פרק ז׳
”אדם־קוף” — מה היה הוא?
1, 2. מי היו אבות־אבותינו, לטענת תיאוריית האבולוציה?
זה שנים רבות מתפרסמים דיווחים על מציאת שרידי מאובנים של אנשים דמויי־קוף. הספרות המדעית שופעת יצירות של אומנים, המתארים יצורים מעין אלה. האם היוו הם שלבי־ביניים אבולוציוניים בין החיה לאדם? האם ”אנשי־קוף” הם אבות־אבותינו? מדענים הדוגלים באבולוציה טוענים שאכן הִנם. משום כך, אנו נתקלים פעמים רבות בהתבטאויות כמו בכותרת זו, שהופיעה בכתב־עת מדעי: ”כיצד הפך הקוף לאדם”.1
2 אמת, מספר אבולוציוניסטים אינם סבורים שניתן לכנות בצדק אבות תיאורטיים אלה בשם ”קופים”. למרות זאת, חלק מעמיתיהם אינם מדקדקים בכך.2 סטיבן ג׳יי גוּלד אמר: ”בני־אדם... התפתחו מאבות קדומים דמויי־קוף”.3 כן ציין ג׳ורג׳ גיילורד סימפסון: ”כל רואהו יכנה את האב המשותף ’קוף־אדם’, או סתם ’קוף’ בלשון הדיבור העממית. הואיל והמונחים קוף־אדם וקוף מוגדרים היטב בשימושם העממי, הרי שאבות־אבותיו של האדם היו קופי־אדם או קופים”.4
3. מדוע מייחסים למימצאי המאובנים חשיבות בקביעת מוצא האדם?
3 מדוע מימצאי המאובנים כה חשובים לתיעוד קיומם של אבות קדומים דמויי־קוף לאנושות? זאת, משום שאין למצוא בעולם החי בימינו כל תמיכה לרעיון. כפי שראינו בפרק ו׳, יש פער עצום בין האדם לבין כל בעלי־החיים הקיימים כיום, כולל משפחת הקופים. לפיכך, מאחר שעולם החי אינו מספק כל חוליה מקשרת בין האדם לקוף, היו שקיווּ כי מימצאי המאובנים יעשו כן.
4. מנקודת־המבט האבולוציונית, מדוע כה מוזר העדרו של ”אדם־קוף” חי?
4 מנקודת־המבט האבולוציונית, הפער הגלוי־לעין בין האדם לקוף מוזר ביותר. תיאוריית האבולוציה טוענת, שעם התקדמותם של בעלי־החיים במעלה הסולם האבולוציוני, כושר הישרדותם עולה. אם כן, מדוע משפחת הקופים ה”נחותה” עדיין קיימת, אך אפילו לא אחת מבין צורות־הביניים המשוערות, שהיו אמורות להיות מפותחות יותר? כיום אנו רואים שימפנזות, גורילות ואוֹרַנג־אוּטַנים, אך לא ”אנשי־קוף”. האם נראה זה סביר, שכל אחת מ”חוליות־הביניים” המאוחרות והמתקדמות יותר כביכול, שבין היצורים דמויי־הקוף לאדם המודרני, נכחדו, בעוד שהקופים הנחותים יותר שרדו?
מהו היקף עדות המאובנים?
5. איזה רושם מתקבל מן התיאורים בדבר ראיות לאבולוציה אנושית במימצאי המאובנים?
5 מן התיאורים המופיעים בספרות המדעית, במוצגים מוזיאוניים ובטלוויזיה מתקבל הרושם, שוודאי יש שפע ראיות לכך שבני־אדם התפתחו מיצורים דמויי־קוף. האומנם כך הדבר? למשל, איזו עדות היתה קיימת לכך במאובנים בימיו של דרווין? האם עדות זו היא שעודדה אותו לנסח את התיאוריה שלו?
6. (א) האם התיאוריות המוקדמות בנוגע לאבולוציה האנושית היו מבוססות על עדות המאובנים? (ב) הכיצד יכלה האבולוציה להיות מקובלת ללא ראיות מוצקות?
6 ידיעון מדעני־האטום מוסר: ”אם נעצור כדי לבחון את התיאוריות המוקדמות בנוגע לאבולוציה האנושית, ניווכח שהן מוזרות ביותר. דיוויד פִּילבִּים תיאר את התיאוריות הראשונות כ’נטולות מאובנים’. כלומר, הנה אתה נתקל בתיאוריות על התפתחות האדם, שהיית מצפה שיימצאו להן ראיות במאובנים. אלא שבפועל, נמצאו מאובנים מעטים מכדי שתהיה להם השפעה כלשהי על התיאוריה, או שהם לא נמצאו כלל. לפיכך, בין קרובי־משפחתו הקרובים ביותר, כביכול, של האדם לבין מאובני־האדם המוקדמים, היה קיים רק דמיונם של מדעני המאה התשע־עשרה”. פרסום מדעי זה מסביר את הסיבה לכך: ”אנשים רצו להאמין באבולוציה האנושית, והדבר השפיע על תוצאות מחקריהם”.5
7–9. מהו היקף הראיות לאבולוציה אנושית במימצאי המאובנים כיום?
