פרק ט״ו
מדוע רבים מאמינים באבולוציה?
1, 2. מהי אחת הסיבות לכך שרבים מאמינים באבולוציה?
כפי שנוכחנו, ראיות התומכות בבריאה מצויות למכביר. אם כן, מדוע רבים דוחים את הבריאה ומקבלים תחתיה את האבולוציה? אחת הסיבות לכך היא מה שלימדו אותם בבית־הספר. ספרי־הלימוד המדעיים מעודדים כמעט תמיד את ההשקפה האבולוציונית. רק לעתים נדירות, אם בכלל, התלמיד נחשף לטיעונים שכנגד. למעשה, לטיעונים נגד האבולוציה אין, בדרך כלל, זכר בספרי־הלימוד.
2 בכתב־העת אמריקן לַבּורָטורי, כתב ביוכימאי על חינוך ילדיו בבית־הספר: ”האבולוציה אינה מוצגת לילד כתיאוריה. הצהרות מחוכמות מופיעות בספרי־הלימוד המדעיים כבר בכיתה ב׳ (על־סמך עיון בספרי־הלימוד של ילדיי). האבולוציה מוצגת כמציאות, לא כרעיון שניתן לחלוק עליו. מערכת החינוך כופה אפוא את האמונה בה”. באשר להוראת האבולוציה בכיתות גבוהות יותר, הוא אומר: ”התלמיד אינו רשאי לדגול באמונות משלו, או להצהיר עליהן: אם התלמיד עושה כן, הוא הופך מטרה ללעג ולביקורת של המורה. לעתים קרובות, התלמיד מסתכן בכך שייכשל בלימודים, כיוון שציוניו נפגעים בגין השקפותיו ה’לא נכונות’”.1
3. כיצד הורגלו אנשים להאמין באבולוציה?
3 השקפות אבולוציוניות חודרות לא רק לבתי־הספר, אלא גם לכל ענפי המדע ולתחומים אחרים כגון היסטוריה ופילוסופיה. ספרים, מאמרים בכתבי־עת, סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה מתייחסים לאבולוציה כאל עובדה מבוססת. לא אחת, אנו שומעים או קוראים משפטים כמו ’כשהאדם התפתח מחיות נחותות יותר’, או ’לפני מיליוני שנים, כשהחיים התפתחו באוקיינוסים’. כך הציבור מורגל לקבל את האבולוציה כעובדה, ואין הוא מבחין בראיות סותרות.
השפעתם של בני־סמכא
4. כיצד מפעילים בני־סמכא את השפעתם לטובת האבולוציה?
4 כשמחנכים ומדענים בולטים מצהירים, כי האבולוציה היא עובדה ורומזים שרק בורים מסרבים להאמין בה, כמה אנשים מן השורה יהינו לסתור אותם? השפעתם של בני־סמכא, המופעלת לטובת האבולוציה, מהווה גורם עיקרי להיותה מקובלת על רבים.
5. (א) איזו דוגמה ממחישה כיצד מדענים מנצלים תכופות את סמכותם? (ב) מדוע טענות כגון אלה מוטעות?
5 דוגמה טיפוסית להשקפות המטילות, לעתים קרובות, מורא על אנשים מן השורה היא קביעתו של ריצ׳רד דוקינס: ”כיום, התיאוריה של דרווין נתמכת על־ידי כל הראיות הנוגעות לעניין, ואמיתותה אינה מוטלת בספק בעיני שום ביולוג רציני בן־זמננו”.2 אך, האומנם? סקירה קלה מגלה, כי מדענים רבים, כולל ’ביולוגים רציניים בני־זמננו’, לא זו בלבד שמטילים ספק באבולוציה, אלא אינם מאמינים בה.3 הם מאמינים, כי הראיות התומכות בבריאה מוצקות בהרבה. לפיכך, הצהרות כוללניות כגון זו של דוקינס, מוטעות. הן טיפוסיות לנסיונות לדכא התנגדות על־ידי הכרזות מעין אלה. בהבחינו בכך, כתב צופה מן הצד בכתב־העת ניו סַיינטיסט: ”האם אמונתו של ריצ׳רד דוקינס בראיות התומכות באבולוציה כה רופפת, עד כי הוא חש שעליו לעשות הכללות מרחיקות־לכת, כדי לבטל את המתנגדים לאמונתו?”4
6. כיצד הדוֹגמטיות האבולוציונית נוגדת את השיטה המדעית המקובלת?
