’מאושרים אלה העומדים בסבל’
1. מאז שנת 1914, איזה מצב בעולם הגשים את הנבואה שבמתי כ״ד:3–8, ואילו יעדים שנקבעו לחבר־הלאומים ולאומות המאוחדות לא הושגו?
בספרו The Present Age (העידן הנוכחי), רוברט ניסבט מתייחס ל”מלחמה המתנהלת זה שבעים־וחמש שנה, כמעט ללא הפוגה, מאז שנת 1914.” כשם שניבא ישוע המשיח לגבי ”עת קץ” זו, ”מלחמות ושמועות מלחמה”, כולל מלחמות־עולם, אכן פקדו את העולם. (מתי כ״ד:3–8) ב־1920 נוסד האירגון הבינלאומי חבר־הלאומים במטרה ”למנוע מלחמות לעדי־עד.” איזה כישלון אומלל! ב־1945, נוסד אירגון האומות המאוחדות כדי ”לחסוך מהדורות הבאים את אימת המלחמה.” אך, כשם שמקס הרלסון מציין בספרו Fires All Around the Horizon (אש בכל רחבי האופק): ”בקושי היה אפילו יום אחד, מאז סיום מלחמת־העולם הראשונה, שבו לא נלחמו במקום כלשהו.”
2. מה שואלים מספר אנשים בנוגע לתנאים השוררים בעולם, אך אילו שאלות עלינו לשאול?
2 טרור ואלימות, שחיתות ועוני, סמים ומגֵפות — כל אלה רק מוסיפים על התמונה העגומה. יש השואלים: ’כיצד תוכל האנושות להמשיך לסבול תנאים נוראים כאלה?’ אך, מה שחשוב מזה הוא, שעלינו לשאול: ’כיצד סובל אלהים את השחתת בריאתו הארצית? עד מתי ירשה לאנשים רשעים להרוס את כדור־הארץ, ולהמיט חרפה על שמו הנשגב?’
3. (א) איזו שאלה שאל הנביא ישעיהו, ומדוע? (ב) מה השיב לו יהוה, ומה מרמז הדבר לגבי ימינו?
3 הנביא ישעיהו העלה שאלה דומה. הוא נתמנה להכריז בפני בני־עמו מסר מיהוה. אותה עת, הוזהר מראש שהם לא ייענו, לא לו ולא לאל ששלחוֹ. לכן, שאל ישעיהו: ”עד מתי, אדני?” שאלתו היתה, עד מתי יהא עליו להכריז בפני אנשים עיקשים אלה, ועד מתי יסבול יהוה את סירובם הפוגע להקשיב למסר שלו? יהוה השיב: ”עד אשר אם שָׁאוּ ערים מאין־יושב, ובתים מאין־אדם, והאדמה תישָׁאֶה שממה.” (ישעיהו ו׳:8–11) בדומה לכך, סובל יהוה היום חרפה מאין זו, וימשיך לסבלה, עד אשר תגיע העת להוציא לפועל את משפטו על העולם שבו המחרפת הראשית היא לא אחרת מאשר הנצרות הלא־נאמנה.
4. מה היתה התוצאה במקרה של איוב כשעמד בסבל, ואיזה ביטחון מעניק לנו הדבר היום?
4 יהוה הינו מטרה לטענותיו של השטן מזה זמן רב. לפני כ־600,3 שנה, גילה גם איוב הנאמן כוח־סבל, בהפריכו את טענת השטן שלא יעמוד בנאמנותו בשעת מיבחן. עד כמה העניק הדבר שמחה ללבו של יהוה! (איוב ב׳:6–10; כ״ז:5; משלי כ״ז:11) כשם שהצהיר מאוחר יותר התלמיד המשיחי יעקב, אחיו־למחצה של ישוע: ”הן חושבים אנו למאושרים את העומדים בסבל. שמעתם על־אודות עמידתו של איוב בסבל, וראיתם את תכלית יהוה — כי רחום וחנון יהוה.” בדומה לכך, אשרי כל המוכיחים כוח־סבל היום בנאמנותם ליהוה. — יעקב ה׳:11.
5. כיצד הראה ישוע שהחזקת־מעמד תידרש ממשרתי אלהים היום, ותוך ביצוע איזו פעילות יהא עליהם לגלות כוח־סבל?