7 כמה ראיות ל”אנשי־קוף” נחשפו במימצאי המאובנים לאחר יותר ממאה שנות מחקר? ריצ׳רד ליקי מציין: ”לעוסקים בתחום זה יש מימצאים כה קלושים לביסוס מסקנותיהם, עד שלעתים קרובות הם נאלצים לשנותן”.6 כתב־העת ניוּ סַיינטיסט העיר: ”אם נשפוט על־פי שיעור המימצאים שעליהם נשען חקר מאובני־האדם, נמצא שאין להתייחס אליו יותר מאשר לתת־שיטה של פָּלֵיאונטולוגיה או אנתרופולוגיה. ... האוסף לא־שלם באורח כה מתסכל, ולעתים קרובות הדוגמאות עצמן כה חלקיות ולא משכנעות”.7
8 בדומה לכך, הספר Origins (מקורות) מודה: ”עם התקדמותנו בסולם האבולוציוני אל עבר האדם, אי־הוודאות לובשת צורה מובהקת, שוב בשל מיעוט מימצאי המאובנים”.8 כתב־העת סַיינס מוסיף: ”העדות המדעית העיקרית הינה אוסף עצמות דל ביותר, שלפיו היה צריך להרכיב את עברו האבולוציוני של האדם. אנתרופולוג אחד הישווה משימה זו לניסיון לשחזר את עלילת הספר מלחמה ושלום בעזרת 13 עמודים, שנבחרו ממנו באקראי”.9
9 עד כמה דלים מימצאי המאובנים של אותו ”אדם־קוף”? תן דעתך לציטטות הבאות. כתב־העת ניוּזוויק: ”’אתה יכול לשים את כל המאובנים על־גבי שולחן בודד’, אמר אלווין סימונס מאוניברסיטת דיוּק”.10 הניו־יורק טיימס: ”ניתן להניח את שרידי המאובנים הידועים של אבות־אבותיו של האדם על שולחן ביליארד. מבִּימה עלובה זו אנו אמורים להעמיק חדור אל נבכי מיליוני השנים האחרונות”.11 כתב־העת סַיינס דַייג׳סט: ”עובדה ראויה־לציון היא, שעדיין ניתן להניח את כל העובדות הפיסיות להתפתחות האדם בתוך ארון־מתים אחד, ועוד ייוותר בו מקום! ... למשל, נראה כי הקופים בני־זמננו לא צצו משום מקום. אין להם אתמול, שום רשומות מאובנים. והמוצא האמיתי של האדם בן־זמננו — של יצור זקוף, ערוֹם, יוצר־כלים ובעל מוח גדול — הוא, אם נהיה כנים עם עצמנו, מסתורי באותה מידה”.12
10. מה מראות הראיות לגבי הופעת האדם בן־זמננו?
10 האדם בן־זמננו, בעל היכולת לחשוב בהיגיון, לתכנן, להמציא, לבנות על יסוד ידע קודם ולהשתמש בשפות מסובכות, מופיע במימצאי המאובנים פתאום. בספרו אין מידה לאדם, מציין גוּלד: ”אין לנו ראיות לשינוי במבנה או בממדים של המוח האנושי מאז ראשית הופעתו של הומו סאפיינס ברשומות המאובנים לפני כחמישים אלף שנה”.13 לפיכך, הספר The Universe Within (היקום שבתוכנו) מקשה: ”מה גרם לאבולוציה... לייצר, כאילו בן־לילה, טיפוס של אדם מודרני בעל מוח ייחודי?”14 האבולוציה אינה מסוגלת להשיב על כך. אולם, שמא ייתכן שהתשובה לכך טמונה בבריאת יצור שונה, מורכב עד מאוד?
היכן ”חוליות־הביניים”?
11. מהו, לכל הדעות, ”הכלל” ברשומות המאובנים?
11 אך, האם לא מצאו מדענים את ”חוליות־הביניים” הנחוצות שבין בעלי־חיים דמויי־קוף לאדם? לא בהתאם לראיות. כתב־העת סַיינס דַייג׳סט מדבר על ”העדר החוליה החסרה המסבירה את הופעתו הפתאומית יחסית של האדם בן־זמננו”.15 כתב־העת ניוּזוויק העיר: ”החוליה החסרה בין האדם לקופים... היא המזהירה ביותר בשוּרה ארוכה של יצורים דמיוניים. ברשומות המאובנים, החוליות החסרות הן בגדר הכלל”.16
12. לידי מה הביא העדר חוליות־ביניים?
12 הואיל ולא נמצאו כל חוליות־ביניים, התעורר צורך לבדות ”יצורים דמיוניים” על־סמך ראיות מינימליות, ולהציגם כאילו היו קיימים באמת. יש בכך להסביר כיצד יכלה להתרחש הסתירה הבאה, שעליה דוּוח בכתב־עת מדעי: ”בני־אדם התפתחו בשלבים הדרגתיים מאבות־אבותיהם דמויי־הקוף, ולא כפי שכמה מדענים טוענים, בקפיצות פתאומיות מצורה אחת לאחרת. ... אבל אנתרופולוגים אחרים, העובדים כמעט עם אותם נתונים, הגיעו — כך נמסר — בדיוק למסקנה ההפוכה”.17
13. מה אירע עקב נסיונות השווא למצוא ”חוליות חסרות”?
