גלה התעניינות אישית בזולת
”כל אחד אל ידאג רק לענייניו, אלא גם לענייניו של זולתו.” — פיליפים ב׳:4.
1, 2. מה הן כמה מן הסיבות לגילוי התעניינות אישית בזולתנו?
ישלנו סיבות טובות לגלות התעניינות אישית בזולת. למשל, מטבע־הדברים, מעניינים אותנו עמיתינו בני־האדם, כיון שכולנו שונים איש מרעהו. הצופן הגנטי של תאי־גופינו מכיל תכנית של מאפיינינו התורשתיים. מיבננו הגנטי כה ייחודי, עד שהרשויות החוקרות מעשי־פשע הוסיפו ”טביעת־אצבעות” גנטית לקשת האמצעים העומדת לרשותם לשם זיהוי פושעים.
2 ישנן סיבות אחרות מדוע אנו שונים איש מרעהו, ולכן הננו מעניינים כל אחד כשלעצמו. מרגע ההתעברות, אנו נתונים להשפעת סביבתנו. ישנן ראיות למכביר לכך, שעוּבּר מגיב על מה שמתרחש מחוץ לרחם אימו. אזי, לאחר שהוא נולד בתור תינוק נושם עצמאי, או נפש חיה, הוא מושפע מגישותיהם ודרכיהם של הוריו. בעודו מתבגר והולך, אפשר שיהיה בן (או בת) יחיד, או אולי יצטרפו אליו אחים ואחיות, ויוטל עליו לעזור לטפל בהם. התרועעות כגון זו עם אחרים, או חוסר התרועעות, יש לגביה השלכות על התפתחותו. מה שאנו קוראים, לומדים בבית־הספר, וצופים בו בטלוויזיה — הכל משפיע על פעולותינו ועל אורח־החשיבה שלנו.
3. בתואם עם הכתוב בפיליפים ב׳:4, באיזה שטח במיוחד עלינו לגלות התעניינות אישית בזולת?
3 מכאן שההבדלים הקיימים בינינו מעוררים התעניינות הדדית מסוימת. אך, השליח פאולוס התייחס לסיבה נעלה יותר לגילוי עניין בזולת. על־כן, עודד את עמיתיו המשיחיים ’לדאוג, לא רק לענייניהם הם, אלא גם לענייני זולתם.’ (פיליפים ב׳:4) במקום שנבקש אך ורק את תועלתנו אנו, עלינו להתעניין בזולתנו במיוחד מבחינה רוחנית. מה הן, אם כן, כמה מן הדרכים בהן יכולים אנו לגלות התעניינות אישית בזולת?
התעניינות רוחנית והבדלי אישיות
4. בהתאם לכתוב באפסיים ד׳:22–24, איזה שוני מגביר את התעניינותנו הרוחנית בזולת?
4 התעניינותנו האישית בזולת מוגברת כשאנו מיישמים אישית את הידע שרכשנו על האמת המקראית, ולומדים לעצב את אישיותנו על־פי הדוגמה שהציב לנו ישוע המשיח. (פטרוס א׳. ב׳:21) בתור משיחיים אמיתיים, אנו ’פושטים את האדם הישן [האישיות הישנה, ע״ח] אשר התנהגותנו הראשונה היתה כרוכה עימו’ ומתאמצים להחליפו ב”אדם החדש הנברא כדמות אלהים, בצדקה ובקדושה של אמת.” (אפסיים ד׳:22–24) כך, בהדרגה, אנו מחליפים גישות אנוכיות, בדאגה אוהבת ומתחשבת בזולת. — ישעיהו ס״ה:25.
5. מדוע קיימים סוגי אישיות שונים בקהילה המשיחית, ואיזו שאלה מתעוררת עקב כך?
5 עד כמה ששינויי אישיות מפתיעים התחוללו בקרב עדי־יהוה, הרי שבכל זאת, נותרות עדיין נטיות לחטא. אפילו פאולוס הכיר בכך: ”רצוני לעשות את הטוב, אלא שהרע עומד לפני.” (רומיים ז׳:21) כמובן, קיימות בנו תכונות־אופי שירשנו ואחרות שרכשנו, ואלה מזהות אותנו. יש בעלי כשרונות אמנותיים, לאחרים גישה מדעית ובעלת כושר־ניתוח יותר. בו בזמן שאחדים שקטים ומופנמים, אחרים חברותיים ופתוחים יותר. כיצד, אם כן, ניתן לשמור על אחדות הקהילה המשיחית לנוכח הבדלי־אישיות כגון אלה?
