פרק ז׳‏

‏”‏אדם־קוף”‏ — מה היה הוא?‏

1,‏ 2.‏ מי היו אבות־​אבותינו,‏ לטענת תיאוריית האבולוציה?‏

זה שנים רבות מתפרסמים דיווחים על מציאת שרידי מאובנים של אנשים דמויי־​קוף.‏ הספרות המדעית שופעת יצירות של אומנים,‏ המתארים יצורים מעין אלה.‏ האם היוו הם שלבי־​ביניים אבולוציוניים בין החיה לאדם?‏ האם ”‏אנשי־​קוף”‏ הם אבות־​אבותינו?‏ מדענים הדוגלים באבולוציה טוענים שאכן הִנם.‏ משום כך,‏ אנו נתקלים פעמים רבות בהתבטאויות כמו בכותרת זו,‏ שהופיעה בכתב־​עת מדעי:‏ ”‏כיצד הפך הקוף לאדם”‏.‏¹

² אמת,‏ מספר אבולוציוניסטים אינם סבורים שניתן לכנות בצדק אבות תיאורטיים אלה בשם ”‏קופים”‏.‏ למרות זאת,‏ חלק מעמיתיהם אינם מדקדקים בכך.‏² סטיבן ג׳יי גוּלד אמר:‏ ”‏בני־​אדם.‏.‏.‏ התפתחו מאבות קדומים דמויי־קוף”‏.‏³ כן ציין ג׳ורג׳ גיילורד סימפסון:‏ ”‏כל רואהו יכנה את האב המשותף ’‏קוף־​אדם’‏,‏ או סתם ’‏קוף’‏ בלשון הדיבור העממית.‏ הואיל והמונחים קוף־​אדם וקוף מוגדרים היטב בשימושם העממי,‏ הרי שאבות־​אבותיו של האדם היו קופי־​אדם או קופים”‏.‏⁴

3.‏ מדוע מייחסים למימצאי המאובנים חשיבות בקביעת מוצא האדם?‏

³ מדוע מימצאי המאובנים כה חשובים לתיעוד קיומם של אבות קדומים דמויי־​קוף לאנושות?‏ זאת,‏ משום שאין למצוא בעולם החי בימינו כל תמיכה לרעיון.‏ כפי שראינו בפרק ו׳,‏ יש פער עצום בין האדם לבין כל בעלי־​החיים הקיימים כיום,‏ כולל משפחת הקופים.‏ לפיכך,‏ מאחר שעולם החי אינו מספק כל חוליה מקשרת בין האדם לקוף,‏ היו שקיווּ כי מימצאי המאובנים יעשו כן.‏

4.‏ מנקודת־​המבט האבולוציונית,‏ מדוע כה מוזר העדרו של ”‏אדם־קוף”‏ חי?‏

⁴ מנקודת־​המבט האבולוציונית,‏ הפער הגלוי־​לעין בין האדם לקוף מוזר ביותר.‏ תיאוריית האבולוציה טוענת,‏ שעם התקדמותם של בעלי־​החיים במעלה הסולם האבולוציוני,‏ כושר הישרדותם עולה.‏ אם כן,‏ מדוע משפחת הקופים ה”‏נחותה”‏ עדיין קיימת,‏ אך אפילו לא אחת מבין צורות־​הביניים המשוערות,‏ שהיו אמורות להיות מפותחות יותר?‏ כיום אנו רואים שימפנזות,‏ גורילות ואוֹרַנג־​אוּטַנים,‏ אך לא ”‏אנשי־קוף”‏.‏ האם נראה זה סביר,‏ שכל אחת מ”‏חוליות־​הביניים”‏ המאוחרות והמתקדמות יותר כביכול,‏ שבין היצורים דמויי־​הקוף לאדם המודרני,‏ נכחדו,‏ בעוד שהקופים הנחותים יותר שרדו?‏

מהו היקף עדות המאובנים?‏

5.‏ איזה רושם מתקבל מן התיאורים בדבר ראיות לאבולוציה אנושית במימצאי המאובנים?‏

⁵ מן התיאורים המופיעים בספרות המדעית,‏ במוצגים מוזיאוניים ובטלוויזיה מתקבל הרושם,‏ שוודאי יש שפע ראיות לכך שבני־​אדם התפתחו מיצורים דמויי־​קוף.‏ האומנם כך הדבר?‏ למשל,‏ איזו עדות היתה קיימת לכך במאובנים בימיו של דרווין?‏ האם עדות זו היא שעודדה אותו לנסח את התיאוריה שלו?‏

6.‏ (‏א)‏ האם התיאוריות המוקדמות בנוגע לאבולוציה האנושית היו מבוססות על עדות המאובנים?‏ (‏ב)‏ הכיצד יכלה האבולוציה להיות מקובלת ללא ראיות מוצקות?‏

⁶ ידיעון מדעני־​האטום מוסר:‏ ”‏אם נעצור כדי לבחון את התיאוריות המוקדמות בנוגע לאבולוציה האנושית,‏ ניווכח שהן מוזרות ביותר.‏ דיוויד פִּילבִּים תיאר את התיאוריות הראשונות כ’‏נטולות מאובנים’‏.‏ כלומר,‏ הנה אתה נתקל בתיאוריות על התפתחות האדם,‏ שהיית מצפה שיימצאו להן ראיות במאובנים.‏ אלא שבפועל,‏ נמצאו מאובנים מעטים מכדי שתהיה להם השפעה כלשהי על התיאוריה,‏ או שהם לא נמצאו כלל.‏ לפיכך,‏ בין קרובי־​משפחתו הקרובים ביותר,‏ כביכול,‏ של האדם לבין מאובני־​האדם המוקדמים,‏ היה קיים רק דמיונם של מדעני המאה התשע־​עשרה”‏.‏ פרסום מדעי זה מסביר את הסיבה לכך:‏ ”‏אנשים רצו להאמין באבולוציה האנושית,‏ והדבר השפיע על תוצאות מחקריהם”‏.‏⁵