6 בדומה לכך, הספר A View of Life (מבט על החיים), פרי־עטם של האבולוציוניסטים לוריא, גוּלד וסינגר, מציין כי ”האבולוציה היא עובדה” וקובע: ”באותה מידה יכולים אנו לפקפק בכך שכדור־הארץ חג סביב השמש, או שמים מורכבים ממימן וחמצן”.5 הספר גם מצהיר, כי האבולוציה היא עובדה שוות־ערך לקיום כוח־הכּבִידה. אולם, ניתן להוכיח באמצעות ניסויים כי כדור־הארץ חג סביב השמש, כי מים מורכבים ממימן וחמצן וכן את קיומו של כוח־הכבידה. לעומת זאת, האבולוציה אינה ניתנת להוכחה בדרך ניסויית. למעשה, אותם אבולוציוניסטים מודים, כי ”יש ויכוחים נוקבים על תיאוריות האבולוציה”.6 אך, היש עדיין ויכוחים על כך שכדור־הארץ נע סביב השמש, שמים מורכבים ממימן וחמצן, או שכוח־הכבידה קיים? לא. האם הגיוני אפוא לטעון, כי האבולוציה היא עובדה שוות־משקל לתופעות אלה?
7. מדוע אין המדענים מבססים תמיד את מסקנותיהם על עובדות?
7 בהקדמה לספרו של ג׳ון רידר Missing Links (החוליות החסרות), מראה דיוויד פּילבּים, שלא תמיד מדענים מבססים את מסקנותיהם על עובדות. סיבה אחת לכך, אומר פילבים, היא שמדענים ”גם הם בני־אדם ועשויים להרוויח או להפסיד רבות, שכן קיימים פרסים מזהירים בצורת פרסום ותהילה”. הספר מודה, כי האבולוציה היא ”מדע השואב את כוחו משאיפותיו של הפרט, ולפיכך מושפע בנקל מאמונות מגובשות מראש”. כדוגמה לכך הוא מציין: ”כאשר דעה מגובשת מראש... מתקבלת בהתלהבות וזוכה למקום כה נכבד, כמו במקרה של איש פּילטדַאוּן, המדע מגלה נטייה מדאיגה להאמין עוד בטרם יערוך חקירה ודרישה”. המחבר מוסיף: ”[אבולוציוניסטים] בני־זמננו צפויים לא פחות להיאחז בנתונים מוטעים, התומכים בדעותיהם המוקדמות, מחוקרים שקדמו להם... [אשר] דחו הערכות אובייקטיביות לטובת הרעיונות שבהם רצו להאמין”.7 לכן, מאחר שהתחייבו לדבוק באבולוציה, ועקב שאיפתם להצליח בקריירה, יש מדענים שלא יודו באפשרות של משגה. תחת זאת, הם עמלים להצדיק רעיונות מגובשים מראש, במקום להכיר בעובדות העלולות לגרום נזק.
8. מדוע גינה ו. ר. תומפסון גישה של הסכמה מוחלטת לאמונה באבולוציה?
8 גישה לא־מדעית זו צוינה לגנאי על־ידי ו. ר. תומפסון, במבוא למהדורת יובל המאה לספרו של דרווין, מוצא המינים. תומפסון אמר: ”אם הטיעונים אינם עומדים בניתוח אנליטי, מן הראוי לדחותם, ויש להתייחס להסכמה מוחלטת הנובעת מנימוקים חסרי־יסוד, כאל דבר מחפיר”. הוא טען: ”כיום, העובדות והפירושים שעליהם התבסס דרווין חדלו לשכנע. המחקרים הממושכים על תורשה והשתנות, עירערו את עמדתו של דרווין”.8
9. מה אמר תומפסון על מדענים המדכאים ביקורת על האבולוציה?