5 ישוע הבהיר בפירוש שיידרש כוח־סבל מצד משרתי אלהים בימינו. בנבאו את האות ל’סיום סדר־הדברים’, אמר: ”המחזיק מעמד עד הקץ, הוא ייוושע.” החזקת־מעמד בביצוע איזו פעילות? דבריו בהמשך משיבים על כך: ”ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים.” (מתי כ״ד:3, 13, 14) רק אז ”יבוא הקץ.” — ראה גם מרקוס י״ג:10, 13; לוקס כ״א:17–19.
מדוע מגלה יהוה אורך־רוח
6. מדוע מהווה יהוה דוגמה מיוחדת־במינה של גילוי כוח־סבל, ומהי אחת הסיבות להיותו כה סבלן?
6 השליח פאולוס הסביר שאלהים ”אף כי חפץ להראות את זעמו ולגלות את כוחו, סבל באורך־רוח רב כלי־זעם מוכנים להרס.” (רומיים ט׳:22) מדוע ממשיך יהוה לסבול את קיום הרשעים, אותם ”כלי זעם”? סיבה אחת היא: כדי להמחיש ששלטונות אנוש, ללא הדרכתו של בורא האדם, נועדו לכישלון חרוץ. (ירמיהו י׳:23) בקרוב, תוצדק זכותו של אלהים לשלוט, בכך שיוכיח שהוא לבדו מסוגל להשכין שלום, אחדות ואושר למשפחה האנושית, באמצעות שלטון מלכותו של ישוע. — תהלים ל״ז:9–11; מ״ה:2, 7, 8.
7. מאיזה טעם אחר גילה יהוה כוח־סבל, ואיזו תועלת הפיקו מכך מיליונים מאז שנות 1930?
7 בנוסף לכך, יהוה סבל את הרשעים ”כדי לגלות את עושר כבודו בכלי־חנינה.” (רומיים ט׳:23) אותם ”כלי־חנינה” הם שומרי הנאמנות המשוחים, אשר ”נִפדו מבני־אדם” כדי למלוך עם ישוע המשיח במלכותו השמימית. חתימתם של ה־000,144 נמשכת מאז ימי השליחים, ותסתיים בקרוב. (ההתגלות ז׳:3; י״ד:1, 4) אך, ראה! מאז שנות ה־1930, אורך־רוח נמשך והולך מצד יהוה איפשר את איסופם של מיליונים אחרים, ”המון רב... מכל האומות”, השמחים בתקווה להישרד מן ”הצרה הגדולה” ולרשת חיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות. (ההתגלות ז׳:4, 9, 10, 13–17) האם אתה אחד מאותו ”המון רב”? אם כן, האינך שמח שיהוה סבל את ’כלי־הזעם’ עד עתה? אולם, עליך להמשיך להחזיק מעמד, כדוגמת יהוה שגילה סבלנות רבה.
החזקת־מעמד זוכה לגמול
8. מדוע נדרש מכולנו כוח־סבל, ואל דוגמתו של מי עלינו להביט?
8 מכולנו נדרש כוח־סבל אם ברצוננו לזכות בהתגשמות ההבטחות. לאחר שציין אמת יסודית זו בעברים י׳:36, תיאר השליח פאולוס בפרוטרוט את האמונה המעולה ואת כוח־הסבל שגילו ”ענן עדים” גדול בימי־קדם. ובסיום עודד אותנו: ”נרוצה את המרוץ הערוך לפנינו, בהביטנו אל ישוע, מכונן האמונה ומשלימה, אשר בעד השמחה הערוכה לפניו,” התמיד בכל לבו בשירות יהוה, ולעולם לא הסיר עיניו מהגמול. עד כמה דוגמתו מחזקת גם אותנו היום להוכיח כוח־סבל! — עברים י״ב:1, 2.
9. מה היתה התוצאה לגבי דוגמאות בנות־זמננו של עמידה בסבל?
