.‏ ומכיון שאין הם ’‏נותנים כבוד’‏ לנשיהם,‏ הם אינם יכולים לצפות שהן תכבדנה אותם.‏ יתר על כן,‏ הם מחללים את כבוד הנישואין,‏ שבעצם נוסדו על־ידי אלהים.‏ בגלל כאב־הלב הנובע מכך,‏ אין פלא שעברים י״ג:‏4 מזהיר:‏ ”‏חיי אישות יכובדו אצל הכל ויצועכם אל יחוּלל.‏ את הזונים והנואפים ישפוט אלהים.‏”‏

20.‏ כפי שמצוין באפסיים ה׳:‏28‏,‏ באילו דרכים נוספות על הבעל לתת כבוד לאשתו?‏

²⁰ הכבוד שעל הבעל לחלוק לאשתו איננו מסתיים בתחום המיני.‏ בעל הזוכה לכבוד אמיתי,‏ מוכיח שהוא מוקיר מאוד את אשתו גם בתחומים אחרים.‏ אין משמע הדבר שהוא יעריץ אותה וייהפך לעבד לה,‏ אלא מה שנאמר באפסיים ה׳:‏28‏:‏ ”‏כן חייבים גם האנשים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם.‏ האוהב את אשתו אוהב את עצמו.‏”‏ ברור שבעל המקיים זאת הלכה למעשה,‏ לא יתייחס אל אשתו כנחותה ממנו.‏ בארוחות,‏ למשל,‏ לא יחשוב שגופו זכאי לקבל את הנתחים המובחרים,‏ בעוד שעליה להסתפק בשאריות — לא אם הוא אוהב אותה ’‏כאהבתו את גופו הוא’‏.‏ במקום להתרכז במראהו שלו,‏ יגלה עניין רב אף יותר במראיה שלה,‏ בעשותו כמיטב יכולתו כדי שתרגיש שביעות־רצון בנוגע ללבושה.‏ יתר על כן:‏ כשם שאיש לא יכה את עצמו בשל פעולה מסוימת שלא צלחה בידו,‏ לא יעשה כן בעל משיחי לאשתו רק בגלל שלעתים היא אינה ממלאת את ציפיותיו.‏ להיפך,‏ הוא ייחלץ תמיד לעזרתה אם מישהו ינהג בה בגסות,‏ משום שהוא אוהב אותה כאהבתו את גופו הוא.‏

21,‏ 22.‏ כיצד יכול הבעל לעזור לאשתו למצוא הנאה במילוי תפקידה?‏

²¹ אף־על־פי שבתחומים מסוימים לשניכם צרכים דומים,‏ עליך להכיר בהבדלים הפסיכולוגיים הקיימים בינך לבין אשתך,‏ כדי שתוכל ’‏לתת לה כבוד’‏.‏ ביסודו־של־דבר,‏ נשים נהנות לפעול תחת סמכות,‏ בתנאי שמשתמשים בה כייאות.‏ כך ברא אותן יהוה אלהים.‏ האשה נועדה להיות ’‏עזר כנגד בעלה’‏.‏ (‏בראשית ב׳:‏18‏)‏ אך,‏ אם הוא מפקח על כל צעד מצעדיה,‏ ואינו נותן לה יד חופשית לנקוט יוזמה ולהשתמש בכישוריה,‏ היא תתחיל לחוש ששוללים ממנה את הנאת החיים ועלולה לטפח טינה כלפיו.‏