6. מה צריכה להיות השקפתנו לגבי הבדלי אישיות, וכיצד ניתן להדגים זאת?
6 כדי להתעניין ברוחניותם של אחרים ולשמור על אחדות הקהילה המשיחית, עלינו להיות מציאותיים ומתחשבים בזולת. מאחר שאלהים אינו דורש מאיתנו שלימות, אל לנו לדרוש אותה מרעינו המשיחיים. זאת ועוד, אין יהוה מצפה מכל עובדיו להיות זהים מכל הבחינות. בקהילה המשיחית, לכל אחד מאיתנו מקומו הנאות, והוא יכול להשתמש בכישוריו התורשתיים, שמאת אלהים, בקידום עבודת יהוה. (קורינתים א׳. י״ב:12–26) אם נהיה עסוקים ועמלים תחת הדרכתו של ישוע המשיח, שהוא ראש הקהילה, לא יהיה לנו פנאי להתבונן זה בזה בביקורתיות. (קורינתים א׳. ד׳:1–4) כפי שיודע כל בעל־מלאכה, כל כלי מעוצב לביצוע עבודה מסוימת. האם יכול פטיש לנקב את החור העדין שאותו מבצע המקדח? האם המקצוּעה, שבה משתמשים ביעילות כדי לעצב, מסוגלת להחדיר ברגים לתוכם? לא, כיון שלכל כלי השימוש היאות לו.
7. בנטילתנו חלק בשירות־השדה, מה עלינו לזכור תמיד?
7 עד כמה נכונות המלים של השיר בשירון שלנו ”שירות מתוך שמחה”! הוא קורא לנו: ”נעבוד את אל ומלך בששון, בכל יכולתנו ובמלוא האון.” נכון, אמנם, שאין לכל אחד מאיתנו כשרון יוצא־דופן. אך, אנו מעמידים בראש מעיינינו את השליחות שהופקדה בידינו בתור עדי־יהוה, ומתמסרים לה בכל לבנו. כשם שמוסיף השיר ואומר: ”גם אם שירותנו קט, הוא אז מראה, את אהבתנו זו מלב גואה.” — זמרו תהילות ליהוה, שיר מספר 130.
התייחס לאחרים כאל נעלים עליך
8. כיצד יכול יישום דבריו של פאולוס בפיליפים ב׳:1–3 לקדם אחדות?
8 כמו־כן, אם נתייחס לאחרים כאל נעלים עלינו, הדבר יהדק את אחדות הקהילה. פאולוס כתב: ”לכן אם יש איזה עידוד במשיח, אם איזו נחמה של אהבה, אם איזו שותפות של רוח, אם אילו רחמים וחמלה — אזי מלאו נא את שמחתי בזה שתהיו תמימי־דעים, חדורי אהבה אחת, בעלי כוונה אחת ומחשבה אחת.” שים לב לכך שהשליח הוסיף ואמר: ”ואל תעשו דבר מתוך תחרות, אף לא מתוך כבוד שווא, אלא בנמיכות־רוח יחשוב איש איש את רעהו לנכבד ממנו.” — פיליפים ב׳:1–3.
9. מה משמע הדבר להיות ’תחרותי’ ו’רודף כבוד שווא’, וכיצד נוכל להימנע מנטיות אלה?
9 כיון שאינו מתייחס לאחרים כאל ’נכבדים ממנו’, או נעלים עליו, הרי שאיש ’תחרותי’ מגלה תדירות נטייה עקשנית ומייגעת לריב ולהתווכח. תכונה זו עלולה להתבטא ב”ויכוחים על מלים”. (טימותיוס א׳. ו׳:4, ע״ח) כמובן, הרוח שמאחורי הדברים והמחשבות שהמלים מביעות צריכות להוות עבורנו את העיקר. לכן, הימנע מלדקדק יתר־על־המידה באשר לביטויים מסוימים הנהוגים בדיבור או בחומר הכתוב. כיצד תתייחס לרעיון שונה בנושא עיקר־אמונה כלשהו שיוצג בפניך? דבק בנאמנות במידע המקראי שאותו מספק אלהים באמצעות ”העבד הנאמן והנבון”. (מתי כ״ד:45–47, ד”ץ) אחרי הכל, ממקור זה למדנו לראשונה את האמת. אם נכיר בעובדה זו, יעזור לנו הדבר להימנע מחיפוש אחר כבוד־שווא, כלומר, תחושה מוגזמת של חשיבות־עצמית.