9 ניתן למצוא שפע דוגמאות לעמידה בסבל בזמננו. יתכן שאתה מכיר, או היכרת בעבר, אחים ואחיות שהצטיינו בהחזקת מעמד בסבל. עד כמה חיזקה את רוחנו נאמנותם! מדי שנה, כאשר עדי־יהוה מדווחים לחברת המצפה על פעילותם הכלל־עולמית, נמסרות חוויות מרגשות נוספות של נאמנות והחזקת־מעמד. הטבלה המופיעה בעמודים 12—15 מסכמת את הפעילות שבוצעה במרוצת 1989 בעוד העדים ’מוסיפים לאמונתם סבלנות [כוח־סבל, ע״ח].’ — פטרוס ב׳. א׳:5, 6.
השנה הפוריה ביותר עד כה
10. (א) בשנת 1989, בכמה ארצות וקבוצות־איים היתה השתתפות בהכרזת הבשורה הטובה של המלכות, וכמה נטלו חלק בפעילות זו? (ב) כמה חלוצים שירתו בחודש השיא, ומה היה המספר הכולל של השעות שהוקדשו לשירות־השדה?
10 כפי שהטבלה מראה, מבשרים ב־212 ארצות וקבוצות־איים נטלו חלק בהכרזת מלכותו של יהוה הממשמשת ובאה. קורא יקר של המצפה, האם זכית להיות אחד מאותם 188,787,3 שהשתתפו בפעילות חשובה זו? ההיית אחד מ־184,808 ששירתו בחלוציות בחודש השיא לענף זה של השירות? יש לך סיבה לשמוח ותהא אשר תהא תרומתך למספר השעות הכללי שהוקדשו לשירות־השדה בשנת 1989 — סך של 538,426,835 שעות. — תהלים ק״ד:33, 34; פיליפים ד׳:4.
11. (א) איזו נוכחות בערב־הזיכרון, שנערך ב־22 במרס, מהווה גורם לשמחה, ומדוע? (ב) כמה נטבלו, ואילו מדינות בטבלה זכו לציון בהקשר זה?
11 תמצא שמחה, כמו־כן, בידיעה שמספר מעודד ביותר — 064,479,9 — נכחו בעולם כולו ב־22 במרס, בערב־הזיכרון לזכר מותו של ישוע! הדבר מורה על פוטנציאל של 876,691,5 מכריזי־מלכות נוספים, אם נוכל באהבה לעזור לאנשים מעוניינים דמויי־כבש אלה להצטרף לעדרו של יהוה, וליטול חלק קבוע בשירות יהוה. האם נוכל לעזור להם בכך? (יוחנן י׳:16; ההתגלות ז׳:9, 15) רבים כבר נענים בחיוב להזמנה זו, כפי שמגלה המספר הכולל של 855,263 עדים חדשים שנטבלו במהלך שנת־השירות 1989.
12. אילו נתונים אינה מופיעים בטבלה (א) בנוגע לבתי־הדפוס של חברת המצפה? (ב) בנוגע לחלוקת חוברות ורשימת מינויים עבורן?
12 ישנם נתונים נוספים שאינם מופיעים בטבלה. הרעב לפירסומים — עותקים של כתבי־הקודש, ספרים, ספרונים, חוברות — לא יודע שובעה. כתוצאה מכך, השתמשו בתי־הדפוס של חברת המצפה בניו־יורק ב־999,25 טון נייר בהדפסת 000,811,35 עותקים של כתבי־הקודש, ספרים וספרונים, דבר המהווה גידול של 101 אחוזים בהשוואה לשנת 1988. בתי־דפוס גדולים אחרים של חברת המצפה, בעיקר בגרמניה, איטליה ויפן, עבדו במישמרות נוספות, בתמכם ב”עבד הנאמן והנבון” בחלוקה לבני־ביתו של אלהים ”את אָכלם בעתו”. (מתי כ״ד:45, ד”ץ) במרוצת החודשים אפריל ומאי, במספר ארצות חולקו כמויות יוצאות־מן־הכלל של חוברות ומינויים, תוך שימת דגש מיוחד על הפצת הוצאות של המצפה שדנו בסידרה על ”בבל הגדולה”. (ההתגלות י״ז:5) גם בחודש אפריל הקרוב, ינהרו מספר רב של חלוצים־עוזרים ועדים אחרים אל השדה הכל־עולמי, במה שיוכח, ללא ספק, כמיבצע־ההטפה הגדול ביותר של שנת־השירות 1990. — השווה ישעיהו מ׳:31; רומיים י״ב:11, 12.
