פרק שישי
המחלוקת שכולנו מעורבים בה
1, 2. (א) איזו מחלוקת עורר השטן בגן־עדן? (ב) כיצד מחלוקת זו משתמעת מדבריו?
אתה מעורב במחלוקת החשובה ביותר שניצבה אי פעם בפני האנושות. עמדתך במחלוקת תכריע את עתידך הנצחי. מחלוקת זו התעוררה עם פרוץ המרד בגן־עדן. השטן שאל את חוה: ”אף כי אמר אלוהים לא תאכלו מכל עץ הגן?” היא השיבה שרק מעץ אחד הורה להם אלוהים ש’לא לאכול ממנו... פן ימותון’. בתגובה האשים השטן את יהוה בשקר ואמר שחיי חוה וחיי אדם אינם תלויים בציותם לאלוהים. הוא טען שאלוהים מנע מברואיו דבר טוב — את היכולת לקבוע בעצמם על־פי אילו אמות מידה יחיו את חייהם. השטן קבע: ”יודע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים, יודעי טוב ורע” (בראשית ג׳:1–5).
2 במילים אחרות אמר השטן שיוטב לאדם אם יחליט את החלטותיו בעצמו ולא יציית לחוקי אלוהים. בזאת קרא תיגר על שלטונו של אלוהים. כך נוצרה מחלוקת הרת גורל הנוגעת לריבונותו האוניברסלית של אלוהים, כלומר, לזכות שלו לשלוט. השאלה שהתעוררה היא: ”מה עדיף לאדם, שלטונו של יהוה או שלטון עצמאי בלא תלות באלוהים?” בהינף יד יכול היה יהוה להשמיד את אדם וחוה, אך לא היה בזה כדי ליישב במידה מספקת את המחלוקת סביב הריבונות. הוא החליט לתת לחברה האנושית להתפתח במשך פרק זמן ממושך, ובדרך זו להראות בדיוק לאן מובילה ההתנערות ממנו ומחוקיו.
3. איזו מחלוקת משנית עורר השטן?
3 התקפת השטן על זכותו של יהוה לשלוט לא נסתיימה בגן־עדן. הוא פקפק בנאמנות הברואים כלפי יהוה. הדבר הפך למחלוקת נוספת משנית הקשורה קשר הדוק לראשונה. טענתו נוגעת הן לצאצאי אדם וחוה והן לכל בניו הרוחניים של אלוהים, כולל בנו הבכור האהוב של יהוה. לדוגמה, בימי איוב אמר השטן שמי שמשרתים את יהוה עושים כן, לא מתוך אהבת אלוהים ואהבת שלטונו, אלא מטעמים אנוכיים. לדבריו, בשעת קשיים ייכנעו כולם לרצונותיהם האנוכיים (איוב ב׳:1–6; ההתגלות י״ב:10).
מה הוכיחה ההיסטוריה
4, 5. מה הוכיחה ההיסטוריה באשר ליכולתו של האדם להכין את צעדיו בכוחות עצמו?
4 להלן אחת הנקודות העיקריות במחלוקת סביב הריבונות: אלוהים ברא יצורי אנוש באופן כזה שכדי שיצליחו את דרכם עליהם להכיר בתלותם בבורא. הוא נטע בהם את התלות בחוקיו הצודקים לתועלתם. הנביא ירמיהו הודה: ”ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והָכין את צעדו. יסרני, יהוה” (ירמיהו י׳:23, 24). על כן, דבר־אלוהים אומר: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען” (משלי ג׳:5). כפי שהאדם חייב מטבע ברייתו לציית לחוקים הפיסיים כדי להישאר בחיים, קבע אלוהים חוקי מוסר שיש לציית להם ליצירת חברה מאוחדת.
5 ברור שאלוהים ידע כי המשפחה האנושית לעולם לא תדע לנהל את דרכה בהצלחה ללא שלטונו. בניסיון שווא להיות בלתי תלויים באלוהים, הקימו בני האדם מערכות פוליטיות, כלכליות ודתיות שונות. הבדלים אלו יצרו סכסוכים בלתי פוסקים בין אדם לחברו, והולידו אלימות, מלחמות ומוות. ”עת אשר שלט האדם באדם לרע לו” (קהלת ח׳:9). כך אירע במהלך ההיסטוריה האנושית. כפי שדבר־אלוהים חזה, אנשים רעים ומדיחים ’מגבירים רעתם’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:13). המאה ה־20, שרשמה הישגים גדולים במדע ובתעשייה, היתה עדה לאסונות מחרידים ביותר. שוב ושוב התאמת הכתוב בירמיהו י׳:23 — האדם לא נברא כדי להכין את צעדיו בכוחות עצמו.