9 כמו־כן, העיר תומפסון: ”ההשפעה המצערת, רבת השנים, שנבעה מהצלחת מוצא המינים, גרמה להתמכרותם של ביולוגים להשערות שאינן ניתנות לאימות. ... הצלחת הדרוויניזם היתה מלוּוה בהידרדרות ההגינות המדעית”. הוא סיכם: ”מצב זה, שבו אנשי־מדע חוברים יחד להגן על דוקטרינה, שנבצר מהם להגדירה מבחינה מדעית ובוודאי שלא להוכיחה בקפדנות מדעית, כשהם מנסים לשמור על כבודה בעיני הציבור על־ידי דיכוי הביקורת והתנערות מקשיים, הוא חריג ולא־רצוי במדע”.9
10. מדוע מקבלים מדענים רבים את האבולוציה כ”עובדה”?
10 בדומה לכך, אנטוני אוסטריק, פרופסור לאנתרופולוגיה, מתח ביקורת על עמיתיו המדענים על שהכריזו ”כעובדה”, שהאדם התפתח מיצורים דמויי־קוף. הוא אמר: ”לכל היותר, זוהי הנחה בלבד, מה גם שאינה מבוססת”. הוא ציין, כי ”אין שום ראיה לכך, שהאדם לא נשאר בעיקרו כפי שהיה מאז הראיה הראשונה להופעתו”. האנתרופולוג אמר, כי ציבור רחב של מומחים מצדדים באלה הדוגלים באבולוציה, ”מחשש שמא לא יכירו בהם כמלומדים רציניים, וידחקו את רגליהם מקרב חוגים אקדמיים חשובים”.10 בהקשר זה העירו גם הוֹיל וּויקרָמָסינג: ”או שתאמין ברעיונות, או שיוקיעו אותך באופן בלתי־נמנע ככופר”.11 אחת התוצאות לכך היה סירובם של מדענים רבים לבחון את השקפת הבריאה ללא דעות קדומות. כשם שנאמר במכתב לעורך כתב־העת הוספּיטַל פּרַקטיס: ”המדע התגאה תמיד באובייקטיביות שלו, אך חוששני כי אנו, המדענים, נופלים במהירות קורבן לדעות הקדומות ולצרות־האופק, שתמיד כה תיעבנו”.12
כשלון הדת
11. כיצד מהווה כשלון הדת גורם מדרבן לאמונה באבולוציה?
11 סיבה נוספת לאמונה באבולוציה היא כשלון הדתות המקובלות, הן בתורותיהן והן במעשיהן, וכן אי הצגתן את תיאור הבריאה המקראי באור הנכון. אנשים יודעי־דבר מודעים היטב לתולדות הדת, המוכתמות בצביעות, בדיכוי ובאינקוויזיציות. הם רואים כיצד אנשי־כמורה תומכים ברודנים רצחניים. הם יודעים, כי אנשים בני אותה דת הרגו זה את זה במיליוניהם במלחמות, כשהכמורה תומכת בשני צִדי המיתרס. לפיכך, אין הם מוצאים כל סיבה לגלות עניין באל, שדתות אלה אמורות לייצג. עיקרי־אמונה מגוחכים ולא־מקראיים מגבירים ניכור זה. רעיונות כגון עינויי־נצח — היינו, שאלוהים ישרוף אנשים לנצח באש־גיהינום ממשית — מעוררים סלידה באנשים בעלי שכל ישר.
12. למעשה, מה מראה כשלון דתות העולם?
12 אולם, לא רק בני־אדם הגיוניים סולדים מעיקרי־דת ומעשים כגון אלה. אנו למדים מהמקרא, שגם אלוהים בוחל בהם. כתבי־הקודש חושפים בגלוי את צביעותם של מנהיגי־דת מסוימים. למשל, נאמר עליהם: ”כך גם אתם: מבחוץ אתם נראים צדיקים לעיני הבריות, אבל בפנים מלאי צביעות ועוול” (מתי כ״ג:28). ישוע אמר להמונים, כי מנהיגי־הדת שלהם הם ”מורי־דרך עיוורים”, שאינם מלמדים את אשר בא מאלוהים, אלא להיפך, ”מצווַת אנשים מלומדה” (מתי ט״ו:9, 14). בדומה לכך, כתבי־הקודש מגנים אנשי־דת, אשר ”מצהירים שהם יודעים את אלוהים, אך במעשיהם כופרים בו” (טיטוס א׳:16). לכן, על אף טענותיהן, דתות אשר עודדו צביעות ושפיכות־דמים, או מחלו עליהן, אינן מאת אלוהים ואף אינן מייצגות אותו. נהפוך הוא, הן משולות ל’נביאי־שקר’ ולעצים המניבים ”פרי רע” (מתי ז׳:15–20; יוחנן ח׳:44; י״ג:35; יוחנן א׳. ג׳:10–12).
