שיר 110
”חדוות יהוה”
(נחמיה ח׳:10)
1. זוֹ עֵת הַקֵּץ; בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בְּפִינוּ,
עַל מַלְכוּתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
נִזְקֹף רָאשִׁים, קְרוֹבָה גְּאֻלָּתֵנוּ —
לָהּ עוֹד כֻּלָּנוּ מְצַפִּים.
(פזמון)
חֶדְוַת יְהֹוָה הִיא מָעֻזֵּנוּ;
בְּגִיל וּבְרִנָּה זַמְּרוּ.
עִלְזוּ בַּתִּקְוָה בְּלֵב גָּדוּשׁ תּוֹדָה;
אֶת הָאֵל שַׁבְּחוּ וּפָאֲרוּ.
חֶדְוַת יְהֹוָה הִיא מָעֻזֵּנוּ;
נַכְרִיז לַכֹּל עַל גְּדֻלָּתוֹ.
בִּמְלוֹא הַמְּסִירוּת לָאֵל וּלְמַלְכּוֹ
נְגַלֶּה שִׂמְחָה בְּשֵׁרוּתוֹ.
2. שְׂאוּ עֵינֵיכֶם לֶאֱלֹהִים עֻזֵּנוּ;
הוּא מַחֲסֶה לְאוֹהֲבָיו.
לֹא נְפַחֵד, הֵן יְהֹוָה אִתָּנוּ;
הָבָה נָרִיעַ לוֹ יַחְדָּו.
(פזמון)
חֶדְוַת יְהֹוָה הִיא מָעֻזֵּנוּ;
בְּגִיל וּבְרִנָּה זַמְּרוּ.
עִלְזוּ בַּתִּקְוָה בְּלֵב גָּדוּשׁ תּוֹדָה;
אֶת הָאֵל שַׁבְּחוּ וּפָאֲרוּ.
חֶדְוַת יְהֹוָה הִיא מָעֻזֵּנוּ;
נַכְרִיז לַכֹּל עַל גְּדֻלָּתוֹ.
בִּמְלוֹא הַמְּסִירוּת לָאֵל וּלְמַלְכּוֹ
נְגַלֶּה שִׂמְחָה בְּשֵׁרוּתוֹ.
(ראה גם דה״א ט״ז:27; תהל׳ קי״ב:4; לוקס כ״א:28; יוח׳ ח׳:32.)