6. כיצד יבוא בקרוב הקץ על שלטונו העצמאי של האדם?
6 ההשלכות הטרגיות וארוכות הטווח של אי־תלות באלוהים ממחישות אחת ולתמיד ששלטון האדם לעולם לא יוכתר בהצלחה. שלטון אלוהים הוא הדרך הבלעדית לאושר, אחדות, בריאות וחיים. דבר־אלוהים מלמד שסבלנותו של אלוהים כלפי שלטונו העצמאי של האדם עומדת להסתיים (מתי כ״ד:3–14; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). עוד מעט יתערב יהוה בענייני האדם ויפרוש את שלטונו על כדור־הארץ. המקרא מנבא: ”ובימי המלכים האלה [שלטונות אנוש בני זמננו] יקים אלוהי השמים מלכות [שמימית] שלא תחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר [לא עוד ישלוט האדם בכדור־הארץ]. היא תפורר את כל המלכויות האלה [בנות זמננו] ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” (דניאל ב׳:44).
הישרדות אל עולמו החדש של אלוהים
7. מי יינצלו לאחר ששלטון אלוהים ישים קץ לשלטון האדם?
7 כששלטון אלוהים ישים קץ לשלטון האדם, מי יינצלו? המקרא משיב: ”ישרים [התומכים בזכותו של אלוהים לשלוט] ישכנו ארץ, ותמימים יוותרו בה. ורשעים [מי שאינם תומכים בזכותו של אלוהים לשלוט] מארץ ייכרתו” (משלי ב׳:21, 22). ברוח דומה אמר מחבר התהלים: ”ועוד מעט ואין רשע. ... צדיקים יירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:10, 29).
8. כיצד יצדיק אלוהים באופן מוחלט את ריבונותו?
8 אחרי השמדת עולמו של השטן יכונן אלוהים את עולמו החדש, ובו לא יהיה מקום לאלימות הרסנית, למלחמות, לעוני, לסבל, לחולי ולמוות, שבמשך אלפי שנים שעבדו את האנושות. המקרא מיטיב לתאר את הברכות הצפויות לעושי רצון אלוהים: ”וימחה [אלוהים] כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:3, 4). באמצעות מלכות שמימית זו שבידי המשיח יצדיק אלוהים באופן מוחלט את זכותו להיות ריבוננו, כלומר, מלכנו (רומים ט״ז:20; פטרוס ב׳. ג׳:10–13; ההתגלות כ׳:1–6).
מה היתה עמדתם במחלוקת
9. (א) כיצד התייחסו נאמני יהוה לדברו? (ב) כיצד הוכיח נוח את נאמנותו, וכיצד יכולים אנו להפיק תועלת מדוגמתו?
9 לאורך ההיסטוריה כולה חיו אנשי אמונה, גברים כנשים, שהוכיחו את נאמנותם ליהוה כריבון. הם ידעו שכדי לחיות עליהם לשמוע בקולו ולציית לו. אחד מהם היה נוח. אלוהים אמר לנוח: ’קץ כל בשר בא לפניי... עשה לך תיבה’, ונוח עשה כמצוות יהוה. בני דורו התעלמו מן האזהרות והמשיכו בשגרת חייהם כאילו שום דבר יוצא דופן לא עמד להתרחש. לעומת זאת, נוח בנה תיבה עצומת ממדים והטיף במרץ על דרכי הצדק של יהוה. הכתוב מוסר: ”ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלוהים. כן עשה” (בראשית ו׳:13–22; עברים י״א:7; פטרוס ב׳. ב׳:5).
10. (א) כיצד הראו אברהם ושרה את תמיכתם בריבונות יהוה? (ב) באיזו דרך יכולים אנו להפיק תועלת מדוגמתם של אברהם ושרה?
10 גם אברהם ושרה שימשו דוגמה ומופת בתמיכתם בריבונות יהוה וקיימו את כל מצוותיו. הם חיו באור כשדים, עיר משגשגת. אך כאשר הורה יהוה לאברהם ללכת אל ארץ אחרת, ארץ שלא הכיר, ’הלך כאשר דיבר אליו יהוה’. אין ספק שקודם לכן חיה שרה חיים נוחים — היו לה בית, חברים וקרובי משפחה. למרות זאת, היא נכנעה ליהוה ולבעלה והלכה לארץ כנען, מבלי לדעת אילו תנאי מחיה צפויים לה (בראשית י״א:31 עד י״ב:4; מעשי השליחים ז׳:2–4).
11. (א) באילו נסיבות תמך משה בריבונות יהוה? (ב) איזו תועלת יכולה לצמוח לנו מדוגמתו?