13 נקל אפוא להבין את הערתו של האֲנָטוֹם הידוע, סולי צוקרמן, שכתב בעיתון הקולג׳ המלכותי למנתחים באדינבורג: ”החיפוש אחר ’החוליה החסרה’ הידועה באבולוציה האנושית, אותו גביע קדוש של כת נצחית של אנטומים וביולוגים, מאפשר להשערות ולמיתוסים לשגשג כיום לא פחות מאשר לפני 50 שנה ויותר”.18 הוא ציין, כי לעתים קרובות מדי התעלמו מעובדות, ובמקום זאת דגלו במה שהיה מקובל על הרוב, על אף ראיות המורות על ההיפך.
”אילן־היוחסין” של האדם
14, 15. כיצד השפיעו הראיות על ”אילן־היוחסין” של האבולוציה האנושית?
14 עקב כך, ”אילן־היוחסין” של התפתחותו המשוערת של האדם מבעלי־חיים ”נחותים” משתנה בהתמדה. למשל, ריצ׳רד ליקי ציין, כי מאובנים שנחשפו בעת האחרונה ”מורידים לטמיון את הרעיון, שניתן לסדר את כל המאובנים המוקדמים ברצף מסודר של שינויים אבולוציוניים”.19 כמו־כן, כתבה בעיתון המתייחסת לתגלית זו, הכריזה: ”יש להשליך כל ספר אנתרופולוגיה, כל מאמר הדן באבולוציה האנושית, כל ציור של אילן־היוחסין של האדם. כולם, כפי הנראה, שגוּיים”.20
15 באילן־היוחסין התיאורטי של האבולוציה האנושית, פזורות פה ושם ”חוליות־ביניים” מיושנות, שאין בהן חפץ. מאמר־מערכת בעיתון הניו־יורק טיימס העיר, כי מדע האבולוציה ”מהווה כר כה נרחב להשערות, עד כי תיאוריות בדבר מוצא האדם נוטות לספר יותר על מחבריהן מאשר על הנושא לגופו. ... לעתים קרובות, מי שמוצא גולגולת חדשה מנסה לצייר מחדש את אילן־היוחסין של האדם, כשהוא משבץ את תגליתו בשושלת הישירה המובילה לאדם, ואילו את הגולגולות שמצאו אחרים בענפים צדדיים שאינם מובילים לשום מקום”.21
16. מדוע השמיטו שני מדענים כל אילן־יוחסין אבולוציוני מסִפרם?
16 במאמר־ביקורת על הספר The Myths of Human Evolution (המיתוסים של האבולוציה האנושית), פרי־עטם של האבולוציוניסטים ניילס אלדרידג׳ ואִייֶן טַטֶרסוֹל, העיר כתב־העת דיסקַבר כי המחברים ביטלו כל אילן־יוחסין אבולוציוני. מדוע? לאחר שציין כי ”אין אלא לנחש את החוליות שהרכיבו את שושלת המין האנושי”, הבהיר כתב־העת: ”אלדרידג׳ וטַטֶרסוֹל דבקים בדעתם, שהאדם מחפש אחר אבות־אבותיו לשווא. ... הם טוענים שאילו היו ראיות בנמצא, ’כי אז ניתן היה לצַפות בביטחון שככל שהיו מתגלים מאובני הוֹמיניד נוספים, היה סיפור התפתחותו של האדם מתבהר. אלא שההיפך אירע’”.
17, 18. (א) כיצד ניתן ”למצוא” את מה שאבולוציוניסטים אחדים מחשיבים כ”אבוד”? (ב) כיצד מאשרים זאת מימצאי המאובנים?
17 כתב־העת דיסקַבר מסכם: ”המין האנושי, וכל יתר המינים, יישארו במובן מסוים יתומים, שכן זהות הוריהם אבדה בנבכי־העבר”.22 ייתכן שהיא ”אבדה” מנקודת־המבט של תיאוריית האבולוציה. אך, האם לא ”מצאה” החלוּפה, המופיעה בספר בראשית, את אבותינו כפי שנתגלו בפועל במימצאי המאובנים — אנשים מפותחים במלואם, בדיוק כמונו?
18 מימצאי המאובנים מגלים, כי מוצא הקוף ומוצא האדם שונים ונבדלים זה מזה. משום כך אין בנמצא מאובנים המעידים על קשר כלשהו בין האדם לחיות דמויות־קוף. לאמיתו של דבר, חוליות־הביניים מעולם לא היו קיימות.
כיצד נראו הם?
19, 20. על מה מבוססים ציורים של ”אנשי־קוף”?
