שיר 129
נמשיך להחזיק מעמד
(מתי כ״ד:13)
1. אֵיךְ, כְּמוֹ הָאָדוֹן,
נוּכַל לָשֵׂאת אֶת הַקְּשָׁיִים?
חֵרֶף סִבְלוֹתָיו
נָשָׂא עֵינָיו אֶל אֱלֹהִים;
קִוָּה לוֹ, שָׂמַח בּוֹ,
שָׁמַר לוֹ אֱמוּנִים.
(פזמון)
נַחְזִיק בְּתֻמָּתֵנוּ,
נִדְבַּק בֶּאֱלֹהִים.
הֵן הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ;
נִהְיֶה לוֹ מְסוּרִים לְעוֹלָמִים.
2. אַף שֶׁלֹּא אַחַת
אָנוּ חוֹוִים כְּאֵב, צָרוֹת,
עוֹד יָבוֹא הַיּוֹם
בּוֹ לֹא נַזִּיל יוֹתֵר דְּמָעוֹת.
עַל כֵּן אֶת עֵינֵינוּ
נִשָּׂא אֶל הַבְּרָכוֹת!
(פזמון)
נַחְזִיק בְּתֻמָּתֵנוּ,
נִדְבַּק בֶּאֱלֹהִים.
הֵן הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ;
נִהְיֶה לוֹ מְסוּרִים לְעוֹלָמִים.
3. לֹא נֹאמַר נוֹאָשׁ,
לֹא נְפַקְפֵּק, לֹא נְפַחֵד.
עַד יוֹם מִשְׁפָּטוֹ
אֶת אֱלֹהֵינוּ נְשָׁרֵת.
נַחְזִיק מַעֲמָד כִּי
קָרוֹב הוּא הַמּוֹעֵד!
(פזמון)
נַחְזִיק בְּתֻמָּתֵנוּ,
נִדְבַּק בֶּאֱלֹהִים.
הֵן הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ;
נִהְיֶה לוֹ מְסוּרִים לְעוֹלָמִים.
(ראה גם מה״ש כ׳:19, 20; יעקב א׳:12; פט״א ד׳:12–14.)