11 משה היה אדם נוסף שתמך בריבונות יהוה. והוא עשה כן בנסיבות קשות ביותר — תוך עימותים חזיתיים עם פרעה מלך מצרים. אין משמע הדבר שמשה ניחן בביטחון עצמי מופרז. להיפך, הוא פקפק ביכולתו להתבטא היטב. אולם הוא שמע בקול יהוה. בתמיכתו של יהוה ובעזרת אחיו, אהרון, מסר משה שוב ושוב את דבר יהוה אל פרעה העקשן. היו מבני ישראל שהטיחו ביקורת נוקבת במשה. בכל זאת, משה עשה ככל אשר ציווה עליו יהוה, ובאמצעותו שוחררו בני ישראל ממצרים (שמות ז׳:6; י״ב:50, 51; עברים י״א:24–27).
12. (א) מניין לנו שנאמנות ליהוה אינה כרוכה אך ורק בקיום החוקים הכתובים מפורשות? (ב) כיצד הבנת נאמנות זו תסייע לנו ליישם את הכתוב ביוחנן א׳. ב׳:15?
12 נאמני יהוה לא חשבו בלבם שעליהם לציית אך ורק למילתו הכתובה. כאשר ניסתה אשת פוטיפר לפתות את יוסף לנאוף עימה, לא היה אז צו כתוב מאת אלוהים האוסר ניאוף. אבל יוסף ידע שיהוה הקים את מוסד הנישואין בגן־עדן, והבין שיחסי מין עם אשת איש יכעיסו את אלוהים. יוסף לא היה מעוניין לבדוק עד איזה גבול ירשה לו יהוה לנהוג כמו המצרים. הוא הרהר במגעיו של יהוה עם בני האדם ויישם במצפון נקי את רצון אלוהים לפי מיטב הבנתו (בראשית ל״ט:7–12; תהלים ע״ז:12, 13).
13. כיצד הוּכח שהשטן שקרן במקרה של (א) איוב? (ב) שלושת העברים?
13 מי שמכיר את יהוה באמת ובתמים לא יפנה לו עורף גם במבחנים קשים מאוד. השטן טען שאם איוב יאבד את נכסיו או את בריאותו, גם הוא ייטוש את אלוהים, למרות שיהוה הפליג בשבחו. אך איוב הוכיח שהשטן שקרן, אף־על־פי שלא ידע מדוע ניחתו עליו האסונות (איוב ב׳:9, 10). כעבור מאות שנים, בניסיון נוסף להוכיח את צדקתו, גרם השטן למלך בבל הנזעם לאיים על שלושה עברים צעירים במוות בכבשן אש אם לא ישתחוו לפני הצלם שהקים. כשעמדו בפניהם שתי אפשרויות: לציית לצו המלך או לציית לחוק יהוה האוסר עבודת אלילים, הכריזו קבל עם ועדה שהם עובדים את יהוה ושהוא ריבונם העליון. נאמנותם לאלוהים היתה יקרה להם מחייהם (דניאל ג׳:14–18).
14. כיצד יכולים אנו, כאנשים בלתי מושלמים, להוכיח נאמנות אמיתית ליהוה?
14 האם עלינו להסיק מדוגמאות אלו שכדי להיות נאמן ליהוה, חייב האדם להיות מושלם ומי שעושה טעויות נכשל כישלון חרוץ? כלל וכלל לא! המקרא מספר לנו על המישגים שעשה משה. הדבר אומנם הכעיס את יהוה, אך הוא לא דחה את משה מעל פניו. גם שליחיו של ישוע המשיח גילו חולשות. יהוה מביא בחשבון את אי־שלימותנו התורשתית, והוא מרוצה מכך שאיננו מתעלמים בזדון מרצונו. אם נחטא מתוך חולשה, חשוב שנתחרט מכל הלב ולא נהפוך את החטא להרגל. כך נראה שאנו באמת אוהבים את הטוב בעיני יהוה ושונאים את הרע בעיניו. על בסיס אמונתנו בערכו המכפר של קורבן ישוע, יכולים אנו ליהנות ממעמד טהור לפני יהוה (עמוס ה׳:15; מעשי השליחים ג׳:19; עברים ט׳:14).
15. (א) מי מקרב בני האדם שמר על נאמנות מושלמת לאלוהים, ומה הוכיח הדבר? (ב) איזו תועלת אנו מפיקים ממה שעשה ישוע?