7–9.‏ מהו היקף הראיות לאבולוציה אנושית במימצאי המאובנים כיום?‏

⁷ כמה ראיות ל”‏אנשי־​קוף”‏ נחשפו במימצאי המאובנים לאחר יותר ממאה שנות מחקר?‏ ריצ׳רד ליקי מציין:‏ ”‏לעוסקים בתחום זה יש מימצאים כה קלושים לביסוס מסקנותיהם,‏ עד שלעתים קרובות הם נאלצים לשנותן”‏.‏⁶ כתב־​העת ניוּ סַיינטיסט העיר:‏ ”‏אם נשפוט על־​פי שיעור המימצאים שעליהם נשען חקר מאובני־​האדם,‏ נמצא שאין להתייחס אליו יותר מאשר לתת־​שיטה של פָּלֵיאונטולוגיה או אנתרופולוגיה.‏ .‏.‏.‏ האוסף לא־​שלם באורח כה מתסכל,‏ ולעתים קרובות הדוגמאות עצמן כה חלקיות ולא משכנעות”‏.‏⁷

⁸ בדומה לכך,‏ הספר Origins (‏מקורות)‏ מודה:‏ ”‏עם התקדמותנו בסולם האבולוציוני אל עבר האדם,‏ אי־​הוודאות לובשת צורה מובהקת,‏ שוב בשל מיעוט מימצאי המאובנים”‏.‏⁸ כתב־​העת סַיינס מוסיף:‏ ”‏העדות המדעית העיקרית הינה אוסף עצמות דל ביותר,‏ שלפיו היה צריך להרכיב את עברו האבולוציוני של האדם.‏ אנתרופולוג אחד הישווה משימה זו לניסיון לשחזר את עלילת הספר מלחמה ושלום בעזרת 13 עמודים,‏ שנבחרו ממנו באקראי”‏.‏⁹

⁹ עד כמה דלים מימצאי המאובנים של אותו ”‏אדם־קוף”‏?‏ תן דעתך לציטטות הבאות.‏ כתב־​העת ניוּזוויק:‏ ”‏’‏אתה יכול לשים את כל המאובנים על־​גבי שולחן בודד’‏,‏ אמר אלווין סימונס מאוניברסיטת דיוּק”‏‏.‏¹⁰ הניו־​יורק טיימס:‏ ”‏ניתן להניח את שרידי המאובנים הידועים של אבות־​אבותיו של האדם על שולחן ביליארד.‏ מבִּימה עלובה זו אנו אמורים להעמיק חדור אל נבכי מיליוני השנים האחרונות”‏‏.‏¹¹ כתב־​העת סַיינס דַייג׳סט:‏ ”‏עובדה ראויה־​לציון היא,‏ שעדיין ניתן להניח את כל העובדות הפיסיות להתפתחות האדם בתוך ארון־​מתים אחד,‏ ועוד ייוותר בו מקום!‏ .‏.‏.‏ למשל,‏ נראה כי הקופים בני־​זמננו לא צצו משום מקום.‏ אין להם אתמול,‏ שום רשומות מאובנים.‏ והמוצא האמיתי של האדם בן־​זמננו — של יצור זקוף,‏ ערוֹם,‏ יוצר־​כלים ובעל מוח גדול — הוא,‏ אם נהיה כנים עם עצמנו,‏ מסתורי באותה מידה”‏‏.‏¹²

10.‏ מה מראות הראיות לגבי הופעת האדם בן־​זמננו?‏

¹⁰ האדם בן־​זמננו,‏ בעל היכולת לחשוב בהיגיון,‏ לתכנן,‏ להמציא,‏ לבנות על יסוד ידע קודם ולהשתמש בשפות מסובכות,‏ מופיע במימצאי המאובנים פתאום.‏ בספרו אין מידה לאדם,‏ מציין גוּלד:‏ ”‏אין לנו ראיות לשינוי במבנה או בממדים של המוח האנושי מאז ראשית הופעתו של הומו סאפיינס ברשומות המאובנים לפני כחמישים אלף שנה”‏‏.‏¹³ לפיכך,‏ הספר The Universe Within (‏היקום שבתוכנו)‏ מקשה:‏ ”‏מה גרם לאבולוציה.‏.‏.‏ לייצר,‏ כאילו בן־​לילה,‏ טיפוס של אדם מודרני בעל מוח ייחודי?‏”‏¹⁴ האבולוציה אינה מסוגלת להשיב על כך.‏ אולם,‏ שמא ייתכן שהתשובה לכך טמונה בבריאת יצור שונה,‏ מורכב עד מאוד?‏

היכן ”‏חוליות־​הביניים”‏?‏

11.‏ מהו,‏ לכל הדעות,‏ ”‏הכלל”‏ ברשומות המאובנים?‏

¹¹ אך,‏ האם לא מצאו מדענים את ”‏חוליות־​הביניים”‏ הנחוצות שבין בעלי־​חיים דמויי־​קוף לאדם?‏ לא בהתאם לראיות.‏ כתב־​העת סַיינס דַייג׳סט מדבר על ”‏העדר החוליה החסרה המסבירה את הופעתו הפתאומית יחסית של האדם בן־​זמננו”‏‏.‏¹⁵ כתב־​העת ניוּזוויק העיר:‏ ”‏החוליה החסרה בין האדם לקופים.‏.‏.‏ היא המזהירה ביותר בשוּרה ארוכה של יצורים דמיוניים.‏ ברשומות המאובנים,‏ החוליות החסרות הן בגדר הכלל”‏‏.‏¹⁶

12.‏ לידי מה הביא העדר חוליות־​ביניים?‏

¹² הואיל ולא נמצאו כל חוליות־​ביניים,‏ התעורר צורך לבדות ”‏יצורים דמיוניים”‏ על־​סמך ראיות מינימליות,‏ ולהציגם כאילו היו קיימים באמת.‏ יש בכך להסביר כיצד יכלה להתרחש הסתירה הבאה,‏ שעליה דוּוח בכתב־​עת מדעי:‏ ”‏בני־​אדם התפתחו בשלבים הדרגתיים מאבות־​אבותיהם דמויי־​הקוף,‏ ולא כפי שכמה מדענים טוענים,‏ בקפיצות פתאומיות מצורה אחת לאחרת.‏ .‏.‏.‏ אבל אנתרופולוגים אחרים,‏ העובדים כמעט עם אותם נתונים,‏ הגיעו — כך נמסר — בדיוק למסקנה ההפוכה”‏‏.‏¹⁷

