פרק י׳
ראיות מכוכב־לכת יחיד במינו
1, 2. מה אמרו אנשים שהשקיפו על כוכב־הלכת ארץ?
כוכב־הלכת ארץ הוא תופעה מופלאה — אבן־חן יפהפיה ונדירה בחלל. טייסי־חלל דיווחו, כי בהשקיפם עליו מן החלל, שמיו התכולים וענניו הלבנים ”הפכו אותו לעצם הקוסם ביותר שנגלה לעיניהם”.1
2 אולם, קסמו של כדור־הארץ אינו רק ביופיו. ”החידה המדעית־קוסמולוגית התמוהה ביותר, שכל מאמצינו לפענחה עלו בתוהו, היא חידת כדור־הארץ”, כתב לואיס תומס בכתב־העת דיסקַבר. הוא הוסיף: ”רק עתה אנו מתחילים להבין מה מוזר, מרהיב ועוצר־נשימה הוא. זהו העצם הנאה ביותר הנע סביב השמש — מוקף בבועת אטמוספירה כחולה משלו, מייצר ונושם את החמצן שלו, מקַבֵּע את החנקן שלו מהאוויר אל תוך אדמתו ומייצר אקלים משלו”.2
3. מה נאמר בספר The Earth (כדור־הארץ) על כוכב־הלכת שלנו, ומדוע?
3 תן דעתך גם לעובדה זו: מבין כל כוכבי־הלכת שבמערכת השמש שלנו, אך ורק על כדור־הארץ מצאו המדענים חיים. מה אדיר ונפלא מיגוון היצורים החיים — אורגאניזמים מיקרוסקופיים, חרקים, צמחים, דגים, עופות, בעלי־חיים ובני־אדם. נוסף על כך, כדור־הארץ הוא מאגר בלתי־נדלה של אוצרות, המכיל את כל הדרוש לקיומן של כל צורות החיים הללו. אכן, כפי שביטא זאת הספר The Earth (כדור־הארץ), ”כדור־הארץ הוא תופעה פלאית ביקום, כוכב־לכת יחיד במינו”.3
4. איזו דוגמה ניתן להביא על־מנת להמחיש עד כמה כדור־הארץ מיוחד, ואיזו מסקנה מתבקשת מכך?
4 על־מנת להמחיש עד כמה מיוחד כדור־הארץ, שווה לעצמך שאתה נמצא במדבר צחיח, חסר חיים. לפתע אתה נתקל בבית כליל־יופי. הבית מצויד במיזוג־אוויר, בחימום, בצנרת ובחשמל. המקרר והמזווה מלאים מזון. המרתף מכיל דלק ואספקה אחרת. אילו שאלת מישהו, מהיכן הגיע הכל למדבר שומם זה, מה היית חושב לוּ השיב לך, ”הכל הופיע פשוט במקרה”? האם היית מאמין לדבריו? או שמא היית מקבל זאת כמובן מאליו שהיה לכך מתכנן ובונה?
5. איזו דוגמה מקראית מתאימה לכוכב־הלכת שלנו?
5 כל שאר כוכבי־הלכת שחקרו המדענים הם חסרי חיים. לעומתם, כדור־הארץ שוקק חיים, ומערכות מורכבות ביותר מכלכלות אותם. מערכות אלה מספקות אור, אוויר, חום, מים ומזון, תוך איזון מושלם. הדבר מעיד על כך שכדור־הארץ נוצר במיוחד כדי שיצורים חיים יחיו עליו ברווחה — כבית מפואר. כמו־כן, כפי שטען אחד מכותבי המקרא, ההיגיון מחייב ש”כל בית יש לו בונה, אך בונה הכל הוא האלוהים”. אכן, ה”בית” הגדול והמפליא לאין־שיעור — כוכב־הלכת ארץ — מחייב את קיומו של מתכנן ובונה כליל־חוכמה, אלוהים (עברים ג׳:4).
6. כיצד הודו אחדים, שכוכב־הלכת ארץ מכיל ראיות לתכנון רב־תבונה?
