פרק 47
ילדה קטנה קמה לתחייה!
מתי ט׳:18, 23–26 מרקוס ה׳:22–24, 35–43 לוקס ח׳:40–42, 49–56
ישוע מקים לתחייה את בתו של יאיר
יאיר רואה שישוע ריפא את האישה שסבלה מהפרשות דם. אין לו ספק שישוע יכול לעזור גם לבתו, אף שהוא סבור כעת ש’בתו ודאי כבר מתה’ (מתי ט׳:18). האם בכל זאת אפשר להציל אותה?
בשעה שישוע עדיין מדבר עם האישה שזה עתה ריפא, כמה אנשים מגיעים מביתו של יאיר ומודיעים לו: ”בתך מתה”. הם מוסיפים ואומרים: ”למה תטריח עוד את המורה?” (מרקוס ה׳:35).
אילו חדשות נוראיות! איש זה זוכה לכבוד רב בציבור והוא בעל השפעה רבה. אבל כעת הוא חש חוסר אונים מוחלט. בתו היחידה מתה. אך כשישוע שומע על כך הוא פונה אל יאיר ומעודד אותו: ”אל תפחד; רק האמן” (מרקוס ה׳:36).
ישוע מתלווה ליאיר בדרך אל ביתו. בהגיעם אל המקום הם נתקלים בהמולה רבה. האנשים שהתקהלו שם בוכים, זועקים וטופחים על לבם בצער. ישוע נכנס פנימה ומצהיר באופן מפתיע: ”הילדה לא מתה; היא ישנה” (מרקוס ה׳:39). כשמעם זאת, האנשים צוחקים לישוע. הם יודעים שהילדה אכן מתה. אולם בעזרת הכוחות שהעניק לו אלוהים, ישוע יראה שאפשר להקים אנשים לתחייה כמו שניתן להעירם משינה עמוקה.
כעת מוציא ישוע החוצה את כולם מלבד פטרוס, יעקב ויוחנן והוריה של הילדה המתה. הוא לוקח אתו את החמישה וניגש אל המקום שבו שוכבת הילדה. הוא אוחז בידה ואומר לה: ”’טליתא, קומי’, שפירושו: ’ילדתי, אני אומר לך, ”קומי!”’” (מרקוס ה׳:41) היא מייד קמה ומתחילה להתהלך. תאר לעצמך את השמחה ואת ההתרגשות שחשים יאיר ואשתו בראותם זאת! ישוע מספק הוכחה נוספת לכך שהילדה אכן חיה ואומר להם לתת לה משהו לאכול.
בפעמים קודמות ציווה ישוע על מי שהוא ריפא שלא יפרסמו את מה שעשה למענם, והוא חוזר על הוראה זו גם באוזני הורי הילדה. אף־על־פי־כן ההורים השמחים ואחרים מפיצים זאת ”בכל אותו אזור” (מתי ט׳:26). אילו אחד מיקיריך היה מוקם לתחייה, האם לא היית מספר על כך לאחרים בהתרגשות? זה המקרה השני המתועד שבו מקים ישוע אדם לתחייה.