13.‏ מה אירע עקב נסיונות השווא למצוא ”‏חוליות חסרות”‏?‏

¹³ נקל אפוא להבין את הערתו של האֲנָטוֹם הידוע,‏ סולי צוקרמן,‏ שכתב בעיתון הקולג׳ המלכותי למנתחים באדינבורג:‏ ”‏החיפוש אחר ’‏החוליה החסרה’‏ הידועה באבולוציה האנושית,‏ אותו גביע קדוש של כת נצחית של אנטומים וביולוגים,‏ מאפשר להשערות ולמיתוסים לשגשג כיום לא פחות מאשר לפני 50 שנה ויותר”‏‏.‏¹⁸ הוא ציין,‏ כי לעתים קרובות מדי התעלמו מעובדות,‏ ובמקום זאת דגלו במה שהיה מקובל על הרוב,‏ על אף ראיות המורות על ההיפך.‏

‏”‏אילן־​היוחסין”‏ של האדם

14,‏ 15.‏ כיצד השפיעו הראיות על ”‏אילן־היוחסין”‏ של האבולוציה האנושית?‏

¹⁴ עקב כך,‏ ”‏אילן־​היוחסין”‏ של התפתחותו המשוערת של האדם מבעלי־​חיים ”‏נחותים”‏ משתנה בהתמדה.‏ למשל,‏ ריצ׳רד ליקי ציין,‏ כי מאובנים שנחשפו בעת האחרונה ”‏מורידים לטמיון את הרעיון,‏ שניתן לסדר את כל המאובנים המוקדמים ברצף מסודר של שינויים אבולוציוניים”‏‏.‏¹⁹ כמו־​כן,‏ כתבה בעיתון המתייחסת לתגלית זו,‏ הכריזה:‏ ”‏יש להשליך כל ספר אנתרופולוגיה,‏ כל מאמר הדן באבולוציה האנושית,‏ כל ציור של אילן־​היוחסין של האדם.‏ כולם,‏ כפי הנראה,‏ שגוּיים”‏.‏²⁰

¹⁵ באילן־​היוחסין התיאורטי של האבולוציה האנושית,‏ פזורות פה ושם ”‏חוליות־​ביניים”‏ מיושנות,‏ שאין בהן חפץ.‏ מאמר־​מערכת בעיתון הניו־​יורק טיימס העיר,‏ כי מדע האבולוציה ”‏מהווה כר כה נרחב להשערות,‏ עד כי תיאוריות בדבר מוצא האדם נוטות לספר יותר על מחבריהן מאשר על הנושא לגופו.‏ .‏.‏.‏ לעתים קרובות,‏ מי שמוצא גולגולת חדשה מנסה לצייר מחדש את אילן־​היוחסין של האדם,‏ כשהוא משבץ את תגליתו בשושלת הישירה המובילה לאדם,‏ ואילו את הגולגולות שמצאו אחרים בענפים צדדיים שאינם מובילים לשום מקום”‏‏.‏²¹

16.‏ מדוע השמיטו שני מדענים כל אילן־​יוחסין אבולוציוני מסִפרם?‏

¹⁶ במאמר־​ביקורת על הספר The Myths of Human Evolution (‏המיתוסים של האבולוציה האנושית)‏,‏ פרי־​עטם של האבולוציוניסטים ניילס אלדרידג׳ ואִייֶן טַטֶרסוֹל,‏ העיר כתב־​העת דיסקַבר כי המחברים ביטלו כל אילן־​יוחסין אבולוציוני.‏ מדוע?‏ לאחר שציין כי ”‏אין אלא לנחש את החוליות שהרכיבו את שושלת המין האנושי”‏,‏ הבהיר כתב־​העת:‏ ”‏אלדרידג׳ וטַטֶרסוֹל דבקים בדעתם,‏ שהאדם מחפש אחר אבות־​אבותיו לשווא.‏ .‏.‏.‏ הם טוענים שאילו היו ראיות בנמצא,‏ ’‏כי אז ניתן היה לצַפות בביטחון שככל שהיו מתגלים מאובני הוֹמיניד נוספים,‏ היה סיפור התפתחותו של האדם מתבהר.‏ אלא שההיפך אירע’‏”‏.‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ כיצד ניתן ”‏למצוא”‏ את מה שאבולוציוניסטים אחדים מחשיבים כ”‏אבוד”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד מאשרים זאת מימצאי המאובנים?‏

¹⁷ כתב־​העת דיסקַבר מסכם:‏ ”‏המין האנושי,‏ וכל יתר המינים,‏ יישארו במובן מסוים יתומים,‏ שכן זהות הוריהם אבדה בנבכי־​העבר”‏.‏²² ייתכן שהיא ”‏אבדה”‏ מנקודת־​המבט של תיאוריית האבולוציה.‏ אך,‏ האם לא ”‏מצאה”‏ החלוּפה,‏ המופיעה בספר בראשית,‏ את אבותינו כפי שנתגלו בפועל במימצאי המאובנים — אנשים מפותחים במלואם,‏ בדיוק כמונו?‏

¹⁸ מימצאי המאובנים מגלים,‏ כי מוצא הקוף ומוצא האדם שונים ונבדלים זה מזה.‏ משום כך אין בנמצא מאובנים המעידים על קשר כלשהו בין האדם לחיות דמויות־​קוף.‏ לאמיתו של דבר,‏ חוליות־​הביניים מעולם לא היו קיימות.‏

כיצד נראו הם?‏

19,‏ 20.‏ על מה מבוססים ציורים של ”‏אנשי־קוף”‏?‏

¹⁹ אולם,‏ אם אבות־​אבותיו של האדם לא היו דמויי־קוף,‏ מדוע פרסומים מדעיים ומוזיאונים ברחבי־​העולם גדושים בתמונות ובשִחזורים של ”‏אנשי־קוף”‏?‏ על מה הם מבוססים?‏ הספר The Biology of Race (‏הביולוגיה של הגזעים)‏ משיב:‏ ”‏את הגוף והשיער בשחזורים אלה יש להשלים תוך שימוש בדמיון”‏.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏צבע העור;‏ צבע השיער,‏ צורתו ואופן פיזורו;‏ תווי הפנים — כל התכונות הללו של האדם הפרֵהיסטורי אינן ידועות לנו כלל”‏.‏²³

