שיר 57
לבשר לאנשים מכל הסוגים
(טימותיאוס א׳. ב׳:4)
1. אֶת יְהֹוָה אָבִינוּ נְחַקֶּה,
אֲשֶׁר בֵּין אִישׁ לְאִישׁ אֵינוֹ מַפְלֶה.
הֵן בְּנֵי אָדָם מִכָּל הָרְקָעִים
לוֹ שַׁיָּכִים, לָהֶם יִתֵּן חַיִּים.
(פזמון)
לֹא חָשׁוּב הוּא הַמּוֹצָא,
הַמַּרְאֶה אוֹ הַשָּׂפָה;
לַכֹּל נִפְנֶה לְלֹא מַשּׂוֹא פָּנִים.
אֶת הָאֲנָשִׁים נַזְמִין,
מִכָּל גֶּזַע, מִכָּל מִין,
לִהְיוֹת בֵּין יְדִידָיו שֶׁל אֱלֹהִים.
2. לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן הֵם נִמְצָאִים,
אוֹ אֵיךְ הֵם לָנוּ בַּתְּחִלָּה נִרְאִים.
מָה שֶׁחָשׁוּב הוּא מָה שֶׁבְּלִבָּם,
מָה שֶׁרוֹאֶה אָבִינוּ בְּתוֹכָם.
(פזמון)
לֹא חָשׁוּב הוּא הַמּוֹצָא,
הַמַּרְאֶה אוֹ הַשָּׂפָה;
לַכֹּל נִפְנֶה לְלֹא מַשּׂוֹא פָּנִים.
אֶת הָאֲנָשִׁים נַזְמִין,
מִכָּל גֶּזַע, מִכָּל מִין,
לִהְיוֹת בֵּין יְדִידָיו שֶׁל אֱלֹהִים.
3. לְכָל אָדָם קוֹרֵא הָאֵל עַכְשָׁו
לִנְטֹשׁ אֶת הָעוֹלָם וְאֶת דְּרָכָיו.
לַאֲנָשִׁים מִכָּל סוּג זֹאת נַסְבִּיר,
אֶת אֲמִתּוֹ שֶׁל יְהֹוָה נַבְהִיר.
(פזמון)
לֹא חָשׁוּב הוּא הַמּוֹצָא,
הַמַּרְאֶה אוֹ הַשָּׂפָה;
לַכֹּל נִפְנֶה לְלֹא מַשּׂוֹא פָּנִים.
אֶת הָאֲנָשִׁים נַזְמִין,
מִכָּל גֶּזַע, מִכָּל מִין,
לִהְיוֹת בֵּין יְדִידָיו שֶׁל אֱלֹהִים.
(ראה גם יוח׳ י״ב:32; מה״ש י׳:34; טימ״א ד׳:10; טיט׳ ב׳:11.)