6 ככל שהמדענים חוקרים את כוכב־הלכת ארץ ואת החיים שעל־פניו, כן גדלה הכרתם בכך שהוא מתוכנן למופת. הירחון סַיינטיפיק אמריקן מעיר בפליאה: ”כשאנו צופים בנבכי היקום ומזהים את כל התקריות בתחום הפיסיקה והאסטרונומיה, שחברו יחדיו לרווחתנו, נראה כאילו במובן מסוים ידע היקום שאנו אמורים להופיע”.4 כמו־כן, כתב־העת סַיינס ניוּז הודה: ”נראה כי תנאים מיוחדים ומדויקים מעין אלה לא יכלו להתהוות באקראי”.5
מרחק מתאים מהשמש
7. כיצד מקבל כדור־הארץ מהשמש בדיוק את כמות האנרגיה הדרושה בצורת אור וחום?
7 בין התנאים המדויקים הרבים, החיוניים לחיים עלי־אדמות, נמנית כמות האור והחום המגיעה מהשמש. כדור־הארץ קולט רק חלק זעיר מאנרגיית השמש. עם זאת, זוהי בדיוק הכמות הדרושה לקיום החיים. זאת, משום שכדור־הארץ ממוקם בדיוק במרחק המתאים מהשמש — כ־000,600,149 קילומטר בממוצע. אילו היה כדור־הארץ קרוב בהרבה לשמש או רחוק יותר ממנה, היו הטמפרטורות חמות או קרות מדי לקיומם של חיים.
8. מדוע המהירות שבה נע כדור־הארץ סביב השמש כה מכרעת?
8 כדור־הארץ, המקיף את השמש אחת לשנה, נע במהירות של כ־200,107 קילומטר בשעה. מהירות זו מתאימה כדי לאזן את המשיכה הנובעת מכוח־הכּבִידה של השמש, באופן שכדור־הארץ יימצא במרחק המתאים ממנה. אילו פחתה מהירות זו, היה כדור־הארץ נמשך לכיוון השמש. עם הזמן, היתה אדמתו הופכת לשממה חרוכה בדומה לכוכב־חמה, כוכב־הלכת הקרוב ביותר אל השמש. בשעות היום, הטמפרטורה על־פני כוכב־חמה היא מעל 300 מעלות צלסיוס. מאידך, אילו היתה מהירות כדור־הארץ גדֵלה, היה הוא מתרחק מהשמש ועלול היה להפוך למדבר־קרח כפּלוּטוֹ, כוכב־הלכת שמסלולו הוא הרחוק ביותר מהשמש. הטמפרטורה על־פני פלוטו היא כ־150 מעלות מתחת לאפס.
9. מדוע חשובה העובדה, שכדור־הארץ סובב על צירו בתדירות מסוימת?
9 יתרה מזו, כדור־הארץ משלים מדי 24 שעות סיבוב מלא סביב צירו. הדבר יוצר פרקי־זמן קבועים של אור וחושך. אך, מה היה קורה, למשל, אילו סבב כדור־הארץ על צירו רק אחת לשנה? משמעות הדבר היתה, כי צִדו האחד של כדור־הארץ היה פונה לשמש כל ימות השנה. סביר כי צד זה היה הופך עם הזמן למדבר דמוי־כבשן, בעוד שהצד המרוחק מן השמש היה הופך לשממה קפואה. רק קומץ יצורים חיים, אם בכלל, מסוגלים היו להתקיים בתנאים קיצוניים אלה.
10. כיצד משפיעה זווית הנטייה של כדור־הארץ על האקלים ועל היבול?
10 כשהוא סובב על צירו, כדור־הארץ נוטה בזווית של 5.23 מעלות ביחס לשמש. אלמלא כן, לא היו כל חילופי עונות. האקלים היה קבוע כל העת. גם אם אין בכך כדי למנוע קיומם של חיים, היה הדבר הופכם לפחות מעניינים ואף משנה באורח קיצוני את מחזורי היבול במקומות רבים. אילו היתה זווית הנטייה גדולה יותר, היו שוררים קֵיצים חמים מאוד וחורפים קרים מאוד. אולם, זווית נטייה בת 5.23 מעלות מאפשרת חילופי עונות משובבי־לב, על רבגוניותן המעניינת. אזורים רבים בכדור־הארץ נהנים מאביבים משיבי־נפש, שבהם צמחים ועצים מלבלבים ופרחים ססגוניים פורחים, מקֵיצים חמימים המאפשרים פעילויות שונות בחיק הטבע, ממזג־אוויר סתווי מרענן בשלל צבעיהם המשתנים של העלים, ומחורפים המצטיינים בנופים מרהיבים של הרים, יערות ושדות עוטי־שלג.