²⁰ כתב־​העת סַיינס דַייג׳סט העיר גם הוא:‏ ”‏תפישת האומנים,‏ ברוּבה המכריע,‏ מבוססת על הדמיון יותר מאשר על ראיות.‏ .‏.‏.‏ אומנים חייבים ליצור משהו בין הקוף לאדם;‏ ככל שהמוצג אמור להיות קדום יותר,‏ כך הם מדמים אותו יותר לקוף”‏.‏²⁴ דונלד ג׳והנסון,‏ צייד המאובנים,‏ הודה:‏ ”‏איש אינו יכול לדעת לבטח כיצד נראה הומיניד שנכחד”‏.‏²⁵

21.‏ מה הם,‏ לאמיתו של דבר,‏ התיאורים של אותו ”‏אדם־קוף”‏?‏

²¹ ואומנם,‏ כתב־​העת ניוּ סַיינטיסט דיווח,‏ שאין ”‏די ראיות במימצאי המאובנים כדי לחלץ את התיאוריה שלנו מעולם הדמיון”‏.‏²⁶ אם כן,‏ התיאורים של אותו ”‏אדם־קוף”‏ הם,‏ כפי שהודה אבולוציוניסט אחד,‏ ”‏בדיה צרופה מרוב הבחינות.‏.‏.‏ המצאה מוחלטת”‏.‏²⁷ בספרו Man, God and Magic (‏האדם,‏ אלוהים וקסמים)‏,‏ העיר איוָאר ליסנר:‏ ”‏כשם שאנו לומדים לדעת לאיטנו שהקדמונים לא היו בהכרח פראים,‏ עלינו גם ללמוד להבין שהאנשים הקדומים מתקופת הקרח לא היו חיות־​פרא,‏ אף לא קופים למחצה או רפי־​שכל.‏ לפיכך,‏ כל הנסיונות לשחזר את האדם הנֵיאַנדֶרתָלי ואפילו את איש פֶּקין,‏ הם שטות בל־​תתואר”‏.‏²⁸

22.‏ כיצד הולכו שולל רבים מתומכי האבולוציה?‏

²² ברוב להיטותם למצוא ראיות ל”‏אדם־קוף”‏,‏ היו מדענים שהולכו שולל אחר תרמיות גמורות,‏ כגון זו של איש פּילטדַאוּן ב־​1912.‏ במשך כ־​40 שנה היה הוא מקובל על רוב המדענים הדוגלים באבולוציה,‏ כראיה אמיתית.‏ לבסוף,‏ ב־​1953 נחשפה ההונאה,‏ כאשר טכניקות חדישות גילו שעצמות אדם וקוף שובצו יחדיו וזוּיפו באופן שגילן ייראה מופלג.‏ במקרה אחר,‏ צוירה והוצגה בעיתונות ”‏חוליה חסרה”‏ דמוית־​קוף.‏ אלא שאחר־​כך הסתבר,‏ כי ה”‏ראיה”‏ היתה מורכבת משן אחת בלבד,‏ שהיתה שייכת למין חזיר שנכחד.‏²⁹

מה היו הם?‏

23.‏ מה היו,‏ למעשה,‏ אחדים מהמאובנים שנחשבו לאבות־​אבותיו של האדם?‏

²³ אם השחזורים של ה”‏אדם־קוף”‏ אינם מהימנים,‏ מה היו כל אותם יצורים קדמונים,‏ שמאובני עצמותיהם נחשפו?‏ אחד מאותם יונקים קדומים ביותר,‏ שלפי הטענה נמנה עם שושלת האדם,‏ הוא בעל־​חיים קטן דמוי־​מכרסם,‏ שגילו נאמד בכ־​70 מיליון שנים.‏ בספר לוסי:‏ ראשית המין האנושי,‏ כתבו דונלד ג׳והנסון ומייטלנד אדי:‏ ”‏הם היו אוכלי־​חרקים ארבע־​רגלִיים שגודלם וצורתם כשל סנאים”‏.‏³⁰ ריצ׳רד ליקי כינה יונק זה בשם ”‏פְּרימָט דמוי־​חולדה”‏‏.‏³¹ אך,‏ הקיימת ראיה מהימנה לכך,‏ שחיות זעירות אלה היו אבות־​אבותיו של האדם?‏ לא,‏ אין זו אלא השערה הנובעת ממִשאלת־​לב.‏ מעולם לא היו שלבי־​ביניים שקישרו אותם עם משהו אחר,‏ זולתי עם מה שהיו:‏ יונקים קטנים דמויי־​מכרסמים.‏

24.‏ אילו בעיות מתעוררות בניסיון לקבוע כי אֶגיפּטוֹפּיתֶקוּס הוא אב קדמון של האדם?‏

²⁴ הבאים אחריהם ברשימה המקובלת,‏ לאחר פער גדול לכל הדעות של כ־​40 מיליון שנים,‏ הם מאובנים שנמצאו במצרים וכונו אֶגיפּטוֹפּיתֶקוּס — קוף מצרי.‏ יצור זה חי,‏ כך טוענים,‏ לפני כ־​30 מיליון שנים.‏ כתבי־​עת,‏ עיתונים וספרים הציגו תמונות של יצור קטן זה תחת כותרות כמו:‏ ”‏יצור דמוי־​קוף היה האב הקדמון שלנו”‏ (‏טיים‏)‏.‏³² ”‏פּרימָט אפריקאי דמוי־​קוף כונה אב קדמון משותף לאדם ולקופים”‏ (‏הניו־​יורק טיימס‏)‏.‏³³ ‏”‏אֶגיפּטוֹפּיתֶקוּס הִנו אב קדמון המשותף לנו ולקופים החיים כיום”‏ (‏מקורות‏)‏.‏³⁴ אולם,‏ היכן הן החוליות המקשרות בינו לבין המכרסם שקדם לו?‏ היכן החוליות המקשרות עם מי שבאו אחריו במערך האבולוציוני?‏ אף חוליה אחת מאלה לא נמצאה.‏