19 אולם, אם אבות־אבותיו של האדם לא היו דמויי־קוף, מדוע פרסומים מדעיים ומוזיאונים ברחבי־העולם גדושים בתמונות ובשִחזורים של ”אנשי־קוף”? על מה הם מבוססים? הספר The Biology of Race (הביולוגיה של הגזעים) משיב: ”את הגוף והשיער בשחזורים אלה יש להשלים תוך שימוש בדמיון”. הוא מוסיף: ”צבע העור; צבע השיער, צורתו ואופן פיזורו; תווי הפנים — כל התכונות הללו של האדם הפרֵהיסטורי אינן ידועות לנו כלל”.23
20 כתב־העת סַיינס דַייג׳סט העיר גם הוא: ”תפישת האומנים, ברוּבה המכריע, מבוססת על הדמיון יותר מאשר על ראיות. ... אומנים חייבים ליצור משהו בין הקוף לאדם; ככל שהמוצג אמור להיות קדום יותר, כך הם מדמים אותו יותר לקוף”.24 דונלד ג׳והנסון, צייד המאובנים, הודה: ”איש אינו יכול לדעת לבטח כיצד נראה הומיניד שנכחד”.25
21. מה הם, לאמיתו של דבר, התיאורים של אותו ”אדם־קוף”?
21 ואומנם, כתב־העת ניוּ סַיינטיסט דיווח, שאין ”די ראיות במימצאי המאובנים כדי לחלץ את התיאוריה שלנו מעולם הדמיון”.26 אם כן, התיאורים של אותו ”אדם־קוף” הם, כפי שהודה אבולוציוניסט אחד, ”בדיה צרופה מרוב הבחינות... המצאה מוחלטת”.27 בספרו Man, God and Magic (האדם, אלוהים וקסמים), העיר איוָאר ליסנר: ”כשם שאנו לומדים לדעת לאיטנו שהקדמונים לא היו בהכרח פראים, עלינו גם ללמוד להבין שהאנשים הקדומים מתקופת הקרח לא היו חיות־פרא, אף לא קופים למחצה או רפי־שכל. לפיכך, כל הנסיונות לשחזר את האדם הנֵיאַנדֶרתָלי ואפילו את איש פֶּקין, הם שטות בל־תתואר”.28
22. כיצד הולכו שולל רבים מתומכי האבולוציה?
22 ברוב להיטותם למצוא ראיות ל”אדם־קוף”, היו מדענים שהולכו שולל אחר תרמיות גמורות, כגון זו של איש פּילטדַאוּן ב־1912. במשך כ־40 שנה היה הוא מקובל על רוב המדענים הדוגלים באבולוציה, כראיה אמיתית. לבסוף, ב־1953 נחשפה ההונאה, כאשר טכניקות חדישות גילו שעצמות אדם וקוף שובצו יחדיו וזוּיפו באופן שגילן ייראה מופלג. במקרה אחר, צוירה והוצגה בעיתונות ”חוליה חסרה” דמוית־קוף. אלא שאחר־כך הסתבר, כי ה”ראיה” היתה מורכבת משן אחת בלבד, שהיתה שייכת למין חזיר שנכחד.29
מה היו הם?
23. מה היו, למעשה, אחדים מהמאובנים שנחשבו לאבות־אבותיו של האדם?
23 אם השחזורים של ה”אדם־קוף” אינם מהימנים, מה היו כל אותם יצורים קדמונים, שמאובני עצמותיהם נחשפו? אחד מאותם יונקים קדומים ביותר, שלפי הטענה נמנה עם שושלת האדם, הוא בעל־חיים קטן דמוי־מכרסם, שגילו נאמד בכ־70 מיליון שנים. בספר לוסי: ראשית המין האנושי, כתבו דונלד ג׳והנסון ומייטלנד אדי: ”הם היו אוכלי־חרקים ארבע־רגלִיים שגודלם וצורתם כשל סנאים”.30 ריצ׳רד ליקי כינה יונק זה בשם ”פְּרימָט דמוי־חולדה”.31 אך, הקיימת ראיה מהימנה לכך, שחיות זעירות אלה היו אבות־אבותיו של האדם? לא, אין זו אלא השערה הנובעת ממִשאלת־לב. מעולם לא היו שלבי־ביניים שקישרו אותם עם משהו אחר, זולתי עם מה שהיו: יונקים קטנים דמויי־מכרסמים.
24. אילו בעיות מתעוררות בניסיון לקבוע כי אֶגיפּטוֹפּיתֶקוּס הוא אב קדמון של האדם?
24 הבאים אחריהם ברשימה המקובלת, לאחר פער גדול לכל הדעות של כ־40 מיליון שנים, הם מאובנים שנמצאו במצרים וכונו אֶגיפּטוֹפּיתֶקוּס — קוף מצרי. יצור זה חי, כך טוענים, לפני כ־30 מיליון שנים. כתבי־עת, עיתונים וספרים הציגו תמונות של יצור קטן זה תחת כותרות כמו: ”יצור דמוי־קוף היה האב הקדמון שלנו” (טיים).32 ”פּרימָט אפריקאי דמוי־קוף כונה אב קדמון משותף לאדם ולקופים” (הניו־יורק טיימס).33 ”אֶגיפּטוֹפּיתֶקוּס הִנו אב קדמון המשותף לנו ולקופים החיים כיום” (מקורות).34 אולם, היכן הן החוליות המקשרות בינו לבין המכרסם שקדם לו? היכן החוליות המקשרות עם מי שבאו אחריו במערך האבולוציוני? אף חוליה אחת מאלה לא נמצאה.