13. איזה חוסר הדרכה נראה בדתות?
13 כמו־כן, דתות רבות נכנעו לתורת האבולוציה, ובכך לא הותירו למאמיניהן ברירה. למשל, האנציקלופדיה הקתולית החדשה מציינת: ”נראה כי האבולוציה ככלל, לרבות זו של גוף האדם, היא ההסבר המדעי הסביר ביותר למוצָאנו”.13 בכינוס של הוותיקן קבעו פה אחד שנים־עשר מלומדים, המייצגים את הגוף המדעי הגבוה ביותר של הכנסייה הקתולית: ”אנו משוכנעים שקיימות שפע ראיות המוכיחות, כמעט ללא עוררין, שמושג האבולוציה חל על האדם ועל פרימָטים אחרים”.14 לאור חיזוקים אלה מצד הדת, האם מתקבל על הדעת שבאי־הכנסייה הלא־מלומדים יביעו התנגדות, גם אם למעשה ”שפע ראיות” תומכות דווקא בבריאה, ולא באבולוציה?
14. במה מתמלא, לעתים קרובות, החלל הריק שיצרו דתות־הכזב?
14 החלל הריק שהדבר יוצר, מתמלא תכופות באגנוסטיות ובאתיאיזם. אנשים שנטשו את האמונה באלוהים, מקבלים את האבולוציה כתחליף. כיום, אתיאיזם המבוסס על אבולוציה, אף מהווה את המדיניות הרשמית של ארצות מספר. את האחריות לחלק נכבד של חוסר־אמונה זה ניתן להטיל על דתות העולם.
15. אילו רעיונות דתיים מוטעים אחרים אינם מעודדים אמונה באלוהים ובמקרא?
15 יתרה מזו, עיקרי־דת מסוימים גורמים לאנשים להאמין, כי המקרא מלמד דברים הסותרים עובדות מדעיות, ולכן הם דוחים את אלוהי המקרא. למשל, כפי שצוין באחד הפרקים הקודמים, יש הטוענים בטעות כי המקרא מורה שכדור־הארץ נברא במשך שישה ימים, פשוטו כמשמעו, בני 24 שעות, וכי גילוֹ 000,6 שנה בלבד. אולם, המקרא אינו מורה זאת.
’אם אראה — אאמין’
16. מדוע יש הדוחים את רעיון קיומו של בורא?
16 יש הדוחים בכנות את רעיון קיומו של בורא, באומרם ’אם אראה — אאמין’. אפשר שהם סבורים, שאם לא ניתן לראות או למדוד דבר־מה בדרך כלשהי, הרי שאין הוא קיים. אומנם נכון שבחיי היומיום הם מכירים בקיומם של דברים רבים שלא ניתן לראותם, כגון חשמל, מגנטיות, גלי רדיו או טלוויזיה וכוח־הכּבִידה. בכל זאת, אין הדבר משנה את השקפתם, שכן ניתן למדוד דברים אלה או לחוש בהם באמצעים פיסיים אחרים. אך אין כל דרך פיסית לראות או לאמוד בורא או אלוהים.
17, 18. (א) אילו ראיות גלויות־לעין מאמתות את קיומו של בורא סמוי־מן־העין? (ב) מדוע אל לנו לצפות לראות את אלוהים?
17 אולם, כפי שראינו בפרקים קודמים, קיים בסיס הגיוני להאמין, כי בורא סמוי־מן־העין אכן קיים, כיוון שביכולתנו להתבונן בראיות — בתוצאות הפיסיות של מעשה־ידיו. אנו מבחינים בשלימותו הטכנית ובמורכבותו של האטום, ביקום המאורגן להדהים, בכדור־הארץ היחיד במינו, בחי ובצומח המתוכננים להפליא ובמוחו המהמם של האדם. אלה הן תוצאות, שחייב לעמוד מאחוריהן גורם מתאים, המסביר את עצם קיומן. אפילו אנשים חומרניים מקבלים חוק זה של גורם ותוצאה בכל נושא אחר. אם כן, מדוע לא בנוגע ליקום הפיסי עצמו?