עלייתו ונפילתו של ה”‏אדם־קוף”‏

25,‏ 26.‏ (‏א)‏ מה היתה הטענה ביחס לרָאמָפּיתֶקוּס?‏ (‏ב)‏ על־​סמך אילו מימצאי מאובנים הוא שוחזר,‏ כדי שייראה כ”‏אדם־קוף”‏?‏

²⁵ לאחר עוד פער אדיר,‏ לכל הדעות,‏ במימצאי המאובנים,‏ הוצג יצור מאובן נוסף כקוף הראשון הדומה לאדם.‏ הטענה היתה כי יצור זה,‏ אשר כונה רָאמָפּיתֶקוּס — הקוף של רָאמָה (‏ראמה היה נסיך הודי אגדי)‏,‏ חי לפני כ־​14 מיליון שנים.‏ מאובניו נמצאו בהודו לפני כחמישים שנה.‏ מהם שוחזר יצור דמוי־​קוף,‏ העומד זקוף על שתי גפיו.‏ הספר מקורות מציין לגביו:‏ ”‏ככל הידוע עד עתה,‏ זהו הנציג הראשון של משפחת האדם”‏.‏³⁵

²⁶ אילו ראיות מתוך המאובנים הובילו למסקנה זו?‏ אותו פרסום ציין:‏ ”‏הראיות בנוגע לרָאמָפּיתֶקוּס הן משמעותיות — אם כי במונחים מוחלטים הן עדיין מזעריות באורח מתסכל:‏ קטעי לסת עליונה ותחתונה ואוסף שיניים”‏.‏³⁶ האם לדעתך ”‏ראיות”‏ אלה ”‏משמעותיות”‏ דיין כדי לשחזר ”‏אדם־קוף”‏ זקוף,‏ בתור אב קדמון של האדם?‏ אף־​על־​פי־​כן,‏ יצור זה,‏ שהוא משוער ברובו,‏ צויר על־​ידי אומנים כ”‏אדם־קוף”‏ ותמונותיו הציפו את הספרות האבולוציונית — כל זה על יסוד קטעי לסת ושיניים!‏ למרות זאת,‏ כפי שדיווח הניו־​יורק טיימס‏,‏ במשך עשרות שנים רָאמָפִּיתֶקוּס ”‏שכן לבטח בבסיס אילן־​היוחסין של האדם”‏.‏³⁷

27.‏ מה הוכיחה ראיה מאוחרת יותר לגבי רָאמָפּיתֶקוּס?‏

²⁷ אך,‏ שוב אין הדבר כך.‏ מימצאי מאובנים מאוחרים ושלמים יותר העלו,‏ כי רָאמָפּיתֶקוּס דמה מאוד למשפחת הקופים בת־​זמננו.‏ כיוון שכך,‏ השבועון ניוּ סַיינטיסט מצהיר עתה:‏ ”‏לא ייתכן שראמָפּיתקוס היה הראשון בשושלת היוחסין האנושית”‏.‏³⁸ מידע חדש זה עורר את השאלה הבאה בכתב־​העת Natural History (‏ידיעת־​הטבע)‏:‏ ”‏כיצד ראמָפּיתקוס‏,‏ .‏.‏.‏ אשר שוחזר משיניים ומלסתות בלבד — ללא כל מימצאי אגן־​ירכיים,‏ עצמות־​גפיים או גולגולת — השתרבב לו לתוך תהלוכה זו המובילה אל האדם?‏”‏³⁹ אין ספק,‏ כי משאלת־​לב היא שליבתה במידה רבה מאמץ זה ליצור ראיה אשלייתית.‏

28,‏ 29.‏ מה היתה הטענה בנוגע לאוסטרַלופּיתֶקוּס?‏

²⁸ פער אדיר־​ממדים נוסף קיים בין יצור זה לבין ה”‏אדם־קוף”‏ הבא אחריו ברשימה כאָב קדמון.‏ יצור זה כונה אוֹסטרַלוֹפּיתֶקוּס — קוף דרומי.‏ מאובניו נתגלו לראשונה בדרום־​אפריקה,‏ בשנות העשרים של המאה הזאת.‏ הוא היה בעל גולגולת קטנה הדומה לזו של קוף,‏ עם עצם לסת כבדה והוא צוּיר כהולך על שתי גפיים,‏ רכון קדימה,‏ שעיר ובעל מראה קופי.‏ נאמר עליו שהחל לחיות לפני כשלושה או ארבעה מיליון שנים.‏ עם הזמן נעשה מקובל על הרוב המכריע של האבולוציוניסטים כאב קדמון של האדם.‏

²⁹ לדוגמה,‏ הספר The Social Contract (‏החוזה החברתי)‏ ציין:‏ ”‏למעט מקרים בודדים,‏ כל החוקרים המוכשרים העוסקים בשטח זה מסכימים כיום,‏ כי אוֹסטרַלוֹפּיתֶקים.‏.‏.‏ היו למעשה אבות־​אבותיו של האדם”‏.‏⁴⁰ הניו־​יורק טיימס הצהיר:‏ ”‏היה זה אוסטרַלופּיתֶקוס‏.‏.‏.‏ שבסופו־​של־​דבר התפתח להומו סַאפּייֶנס,‏ כלומר,‏ לאדם בן־​ימינו”‏‏.‏⁴¹ כמו־​כן,‏ בספר Man, Time, and Fossils (‏האדם,‏ הזמן והמאובנים)‏,‏ כתבה רות מוּר:‏ ”‏על־​פי כל הראיות,‏ זכו לבסוף בני־​האדם להכיר את אבותיהם הקדומים,‏ שלא היו ידועים זמן רב”‏.‏ היא הכריזה בתוקף:‏ ”‏הראיות היו חותכות.‏.‏.‏ החוליה החסרה נמצאה סוף־​סוף”‏.‏⁴²

30,‏ 31.‏ מה מראות ראיות מאוחרות יותר ביחס לאוסטרַלופּיתֶקוּס?‏

³⁰ ברם,‏ כאשר הראיות לגבי דבר כלשהו קלושות,‏ אינן קיימות או מבוססות על תרמית גמורה — במוקדם או במאוחר הטענה יורדת לטמיון.‏ כך אירע עם הרבה דוגמאות קודמות של ”‏אנשי־קוף”‏ משוערים.‏