13. אילו ארצות הנמצאות עתה בטבלה לא הופיעו אשתקד? הסבר.
13 הבט שוב בטבלה. האם אתה רואה שרשומות בה מדינות שאשתקד לא הוזכרו בשם? אכן, כן! הונגריה ופולין, מדינות שבהן זכתה לאחרונה פעילותנו להכרה רשמית. אנו אסירי־תודה לרשויות באותן מדינות על שעתה הן מגלות התחשבות בעדי־יהוה. בהקשר זה, נענו תפילותיהם של עדי־יהוה בעולם כולו, ”למען נחיה חיי שלווה והשקט במלוא חסידות [מסירות לאלהים, ע״ח] ודרך־ארץ.” — טימותיוס א׳. ב׳:1, 2.
14. הבא מספר פרטים בולטים ביחס לכינוסים המחוזיים בנושא ”מסירות לאלהים” שנערכו בפולין.
14 ”מסירות לאלהים”! ומה רבה שמחתנו על הידיעה שכינוסים מחוזיים בנושא ”מסירות לאלהים” נערכו אפילו בפולין, בשלושה אתרים, בחודש אוגוסט! 024,91 אחינו הפולנים הוכיחו עצמם מארחים נפלאים! (עברים י״ג:1, 2, 16) כאילו באמצעות נס, רבבות אחים — צ׳כים, גרמנים, רוסים ואחרים — השיגו אשרות־יציאה, כדי להגיע לכינוסים באוטובוסים, ברכבות ואפילו ברגל. אלפים נוספים טסו לפולין מיבשת־אמריקה וממערב־אירופה, ואף ממקומות רחוקים יותר, כגון איים באוקיינוס השקט ויפן. האיצטדיונים הענקיים, שאחינו ניקו אותם ביסודיות מופתית, היו צרים מלהכיל את 710,65 האחים בקטוביץ, 442,40 בפוזנן ו־366,60 בוורשה — המסתכמים יחד לנוכחות אדירה של 518,166! בכל כינוס, סחטו מראות הטבילה דמעות שמחה מרגשות מן העיניים. בפוזנן נטבלו ילד בן־תשע וקשיש בן־תשעים, וסך מספר הנטבלים שהיה 093,6 בכל שלושת הכינוסים, כלל מספר רב של בני־נוער שרבים מהם באים מארצות שעליהן נאמר שהדת תיגווע בהן יחד עם הקשישים. לא כך לגבי דת האמת המבוססת על דבר־אלהים! (השווה תהלים קמ״ח:12, 13; מעשי־השליחים ב׳:41; ד׳:4.) עד כמה זכתה לגמול החזקת־המעמד של אחינו במזרח־אירופה!
נאמנות לנוכח מיבחנים
15. כיצד מגלים עדי־יהוה בלבנון כוח־סבל ואיתנות, ותוך אילו תוצאות מעודדות?
15 בדומה לשליח פאולוס, נקראים עדי־יהוה היום להוכיח כוח־סבל בנסיבות רבות ומגוונות. (קורינתים ב׳. י״א:24–27) למשל, בלבנון משתוללת מלחמת־אזרחים. כיצד מגיבים אחינו על המצב? באיתנות נחושה. בשנת 1989 הם התנסו בהפצצות והפגזות כבדות ביותר, אך אפילו באיזורים שהיו הפגועים ביותר, היו האחים נחושים בדעתם שלא להאט את קצב פעילותם. קהילה אחת בביירות מדווחת: ”קבוצות קבועות לשירות־השדה אוּרגנו בכל ערב בשבוע. חרף תנאי בטיחות קשים, לא רָפו ידיהם של האחים. ’כיסינו’ שטחים נרחבים יותר מאי־פעם. באפריל הישגנו שיא במספר החלוצים. התחלנו בשיעורי־תנ״ך ביתיים רבים, והפצנו יותר חוברות וספרים.”
16. כיצד גילו אחינו בקולומביה כוח־סבל במאמציהם להביא את הבשורה הטובה לערים שלא היו בהן עדים עד כה?