טפח התעניינות אישית בזולתך
10. כיצד ניתן לנהוג לפי דברי פיליפים ב׳:4 בקרב הקהילה?
10 זכור שפאולוס עודדנו ’לא לדאוג רק לעניינינו, אלא גם לענייניו של זולתנו.’ (פיליפים ב׳:4) מה משמע הדבר? ממש כשם שגילוי כושר־אבחנה לגבי סביבתנו יכול לעזור לנו בשירות־השדה, כך גם גילוי התעניינות בטובתם של אחרים בקרב הקהילה, יאפשר לנו להדק את עבותות האהבה המאחדות אותנו. במיוחד מוטלת על זקני־הקהילה האחריות לגלות דאגה כלפי חברים לאמונה, בתואם עם דברי משל אחד המציין: ”ידוע תדע פני צאנך.” (משלי כ״ז:23) כמובן, כולנו יכולים לדאוג, וחייבים לדאוג, לצרכי עמיתינו לאמונה. — פטרוס א׳. ב׳:17.
11. מדוע עלינו להיות קשובים, כאשר אנו משוחחים עם אחינו ואחיותינו הרוחניים?
11 דרך נוספת ליקדום אחדות, ולטיפוח התעניינות אישית בזולת, היא, להקדיש זמן להידברות מליאה וחופשית עם אחיך ואחיותיך המשיחיים. גלה למה נתונות מחשבותיהם. הזדמנות לכך תמצא כאשר תבקר אצלם בבית, לפני ואחרי אסיפות באולם־המלכות, ובהפסקות בין התכניות בכינוסים שלנו. הקשב להם היטב כשהם מדברים. יתכן שיספרו לנו על מה שמעיק עליהם, ואז נוכל לעזור להם לשאת את משאם ובכך ’לקיים את תורת המשיח’. (גלטיים ו׳:2) אך יש משהו נוסף, מעבר לשיחותינו עם אחינו, שיגן על אחדות הקהילה. במה המדובר?
גלה תחושת הזדהות
12. מדוע עלינו לגלות תחושת הזדהות עם הזולת?
12 תחושת הזדהות מחזקת את אחדותם של המשיחיים. לנוכח הדאגות והלחצים הגוברים והולכים, שומה על כולנו לגלות תכונה זו. לעולם אל לנו להיות כה מוטרדים ממה שמעיק עלינו, עד־כדי־כך שאיננו מתחשבים ברגשות הזולת. למשל: ברגע שאחד מהמשתתפים בתכנית אסיפת־השירות נכנס לאולם־המלכות, ניגש אליו הישר זקן־קהילה ודיבר איתו על הודעה שעליו למסור לקהילה. להפתעתו ולבושתו של הזקן, הביט בו המשתתף בתכנית, חייך, ואמר: ”אבל, קודם־כל, אח — ערב טוב!” אחרי שהשניים החליפו ברכות ידידותיות, ודעתו של האח נחה, דנו בתוכן ההודעה. איזה לקח למד זקן־קהילה זה! אל תהיה פזיז כדי, עד שתשכח את הנימוסים ההופכים את יחסיך עם זולתך לנעימים.
13. מה מניעה תחושת ההזדהות את זקני־הקהילה לעשות, במגעיהם עם רעיהם המשיחיים?
13 תחושת ההזדהות מניעה זקני־קהילה לגלות חמלה ותכונות נאותות אחרות. לעתים, על גברים אלה לגלות רוך ”כאשה המטפלת בילדיה”. (תסלוניקים א׳. ב׳:7) מתן עזרה לאחים מסוימים דורש הרבה סבלנות ותמיכה אוהבת. מי ש’עזב את אהבתו הראשונה’ זקוק יהיה לעידוד רב כדי להגביר את פעילותו, ואפשר שיזדקק לעזרה על־מנת לעמוד מחדש על דחיפותם של ימינו. (ההתגלות ב׳:4; טימותיוס ב׳. ד׳:2; עברים ו׳:11, 12) כדוגמת פאולוס, ’מחבבים’ זקני־הקהילה את עמיתיהם המשיחיים, כשהם משוחחים עימם, כדי לחזק את רוחם ולנחמם כדי שירצו ”להתהלך כראוי לפני אלהים.” — תסלוניקים א׳. ב׳:8, 11, 12.