²² מן הראוי לתת את הדעת לעובדה חשובה נוספת — הצורך הטבעי של האשה לחוש שזקוקים לה.‏ רוב הנשים מעריכות בעל המושיט לאשתו עזרה,‏ אך בעל הדוחק את רגלי אשתו ומשתלט על כל העניינים,‏ עשוי להיווכח שהוא גורם נזק יותר משהוא מביא תועלת.‏ לפיכך,‏ אם ברצונך לרכוש את לב אשתך,‏ גלה כלפיה אדיבות והערכה,‏ אמור לה שאתה זקוק לה ומוקיר אותה,‏ הוכח לה שאתם צמד המשתף פעולה,‏ ושלא עוד קיימים אצלכם המושגים ”‏אני”‏ ו”‏את”‏ או ”‏שלי”‏ ו”‏שלך”‏,‏ כי אם ”‏אנחנו”‏ ו”‏שלנו”‏.‏ האם אתה אכן מבהיר לאשתך עד כמה אתה מעריך אותה וזקוק לה?‏ שהרי אין אתה משלם לה משכורת;‏ לכן,‏ עליך להוכיח לה זאת בדרכים אחרות.‏

הערך את תכונותיה הנשיות

23.‏ כיצד שונים,‏ בדרך־כלל,‏ גברים ונשים במה שנוגע לרגשות?‏

²³ ”‏ביסודו־של־דבר,‏ הנשים מרגישות והגברים חושבים‏,‏”‏ ציינה פסיכולוגית אחת.‏ אין תכונה אחת,‏ כשלעצמה,‏ חשובה מהאחרת;‏ הן פשוט שונות זו מזו.‏ כשם שאדם חסר־רגש אינו זוכה לאהדה,‏ כך גם אדם חסר־מחשבה.‏ אין ספק,‏ שהן הנשים והן הגברים ניחנו ביכולת להרגיש וגם לחשוב.‏ אך,‏ ניתן לומר שבדרך־כלל האשה נוטה יותר לצד הרגש,‏ בעוד שהגבר נוטה יותר לדכא את הרגש לטובת ההיגיון.‏ אף־על־פי שיש כמובן יוצאים מן הכלל,‏ זהו הבדל נוסף הגורם לבעל ולאשה להשלים זה את זה.‏ מאחר שנטייתה לרגש חזקה יותר,‏ התעניינותה הרבה באנשים גורמת לאשה לדבר יותר מן הגבר.‏ מטבע הדברים,‏ היא זקוקה למישהו שישמש לה בן־שיח.‏ אך,‏ בעלים רבים אינם עונים על צורך זה.‏

24.‏ מדוע חשוב שהבעל יקשיב לאשתו וישוחח עימה?‏

²⁴ האם אתה משוחח עם אשתך?‏ לא רק על עבודתך,‏ אלא גם על עבודתה שלה?‏ האם אתה מגלה עניין בעיסוקיה,‏ ומראה לה זאת?‏ המבקש אתה לדעת כיצד בילתה את יומה?‏ מה עשו הילדים?‏ אל תשאל בהגיעך הביתה,‏ ’‏מה הכנת לארוחת־הערב?‏’‏ ומיד לאחר הארוחה,‏ תטמון את ראשך בעיתון ותמלמל משהו בתגובה על נסיונותיה לערוך שיחה.‏ גלה התעניינות באשתך,‏ במחשבותיה,‏ בפעולותיה ובהרגשותיה לגבי עניינים שונים.‏ כמו־כן,‏ עודד אותה ביחס לתכניותיה ושבח אותה על הישגיה.‏ מחמאותיך ימריצו אותה לבצע עבודות אחרות שאולי הזניחה.‏ דברי־ביקורת עלולים לנסוך דיכאון ולהרעיל את הנפש,‏ ואילו מילות־שבח כנות,‏ שאדם ראוי להן,‏ הן כשיקוי־מרפא וכסם־מעורר המרומם את הנפש!‏ — משלי י״ב:‏18;‏ ט״ז:‏24‏.‏

25,‏ 26.‏ (‏א)‏ מה מביעה מתנה שבעל נותן לאשתו?‏ (‏ב)‏ איזה סוג של נתינה חשוב לה ביותר?‏

