שיר 114
’התאזרו בסבלנות’
(יעקב ה׳:8)
1. אָבִינוּ, אֱלֹהֵינוּ,
חָפֵץ הוּא לְטַהֵר אֶת שְׁמוֹ.
עָלָיו חֶרְפָּה הֵמִיטוּ
וְחִלְּלוּ אֶת קְדֻשָּׁתוֹ.
גִּלָּה הוּא אֹרֶךְ רוּחַ,
לֹא אִבֵּד סַבְלָנוּתוֹ;
דָּאַג לְטוֹבָתֵנוּ,
הֶרְאָה אַהֲבָתוֹ.
בְּרֹב טוּבוֹ רוֹצֶה הוּא
שֶׁיִּוָּשְׁעוּ הָאֲנָשִׁים;
מַמְשִׁיךְ בְּאֹרֶךְ רוּחַ
לִקְרֹא לְכָל הָעֲנָוִים.
2. הַסַּבְלָנוּת הִיא לָנוּ
כֹּה יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה;
שׁוֹמֶרֶת עַל לִבֵּנוּ,
אוֹתָנוּ מְמַלֵּאת שַׁלְוָה.
גַּם מוּל צָרָה וְקֹשִׁי,
מְצוּקָה אוֹ אַכְזָבָה,
נִנְהַג בְּאֹרֶךְ רוּחַ,
לֹא נְאַבֵּד תִּקְוָה.
מַבְטִיחַ אֱלֹהֵינוּ
לִשְׁפֹּךְ עָלֵינוּ אֶת רוּחוֹ;
אוֹתָנוּ תְּחַזֵּק הִיא,
תָּנִיב אֶת פְּרִי סַבְלָנוּתוֹ.
(ראה גם שמ׳ ל״ד:14; יש׳ מ׳:28; קור״א י״ג:4, 7; טימ״א ב׳:4.)