פרק 11
יוחנן המטביל מכין את הדרך
מתי ג׳:1–12 מרקוס א׳:1–8 לוקס ג׳:1–18 יוחנן א׳:6–8, 15–28
יוחנן מתחיל לבשר ולהטביל
רבים נטבלים, אך לא כולם
עברו כ־17 שנה מאז שאל ישוע בן ה־12 את המורים שאלות בבית המקדש. האביב של שנת 29 לספירה הגיע. רבים מדברים על קרובו של ישוע, יוחנן, אשר מבשר בכל האזור שממערב לנהר הירדן.
יוחנן הוא אדם מרשים, הן במראהו והן בדבריו. לבושו עשוי שיער גמלים ועל מותניו חגורת עור. מאכלו הוא חגבי ארבה ודבש בר. מה המסר שבפיו? ”חזרו בתשובה, כי קָרבה מלכות שמיים” (מתי ג׳:2).
המסר של יוחנן מלהיב את האנשים שיוצאים לשמוע אותו. רבים נוכחים שעליהם לחזור בתשובה, כלומר לשנות את גישתם ודרכיהם ולדחות את אורח חייהם הפסול. האנשים באים אליו ”מירושלים ומכל יהודה ומכל סביבות הירדן” (מתי ג׳:5). רבים מאלה שיוצאים אל יוחנן חוזרים בתשובה. הוא מטביל אותם, כלומר משקע את כל גופם, במי הירדן. מדוע?
הוא מטביל את האנשים כסמל או כאות לחרטתם הכנה על חטאיהם נגד תורת אלוהים (מעשי השליחים י״ט:4). אך לא כולם עומדים בדרישות. כאשר כמה ממנהיגי הדת — פרושים וצדוקים — באים אל יוחנן הוא מכנה אותם: ”ילדי צפעונים”. הוא אומר להם: ”עשו פרי המעיד על חרטה. אל תאמרו בלבבכם ביהירות, ’אברהם הוא אבינו’, כי אומר אני לכם שמן האבנים האלו מסוגל אלוהים להקים ילדים לאברהם. כבר מונח הגרזן על שורש העצים. לכן כל עץ שאינו עושה פרי טוב סופו להיכרת ולהיות מושלך אל האש” (מתי ג׳:7–10).
יוחנן זוכה לתשומת לב רבה, יש בפיו מסר רב־עוצמה והוא מטביל רבים, ולכן הכוהנים והלויים נשלחים אליו כדי לשאול אותו: ”מי אתה?”
”אינני המשיח”, מודה יוחנן.
”אם כן, מי אתה? האם אתה אליהו?” הם שואלים.
הוא משיב: ”לא”.
”האם אתה הנביא?”, הם רוצים לדעת, כשהם מתכוונים לנביא הגדול שמשה חזה את בואו (דברים י״ח:15, 18).
”לא”, משיב יוחנן.
הם מתעקשים: ”מי אתה? גלה לנו כדי שניתן תשובה לשולחינו. מה אתה אומר על עצמך?” יוחנן משיב: ”אני קול הקורא במדבר: ’ישרו את דרך יהוה’, כפי שאמר ישעיהו הנביא” (יוחנן א׳:19–23).
”אם כן”, הם מבקשים לדעת, ”מדוע אתה מטביל אם אינך המשיח או אליהו או הנביא?” תשובתו של יוחנן רבת־משמעות: ”אני מטביל במים. אך ביניכם נמצא אחד אשר אינכם מכירים; הוא בא אחריי” (יוחנן א׳:25–27).
יוחנן מכיר בכך שהוא מכין את הדרך ועוזר לאנשים להכין את לבם לקבל את המשיח המובטח, המלך המיועד. יוחנן אומר אודותיו: ”הבא אחריי גדול ממני ואינני ראוי לחלוץ את סנדליו” (מתי ג׳:11). למעשה, יוחנן אף אומר: ”הבא אחריי גדול ממני, כי היה קיים עוד לפניי” (יוחנן א׳:15).
לפיכך המסר שמכריז יוחנן: ”חזרו בתשובה, כי קָרבה מלכות שמיים” הוא אכן הולם (מתי ג׳:2). המסר שימש כהודעה פומבית ששירותו של המלך מטעם יהוה, ישוע המשיח, עומד להתחיל.