האטמוספירה המפליאה
11. מה הופך את אטמוספירת כדור־הארץ לכה מיוחדת?
11 האטמוספירה המקיפה את כדור־הארץ גם היא מיוחדת במינה — מפליאה. אף כוכב־לכת אחר במערכת־השמש שלנו לא ניחן בה. גם לא הירח. משום כך נזקקו האסטרונאוטים לחליפות־חלל, כדי לשרוד על־פניו. לעומת זאת, אין צורך בחליפות־חלל על כדור־הארץ, הואיל והאטמוספירה מכילה את השיעורים הנכונים של הגזים החיוניים לחיים. חלק מהגזים האלה רעילים כשלעצמם. אך, מאחר שהם נמצאים באוויר בשיעור לא־מזיק, אנו יכולים לנשום אותם בביטחה.
12. (א) כיצד נראה בעליל, שאנו זוכים בדיוק לכמות החמצן הדרושה? (ב) איזה תפקיד חשוב ממלא החנקן?
12 אחד הגזים האלה הוא החמצן, המהווה כ־21 אחוז מהאוויר שאנו נושמים. בלעדיו, בני־האדם ובעלי־החיים היו מתים תוך דקות ספורות. מאידך, עודף חמצן עלול לסכן את עצם קיומנו. זאת, משום שחמצן טהור הופך לרעיל אם נושמים אותו זמן רב מדי. נוסף על כך, ככל ששיעור החמצן עולה, דברים מתלקחים ביתר קלות. אילו היה יותר מדי חמצן באטמוספירה, חומרים דליקים היו מתלקחים במהירות. שריפות עלולות היו לפרוץ בנקל ולצאת מכלל שליטה. אין זה אלא נבון, שהחמצן מהול בגזים אחרים, במיוחד בחנקן, המהווה כ־78 אחוז מהאטמוספירה. אולם, החנקן הוא הרבה יותר מאשר מדלל גרידא. כשסופות רעמים מתחוללות, מיליוני ברקים פוקדים את רחבי העולם מדי יום. הברק גורם לחלק מהחנקן להתרכב עם חמצן. התרכובות הנוצרות עקב כך יורדות אל הארץ באמצעות הגשמים, והצמחים מנצלים אותן כדשן.
13. איזו חשיבות יש לכמות הנכונה של פחמן דו־חמצני במחזור החיים?
13 פחמן דו־חמצני מהווה פחות מאחוז אחד מהאטמוספירה. מה התועלת בשיעור כה נמוך? בלעדיו, היו הצמחים מתים. הצמחים זקוקים לכמות זעירה זו, ובתמורה הם פולטים חמצן. בני־האדם ובעלי־החיים שואפים את החמצן ונושפים פחמן דו־חמצני. שיעור גבוה יותר של פחמן דו־חמצני באטמוספירה עלול לסכן את האדם ואת בעלי־החיים. שיעור נמוך יותר לא היה מאפשר לצמחייה להתקיים. איזה מחזור מדויק ונפלא, המקיים את עצמו, הוסדר עבור עולם החי והצומח ועבור בני־האדם!
14, 15. כיצד משמשת האטמוספירה כשִכבה מגינה?
14 האטמוספירה אינה רק מכלכלת־חיים. היא גם משמשת כשִכבה מגינה. שכבה דקה של אוזון, בגובה של כ־24 קילומטר מעל־פני הקרקע, מסננת את קרינתה המזיקה של השמש. בלעדי שכבה זו, הקרינה עלולה היתה למחות את החיים מעל־פני האדמה. יתר על כן, האטמוספירה מגינה על כדור־הארץ מפני מימטרי מֶטֶאורים. מרביתם אינם מגיעים כלל לקרקע, הואיל והם נשרפים במהלך חיכוכם באטמוספירה ונראים לנו ככוכבים נופלים. אלמלא כן, היו מיליוני מטאורים פוגעים בכל אזורי כדור־הארץ וגורמים נזק בל־ישוער בנפש וברכוש.