14. כיצד הוכיח פאולוס שהיתה לו תחושת הזדהות?
14 פאולוס הציב בפני זקני־הקהילות דוגמה נאותה של דאגה אוהבת לצרכי אחיהם ואחיותיהם המשיחיים. הוא כתב: ”ומלבד דברים אחרים, הטורח הבא עלי יום יום, הדאגה לכל הקהילות.” כיון שהיתה לפאולוס דאגה זו, יכול היה לשאול: ”מי יחלש ואני לא אחלש עימו? מי ייכשל ולבי אינו בוער?” אם אתה זקן־קהילה, האם יש לך אותה תחושת הזדהות? — קורינתים ב׳. י״א:28, 29.
”קנית לך את אחיך”
15. כאשר מתעוררים קשיים רציניים בין אחים, על־פי אילו עצות של ישוע במתי י״ח:15 יש לנהוג, תוך איזו מטרה?
15 גילוי תחושת הזדהות מקדמת אחדות בקרב עובדי יהוה. ברם, במקרים נדירים, עלולות להתעורר התנגשויות בעניינים אישיים. כשמקרה רציני מתעורר, על המשיחי לנהוג כעצת ישוע, הרשומה במתי י״ח:15–17. שים לב לצעד הראשון, הלא הוא שיחה עם אחִיך בארבע עיניים, על־מנת להעמיד אותו על טעותו. מה צריכה להיות מטרתך? ובכן, ’קניית אחיך’! ישוע אמר: ”אם ישמע לך, קנית לך את אחיך.” לאושרנו, בדרך־כלל די בשיחה בפרטיות, כדי לשקם יחסי־שלום בינך לבין עמיתך עובד־האלהים.
16. מה עליך לעשות, אם תבחין בכך שלאחיך טענה כלשהי נגדך?
16 אם אתה מבחין בכך שלאחיך טענה נגדך, נהג לפי עצת ישוע ”להתרצות לאחיך.” (מתי ה׳:24) שוחחו יחד על הבעיה באופן רגוע ואדיב, כשכל אחד מנסה לראות את הדברים מנקודת־מבטו של השני. כך אפשר בדרך־כלל ליישר את ההדורים, ולשמור על שלום הקהילה.
קניית לבם של הבלתי־מאמינים
17, 18. אילו עצות העניק פטרוס לאשה המשיחית החיה בבית מפולג מבחינה דתית?
17 אחד המצבים הקשים ביותר בהם יש ליישם עקרונות משיחיים, הוא בתוך בית מפולג מבחינה דתית. משיחיים רבים עמלים בנאמנות, בעודם מתמודדים בתיסכולים וקשיים הנובעים מחוסר אחדות רוחנית בנישואיהם. כיצד אפשר לעזור להם?
18 כיון שהם מגלים התעניינות אישית בזולתם, הרי שזקני־הקהילה שמחים לספק עזרה רוחנית למי שחיים בבתים מפולגים מבחינה דתית. למשל, אפשר להסב את תשומת־לבם לעצותיו של פטרוס בנושא התנהגותן של נשים משיחיות השרויות במצב זה. הוא יעץ להן להיכנע לבעליהן, אפילו אם אלה אינם מאמינים ו”אינם מצייתים לדבר”. מדוע להיכנע? מפני ש”כך... ייקנה לבם לא על־ידי דיבור אלא על־ידי התנהגות הנשים.” (פטרוס א׳. ג׳:1) אך, עד כמה יעיל הדבר ליישם עצות אלה?
19. הבא דוגמה כדי להמחיש את התועלת שיש ביישום העצות שבפטרוס א׳. ג׳:1.