²⁵ האם אתה נוהג להעניק לאשתך מתנה מדי פעם?‏ היא לא חייבת להיות בהכרח יקרת־ערך.‏ זה יכול להיות אפילו פריט קטן האומר,‏ ’‏חשבתי עלייך.‏’‏ האם אתה עושה כן רק לרגל אירועים מסוימים,‏ או שמא באופן ספונטני,‏ משום שהנך רוצה בכך?‏ הפתעות נעימות מסבות תמיד הנאה.‏ האין אתה עצמך נהנה כאשר אשתך מכינה לך בהפתעה מאכל מיוחד האהוב עליך?‏ הפתע אותה גם אתה ושמח את לבה.‏ מזכרות קטנות,‏ הניתנות כביטוי לאהבה,‏ עולות בערכן על מתנות יקרות שיגרתיות המוגשות מתוך רגש חובה,‏ ואולי אף באי־רצון.‏ ”‏את הנותן בשמחה אוהב אלהים.‏”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏)‏ כך גם הנשים.‏ הן מעריכות מתת מתוך שמחה.‏ אפילו אם הארוחות אינן מיוחדות,‏ זכור כי ”‏טוב ארוחת יָרָק ואהבה שם,‏ משור אָבוּס ושנאה בו.‏”‏ — משלי ט״ו:‏17‏.‏

²⁶ המתת החשובה ביותר שביכולתך להעניק לאשתך,‏ היא להעניק לה מעצמך — זמנך,‏ כוחך,‏ תשומת־לבך ומחשבותיך,‏ במיוחד המחשבות הקרובות ביותר ללבך.‏ גברים רבים מתקשים בכך.‏ אמירת דברי־חיבה נראית להם דבר טפשי,‏ רגשני ולא כל־כך גברי.‏ אך,‏ אם אתה אכן אוהב את אשתך,‏ תתן את דעתך לחשיבות הרבה שהיא מייחסת למבט,‏ למגע ולמילת־חיבה.‏ היעדרם יכול לגרום לה לחוש נרגזת,‏ עייפה ואף אומללה.‏ לכן,‏ חקה את הדוגמה המקראית המתוארת בספר שיר־השירים.‏ מי שמבטא התעניינות וחיבה כלפי הזולת,‏ יוצא נשכר מכך.‏ אנשים נמשכים אל אדם חם.‏ ומהו אדם חם?‏ אדם המגלה את רגשותיו ואת התלהבותו כלפי אלה שהוא מתעניין בהם.‏ יתרה מזאת,‏ לרגש החמימות יש השפעה מדבקת;‏ אדם המעניק חמימות זוכה בעצמו ליחס חמים.‏ — שיר־השירים א׳:‏2,‏ 15;‏ לוקס ו׳:‏38‏.‏

27,‏ 28.‏ (‏א)‏ אילו שאלות צריך הבעל לשאול את עצמו,‏ כדי לדעת אם הוא משתמש בראשותו כייאות?‏ (‏ב)‏ מדוע מועיל להקדיש תשומת־לב לעניין זה?‏

²⁷ טוב תעשה,‏ הבעל,‏ אם תשאל את עצמך:‏ האם אני אוהב אותה כשם שאני אוהב את עצמי?‏ או שמא מעוניין אני בעיקר למלא את צרכי ואת רצונותי?‏ באיזו מידה אני מתחשב בצרכי אשתי?‏ האם אני מאזין לדעותיה ומתחשב ברצונה,‏ לפני שאני קובע החלטות משפחתיות?‏ האם טובתה עומדת לנגד עיני בעת שאני מחליט החלטות?‏ האם אני נותן לה כבוד ככלי עדין יותר,‏ הכלי הנשי?‏ האם אני משוחח עימה ופותח את לבי בפניה?‏

²⁸ כמובן,‏ לא יעלה בידך לענות בשלימות על כל הדרישות.‏ אך,‏ אם תתמיד בענווה ובעקביות במאמציך,‏ הייה סמוך ובטוח שתוכל להשתפר רבות כבעל,‏ ולזכות בכבוד רב מצד אשתך ובשביעות־רצונו של אלהים.‏

‏[‏תמונה בעמוד 41]‏

לדברים פעוטים משמעות רבה