שיעור 48
בן האלמנה חוזר לחיים
במהלך הבצורת יהוה אמר לאליהו: ’לך אל העיר צרפת. אתה תמצא שם אלמנה שתיתן לך אוכל’. מול שער העיר אליהו ראה אלמנה ענייה אוספת עצים וביקש ממנה כוס מים. בזמן שהיא הלכה להביא לו את המים, אליהו קרא אליה מרחוק ואמר: ’תביאי לי בבקשה חתיכת לחם’. אבל האלמנה אמרה: ’אין לי לחם לתת לך. יש לי רק קצת קמח ושמן כדי להכין מעט אוכל לבן שלי ולי’. אליהו אמר לה: ’יהוה הבטיח שאם תכיני לחם עבורי, הקמח והשמן שיש לך לא ייגמרו עד ששוב יתחיל לרדת גשם’.
לכן האלמנה חזרה לביתה והכינה לחם עבור נביא יהוה. ובדיוק כמו שיהוה הבטיח, במשך כל תקופת הבצורת היה אוכל לה ולבן שלה. כד הקמח וכד השמן שלה תמיד היו מלאים.
אבל אז קרה משהו נורא. בנה הקטן של האלמנה היה חולה מאוד, ובסופו של דבר הוא מת. האלמנה התחננה לאליהו שיעזור לה. אליהו לקח את הילד מזרועותיה והביא אותו לחדר בקומה העליונה בבית. הוא הניח אותו במיטה והתפלל: ’יהוה, בבקשה תחזיר את הילד לחיים’. האם אתה יודע למה זו הייתה בקשה כל כך מיוחדת מיהוה? ממה שידוע לנו, לפני המקרה הזה אף פעם לא קרה שמישהו חזר לחיים. בנוסף, האלמנה ובנה אפילו לא היו מבני ישראל.
יהוה שמע בקול אליהו, והילד חזר לחיים והתחיל לנשום. אליהו אמר לאלמנה: ’תראי, הבן שלך חי!’ האלמנה שמחה מאוד ואמרה לאליהו: ’אתה באמת נביא של אלוהים. אני יודעת את זה כי אתה מנבא רק את מה שיהוה אומר לך להגיד, וזה תמיד מתגשם’.
”הביטו בעורבים: הם אינם זורעים ואינם קוצרים, ואין להם לא אסם ולא מחסן; והינה אלוהים מכלכל אותם. האינכם יקרים בהרבה מציפורים?” (לוקס י״ב:24)