19 אשה בשם וֶרה מודה שמשנעשתה למשיחית, דיברה בהתחלה ללא־הרף עם בעלה על האמת המקראית, עד שנמאס לו. ”כשנהגתי בהתאם לעצות מקראיות שקיבלתי מזקן־קהילה,” מוסיפה היא, ”החלטתי שמוטב שאגלה טקט ושאחכה להזדמנויות נאותות.” ביסודו־של־דבר, יישמה ורה את הכתוב בפטרוס א׳. ג׳:1, גם אם מפעם לפעם נקטה יוזמה מסוימת בעודדה את בעלה, בַרי, לשוחח איתה על עקרונות מקראיים. הוא הסביר מאוחר יותר: ”במרוצת השנים, שמתי לב לכך שעותקים של החוברת עורו! [כתב־עת המתלווה אל המצפה] הופיעו במקומות בלתי־צפויים בבית. בתוכם מצאתי מאמרים מציאותיים אשר לעתים הקדימו את החדשות.” כתוצאה מכך, לאחר 20 שנה של פילוגים, בַרי ווֶרה שמחים היום להיות מאוחדים בשירות יהוה.
20. איזו עזרה יכולים זקני־הקהילה להעניק לבעל משיחי, החי בבית מפולג מבחינה דתית?
20 בעל מאמין ניצב בפני בעיות קשות, אם אשתו מתנגדת למשיחיות האמיתית, ומשפיעה על ילדיהם להתנגד לו. תוך התעניינות אישית באח השרוי במצב זה, יכולים זקני־הקהילה להסב את תשומת־לבו לעקרונות מקראיים שיעזרו לו. למשל, אפשר להדגיש בפניו שגם אם אשתו מתנגדת לאמונתו, הוא עדיין ראש המשפחה, וששומה עליו להעניק לילדיו חינוך מקראי. (אפסיים ו׳:4) אפשר לעודדו ’לחיות ביחד עימה בידיעה’, לגלות התעניינות במעשיה, לעזור לה בעבודות משק־הבית ובטיפול בילדים. (פטרוס א׳. ג׳:7) מעל לכל, יש לעודד את הבעל והאב המאמין לדאוג לשמור על אפיקי־הידברות פתוחים, כדי שיידע מה טמון בלבו של כל אחד מבני־משפחתו. כמו־כן, יכולים זקני־הקהילה לעודדו להמשיך לנסות לעזור לאשתו במלים ’מתובלות במלח’, כשבהזדמנויות נאותות הוא ישוחח איתה בטקט על האמת המקראית. — קולוסים ד׳:6.
21. כיצד אפשר לעזור לאשה בלתי־מאמינה לגלות התעניינות באמת?
21 גילוי התעניינות אישית כלפי קרובי־משפחה של משיחי החי בבית מפולג מבחינה דתית, מעורר לעתים היענות חיובית לבשורת המלכות. לדוגמה, רוחו של גבר משיחי מסוים נפלה, מאחר שאשתו התנגדה לו בחריפות במרוצת שנים רבות. אחד מזקני־הקהילה הציע לבקר אצלו ולעזור באמצעות שיחה על המקרא. בהגיעו אל הבית, בירך הזקן את האשה בחביבות, ושאל: ”האם את מוכנה להצטרף אלינו?” הזמנה ידידותית זו כה הרשימה את האשה, עד כי הצטרפה בשמחה לדיון. לא עבר זמן רב והיא קיבלה את האמת, והחלה אפילו לבשר לאחרים.
22. מדוע יש צורך לגלות התעניינות אישית זה בזה?
22 בתור עדי־יהוה, הבה ’נעשה הכל בעבור הבשורה.’ (קורינתים א׳. ט׳:23) הבה תהא החלטתנו ש”בעוד יש לנו הזדמנות, נגמול טוב לכל אדם, וביחוד לבני־אמונתנו.” (גלטיים ו׳:10) הבה נגלה התעניינות אישית איש באחיו, כדי שהאהבה תשרור ותפרח באגודת־האחים הבינלאומית שלנו.
כיצד היית משיב?
◻ מדוע, במיוחד, מן הראוי שנגלה התעניינות בזולתנו?
◻ כיצד נוכל לטפח התעניינות אישית בחברים לאמונה?
◻ כיצד יכולים זקני־הקהילה לתת ביטוי לתחושת ההזדהות עם הזולת?
◻ מה יכולה להיות התוצאה מהתעניינות אישית באדם בלתי־מאמין?
[תמונות בעמודים 20, 21]
כשם שכל כלי מיועד לעבודה מסוימת, כך כל אחד בקהילה המשיחית יכול להשתמש בכישוריו שהקנה לו אלהים, בקידום הפעילות שהוא הטיל עלינו.
קדם אחדות משיחית על־ידי גילוי התעניינות אישית בזולת