שיעור 3
אדם וחוה לא שמעו בקול אלוהים
יום אחד כשחוה הייתה לבדה, נחש התחיל לדבר איתה. הוא אמר: ’האם זה נכון שאלוהים לא מרשה לכם לאכול מכל העצים בגן?’ חוה ענתה לו: ’אנחנו יכולים לאכול מכל העצים, חוץ מאחד. אם נאכל מהפרי של העץ הזה, אנחנו נמות’. הנחש השיב: ’אתם לא תמותו. האמת היא שאם תאכלו ממנו, אתם תהיו כמו אלוהים’. האם זו הייתה האמת? לא, זה היה שקר! אבל חוה האמינה לו. ככל שהיא הסתכלה על הפרי, כך התחזק הרצון שלה לאכול ממנו. לבסוף היא אכלה מהפרי ולאחר מכן נתנה אותו גם לאדם. הוא ידע שחוסר ציות יוביל למוות שלהם, אבל הוא בכל זאת אכל מהפרי.
מאוחר יותר באותו היום יהוה דיבר עם אדם וחוה. הוא שאל אותם למה הם לא שמעו בקולו. חוה האשימה את הנחש, ואדם האשים את חוה. בגלל שהם לא צייתו לו, יהוה גירש אותם מהגן. הוא הציב בכניסה מלאכים וחרב אש כדי לוודא שהם אף פעם לא יחזרו לשם.
יהוה אמר שגם מי ששיקר לחוה יקבל עונש. למעשה, זה לא באמת היה הנחש שדיבר אל חוה. יהוה לא ברא נחשים שיכולים לדבר. מי שגרם לנחש לדבר היה מלאך מרושע. הוא עשה את זה כדי להטעות את חוה. המלאך הזה נקרא השטן. בעתיד יהוה ישמיד את השטן, והוא לא יהיה מסוגל יותר להטעות אנשים ולגרום להם לעשות דברים רעים.
’השטן היה רוצח מן ההתחלה, ובָאמת לא דבק, שהרי אין בו אמת’ (יוחנן ח׳:44, הערת שוליים)