שיר 105
”אלוהים הוא אהבה”
(יוחנן א׳. ד׳:7, 8)
1. אֵל אוֹהֵב, הוּא מַזְמִינֵנוּ:
’צְעַד עִמִּי לְעוֹלָמִים’.
אַהֲבַת הָאֵל וָרֵעַ
נְבַטֵּא בְּמַעֲשִׂים.
זוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ בָּחַרְנוּ,
כָּךְ תָּמִיד נִרְצֶה לִחְיוֹת.
נְחַקֶּה אֶת הַמָּשִׁיחַ,
וְנִזְכֶּה אָז לִבְרָכוֹת.
2. אִם נֹאהַב אֶת אֱלֹהֵינוּ,
גַּם נֹאהַב הָאֲחֵרִים.
אִם נִפֹּל הוּא יְקִימֵנוּ,
בְּעֻזּוֹ אָנוּ עוֹמְדִים.
אַהֲבָה לֹא תְּקַנֵּא הִיא,
בְּטוּב לֵב תִּשָּׂא הַכֹּל.
הָבָה וְנֹאהַב אַחֵינוּ,
וְלָהֶם רַק טוֹב נִגְמֹל.
3. אַל יִשְׁלֹט בְּךָ הַכַּעַס.
אַל יְהֵא לִבְּךָ מָרִיר,
אֶל אָבִינוּ שָׂא עֵינֶיךָ;
מִצְווֹתָיו לְךָ יַזְכִּיר:
אֱהֹב אֵל, אֱהֹב הָרֵעַ,
זוֹ מַהוּת הָאַהֲבָה.
אִם תָּמִיד נֹאהַב רֵעֵינוּ,
נְחַקֶּה אֶת יְהֹוָה.
(ראה גם מר׳ י״ב:30, 31; קור״א י״ב:31 עד י״ג:8; יוח״א ג׳:23.)