16 קולומביה עלתה לכותרות בשל סחר הסמים והאלימות שבה. אך, עמידתם הנאמנה של המשיחיים שם גם היא ראויה לפירסום. לאחרונה, למשל, נשלחו חלוצים מיוחדים ארעיים ל־31 ערים בהן מספר התושבים הוא עשרת־אלפים או יותר, אך שאין בהן עדים כלל. בעיר אחת, שבה נודע לאנשים המעוניינים בבשורה, שהחלוצים יישהו איתם מספר חודשים בלבד, הפצירו הם באותם חלוצים שיישארו עוד. בעיר אחרת, חתמו 18 אנשים מעוניינים על מכתב בו הביעו את הערכתם על הסיוע הרוחני שהוגש להם במהלך שהותם בת שלושת־החודשים של החלוצים בעירם, וביקשו עזרה נוספת. ”זה דבר רציני,” אמרו הם. למותר לציין שבשני המקרים נעשו הסידורים הדרושים על־מנת להמשיך בטיפוח ההתעניינות בבשורת המלכות. פיתוח שטחי־הטפה מרוחקים כגון אלה דורש כוח־סבל, אך עמלם של החלוצים העושים זאת זוכה לברכות רבות.
17, 18. (א) באילו נסיבות החזיקו עדי־יהוה מעמד באיטליה? (ב) כיצד התקדמו בהצלחה העדים חרף הפצת שקרים עליהם?
17 באיטליה, נתקלים עדי־יהוה בהתנגדות עזה מצד אנשי־הכמורה, אך בעזרת כוחו של יהוה, התמידו הם בפעילותם. באיזורים רבים, הפיצו הכמרים מידבקות, כדי להדביקן על דלתות באי־כנסיותיהם, שעל־גביהן הדרישה שעדי־יהוה לא יצלצלו בפעמון הבית. כמרים רבים גייסו ילדים להדביק מידבקות אלה על כל הדלתות באיזור מסוים — אפילו בבתיהם של משפחות העדים! אך, אין הדבר מרתיע את העדים, ולעתים קרובות משתמשים הם במידבקות כדי להתחיל בשיחות עם אנשים. בנוסף לכך, דיווחו העיתונות והטלוויזיה הלאומית נרחבות על העניין, תוך גינוי חוסר־הסובלנות הדתית שבדבר וציון העובדה, שתחבולות מעין אלה הן אות לחולשה מצד הכנסיה. פרופסור אחד באוניברסיטה היה כה נרגז מהשימוש במידבקות אלה נגד העדים, עד כי ביקש להיות מנוי על החוברות המצפה ועורו!
18 הכנסיה הקתולית באיטליה מגייסת אפילו כופרים, במאמציה להפיץ שקרים על עדי־יהוה, אולם דבר זה אינו עוזר, מפני ש־382,172 המבשרים ידועים היטב וזוכים לכבוד ולהערכה. אדם אחד סיפר לעדים שביקרו אצלו, שבעבר קרא דברים שליליים עלינו בספרות שנכתבה בידי עדי־יהוה לשעבר. עקב כך, הוא התנגד מאוד לאחיו, כשזה נעשה לאחד מעדי־יהוה. ברם, כעבור זמן־מה, הוא שם לב לשינויים לטובה שחלו באחיו בעקבות אמונתו החדשה. הוא תהה: ’כיצד יתכן שדבר כה שלילי יכול להניב תוצאות כה חיוביות?’ לכן, ביקש שיעור־תנ״ך מהעדים שביקרו אצלו. — השווה קולוסים ג׳:8–10.
התמודדות עם אדישות
19, 20. (א) איזה מצב דרש גילוי כוח־סבל מצד העדים בפינלנד, ומה באמת היה משמעותי בסקר שערכה הכנסיה? (ב) איזו חווייה ממחישה את חשיבותה של התמדה בהכרזת הבשורה הטובה?
19 בארצות שבהן עדי־יהוה מבקרים בתדירות גבוהה, מתגלה תכופות אדישות לבשורה הטובה. כך הוא המצב בפינלנד. הכנסיה באותה מדינה ערכה סקר וגילתה ש־70 אחוז מכלל התושבים מתנגדים לביקוריהם של עדי־יהוה בביתם. אולם, 30 אחוז אינם מתנגדים נחרצות, ומתוכם 4 אחוזים אמרו שהם בעצם מחבבים את עדי־יהוה. זהו מספר לא־מבוטל. ארבעה אחוזים מאוכלוסיית פינלנד משמעו 000,200 איש. השווה זאת עם מספר העדים כעת בפינלנד — 303,17!