³¹ הוא הדין לגבי אוסטרַלופּיתֶקוס‏.‏ מחקר נוסף גילה,‏ כי גולגולתו ”‏היתה שונה מזו של האדם מבחינות אחרות,‏ בנוסף לקיבולת הקטנה יותר של מוחו”‏.‏⁴³ האנָטוֹם צוקרמן כתב:‏ ”‏בהשוואה לגולגולות האדם והקוף,‏ גולגולת האוסטרַלופּיתֶקוס דומה באופן מכריע לזו של קוף — לא של אדם.‏ הטענה ההפוכה כמוה כטענה ששחור הִנו לבן”‏.‏⁴⁴ הוא גם אמר:‏ ”‏מימצאינו אינם מותירים מקום לספק,‏ כי.‏.‏.‏ אוסטרַלופּיתֶקוס אינו דומה להומו סאפּייֶנס,‏ אלא לקופים קטנים או גדולים החיים כיום”‏.‏⁴⁵ דונלד ג׳והנסון אף הוא אמר:‏ ”‏אוסטרלופּיתֶקים.‏.‏.‏ לא היו בני־​אדם”‏.‏⁴⁶ בדומה לכך,‏ ריצ׳רד ליקי ציין כי ”‏אין זה סביר שאבות־​אבותינו הישירים הם צאצאים אבולוציוניים של האוסטרלופּיתֶקים”‏.‏⁴⁷

32.‏ אילו היו יצורים כאלה עדיין חיים כיום,‏ כיצד היו מתייחסים אליהם?‏

³² אילו נמצאו כיום אוסטרלופּיתֶקים כלשהם בחיים,‏ היו הם נכלאים בגני־​חיות יחד עם קופים אחרים.‏ איש לא היה מכנה אותם ”‏אדם־קוף”‏.‏ הוא הדין לגבי ”‏בני־​דודים”‏ מאובנים אחרים הדומים להם,‏ כמו הטיפוס הקטן יותר של אוסטרלופּיתֶקוס,‏ שכונה ”‏לוסי”‏.‏ עליו אמר רוברט ג׳אסטרו:‏ ”‏מוח זה לא היה כה גדול;‏ גודלו היה כשליש ממוח האדם”‏.‏⁴⁸ ברור,‏ אם כן,‏ שגם הוא לא היה אלא ”‏קוף”‏.‏ למעשה,‏ השבועון ניוּ סַיינטיסט ציין,‏ כי ”‏לוסי”‏ היתה בעלת גולגולת ”‏דומה ביותר לזו של שימפנזה”‏.‏⁴⁹

33.‏ איזה טיפוס מאובן אולי היה,‏ ואולי לא,‏ יצור אנושי?‏

³³ טיפוס מאובן נוסף כונה הוֹמוֹ אֶרֶקטוּס — האדם הזקוף.‏ גודל מוחו וצורתו הם מן הסוג הקטן יותר של האדם בן־​ימינו.‏ כמו־​כן,‏ אנציקלופדיה בריטניקה העירה,‏ כי ”‏עצמות הגפיים שנמצאו עד כה,‏ אינן נבדלות מאלו של ההוֹמוֹ סאפּייֶנס”‏‏.‏⁵⁰ בכל זאת,‏ לא ברור אם היה זה אדם,‏ אם לאו.‏ אם אומנם היה,‏ כי אז היה מן הסתם ענף של המשפחה האנושית,‏ אשר נכחד.‏

המשפחה האנושית

34.‏ כיצד השתנו הדעות בנוגע לאדם הנֵיאַנדֶרתָלי?‏

³⁴ האדם הנֵיאַנדֶרתָלי (‏על־​שם איזור נֵיאַנדֶר שבגרמניה,‏ שם נתגלה מאוּבננו הראשון)‏ היה ללא ספק אדם.‏ בתחילה צוּיר כשחוח־​קומה,‏ בעל מראה טיפשי,‏ שעיר ודמוי־​קוף.‏ כיום,‏ ידוע כי שִחזור שגוי זה התבסס על שלד מאובן,‏ שצורתו עוּותה קשות בגין מחלה.‏ מני אז נמצאו מאובנים ניאנדרתליים רבים,‏ המאשרים שהוא לא היה שונה באופן מהותי מהאדם בן־​ימינו.‏ בספרו Ice (‏קרח)‏,‏ מציין פרֵד הוֹיל:‏ ”‏אין כל ראיה לכך,‏ שהאדם הניאנדרתלי היה נחות מאיתנו מבחינה כלשהי”‏‏.‏⁵¹ משום כך,‏ ציורים חדשים של האדם הניאנדרתלי לובשים מראה מתקדם יותר.‏

35.‏ מה היו טיפוסי הקְרוֹ־​מַנְיוֹן?‏

³⁵ טיפוס מאובן נוסף שבו נתקלים לעתים תכופות בספרות המדעית,‏ הִנו הקְרוֹ־​מַנְיוֹן.‏ אדם זה נקרא על־​שם המקום בדרום־​צרפת,‏ שבו נחשפו לראשונה עצמותיו.‏ מוצגים אלה ”‏היו כה דומים לאדם בן־​ימינו,‏ שאף הספקנים נאלצו להודות כי מדובר ביצורי־​אנוש”‏,‏ נאמר בספר לוסי.‏⁵²