עלייתו ונפילתו של ה”אדם־קוף”
25, 26. (א) מה היתה הטענה ביחס לרָאמָפּיתֶקוּס? (ב) על־סמך אילו מימצאי מאובנים הוא שוחזר, כדי שייראה כ”אדם־קוף”?
25 לאחר עוד פער אדיר, לכל הדעות, במימצאי המאובנים, הוצג יצור מאובן נוסף כקוף הראשון הדומה לאדם. הטענה היתה כי יצור זה, אשר כונה רָאמָפּיתֶקוּס — הקוף של רָאמָה (ראמה היה נסיך הודי אגדי), חי לפני כ־14 מיליון שנים. מאובניו נמצאו בהודו לפני כחמישים שנה. מהם שוחזר יצור דמוי־קוף, העומד זקוף על שתי גפיו. הספר מקורות מציין לגביו: ”ככל הידוע עד עתה, זהו הנציג הראשון של משפחת האדם”.35
26 אילו ראיות מתוך המאובנים הובילו למסקנה זו? אותו פרסום ציין: ”הראיות בנוגע לרָאמָפּיתֶקוּס הן משמעותיות — אם כי במונחים מוחלטים הן עדיין מזעריות באורח מתסכל: קטעי לסת עליונה ותחתונה ואוסף שיניים”.36 האם לדעתך ”ראיות” אלה ”משמעותיות” דיין כדי לשחזר ”אדם־קוף” זקוף, בתור אב קדמון של האדם? אף־על־פי־כן, יצור זה, שהוא משוער ברובו, צויר על־ידי אומנים כ”אדם־קוף” ותמונותיו הציפו את הספרות האבולוציונית — כל זה על יסוד קטעי לסת ושיניים! למרות זאת, כפי שדיווח הניו־יורק טיימס, במשך עשרות שנים רָאמָפִּיתֶקוּס ”שכן לבטח בבסיס אילן־היוחסין של האדם”.37
27. מה הוכיחה ראיה מאוחרת יותר לגבי רָאמָפּיתֶקוּס?
27 אך, שוב אין הדבר כך. מימצאי מאובנים מאוחרים ושלמים יותר העלו, כי רָאמָפּיתֶקוּס דמה מאוד למשפחת הקופים בת־זמננו. כיוון שכך, השבועון ניוּ סַיינטיסט מצהיר עתה: ”לא ייתכן שראמָפּיתקוס היה הראשון בשושלת היוחסין האנושית”.38 מידע חדש זה עורר את השאלה הבאה בכתב־העת Natural History (ידיעת־הטבע): ”כיצד ראמָפּיתקוס, ... אשר שוחזר משיניים ומלסתות בלבד — ללא כל מימצאי אגן־ירכיים, עצמות־גפיים או גולגולת — השתרבב לו לתוך תהלוכה זו המובילה אל האדם?”39 אין ספק, כי משאלת־לב היא שליבתה במידה רבה מאמץ זה ליצור ראיה אשלייתית.
28, 29. מה היתה הטענה בנוגע לאוסטרַלופּיתֶקוּס?
28 פער אדיר־ממדים נוסף קיים בין יצור זה לבין ה”אדם־קוף” הבא אחריו ברשימה כאָב קדמון. יצור זה כונה אוֹסטרַלוֹפּיתֶקוּס — קוף דרומי. מאובניו נתגלו לראשונה בדרום־אפריקה, בשנות העשרים של המאה הזאת. הוא היה בעל גולגולת קטנה הדומה לזו של קוף, עם עצם לסת כבדה והוא צוּיר כהולך על שתי גפיים, רכון קדימה, שעיר ובעל מראה קופי. נאמר עליו שהחל לחיות לפני כשלושה או ארבעה מיליון שנים. עם הזמן נעשה מקובל על הרוב המכריע של האבולוציוניסטים כאב קדמון של האדם.
29 לדוגמה, הספר The Social Contract (החוזה החברתי) ציין: ”למעט מקרים בודדים, כל החוקרים המוכשרים העוסקים בשטח זה מסכימים כיום, כי אוֹסטרַלוֹפּיתֶקים... היו למעשה אבות־אבותיו של האדם”.40 הניו־יורק טיימס הצהיר: ”היה זה אוסטרַלופּיתֶקוס... שבסופו־של־דבר התפתח להומו סַאפּייֶנס, כלומר, לאדם בן־ימינו”.41 כמו־כן, בספר Man, Time, and Fossils (האדם, הזמן והמאובנים), כתבה רות מוּר: ”על־פי כל הראיות, זכו לבסוף בני־האדם להכיר את אבותיהם הקדומים, שלא היו ידועים זמן רב”. היא הכריזה בתוקף: ”הראיות היו חותכות... החוליה החסרה נמצאה סוף־סוף”.42
30, 31. מה מראות ראיות מאוחרות יותר ביחס לאוסטרַלופּיתֶקוּס?
30 ברם, כאשר הראיות לגבי דבר כלשהו קלושות, אינן קיימות או מבוססות על תרמית גמורה — במוקדם או במאוחר הטענה יורדת לטמיון. כך אירע עם הרבה דוגמאות קודמות של ”אנשי־קוף” משוערים.