15 מלבד היותה שכבה מגינה, האטמוספירה שומרת על חום כדור־הארץ לבל ידלוף אל החלל הקר. האטמוספירה עצמה אינה נפלטת החוצה בזכות כוח־הכּבִידה של כדור־הארץ. כוח־הכבידה חזק דייו למנוע זאת, אך אינו חזק עד כדי הגבלת חופש־התנועה שלנו.
16. מה ניתן לומר על יפי השמים?
16 לא זו בלבד שהאטמוספירה חיונית לחיים, אלא שאחד המראות המרהיבים ביותר הם השמים המשתנים. ממדיהם והדרם משלהבים את הדמיון. כדור־הארץ עוטה שפע של מראות ססגוניים, רבי־הוד, שאותם יוצרים השמים. במזרח, שמי הפז הלוהטים מבשרים על בוא השחר, בעוד ששמי המערב נפרדים לשלום מהיום בתצוגה מרהיבה של ורוד, כתום, אדום וסגול. עננים לבנבנים, צמריריים, מכריזים על יום אביבי או קיצי. מעטה סתווי של ענני כבשים מבשר על בוא החורף. בלילה, נוגה הכוכבים מפאר את השמים, בעוד שליל ירח מצטיין ביופי משל עצמו.
17. מה ציין כַּתב אחד בנוגע לשמים, ולזכותו של מי יש לזקוף את הדברים?
17 איזו מתת נפלאה, מכל הבחינות, היא אטמוספירת כדור־הארץ! בעניין זה ציין כַּתב של The New England Journal of Medicine (כתב־העת הרפואי של ניו־אינגלנד): ”השמים בכללותם הם הישג פלאי. לא רק שהם פועלים היטב, אלא מבצעים את אשר נועדו לבצע באורח מושלם, ככל דבר אחר בטבע. הריני מסופק אם אי־מי מאיתנו מסוגל למצוא דרך לשכללם, למעט אולי להעביר לעתים ענן מקומי מפה לשם”.6 הערה זו מעלה בזכרוננו את שהסיק אדם אחד לפני אלפי שנים לנוכח תופעות מפליאות אלה. הוא זיהה אותן כ”מִפְלְאוֹת תמים־דעים”. תמים־הדעים, שדעתו תמה ושלימה, הוא כמובן ”בורא השמים ונוטיהם” (איוב ל״ז:16; ישעיהו מ״ב:5).
המים — חומר מפליא במיוחד
18. אילו סגולות של המים הופכות אותם ליוצאי־דופן?
18 כדור־הארץ מכיל מאגרים עצומים של מים, המצטיינים בתכונות חיוניות לחיים. המים מצויים בשפע יותר מכל חומר אחר. בין סגולותיהם הרבות ניתן למנות את קיומם כגז (אדי מים), כנוזל (מים) וכמוצק (קרח) — וכל זאת במסגרת הטמפרטורות של כדור־הארץ. יתרה מזו, אלפי חומרי־הגלם אשר להם זקוקים בני־האדם, בעלי־החיים והצמחים, חייבים להיות מועברים באמצעות נוזל, כגון דם או מוהַל. המים הם האידיאליים ביותר לכך, כיוון שהם ממיסים חומרים רבים יותר מכל נוזל אחר. ללא מים, לא היתה מתאפשרת הזנה, הואיל ואורגאניזמים חיים תלויים במים להמסת מרכיבי מזונם.
19. איזו תכונה בלתי־רגילה מאפיינת מים קפואים, ומדוע כה חשוב הדבר?
19 המים מיוחדים גם בדרך קפיאתם. כשהמים באגמים ובימים מתקררים, הם נעשים כבדים יותר ושוקעים. הדבר גורם למים החמים והקלים יותר לצוף מעלה. אך, כשהמים מגיעים לנקודת הקיפאון, התהליך מתהפך! המים הקרים יותר הופכים לקלים יותר ומתרוממים. כשהם קופאים, הם צפים. הקרח פועל כמבודד ומונע את קפיאת המים העמוקים יותר שמתחתיו, ובכך מגן על החיים שבים. אלמלא סגולה ייחודית זו, יותר ויותר קרח היה שוקע מדי חורף על־פני הקרקעית, מקום שם לא יכולות קרני השמש להמיסו בקיץ שלאחריו. לא היה עובר זמן רב, ומרבית המים בנהרות, באגמים ואפילו באוקיינוסים היו הופכים לקרח מוצק. כדור־הארץ היה הופך לכוכב־לכת מכוסה קרח, שאינו מסביר פנים לחי ולצומח.
