יהוה היה סבלן עם יונה

בעיר האשורית נִינְוֵה התגוררו אנשים מאוד רעים.‏ יהוה אמר לנביא יונה ללכת לנינווה ולהגיד להם שעליהם לשנות את התנהגותם.‏ אבל יונה ברח לכיוון השני ועלה על אונייה שהפליגה לתַרְשִׁישׁ.‏

בזמן שהאונייה הייתה בים,‏ התחילה סערה חזקה ואנשי הצוות היו מפוחדים.‏ הם התפללו לאלילים שלהם ושאלו:‏ ’‏למה זה קורה?‏’‏ לבסוף יונה אמר להם:‏ ’‏הכול באשמתי.‏ ברחתי מהמשימה שיהוה נתן לי.‏ תשליכו אותי לים,‏ והסערה תיפסק’‏.‏ צוות האונייה לא רצה להשליך את יונה למים,‏ אבל הוא התעקש.‏ כאשר לבסוף הם עשו את זה,‏ הסערה אכן הפסיקה.‏

יונה חשב שהוא עומד למות.‏ בזמן שהוא שקע במים,‏ הוא התפלל ליהוה.‏ ואז יהוה שלח דג ענק שבלע אותו.‏ אבל יונה נשאר בחיים.‏ כשהוא היה בתוך הדג,‏ הוא התפלל:‏ ’‏אני מבטיח לציית לך תמיד’‏.‏ יהוה הגן על יונה בתוך הדג במשך שלושה ימים.‏ לאחר מכן הוא גרם לדג להוציא את יונה מבטנו אל אדמה יבשה.‏

יהוה אומנם הציל את יונה,‏ אבל האם זה אומר שהוא כבר לא היה צריך ללכת לנינווה?‏ לא.‏ יהוה שוב אמר לו ללכת לשם.‏ הפעם יונה ציית.‏ הוא הלך לשם והזהיר את האנשים המרושעים:‏ ’‏בעוד 40 יום נינווה תושמד’‏.‏ ואז קרה משהו לא צפוי,‏ אנשי נינווה הקשיבו ליונה ושינו את דרכיהם.‏ מלך נינווה אמר לעמו:‏ ’‏תתפללו לאלוהים ותתחרטו.‏ אולי הוא לא ישמיד אותנו’‏.‏ כשיהוה ראה שהאנשים התחרטו,‏ הוא החליט לא להשמיד את נינווה.‏

יונה כעס שהעיר לא הושמדה.‏ אבל האם הכעס שלו היה מוצדק?‏ יהוה גילה כלפי יונה סבלנות ורחמים,‏ אבל יונה לעומת זאת לא ריחם על אנשי נינווה.‏ הוא התיישב בתסכול מחוץ לעיר מתחת לצל של צמח הקִיקָיוֹן.‏ ואז הצמח מת,‏ ויונה עוד יותר כעס.‏ לכן יהוה אמר לו:‏ ’‏אכפת לך מהצמח הזה יותר משאכפת לך מאנשי נינווה.‏ אבל אנשי נינווה יקרים לי,‏ ולכן נהגתי בהם ברחמים והשארתי אותם בחיים’‏.‏ יהוה הראה שאנשי נינווה היו חשובים יותר מצמח.‏