שיר 109
אהבו אהבה עזה בכל לבבכם
(פטרוס א׳. א׳:22)
1. אִם אַהֲבָתֵנוּ עַזָּה
לֵב יְהֹוָה נִמְלָא שִׂמְחָה.
זוֹ תְּכוּנָתוֹ הָעִלָּאִית;
מִפָּז הִיא יְקָרָה.
בְּלִבֵּנוּ שֶׁפַע חִבָּה;
אֶת הַקִּרְבָה הִיא מַגְבִּירָה.
לֹא נְגַלֶּה אָנוֹכִיּוּת,
זוֹ אַהֲבָה כֵּנָה.
נְמַהֵר עֶזְרָה לָתֵת
לְאָחִינוּ הַסּוֹבֵל כָּעֵת.
וְנַקְשִׁיב בַּהֲבָנָה,
כָּךְ הִיא יְדִידוּת אֱמֶת.
אֶת אַהֲבָתוֹ שֶׁל הָאָב
הֶרְאָה יֵשׁוּעַ בְּחַיָּיו.
מִדֻּגְמָתוֹ אָנוּ לוֹמְדִים
לֶאֱהֹב אֶת הָאַחִים
בְּדַרְכּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
(ראה גם פט״א ב׳:17; ג׳:8; ד׳:8; יוח״א ג׳:11.)