46 מרים המגדלית
”ראיתי את האדון!”
סיפורה של מרים הַמַגְדָלִית מתחיל בצורה מעוררת פחד. היא הייתה נתונה להשפעתם של שדים שמיררו את חייה. אבל אז חלה תפנית מדהימה: היא פגשה את ישוע, וחייה השתנו לחלוטין. במקרא מסופר שישוע גירש ממנה שבעה שדים. מרים הייתה אסירת תודה, והיא החליטה ללכת בעקבות ישוע ולתמוך בו באומץ בכל דרך אפשרית.
היא כינתה את אדונה האהוב ”רבונִי”, שפירושו ”מורה”. הכינוי הזה העיד על הכבוד העמוק שהיה לה כלפיו. ישוע ו־12 שליחיו הלכו לאורכה ולרוחבה של הארץ ולימדו אנשים על מלכות אלוהים. מרים שמה לב שהם עזבו את עבודתם החילונית על מנת להקדיש את כל זמנם וכוחם לפעילות החשובה הזו. מה היא עשתה כדי לעזור להם?
למרות החוויות הטראומטיות שחוותה, היא הקדישה את חייה כדי לתמוך בישוע ובתלמידיו
מרים הייתה אחת מכמה נשים שסיפקו תמיכה כלכלית לישוע ולשליחיו ו”שירתו אותם מנכסיהן”. כשישוע עבר ”מעיר לעיר ומכפר לכפר”, נראה שהתלוו אליו כ־20 איש, גם גברים וגם נשים. בימים ההם כלל לא היה מקובל שנשים יצטרפו למנהיג דתי, ולכן יכול מאוד להיות שמתחו עליהן ביקורת על כך. אך עבור מרים ושאר הנשים הזכות להתלוות לישוע הייתה שווה כל הקרבה. הן תמכו בו באומץ למרות שאחרים ראו זאת באור שלילי.
מרים ודאי הייתה שבורה כשישוע נעצר בירושלים בליל הפסח, הואשם בחילול שם אלוהים על לא עוול בכפו והוצא להורג על עמוד הוקעה. אבל היא מעולם לא איבדה את אומץ ליבה. היא הלכה יחד עם נשים נאמנות אחרות, כולל אימו של ישוע, למקום הוצאתו להורג, וכך הראתה את אהבתה ונאמנותה כלפי ישוע. ברגעיו המייסרים ביותר ישוע ודאי התנחם כשראה את הנשים הנאמנות האלה. הן ראו במו עיניהן כיצד ישוע שמר על נאמנות עד מוות והשלים את המשימה שקיבל מאביו. מרים הייתה שם כאשר ישוע נשם את נשימתו האחרונה.
הנשים האמיצות האלו התאבלו בגלוי על ישוע, מבלי לחשוש מתגובתם של החיילים הרומים ושל מנהיגי הדת היהודים. כמו כן, מרים הייתה נחושה לעשות דבר נוסף אחרון עבור אדונה האהוב. בשל האקלים החם בישראל גופת האדם הייתה מתחילה להירקב במהירות. לכן היה נהוג למשוח את הגופה לפני הקבורה בבשמים ושמנים ריחניים כדי שהיא לא תעלה ריח כאשר האנשים יגיעו להתאבל על יקירם. אך מרים רצתה לעשות מעבר לכך ולמשוח את גופתו גם לאחר הקבורה. מייד עם צאת השבת היא ועוד כמה נשים קנו את החומרים הנחוצים. למוחרת, מוקדם בבוקר, הן הלכו אל הקבר כדי לעשות זאת.
ייתכן שמרים הגיעה ראשונה אל הקבר. היא הייתה מופתעת לראות שהאבן הוסרה מפתחו ושהוא ריק. לאחר מכן היא רצה לספר על כך לפטרוס ויוחנן. כשהיא חזרה למקום, שאר הנשים כבר לא היו שם. מרים ”התכופפה כדי להביט אל תוך הקבר וראתה שני מלאכים לבושים לבן יושבים במקום שבו הייתה מונחת גופתו של ישוע”. לאחר שהיא אמרה להם שהיא מחפשת את ישוע, היא הסתובבה וראתה מישהו שחשבה שהוא הגנן. הוא שאל אותה: ”אישה, למה את בוכה?” והיא השיבה לו: ”אדוני, אם העברת אותו למקום אחר, אמור לי היכן הנחת אותו, ואני אקח אותו”. מרים אפילו לא עצרה לרגע לחשוב אם היא באמת תוכל לסחוב את גופתו של ישוע. מה שהיה חשוב לה זה לעשות את מיטבה למען אדונה.
היא הסתובבה בעצב כדי ללכת משם, ואז האיש אמר לה מילה אחת: ”מרים!” היא מייד הבינה במי מדובר. היא קראה בקול: ”רבוני!” ואחזה בישוע. ישוע אמר לה להפסיק לאחוז בו, משום שהייתה לו משימה חשובה לתת לה. הוא ביקש ממנה: ”לכי אל אחיי”. הוא סמך עליה וביקש ממנה להעביר לשליחיו את המסר החשוב מכול: אדונם קם לתחייה. היא מייד הלכה לעשות זאת, אך בהתחלה הם לא האמינו לה. דבריה ”נשמעו להם כדברי הבל”. אבל היא לא נתנה לתגובה שלהם או לשום דבר אחר לעצור בעדה. אין ספק שהיא המשיכה להודיע באומץ לכולם שישוע קם לתחייה!
קרא מתוך המקרא:
שאלה לדיון:
כיצד מרים המגדלית גילתה אומץ?
למחקר מעמיק
1. באילו דרכים מרים ושאר הנשים תמכו בישוע ובשליחיו? (אעילב מאמר 6 §5–6) א
תמונה א
2. מדוע מרים לא זיהתה בהתחלה את ישוע שהוקם לתחייה? (אעילב מאמר 6 §16)
3. מדוע ישוע אמר למרים להפסיק לאחוז בו? (מ08 4/15 32 §7)
4. כשמרים דיווחה לשליחים שישוע קם לתחייה, דבריה נשמעו להם ”כדברי הבל”. איזו גישה כלפי נשים ככל הנראה השפיעה עליהם? (לוקס כ״ד:11; ”אלוהים רוצה שנשים יזכו לכבוד” חבמצ120901 §12–13)
למד מדוגמתה
מרים הייתה מוכנה לבצע מטלות פשוטות עבור אחרים. כיצד נוכל לחקות אותה? ב
תמונה ב
איך נוכל לחקות את דוגמתה של מרים כשאחרים מזלזלים במסר המקראי שאנחנו חולקים איתם? (לוקס כ״ד:10, 11)
איך נוכל לחקות את אומץ הלב של מרים המגדלית?
ראה את התמונה הגדולה
מה הפרק הזה מלמד אותי על יהוה?
איך הפרק הזה משתלב עם מטרתו של יהוה?
מדוע אני אסיר תודה על כך שמרים המגדלית נבחרה ככל הנראה למלוך עם ישוע בשמיים?
למד עוד
השווה בין חלק מהתפיסות המוטעות לגבי מרים לבין העובדות שמופיעות במקרא.
כיצד היחס של ישוע כלפי מרים המגדלית ונשים אחרות מלמד אותנו איך צריך לנהוג בנשים?
”הנשים המשיחיות ראויות לכבוד ולהוקרה” (מ95 8/1 13–14 §3–8)