20. כיצד נוצר הגשם, וכיצד מעיד גודל הטיפות על תכנון מתחשב?
20 מפליאה גם הדרך שבה מגיעים מים מכלכלי־חיים לאזורים רחוקים מנהרות, מאגמים ומימים. מדי שנייה, חום השמש ממיר רבבות מיליוני ליטר מים לאדים. בהיותם קלים מהאוויר, האדים נישאים מעלה ויוצרים עננים בשמים. הרוח וזרמי האוויר מניעים את העננים, ובתנאים המתאימים הלחלוחית יורדת כגשם. אולם, טיפות הגשם נוטות להתעבות עד לגודל מסוים בלבד. מה היה קורה אילולא היה הדבר כך, וטיפות הגשם היו הופכות לענקיות? הדבר היה הרה־אסון! אלא שבדרך־כלל הטיפות יורדות בגודל הנכון, ברכות, ורק לעתים נדירות פוגעות בעלה־עשב או בפרח עדין ביותר. איזה תכנון מיומן, מתחשב, טמון במים! (תהלים ק״ד:1, 10–14; קהלת א׳:7).
אדמת כדור־הארץ
21, 22. איזו חוכמה משתקפת בהרכב אדמת כדור־הארץ?
21 אחד מכותבי המקרא תיאר את אלוהים כ”מכין תבל בחוכמתו” (ירמיהו י׳:12). אדמת כדור־הארץ מרשימה. הרכבה מעיד על חוכמה. לאדמה תכונות החיוניות לגידול צמחייה. הצמחים מרכיבים חומרים מזינים ומים מהקרקע עם פחמן דו־חמצני מהאוויר, בנוכחות האור, ליצירת מזון. (השווה יחזקאל ל״ד:26, 27.)
22 הקרקע מכילה יסודות כימיים, הנחוצים לקיומם של האדם ושל בעלי־החיים. אך, הצמחייה חייבת להמיר תחילה יסודות אלה לצורות שהגוף מסוגל לעכלן. בתהליך זה משתפים פעולה אורגאניזמים חיים זעירים. ניתן למצוא מיליונים מהם בחופֶן אדמה יחיד! הם קיימים בצורות רבות מספור, כשכל אחד מהם פועל כדי למחזר עלים רקובים, עשבים וחומרי פסולת אחרים לצורה ראויה לשימוש, או מתַחֵחַ את האדמה כדי לאפשר לאוויר ולמים לחדור דרכה. חיידקים מסוימים ממירים חנקן לתרכובות הדרושות לצמחים כדי לגדול. רובד האדמה העליון מועשר הודות לתולעים ולחרקים הנוברים בה ללא הרף ומעבירים חומרים מרבדיה התחתונים לעליונים.
23. אילו כוחות התחדשות טמונים בקרקע?
23 אמת, מחמת ניצול לרעה וגורמים נוספים אחרים, חלק מאדמת כדור־הארץ ניזוק. אולם, נזק זה אינו חייב להיות תמידי. באדמה טמונים כוחות התחדשות מדהימים. ניתן להיווכח בכך במקומות רבים, שבהם שריפות או התפרצויות הרי־געש השחיתו את הקרקע. בבוא העת, אותם אזורים שוב שופעים צמחייה. כמו־כן, כשמשתלטים על הזיהום, פני האדמה מתחדשים, כולל אזורים שהפכו צחיחים ושוממים. וחשוב מכל, כדי לפתור את הבעיה הבסיסית שמאחורי ניצול האדמה לרעה, בורא הארץ גמר אומר ”להשחית את משחיתי הארץ” ולשומרה כמקום משכנה הנצחי של האנושות, כפי שיעדה מלכתחילה (ההתגלות י״א:18; ישעיהו מ״ה:18).
לא יד המקרה העיוור
24. אילו שאלות ניתן לשאול ביחס ליד המקרה העיוור?