31 הוא הדין לגבי אוסטרַלופּיתֶקוס. מחקר נוסף גילה, כי גולגולתו ”היתה שונה מזו של האדם מבחינות אחרות, בנוסף לקיבולת הקטנה יותר של מוחו”.43 האנָטוֹם צוקרמן כתב: ”בהשוואה לגולגולות האדם והקוף, גולגולת האוסטרַלופּיתֶקוס דומה באופן מכריע לזו של קוף — לא של אדם. הטענה ההפוכה כמוה כטענה ששחור הִנו לבן”.44 הוא גם אמר: ”מימצאינו אינם מותירים מקום לספק, כי... אוסטרַלופּיתֶקוס אינו דומה להומו סאפּייֶנס, אלא לקופים קטנים או גדולים החיים כיום”.45 דונלד ג׳והנסון אף הוא אמר: ”אוסטרלופּיתֶקים... לא היו בני־אדם”.46 בדומה לכך, ריצ׳רד ליקי ציין כי ”אין זה סביר שאבות־אבותינו הישירים הם צאצאים אבולוציוניים של האוסטרלופּיתֶקים”.47
32. אילו היו יצורים כאלה עדיין חיים כיום, כיצד היו מתייחסים אליהם?
32 אילו נמצאו כיום אוסטרלופּיתֶקים כלשהם בחיים, היו הם נכלאים בגני־חיות יחד עם קופים אחרים. איש לא היה מכנה אותם ”אדם־קוף”. הוא הדין לגבי ”בני־דודים” מאובנים אחרים הדומים להם, כמו הטיפוס הקטן יותר של אוסטרלופּיתֶקוס, שכונה ”לוסי”. עליו אמר רוברט ג׳אסטרו: ”מוח זה לא היה כה גדול; גודלו היה כשליש ממוח האדם”.48 ברור, אם כן, שגם הוא לא היה אלא ”קוף”. למעשה, השבועון ניוּ סַיינטיסט ציין, כי ”לוסי” היתה בעלת גולגולת ”דומה ביותר לזו של שימפנזה”.49
33. איזה טיפוס מאובן אולי היה, ואולי לא, יצור אנושי?
33 טיפוס מאובן נוסף כונה הוֹמוֹ אֶרֶקטוּס — האדם הזקוף. גודל מוחו וצורתו הם מן הסוג הקטן יותר של האדם בן־ימינו. כמו־כן, אנציקלופדיה בריטניקה העירה, כי ”עצמות הגפיים שנמצאו עד כה, אינן נבדלות מאלו של ההוֹמוֹ סאפּייֶנס”.50 בכל זאת, לא ברור אם היה זה אדם, אם לאו. אם אומנם היה, כי אז היה מן הסתם ענף של המשפחה האנושית, אשר נכחד.
המשפחה האנושית
34. כיצד השתנו הדעות בנוגע לאדם הנֵיאַנדֶרתָלי?
34 האדם הנֵיאַנדֶרתָלי (על־שם איזור נֵיאַנדֶר שבגרמניה, שם נתגלה מאוּבננו הראשון) היה ללא ספק אדם. בתחילה צוּיר כשחוח־קומה, בעל מראה טיפשי, שעיר ודמוי־קוף. כיום, ידוע כי שִחזור שגוי זה התבסס על שלד מאובן, שצורתו עוּותה קשות בגין מחלה. מני אז נמצאו מאובנים ניאנדרתליים רבים, המאשרים שהוא לא היה שונה באופן מהותי מהאדם בן־ימינו. בספרו Ice (קרח), מציין פרֵד הוֹיל: ”אין כל ראיה לכך, שהאדם הניאנדרתלי היה נחות מאיתנו מבחינה כלשהי”.51 משום כך, ציורים חדשים של האדם הניאנדרתלי לובשים מראה מתקדם יותר.
35. מה היו טיפוסי הקְרוֹ־מַנְיוֹן?
35 טיפוס מאובן נוסף שבו נתקלים לעתים תכופות בספרות המדעית, הִנו הקְרוֹ־מַנְיוֹן. אדם זה נקרא על־שם המקום בדרום־צרפת, שבו נחשפו לראשונה עצמותיו. מוצגים אלה ”היו כה דומים לאדם בן־ימינו, שאף הספקנים נאלצו להודות כי מדובר ביצורי־אנוש”, נאמר בספר לוסי.52
36. מה הן העובדות ביחס למאובנים דמויי־קוף מהעבר ולמאובנים דמויי־אדם?
36 אם כן, קיימת עדות ברורה לכך שהאמונה ב”אדם־קוף” משוללת כל יסוד. תחת זאת, בני־האדם ניחנו בכל סימני ההיכר לכך שנבראו — נבדלים ושונים מכל בעל־חיים שהוא. הם מתרבים אך ורק למינם. הדבר נכון כיום, כפי שהיה מאז ומעולם. כל יצור דמוי־קוף שחי בעבר, לא היה אלא קוף גדול או קטן — לא בן־אדם. מאובני־אדם קדמונים, הנבדלים במעט מהאדם בן־זמננו, מהווים פשוט מיגוון של טיפוסים במשפחת האדם, בדיוק כשם שגם כיום יש טיפוסים רבים החיים זה לצד זה. יש המתנשאים לגובה של שני מטרים ויש ננסים, ששלדי גופם בעלי גדלים וצורות שונים. בכל זאת, כולם משתייכים לאותו ”מין” אנושי, לא ל”מין” של חיה כלשהי.