36.‏ מה הן העובדות ביחס למאובנים דמויי־​קוף מהעבר ולמאובנים דמויי־​אדם?‏

³⁶ אם כן,‏ קיימת עדות ברורה לכך שהאמונה ב”‏אדם־קוף”‏ משוללת כל יסוד.‏ תחת זאת,‏ בני־​האדם ניחנו בכל סימני ההיכר לכך שנבראו — נבדלים ושונים מכל בעל־​חיים שהוא.‏ הם מתרבים אך ורק למינם.‏ הדבר נכון כיום,‏ כפי שהיה מאז ומעולם.‏ כל יצור דמוי־​קוף שחי בעבר,‏ לא היה אלא קוף גדול או קטן — לא בן־​אדם.‏ מאובני־​אדם קדמונים,‏ הנבדלים במעט מהאדם בן־​זמננו,‏ מהווים פשוט מיגוון של טיפוסים במשפחת האדם,‏ בדיוק כשם שגם כיום יש טיפוסים רבים החיים זה לצד זה.‏ יש המתנשאים לגובה של שני מטרים ויש ננסים,‏ ששלדי גופם בעלי גדלים וצורות שונים.‏ בכל זאת,‏ כולם משתייכים לאותו ”‏מין”‏ אנושי,‏ לא ל”‏מין”‏ של חיה כלשהי.‏

מה באשר לתאריכים?‏

37.‏ על־​פי הכרונולוגיה המקראית,‏ מתי החלו להופיע בני־​האדם עלי־​אדמות?‏

³⁷ הכרונולוגיה המקראית מראה,‏ כי מאז בריאת האדם עברה תקופה של כ־​000,‏6 שנה.‏ אם כן,‏ מדוע אנו קוראים לעתים,‏ כי מאז שהופיעו מאובניהם של טיפוסי אדם מוכרים,‏ חלפו תקופות־​זמן ארוכות בהרבה?‏

38.‏ האם גילים שנקבעים על־​סמך התפרקות רדיואקטיבית ואינם תואמים את הכרונולוגיה המקראית,‏ מוכיחים כי המקרא שגוי?‏

³⁸ בטרם תסיק שהכרונולוגיה המקראית שגויה,‏ תן דעתך לכך שיש מדענים המותחים ביקורת חריפה על השיטות הרדיואקטיביות לקביעת גיל.‏ כתב־​עת מדעי דיווח על מחקרים שהראו,‏ כי ”‏הגילים שנקבעים על־​ידי התפרקות רדיואקטיבית,‏ עלולים להיות שגוּיים — לא רק בשנים אחדות,‏ אלא בשיעור אדיר”‏.‏ באותו כתב־​עת נאמר:‏ ”‏ייתכן שהאדם מתהלך על כדור־​הארץ רק כמה אלפי שנים,‏ ולא 6.‏3 מיליון שנים”‏.‏⁵³

39.‏ האם ”‏שעון”‏ הרדיו־​פחמן אמין תמיד?‏

³⁹ דוגמה לכך מהווה ”‏שעון”‏ הרדיו־​פחמן.‏ שיטה זו לקביעת גיל פותחה במשך עשרים שנה על־​ידי מדענים מכל רחבי העולם.‏ היא זכתה לשבחים רבים כשיטה הקובעת במדויק את גילם של כלים מעָבָרו הקדום של האדם.‏ אלא שאחר־​כך התכנסה באוּפּסַלָה,‏ שבשבדיה,‏ ועידת מומחים עולמיים,‏ שכללה רדיוכימאים,‏ ארכיאולוגים וגיאולוגים,‏ לשם השוואת נתונים.‏ הדו״ח שפורסם עקב כך הראה כי הנחות היסוד,‏ שעליהן התבססו המדידות,‏ נמצאו לא־​אמינות במידה רבה או מעטה.‏ למשל,‏ נמצא כי קצב היווצרות הפחמן הרדיואקטיבי באטמוספירה לא היה קבוע בעבר,‏ וכי שיטה זו בלתי־​מהימנה לקביעת גילם של עצמים מכ־​000,‏2 לפה״ס וקודם־​לכן.‏⁵⁴

40.‏ כיצד רשומות היסטוריות תומכות בכרונולוגיה המקראית באשר לגיל הגזע האנושי?‏

⁴⁰ יש לזכור,‏ שראיות מהימנות באמת לפעילות האדם על כדור־​הארץ אינן מלפני מיליוני שנים,‏ אלא מלפני אלפי שנים בלבד.‏ למשל,‏ בספר The Fate of the Earth (‏גורל כדור־​הארץ)‏ נאמר:‏ ”‏לפני ששת אלפים או שבעת אלפים שנה בלבד.‏.‏.‏ הופיעה הציביליזציה,‏ שאיפשרה לנו לפתח עולם אנושי”‏.‏⁵⁵ הספר The Last Two Million Years (‏שני מיליוני השנים האחרונות)‏ מציין:‏ ”‏בעולם הישן,‏ רוב הצעדים הגורליים במהפכה החקלאית ננקטו בתקופה שבין 000,‏10 ל־​000,‏5 לפה״ס”‏.‏ עוד אומר הספר:‏ ”‏רק ב־​000,‏5 השנים האחרונות הותיר האדם רשומות בכתב”‏.‏⁵⁶ העובדה שמימצאי המאובנים מראים,‏ כי האדם בן־​זמננו הופיע לפתע על כדור־​הארץ וכי,‏ לכל הדעות,‏ הרשומות ההיסטוריות המהימנות אינן כה עתיקות,‏ עולה בקנה אחד עם הכרונולוגיה המקראית בנוגע לחיי האדם עלי־​אדמות.‏

41.‏ מה אמר אחד מחלוצי קביעת הגיל בשיטת הרדיו־​פחמן,‏ בנוגע לתאריכים ”‏פרֵהיסטוריים”‏?‏

⁴¹ בהקשר לכך,‏ שים לב לאשר אמר הפיסיקאי הגרעיני ו.‏ פ.‏ ליבּי,‏ חתן פרס נובל ואחד מחלוצי קביעת הגיל בשיטת הרדיו־​פחמן,‏ בכתב־​העת סַיינס:‏ ”‏המחקר בנוגע להתפתחות שיטת קביעת־​הגיל היה מורכב משני שלבים — קביעת גילם של מִדגמים מן העידנים ההיסטוריים והפרֵהיסטוריים,‏ לפי הסדר הזה.‏ הזעזוע הראשון של ארנולד [‏שותף למחקר]‏ ושלי היה,‏ כשיועצינו הודיעו לנו כי ההיסטוריה משתרעת אך ורק על־​פני 000,‏5 שנה.‏ .‏.‏.‏ אתה קורא הצהרות כי גילם של חברה מסוימת או של אתר ארכיאולוגי הוא בן 000,‏20 שנה.‏ למדנו באורח פתאומי למדי שמספרים אלה,‏ גילים קדומים אלה,‏ אינם ידועים במדויק”‏.‏⁵⁷

