פרק 15
שיעור בטוּב לב
האם אתה יודע מהי דעה קדומה?— דעה קדומה היא לא לאהוב מישהו רק משום שהוא נראה שונה או מדבר בשפה אחרת. לאדם בעל דעות קדומות יש דעות או רגשות שליליים לגבי האחר עוד לפני שהוא מכיר אותו.
האם לדעתך זה בסדר לא לאהוב מישהו לפני שמכירים אותו או רק מפני שהוא שונה?— לא, דעות קדומות הן דבר פסול ורע. אסור לנו להיות רעים למישהו רק משום שהוא שונה מאיתנו.
חשוב על כך. האם אתה מכיר מישהו שצבע עורו שונה מצבע עורך או ששפתו שונה משפתך?— אולי אתה מכיר אנשים שנראים שונה עקב תאונה או מחלה. האם אתה מתנהג אל מי ששונים ממך בטוּב לב ובאהבה?—
כיצד עלינו להתייחס אל מי ששונים מאיתנו?
אם נקשיב למורה הגדול, ישוע המשיח, נתנהג יפה אל כל אדם, ולא משנה מאיזו ארץ הוא ומה צבע עורו. עלינו להיות טובים אליו. לא כולם חושבים כך, אבל זה מה שלימד ישוע. בוא נדבר על מה שלימד ישוע.
יהודי שהיו לו דעות קדומות כלפי אחרים ניגש אל ישוע ושאל, ’מה עלי לעשות כדי לחיות לנצח?’ ישוע ידע שהאיש מנסה כנראה לגרום לו לומר שעלינו להיות טובים אך ורק לבני עמנו. לכן במקום לענות על השאלה, שאל אותו ישוע: ’מה עלינו לעשות לפי תורת אלוהים?’
השיב האיש: ’ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך, ואהבת לרעך כמוך’. אמר לו ישוע: ’יפה ענית. עשה זאת ותזכה לחיי־נצח’.
אלא שהאיש לא רצה לנהוג בטוּב לב ובאהבה עם אנשים שונים ממנו. לכן ניסה למצוא תירוץ. הוא שאל את ישוע: ”ומי הוא רעי?” ייתכן שרצה שישוע יענה לו: ”רעיך הם החברים שלך” או ”הם האנשים שנראים כמוך”. בתשובה לשאלה סיפר ישוע סיפור על יהודי ושומרוני. והנה הסיפור.
איש אחד ירד מירושלים ליריחו. האיש היה יהודי. בעודו הולך, התנפלו עליו שודדים, הפילו אותו ארצה וגנבו ממנו את כספו ואת בגדיו. השודדים היכו אותו ועזבו אותו גוסס בשולי הדרך.
כעבור זמן קצר עבר באותה דרך כהן, וראה את האיש הפצוע קשה. מה היית עושה במקומו?— הכהן עבר לצד השני של הדרך ואפילו לא עצר. הוא לא עשה מאומה למען האיש.
אחר כך עבר בדרך איש דתי אחר. הוא היה לוי ששירת בבית המקדש בירושלים. האם הוא יעצור כדי לעזור?— לא. הוא נהג בדיוק כמו הכהן.
לבסוף עבר בדרך שומרוני. האם אתה יכול לראותו בדמיונך מגיע מן העיקול שבדרך?— הוא ראה את היהודי שוכב שם פצוע קשה. בימים ההם רוב השומרונים והיהודים לא אהבו אלה את אלה (יוחנן ד׳:9). אם כן, האם גם השומרוני יעזוב את האיש מבלי להושיט לו עזרה? האם הוא יאמר לעצמו: ’למה שאני אעזור ליהודי הזה? האם הוא היה עוזר לי אילו הייתי פצוע?’
מדוע ניתן לומר שהשומרוני היה הרֵע הטוב?
השומרוני הביט באיש ששכב בשולי הדרך ונכמרו עליו רחמיו. הוא לא יכול היה להניח לו למות שם. לכן ירד השומרוני מעל בהמתו, ניגש אל האיש והחל לטפל בפצעיו. הוא יצק על הפצעים שמן ויין כדי לרפא אותם. אחרי כן חבש את הפצעים בפיסת בד.
השומרוני הושיב בעדינות את הפצוע על בהמתו, והוביל אותו אל פונדק, כלומר, לבית מלון קטן. בהגיעם לשם שכר השומרוני חדר עבור האיש וטיפל בו במסירות.
אחרי שסיים לספר את הסיפור שאל ישוע את האיש ששוחח עימו: ’ובכן, מה דעתך, מי מן השלושה היה הרֵע הטוב?’ מה אתה היית עונה לו? הכהן, הלוי או השומרוני?—
השיב האיש: ’זה שעצר וטיפל בפצוע. הוא הרֵע הטוב’. אמר לו ישוע: ’נכון. לך ועשה כן גם אתה’ (לוקס י׳:25–37).
איזה סיפור יפה! הסיפור מראה לנו בבירור מי הם רעינו. הם לא רק החברים הקרובים שלנו. הם לא רק אנשים שצבע עורם או שפתם דומים לשלנו. ישוע לימד אותנו להיות טובים לכל האנשים ולא משנה מניין הם, איך הם נראים ובאיזו שפה הם מדברים.
כך מתנהג יהוה אלוהים. אין לו דעות קדומות. ’אביכם שבשמים מזריח שמשו על רעים ועל טובים’, אמר ישוע. ”וממטיר גשם על צדיקים ועל רשעים”. עלינו להתנהג כמו אלוהים ולהיות טובים לכל אדם (מתי ה׳:44–48).
כיצד תוכל להיות רֵע טוב?
לכן אם תראה מישהו פצוע, מה תעשה?— ומה אם הוא מארץ אחרת או צבע עורו שונה משלך? הוא עדיין הרֵע שלך, ועליך לעזור לו. אם תרגיש שאתה קטן מדי בשביל לעזור, אתה יכול לבקש עזרה מאדם מבוגר. אתה יכול גם לקרוא לשוטר או למורה. כך תגלה טוּב לב, כמו השומרוני.
המורה הגדול רוצה שנהיה טובי לב. הוא רוצה שנעזור לאחרים, ולא חשוב מי הם. זו הסיבה שהוא סיפר את הסיפור על השומרוני הטוב.
בדבר הלקח להיות טוב לכל אדם, בלי קשר לרקע הגזעי או הלאומי שלו, קרא במשלי י״ט:22; מעשי השליחים י׳:34, 35; י״ז:26.