שיעור 37
יהוה מדבר אל שמואל
לכוהן הגדול עֵלִי היו שני בנים שהיו כוהנים במשכן. לאחד קראו חוֹפְנִי ולשני פִּינְחָס. הם לא צייתו לחוקים של יהוה והתנהגו מאוד לא יפה לאנשים. כשבני ישראל הביאו קורבנות ליהוה, חופני ופינחס לקחו את הבשר הטוב ביותר לעצמם. עלי שמע איך הבנים שלו מתנהגים, אבל לא עשה שום דבר כדי לעצור אותם. האם יהוה ייתן להם להמשיך להתנהג ככה?
למרות ששמואל היה הרבה יותר צעיר מחופני ופינחס, הוא לא התנהג כמוהם, ויהוה היה מרוצה ממנו. באחד הלילות, בזמן ששמואל ישן, הוא שמע קול שקורא לו בשמו. הוא קם, רץ לעלי ואמר לו: ’אני כאן!’ אבל עלי אמר: ’לא קראתי לך, תחזור לישון’. שמואל חזר למיטה. ואז זה קרה שוב. כששמואל שמע את הקול בפעם השלישית, עלי הבין שיהוה הוא זה שקורא לשמואל. הוא אמר לשמואל שאם הוא ישמע שוב את הקול, הוא צריך לענות: ’דַבֵּר, יהוה, אני מקשיב לך’.
שמואל חזר למיטה ואז הוא שמע שוב קול קורא: ’שמואל! שמואל!’ הוא ענה: ’דַבֵּר, אני מקשיב לך’. יהוה אמר לו: ’תגיד לעלי שאני עומד להעניש אותו ואת משפחתו. הוא יודע שהבנים שלו עושים דברים רעים במשכן, אבל הוא לא עושה כלום כדי למנוע את זה’. למוחרת בבוקר שמואל פתח את דלתות המשכן, כמו שהוא עשה תמיד. הוא פחד לספר לכוהן הגדול מה יהוה אמר לו. אבל עלי קרא לו ושאל: ’בני, מה יהוה אמר לך? תספר לי הכול’. לכן שמואל סיפר לעלי את הכול.
עם הזמן שמואל גדל, ויהוה המשיך לתמוך בו. בכל הארץ בני ישראל ידעו שיהוה בחר בשמואל להיות נביא ושופט.
”זכור את בוראך האדיר בימי נעוריך” (קהלת י״ב:1)