24 לאור האמור לעיל, מן הראוי לתת את הדעת למספר שאלות: האם היתה זו יד המקרה העיוור, אשר מיקמה את כדור־הארץ בדיוק במרחק המתאים מן השמש, המספקת לו אנרגיה בצורת אור וחום? האם אך במקרה החל כדור־הארץ לנוע סביב השמש בדיוק במהירות המתאימה, ולהסתובב סביב צירו מדי 24 שעות בזווית הנטייה המתאימה? האם היתה זו יד המקרה שסיפקה לכדור־הארץ מעטפת אטמוספירה מגינה ומכלכלת־חיים, בעלת הרכב הגזים המתאים לכך? האם היה זה המקרה, שהעניק לכדור־הארץ את המים והקרקע הדרושים לגידול מזון? האם היתה זו יד המקרה, שהרעיפה עלינו מיגוון כה ססגוני וערב־לחיך של פירות, ירקות ושאר מיני מזונות? האם היא זו האחראית לקיום היופי הנשגב במרומים, בהרים, בנחלים ובאגמים, בפרחים, בצמחים, בעצים ובצורות חיים רבות אחרות משובבות־לב?
25. לאיזו מסקנה הגיעו רבים בנוגע לכוכב־הלכת המיוחד שלנו?
25 רבים הגיעו לכלל מסקנה, כי לא ייתכן שכל אלה נבעו מיד המקרה העיוור. הם מבחינים באותות הברורים להתחשבות אוהבת, לתבונה ולתכנון הנראים בכל. בהכירם בכך, הם חשים כי מן הצדק שכל הנהנים מכך ’יראו את אלוהים ויתנו לו כבוד’, כי הוא ”עושה השמים והארץ והים ומעיינות המים” (ההתגלות י״ד:7).
[קטע מוגדל בעמוד 129]
”כדור־הארץ הוא תופעה פלאית ביקום, כוכב־לכת יחיד במינו”
[קטע מוגדל בעמוד 135]
ללא חמצן, בני־האדם ובעלי־החיים היו מתים תוך דקות ספורות
[קטע מוגדל בעמוד 137]
”השמים... הם הישג פלאי”
[קטע מוגדל בעמוד 137]
ללא מים, בעלי־החיים והצמחים לא היו יכולים לקבל את מרכיבי המזון הנחוצים
[קטע מוגדל בעמוד 141]
כדור־הארץ נושא אותות ברורים לתכנון מכוון
[תמונה על כל העמוד בעמוד 128]
[תמונה בעמוד 131]
המהירות שבה כדור־הארץ נע סביב השמש, שומרת בדיוק על המרחק המתאים ביניהם
[תמונה בעמוד 136]
שמי הלילה מצטיינים ביופי משלהם
[תמונה בעמוד 138]
המים שוקעים עם התקררותם, אך מתרוממים בדיוק לפני קפיאתם. הדבר מונע את הפיכת כדור־הארץ לכוכב־לכת קפוא
[תמונה בעמוד 139]
אור מהשמש, פחמן דו־חמצני מהאוויר וכן מים וחומרים כימיים מן הקרקע, מתרכבים בדרך פלאית ליצירת מזון
[תמונות בעמוד 140]
באדמה טמונים כוחות התחדשות מדהימים. הצמחייה מתחדשת תוך זמן קצר
[תמונה בעמוד 141]
האם היתה זו יד המקרה העיוור, שהעניקה מיגוון כה רב של דברים להנאתנו?
[תרשים/תמונה בעמוד 130]
מאחר שלכל בית חייב להיות מתכנן ובונה, מה באשר לכדור־הארץ המורכב והמצויד לאין־שיעור?
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
צוהר
רעפי עץ
לבנים
מזחילה
צינור המרזב
ציפוי עץ
שחיף עץ
טיח חיצוני
10-A, A
13, 1
12, 12
E, E, E, E
[תרשים/תמונות בעמודים 132, 133]
זווית הנטייה של כדור־הארץ מאפשרת חילופי עונות משובבי־לב
קיץ
סתיו
חורף
אביב
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
זווית נטייה בת 5.23 מעלות
[תרשים/תמונה בעמוד 134]
גזים מסוימים הם קטלניים כשלעצמם, אך בהימצאם יחד באטמוספירה הם מכלכלי חיים
הרכב האטמוספירה של כדור־הארץ
78% חנקן
21% חמצן
1% גזים אחרים
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
האטמוספירה מגינה על כדור־הארץ מפני קרינה מזיקה ומטאוֹרים