20 בעל־בית אחד הסב את תשומת־לבו של מבשר שביקר אצלו לסקר זה. הוא שאל אותו: ”האינך יודע ש־70 אחוז מאיתנו רואים בכם אנשים לא־רצויים? מדוע אתם ממשיכים לבוא אלינו?” המבשר השיב: ”כן, אך אותו סקר גילה ש־4 אחוזים מכם מחבבים אותנו. אנו מנסים למצוא אותם אנשים. אפילו אם היו הם רק אחוז אחד, היינו בכל זאת מבקרים מבית לבית כדי לחפשם.” בעל־הבית חשב לרגע ואז אמר: ”האם הבשורה שלכם כה חשובה עבורם?” המבשר השיב בשאלה: ”ההיית רוצה לשמוע אותה?” עד מהרה גילה בעל־הבית התעניינות בבשורה הטובה.
מה טומן בחובו העתיד
21. (א) איזה מאבק עלינו להיאבק בסדר־הדברים הנוכחי, ומדוע? (ב) בפני מה עלולים אנו לעמוד, ואיזה ביטחון מעניקה לנו נבואת חבקוק?
21 מה לגבינו היום? האם אנו נחושים בדעתנו לעמוד איתן לצד יהוה וישוע המשיח עד לקץ? הדבר יבוא בקרוב אמנם, אך עלינו להחזיק מעמד עד אז! בסדר־דברים זה של השטן, עלינו להילחם למען האמונה, מפני שאי־המוסריות, השחיתות והאיבה של העולם, סובבות אותנו מכל עבר. (יהודה פסוקים 3, 20, 21) אפשר שנצטרך לעמוד בפני רדיפות מסוג זה או אחר. אפילו עתה, אלפים מאחינו סובלים בבתי־סוהר, כשחלק מהם מוכים באכזריות. אחים אלה אסירי־תודה על תפילותינו למענם. (תסלוניקים ב׳. ג׳:1, 2) בקרוב מאוד, סדר־הדברים הנוכחי לא יהא עוד! כפי שמצהיר חבקוק: ”כי עוד חזון למועד, ויפח לקץ ולא יכזב. אם יתמהמה, חכה לו, כי בוא יבוא. לא יאחר.” — חבקוק ב׳:3.
22. לאיזו תוצאה יכולים אנו לצפות בביטחה, אם נגלה את אורך־הרוח שהיה לנביאים ואת העמידה בסבל שהוכיח איוב?
22 התלמיד המשיחי יעקב מוסר לנו באהבה: ”אחי, הנביאים אשר דיברו בשם יהוה, יהיו לכם לדוגמה של סבל ואורך־רוח.” בדומה לישעיהו, ירמיהו, דניאל ואחרים, יכולים אנו ’המדברים בשם יהוה’ היום, לשמור על נאמנותנו בעת מבחנים קשים. כאיוב, אנו יכולים לעמוד בסבל. לאיזה גמול נאות זכה בגין עמידתו! רחמיו וחסדו של יהוה ישפיעו עלינו ברכות דומות — אם נעמוד בסבל עד הקץ. הבה יתגשמו דבריו של יעקב בחייו של כל אחד מאיתנו: ”הן חושבים אנו למאושרים את העומדים בסבל.” — יעקב ה׳:10, 11; איוב מ״ב:10–13.
כיצד תשיב?
◻ כיצד הדגיש ישוע את הצורך להחזיק מעמד?
◻ מאילו סיבות גילה יהוה אורך־רוח?
◻ ציין מספר נתונים בולטים ביחס לפעילות שבוצעה בשנת 1989.
◻ כיצד באה התמדתם של אחינו בפולין על גמולה?
◻ כיצד הוכיחו עדי־יהוה כוח־סבל בלבנון, קולומביה ואיטליה?
[טבלה בעמודים 12–15]
הדו״ח הכלל־עולמי של עדי־יהוה לשנת־השירות 1989
(ראה הוצאה מודפסת)