שיר 116
כוחו של טוב לב
(אפסים ד׳:32)
1. מֵעֹמֶק הַלֵּב אוֹתְךָ נְהַלֵּל,
אָבִינוּ, יְהֹוָה;
רַבָּה חָכְמָתְךָ, אַדִּיר כּוֹחֲךָ,
אַךְ טוֹב וּנְדִיב לֵב הִנְּךָ.
2. אֶת כָּל הַסּוֹבְלִים וְהָעֲמוּסִים
מַזְמִין בִּנְךָ אֵלָיו.
כֹּה קַל מַשָּׂאוֹ וְנוֹחַ עֻלּוֹ;
נָעִים לְנַפְשֵׁנוּ טוּבוֹ.
3. כֵּן, כְּמוֹ יְהֹוָה וּכְמוֹ מְשִׁיחוֹ,
טוּב לֵב נִרְצֶה לִלְבֹּשׁ.
נִהְיֶה אֲדִיבִים, טוֹבִים, אוֹהֲבִים;
נָנִיב פְּרִי לִכְבוֹד אֱלֹהִים.
(ראה גם מיכה ו׳:8; מתי י״א:28–30; קול׳ ג׳:12; פט״א ב׳:3.)