15 עם זאת, כלום ייתכן שבני אנוש פשוט אינם מסוגלים להיכנע כניעה מושלמת לריבונות יהוה? במשך כ־000,4 שנה היתה התשובה לכך בגדר ”סוד” (טימותיאוס א׳. ג׳:16). אדם הראשון נברא מושלם, אך הוא לא הציב דוגמה מושלמת של מסירות לאלוהים. מי יכול היה לעשות כן? ודאי שלא אף אחד מצאצאיו החוטאים. האדם היחיד שעשה כן היה ישוע המשיח (עברים ד׳:15). מה שעשה ישוע הוכיח כי אדם הראשון, שחי בנסיבות נוחות יותר, יכול היה לשמור על נאמנות מושלמת אילו רצה בכך. הפגם לא היה ביצירת כפיו של אלוהים. אם כן, ישוע המשיח הוא המופת שאנו מעוניינים לחקות — לא רק בציות לחוקי אלוהים אלא גם במסירות אישית ליהוה ריבון היקום (דברים ל״ב:4, 5).
מהי תשובתנו האישית?
16. מדוע עלינו תמיד לעמוד על המשמר באשר לגישתנו כלפי ריבונות יהוה?
16 כל אחד ואחד מאיתנו כיום מעורב במחלוקת האוניברסלית. אם אנו מצהירים בריש גלי שאנו מצדדים ביהוה, הרינו הופכים מטרה למתקפות השטן. הוא מפעיל לחצים מכל כיוון אפשרי, והוא יעשה כן עד קץ עולמו המרושע. לפיכך, עלינו לעמוד על המשמר (פטרוס א׳. ה׳:8). התנהגותנו מעידה על עמדתנו במחלוקת העיקרית סביב ריבונות יהוה ובמחלוקת המשנית בדבר הנאמנות לאלוהים בשעת מבחן. לא נוכל להרשות לעצמנו להקל ראש בדפוסי התנהגות המעידים על אי־נאמנות באמתלה שהם נפוצים בעולם. כדי לשמור על נאמנותנו עלינו להשתדל ליישם את דרכי הצדק של יהוה בכל תחום בחיים.
17. איזו עובדה באשר למקור השקר והגניבה גורמת לנו להימנע מהם?
17 למשל, אל לנו לחקות את השטן, ”אבי השקר” (יוחנן ח׳:44). עלינו להיות ישרים בכל דבר. צעירים רבים בעולמו של השטן מרמים את הוריהם. אך לא כן בני נוער משיחיים. בזאת מוכיחים הם שטענת השטן, לפיה משרתי אלוהים יפרו את נאמנותם בשעת מבחן, בשקר יסודה (איוב א׳:9–11; משלי ו׳:16–19). קיימות דרכי פעולה בעולם העסקים המזהות את הפרט עם ”אבי השקר” ולא עם אלוהי האמת. אנו מתרחקים מהן (מיכה ו׳:11, 12). כמו כן, גניבה לעולם אינה מוצדקת, אפילו במקרה שהאדם נזקק או אם בעל הרכוש עשיר (משלי ו׳:30, 31; פטרוס א׳. ד׳:15). גם אם זה הרגל נפוץ באיזור מגורינו או החפצים הנגנבים הם פחותי ערך, מהווה הגניבה בכל מקרה הפרה של חוקי אלוהים (לוקס ט״ז:10; רומים י״ב:2; אפסים ד׳:28).
18. (א) איזה מבחן יבוא על בני האדם בתום אלף שנות שלטון המשיח? (ב) איזה הרגל עלינו לסגל לעצמנו כבר עתה?
18 באלף שנות שלטון המשיח יהיו השטן ושדיו כבולים בתהום, באין יכולת להשפיע על האנושות. איזו הקלה! אך לאחר אלף השנים, הם ישוחררו לזמן קצר. השטן וחבר מרעיו יפעילו לחצים על בני האדם שישמרו על תומתם (ההתגלות כ׳:7–10). אם תהיה בחלקנו הזכות לחיות אז, מה תהיה עמדתנו באשר למחלוקת האוניברסלית? הואיל וכל בני אדם יהיו באותה עת מושלמים, הרי שכל מעשה של אי־נאמנות ייעשה בזדון ויוביל להשמדה נצחית. עד כמה חשוב שכבר עתה נסגל לעצמנו את ההרגל להיענות לכל הדרכה שנותן לנו יהוה, אם דרך דברו ואם דרך ארגונו! כך נעיד על מסירותנו האמיתית אליו כריבון היקום.
שאלות חזרה
• מהי המחלוקת הגדולה שכולנו מעורבים בה? כיצד נעשינו מעורבים בה?
• באילו דרכים מיוחדות הוכיחו גברים ונשים בימי קדם את נאמנותם ליהוה?
• מדוע חשוב שיום יום נסב כבוד ליהוה בהתנהגותנו?