42.‏ מה העיר סופר אנגלי לגבי ההבדלים שבין התיאורים האבולוציוניים לתיאור הבריאה שבבראשית?‏

⁴² בסוקרו ספר הדן באבולוציה,‏ התייחס הסופר האנגלי מַלקולם מַגֶרידג׳ להעדר ראיות לאבולוציה.‏ הוא ציין,‏ שאף־​על־​פי־​כן השערות פראיות עלו כפורחות.‏ אחר־​כך אמר:‏ ”‏תיאור הבריאה בבראשית נראה,‏ בהשוואה להן,‏ מפוכח למדי ולפחות לזכותו ייאמר שהוא מתייחס בהיגיון למה שידוע לנו על בני־​אדם והתנהגותם”‏.‏ הוא אמר,‏ כי הטענות חסרות־​היסוד שהתפתחות האדם נמשכה מיליוני שנים ”‏והדילוגים האדירים מגולגולת לגולגולת,‏ אינם יכולים אלא להדגיש לכל אדם שאינו שבוי בחבלי מיתוס [‏האבולוציה]‏,‏ שזוהי הזיה ותו לא”‏.‏ מגֶרידג׳ סיכם:‏ ”‏הדורות הבאים בוודאי יתפלאו,‏ ואני תקווה שגם ישתעשעו עד מאוד לנוכח העובדה,‏ שתיאוריה כה רשלנית ובלתי־​משכנעת שבתה כה בנקל את לבם של בני המאה העשרים ויושמה באופן כה נרחב ונמהר”‏.‏⁵⁸

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 84]‏

מדוע קופים גדולים וקטנים ”‏נחותים”‏ שרדו,‏ אך אף לא ”‏אדם־קוף”‏ ”‏עילאי”‏ אחד?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 85]‏

התיאוריות המוקדמות בנוגע לאבולוציה האנושית נבעו מ”‏דמיונם של מדעני המאה התשע־​עשרה”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 85]‏

‏”‏העדות המדעית העיקרית הינה אוסף עצמות דל ביותר”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 87]‏

‏”‏החיפוש אחר ’‏החוליה החסרה’‏ הידועה.‏.‏.‏ מאפשר להשערות ולמיתוסים לשגשג”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 88]‏

‏”‏יש להשליך.‏.‏.‏ כל ציור של אילן־​היוחסין של האדם”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 90]‏

אין ”‏די ראיות במימצאי המאובנים כדי לחלץ את התיאוריה שלנו מעולם הדמיון”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 93]‏

‏”‏לא ייתכן שרָאמָפּיתֶקוּס היה הראשון בשושלת היוחסין האנושית”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 95]‏

‏”‏אין כל ראיה לכך,‏ שהאדם הניאנדרתלי היה נחות מאיתנו מבחינה כלשהי”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 98]‏

‏”‏הדורות הבאים בוודאי יתפלאו.‏.‏.‏ שתיאוריה כה רשלנית ובלתי־​משכנעת שבתה כה בנקל את לבם של בני המאה העשרים”‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 94]‏

פעם נחשב אוסטרַלופּיתֶקוּס כאב קדמון של האדם,‏ ”‏החוליה החסרה”‏.‏ כיום,‏ מספר מדענים מסכימים שגולגולתו ”‏דומה באופן מכריע לזו של קוף — לא של אדם”‏

‏[‏תמונות]‏

גולגולת אוֹסטרַלוֹפּיתֶקוּס

גולגולת שימפנזה

גולגולת אדם

‏[‏תמונה בעמוד 84]‏

מאחר שעולם החי אינו מספק כל חוליה מקשרת בין האדם לחיה,‏ אבולוציוניסטים קיוו שמימצאי המאובנים יעשו כן

‏[‏תמונה בעמוד 86]‏

אבולוציוניסט מודה:‏ ”‏אין לנו ראיות לשינוי במבנה או בממדים של המוח האנושי מאז ראשית הופעתו של הומו סאפיינס ברשומות המאובנים”‏

‏[‏תמונה בעמוד 89]‏

על מה מבוססים ציורים של ”‏אנשי־קוף”‏?‏ אבולוציוניסטים משיבים:‏ ”‏שימוש בדמיון”‏,‏ ”‏בדיה צרופה מרוב הבחינות”‏,‏ ”‏המצאה מוחלטת”‏

‏[‏תמונות בעמוד 91]‏

מכרסם דמוי־​חַדַף נחשב כאב קדמון של האדם.‏ אך,‏ במאובנים אין כל ראיה לקשר מעין זה

על יצור דמוי־​קוף זה נאמר שהוא אחד מאבות־​אבותינו.‏ לטענה זו אין ראיה במאובנים

‏[‏תמונות בעמוד 92]‏

בהסתמך על שיניים וקטעי לסת בלבד,‏ נקרא רָאמָפּיתֶקוּס ”‏הנציג הראשון של משפחת האדם”‏.‏ ראיות נוספות הראו שלא כן היה

‏[‏תמונה בעמוד 96]‏

כשם שנכון לגבי המאובנים,‏ גם כיום קיים אצל בני־​האדם מיגוון נרחב בגודל העצמות ובצורתן.‏ בכל זאת,‏ כולם משתייכים ל”‏מין”‏ האנושי

‏[‏תמונה בעמוד 97]‏

בני־​האדם ניחנו בכל סימני־​ההיכר לכך שנבראו — נבדלים ושונים מהקופים

‏[‏תרשים/‏תמונה בעמוד 90]‏

איש פּילטדַאוּן נחשב כ”‏חוליה החסרה”‏ במשך 40 שנה,‏ עד שנחשף כתרמית.‏ חלקי לסת ושיניים של אוֹרַנג־​אוּטַן שובצו עם חלקי גולגולת אדם

‏[‏תרשים]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

האזורים הכהים הם חלקים מגולגולת אדם

כל האזורים הבהירים הורכבו מגבס

האזורים הכהים הם קטעי לסת ושיניים של אוֹרַנג־​אוּטַן