שיר 111
גורמי שמחתנו
(מתי ה׳:12)
1. שׁוֹפְעִים הֵם גּוֹרְמֵי שִׂמְחָתֵנוּ,
יוֹם יוֹם מִתְרַבִּים וְהוֹלְכִים.
חֶמְדַּת כָּל גּוֹיִים כָּאן אִתָּנוּ,
בָּאִים הֵם מִכָּל הָעַמִּים.
אָשְׁרֵנוּ חָקוּק בְּלִבֵּנוּ,
נָעוּץ הוּא בִּדְבַר־אֱלֹהִים.
מִדֵּי יוֹם נַטֶּה לוֹ אָזְנֵנוּ,
נִשְׁמַע וַאֲזַי נַאֲמִין.
רִשְׁפֵי אֵשׁ גּוֹרְמֵי חֶדְוָתֵנוּ,
בַּלֵּב הֵם דּוֹלְקִים, בּוֹעֲרִים.
צָרוֹת וּקְשָׁיִים לְכֻלָּנוּ,
בִּזְכוּת הָאֵל אָנוּ עוֹמְדִים.
(פזמון)
יְהֹוָה הוּא לָנוּ שִׂמְחָה,
יְהֹוָה הוּא לָנוּ שָׂשׂוֹן.
רַבָּה חָכְמָתוֹ, גְּדוֹלִים פְּעָלָיו,
מָה טוֹב יָהּ, אַדִּיר, אֵל נִשְׂגָּב!
2. עוֹלְזוֹת וְקוֹרְנוֹת הֵן עֵינֵינוּ
צוֹפוֹת הֵן בִּמְלֶאכֶת יָדָיו.
מַרְהִיב וּמֻפְלָא עוֹלָמֵנוּ,
נָרִיעַ עַל כָּל מַעֲשָׂיו.
מַלְכוּת אֱלֹהִים בְּשׂוֹרָתֵנוּ,
נָעִיד בְּשִׂמְחַת נִצָּחוֹן.
נוֹלְדָה הִיא וְעוֹד תְּבָרְכֵנוּ,
נַשְׁמִיעַ זֹאת בְּכָל מָקוֹם.
שִׂמְחַת עוֹלָמִים כְּבָר בַּפֶּתַח,
הַלַּיְלָה חוֹלֵף, יוֹם חָדָשׁ.
גַּן עֵדֶן יִהְיֶה כָּאן לָבֶטַח,
נָגִיל וְנָרֹן עֲדֵי עַד.
(פזמון)
יְהֹוָה הוּא לָנוּ שִׂמְחָה,
יְהֹוָה הוּא לָנוּ שָׂשׂוֹן.
רַבָּה חָכְמָתוֹ, גְּדוֹלִים פְּעָלָיו,
מָה טוֹב יָהּ, אַדִּיר, אֵל נִשְׂגָּב!
(ראה גם דב׳ ט״ז:15; יש׳ י״ב:6; יוח׳ ט״ו:11.)