מה באשר לתאריכים?
37. על־פי הכרונולוגיה המקראית, מתי החלו להופיע בני־האדם עלי־אדמות?
37 הכרונולוגיה המקראית מראה, כי מאז בריאת האדם עברה תקופה של כ־000,6 שנה. אם כן, מדוע אנו קוראים לעתים, כי מאז שהופיעו מאובניהם של טיפוסי אדם מוכרים, חלפו תקופות־זמן ארוכות בהרבה?
38. האם גילים שנקבעים על־סמך התפרקות רדיואקטיבית ואינם תואמים את הכרונולוגיה המקראית, מוכיחים כי המקרא שגוי?
38 בטרם תסיק שהכרונולוגיה המקראית שגויה, תן דעתך לכך שיש מדענים המותחים ביקורת חריפה על השיטות הרדיואקטיביות לקביעת גיל. כתב־עת מדעי דיווח על מחקרים שהראו, כי ”הגילים שנקבעים על־ידי התפרקות רדיואקטיבית, עלולים להיות שגוּיים — לא רק בשנים אחדות, אלא בשיעור אדיר”. באותו כתב־עת נאמר: ”ייתכן שהאדם מתהלך על כדור־הארץ רק כמה אלפי שנים, ולא 6.3 מיליון שנים”.53
39. האם ”שעון” הרדיו־פחמן אמין תמיד?
39 דוגמה לכך מהווה ”שעון” הרדיו־פחמן. שיטה זו לקביעת גיל פותחה במשך עשרים שנה על־ידי מדענים מכל רחבי העולם. היא זכתה לשבחים רבים כשיטה הקובעת במדויק את גילם של כלים מעָבָרו הקדום של האדם. אלא שאחר־כך התכנסה באוּפּסַלָה, שבשבדיה, ועידת מומחים עולמיים, שכללה רדיוכימאים, ארכיאולוגים וגיאולוגים, לשם השוואת נתונים. הדו״ח שפורסם עקב כך הראה כי הנחות היסוד, שעליהן התבססו המדידות, נמצאו לא־אמינות במידה רבה או מעטה. למשל, נמצא כי קצב היווצרות הפחמן הרדיואקטיבי באטמוספירה לא היה קבוע בעבר, וכי שיטה זו בלתי־מהימנה לקביעת גילם של עצמים מכ־000,2 לפה״ס וקודם־לכן.54
40. כיצד רשומות היסטוריות תומכות בכרונולוגיה המקראית באשר לגיל הגזע האנושי?
40 יש לזכור, שראיות מהימנות באמת לפעילות האדם על כדור־הארץ אינן מלפני מיליוני שנים, אלא מלפני אלפי שנים בלבד. למשל, בספר The Fate of the Earth (גורל כדור־הארץ) נאמר: ”לפני ששת אלפים או שבעת אלפים שנה בלבד... הופיעה הציביליזציה, שאיפשרה לנו לפתח עולם אנושי”.55 הספר The Last Two Million Years (שני מיליוני השנים האחרונות) מציין: ”בעולם הישן, רוב הצעדים הגורליים במהפכה החקלאית ננקטו בתקופה שבין 000,10 ל־000,5 לפה״ס”. עוד אומר הספר: ”רק ב־000,5 השנים האחרונות הותיר האדם רשומות בכתב”.56 העובדה שמימצאי המאובנים מראים, כי האדם בן־זמננו הופיע לפתע על כדור־הארץ וכי, לכל הדעות, הרשומות ההיסטוריות המהימנות אינן כה עתיקות, עולה בקנה אחד עם הכרונולוגיה המקראית בנוגע לחיי האדם עלי־אדמות.
41. מה אמר אחד מחלוצי קביעת הגיל בשיטת הרדיו־פחמן, בנוגע לתאריכים ”פרֵהיסטוריים”?
41 בהקשר לכך, שים לב לאשר אמר הפיסיקאי הגרעיני ו. פ. ליבּי, חתן פרס נובל ואחד מחלוצי קביעת הגיל בשיטת הרדיו־פחמן, בכתב־העת סַיינס: ”המחקר בנוגע להתפתחות שיטת קביעת־הגיל היה מורכב משני שלבים — קביעת גילם של מִדגמים מן העידנים ההיסטוריים והפרֵהיסטוריים, לפי הסדר הזה. הזעזוע הראשון של ארנולד [שותף למחקר] ושלי היה, כשיועצינו הודיעו לנו כי ההיסטוריה משתרעת אך ורק על־פני 000,5 שנה. ... אתה קורא הצהרות כי גילם של חברה מסוימת או של אתר ארכיאולוגי הוא בן 000,20 שנה. למדנו באורח פתאומי למדי שמספרים אלה, גילים קדומים אלה, אינם ידועים במדויק”.57
42. מה העיר סופר אנגלי לגבי ההבדלים שבין התיאורים האבולוציוניים לתיאור הבריאה שבבראשית?