18 המקרא מנמק נקודה זו בפשטות, בדרך הטובה ביותר: ”הלא עצמותו הנעלמת [של הבורא], היא כוחו הנצחי ואלוהותו, נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו” (רומים א׳:20). במלים אחרות, המקרא מסיק מן התוצאה על הגורם. ”הדברים שנבראו”, הנראים־לעין והמעוררים יראת־כבוד, מהווים תוצאה גלויה, שמאחוריה עומד בהכרח גורם בר־תבונה. גורם סמוי זה הוא אלוהים. כבורא היקום כולו, הוא ללא ספק בעל כוח כה עצום, עד כי אַל לאדם בשר־ודם לצפות לראותו ולהיוותר בחיים. זאת, ככתוב במקרא: ”כי לא יראני האדם וחי” (שמות ל״ג:20).
סיבה חשובה נוספת לאי־אמונה
19. מהי סיבה חשובה נוספת שבעטיה רבים מקבלים את האבולוציה?
19 יש סיבה חשובה נוספת לכך, שרבים נוטשים את האמונה באלוהים ומקבלים את האבולוציה. היא נעוצה בסבל הנפוץ בעולם. אי־צדק, דיכוי, פשע, מלחמות, חולי ומוות נמשכים זה דורות. רבים אינם מבינים מדוע באו תלאות אלה על המשפחה האנושית. הם חשים, כי בורא כל־יכול לא היה מרשה דברים כגון אלה. מאחר שתנאים אלה שוררים בעולם, הם סבורים כי לא ייתכן שקיים בורא. לפיכך, כשתיאוריית האבולוציה מוצגת בפניהם, הם מקבלים אותה כברירה היחידה, ופעמים רבות אף ללא מחקר מעמיק.
20. אילו שאלות דורשות מענה?
20 אם כן, מדוע ירשה בורא כל־יכול סבל כה רב? האם מצב זה יימשך לעד? הבנת התשובה לקושיה זו, תאפשר לך לעמוד על הסיבה העמוקה יותר, הבסיסית, לכך שתיאוריית האבולוציה כה נפוצה בימינו.
[קטע מוגדל בעמוד 179]
רק לעתים נדירות התלמיד נחשף לטיעונים שכנגד
[קטע מוגדל בעמוד 180]
הוראת האבולוציה חודרת למדע ולתחומים אחרים
[קטע מוגדל בעמוד 180]
מחנכים ומדענים רבים מצהירים או רומזים, שרק בורים אינם מאמינים באבולוציה
[קטע מוגדל בעמוד 182]
”מדע [האבולוציה] מגלה נטייה מדאיגה להאמין עוד בטרם יערוך חקירה ודרישה”
[קטע מוגדל בעמוד 182]
”העובדות והפירושים שעליהם התבסס דרווין חדלו לשכנע”
[קטע מוגדל בעמוד 183]
”דיכוי הביקורת... הוא חריג ולא־רצוי במדע”
[קטע מוגדל בעמוד 185]
החלל הריק שנוצר עקב משגים דתיים, מוביל תכופות לאמונה באבולוציה
[קטע מוגדל בעמוד 187]
קיום הסבל גורם לרבים לנטוש את האמונה באלוהים ולקבל את האבולוציה
[תמונות בעמוד 181]
היש עדיין ויכוחים על כך שכדור־הארץ חג סביב השמש, שמים מורכבים ממימן וחמצן, או שכוח־הכּבִידה קיים?
תנועה במסלול
מים
כוח־הכּבִידה
[תמונה בעמוד 184]
תמיכת הכמורה במלחמות משני צִדי המיתרס, אי־סובלנות ועיקרי־אמונה כוזבים, כגון אש־גיהינום, גורמים לרבים תחושת ניכור
[תמונות בעמוד 186]
קיומו של בורא מוכח על־ידי ”הדברים שנבראו”