42 בסוקרו ספר הדן באבולוציה, התייחס הסופר האנגלי מַלקולם מַגֶרידג׳ להעדר ראיות לאבולוציה. הוא ציין, שאף־על־פי־כן השערות פראיות עלו כפורחות. אחר־כך אמר: ”תיאור הבריאה בבראשית נראה, בהשוואה להן, מפוכח למדי ולפחות לזכותו ייאמר שהוא מתייחס בהיגיון למה שידוע לנו על בני־אדם והתנהגותם”. הוא אמר, כי הטענות חסרות־היסוד שהתפתחות האדם נמשכה מיליוני שנים ”והדילוגים האדירים מגולגולת לגולגולת, אינם יכולים אלא להדגיש לכל אדם שאינו שבוי בחבלי מיתוס [האבולוציה], שזוהי הזיה ותו לא”. מגֶרידג׳ סיכם: ”הדורות הבאים בוודאי יתפלאו, ואני תקווה שגם ישתעשעו עד מאוד לנוכח העובדה, שתיאוריה כה רשלנית ובלתי־משכנעת שבתה כה בנקל את לבם של בני המאה העשרים ויושמה באופן כה נרחב ונמהר”.58
[קטע מוגדל בעמוד 84]
מדוע קופים גדולים וקטנים ”נחותים” שרדו, אך אף לא ”אדם־קוף” ”עילאי” אחד?
[קטע מוגדל בעמוד 85]
התיאוריות המוקדמות בנוגע לאבולוציה האנושית נבעו מ”דמיונם של מדעני המאה התשע־עשרה”
[קטע מוגדל בעמוד 85]
”העדות המדעית העיקרית הינה אוסף עצמות דל ביותר”
[קטע מוגדל בעמוד 87]
”החיפוש אחר ’החוליה החסרה’ הידועה... מאפשר להשערות ולמיתוסים לשגשג”
[קטע מוגדל בעמוד 88]
”יש להשליך... כל ציור של אילן־היוחסין של האדם”
[קטע מוגדל בעמוד 90]
אין ”די ראיות במימצאי המאובנים כדי לחלץ את התיאוריה שלנו מעולם הדמיון”
[קטע מוגדל בעמוד 93]
”לא ייתכן שרָאמָפּיתֶקוּס היה הראשון בשושלת היוחסין האנושית”
[קטע מוגדל בעמוד 95]
”אין כל ראיה לכך, שהאדם הניאנדרתלי היה נחות מאיתנו מבחינה כלשהי”
[קטע מוגדל בעמוד 98]
”הדורות הבאים בוודאי יתפלאו... שתיאוריה כה רשלנית ובלתי־משכנעת שבתה כה בנקל את לבם של בני המאה העשרים”
[תיבה/תמונות בעמוד 94]
פעם נחשב אוסטרַלופּיתֶקוּס כאב קדמון של האדם, ”החוליה החסרה”. כיום, מספר מדענים מסכימים שגולגולתו ”דומה באופן מכריע לזו של קוף — לא של אדם”
[תמונות]
גולגולת אוֹסטרַלוֹפּיתֶקוּס
גולגולת שימפנזה
גולגולת אדם
[תמונה בעמוד 84]
מאחר שעולם החי אינו מספק כל חוליה מקשרת בין האדם לחיה, אבולוציוניסטים קיוו שמימצאי המאובנים יעשו כן
[תמונה בעמוד 86]
אבולוציוניסט מודה: ”אין לנו ראיות לשינוי במבנה או בממדים של המוח האנושי מאז ראשית הופעתו של הומו סאפיינס ברשומות המאובנים”
[תמונה בעמוד 89]
על מה מבוססים ציורים של ”אנשי־קוף”? אבולוציוניסטים משיבים: ”שימוש בדמיון”, ”בדיה צרופה מרוב הבחינות”, ”המצאה מוחלטת”
[תמונות בעמוד 91]
מכרסם דמוי־חַדַף נחשב כאב קדמון של האדם. אך, במאובנים אין כל ראיה לקשר מעין זה
על יצור דמוי־קוף זה נאמר שהוא אחד מאבות־אבותינו. לטענה זו אין ראיה במאובנים
[תמונות בעמוד 92]
בהסתמך על שיניים וקטעי לסת בלבד, נקרא רָאמָפּיתֶקוּס ”הנציג הראשון של משפחת האדם”. ראיות נוספות הראו שלא כן היה
[תמונה בעמוד 96]
כשם שנכון לגבי המאובנים, גם כיום קיים אצל בני־האדם מיגוון נרחב בגודל העצמות ובצורתן. בכל זאת, כולם משתייכים ל”מין” האנושי
[תמונה בעמוד 97]
בני־האדם ניחנו בכל סימני־ההיכר לכך שנבראו — נבדלים ושונים מהקופים
[תרשים/תמונה בעמוד 90]
איש פּילטדַאוּן נחשב כ”חוליה החסרה” במשך 40 שנה, עד שנחשף כתרמית. חלקי לסת ושיניים של אוֹרַנג־אוּטַן שובצו עם חלקי גולגולת אדם
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
האזורים הכהים הם חלקים מגולגולת אדם
כל האזורים הבהירים הורכבו מגבס
האזורים הכהים הם קטעי לסת ושיניים של אוֹרַנג־אוּטַן