”למדֵנוּ להתפלל”
”אמר לו אחד מתלמידיו: ’אדוני, למדֵנוּ להתפלל.’” — לוקס י״א:1.
1–3. (א) מדוע ביקשו תלמידיו של ישוע שיֵלַמדו אותם להתפלל? (ב) אילו שאלות מתעוררות בקשר לתפילה?
יש אשר ניחנו בקול ערב. לאחרים כישרון מוסיקאלי טבעי. אך, כדי להגיע למלוא כושרם, אפילו אותם זמרים ונגנים זקוקים להדרכה. כך הדבר גם בתפילה. תלמידיו של ישוע המשיח הבינו שהיו זקוקים להדרכה כדי להבטיח שאלהים ישמע את תפילותיהם.
2 בדרך־כלל, התפלל ישוע אל אביו ביחידות, כפי שעשה משך לילה שלם לפני בחירת 12 שליחיו. (לוקס ו׳:12–16) הוא עודד את תלמידיו להתפלל ביחידות, אך יחד עם זאת הם שמעו אותו מתפלל בפומבי, והבחינו שתפילותיו היו שונות מאלה של אנשי־הדת הצבועים שהתפללו כדי להיראות לבני־אדם. (מתי ו׳:5, 6) הגיוני היה, איפוא, שתלמידי ישוע היו מעוניינים לקבל ממנו הדרכה בנושא התפילה. שהרי אנו קוראים: ”הוא היה באיזה מקום והתפלל. כשסיים אמר לו אחד מתלמידיו: ’אדוני, למדֵנוּ להתפלל, כשם שגם יוחנן [המטביל] לימד את תלמידיו.’” — לוקס י״א:1.
3 כיצד הגיב ישוע? מה ניתן ללמוד מהדוגמה שהציב? וכיצד יכולים אנו להפיק תועלת מהנחיותיו בנושא התפילה?
לקחים עבורנו
4. מדוע עלינו ’להתמיד להתפלל’, ומה משמע הדבר?
4 אנו יכולים ללמוד רבות מדברי ישוע ומהדוגמה שהציב כאיש תפילה. אחת המסקנות היא שאם בנו המושלם של אלהים זקוק היה לתפילה קבועה, עד כמה גדול יותר הצורך של תלמידיו הלא־מושלמים להתמיד לבקש מאלהים הדרכה, נחמה ותמיכה רוחנית. לפיכך, עלינו ’להתמיד להתפלל.’ (תסלוניקים א׳. ה׳:17) מובן שאין משמע הדבר שעלינו להיות תמיד על ברכינו, אלא שעלינו להיות תמיד נכונים להתפלל, לבקש מאלהים הדרכה בכל תחומי החיים, כדי שנוכל לפעול בתבונה ותמיד לזכות בבירכתו. — משלי ט״ו:24.
5. מה יכול לגזול מן הזמן שעלינו להקדיש לתפילה, ומה עלינו לעשות בנדון?
5 ב”אחרית הימים” הזאת, יכולים דברים רבים לגזול מן הזמן שעלינו להקדיש לתפילה. (טימותיוס ב׳. ג׳:1) אם דאגות משפחתיות, לחצי עבודה, וכדומה, מפריעים לתפילותינו הקבועות לאבינו השמימי, אזי דאגות־החיים מכבידות עלינו יתר־על־המידה. חיוני שנפעל כדי לתקן את המצב ללא דיחוי, משום שההימנעות מתפילה מביאה לאובדן האמונה. עלינו לצמצם את התחייבויותינו החילוניות או ללמוד להתמודד עם אותן דאגות החיים על־ידי הגברת פניותינו הקבועות והכנות אל אלהים לקבלת הדרכה. עלינו ’להיות ערים להתפלל.’ — פטרוס א׳. ד׳:7.
6. באיזו תפילה נעיין עתה, ותוך איזו מטרה?
6 ב’תפילה לדוגמה’ שלו, לימד ישוע את תלמידיו, לא באילו מלים להשתמש בתפילותיהם, אלא כיצד לנסח אותן. הנוסח הנמסר בספר לוקס שונה במקצת מזה המצוטט בספר מתי, משום שמדובר בשני מקרים שונים. נעיין בתפילה זו כדוגמה לתוכן תפילותינו כתלמידי ישוע וכעדי־יהוה.
אבינו ושמו
7. למי הזכות לפנות אל יהוה כ”אבינו”?
7 ”אבינו שבשמים.” (מתי ו׳:9; לוקס י״א:2) מאחר שיהוה הוא בורא האנושות ושוכן בשמים, הולם ביותר לפנות אליו כ”אבינו שבשמים”. (מלכים א׳. ח׳:49; מעשי־השליחים י״ז:24, 28) השימוש במונח ”אבינו” מעיד על כך שגם אחרים זוכים ליחסים קרובים עם אלהים. אך, למי הזכות הלא־מוגבלת הזאת לפנות אליו כאל אביהם? רק אלה שהקדישו לו את חייהם ונטבלו שייכים למשפחת עובדיו. העובדה שאנו קוראים ליהוה ”אבינו”, משקפת את אמונתנו באלהים, ואת הבנתנו שהדרך היחידה להתרצות בפניו היא לקבל בלב שלם את קרבן־הכופר של ישוע. — עברים ד׳:14–16; י״א:6.
8. מדוע עלינו להשתוקק להקדיש זמן לתפילות ליהוה?
8 עד כמה יכולים אנו לחוש עצמנו קרובים אל אבינו השמימי! כשם שילדים לעולם אינם חדלים לפנות אל אביהם, עלינו להשתוקק להקדיש זמן לתפילות לאלהים. הכרת־טובה עמוקה כלפי בירכותיו הרוחניות והגשמיות צריכה להניענו להודות לו על טוּבו. עלינו לחוש דחף להשליך עליו את הדאגות המכבידות עלינו, תוך ביטחון שיתמוך בנו. (תהלים נ״ה:23) אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאם נהיה נאמנים לו, לבסוף יפעל הכל לטובתנו, מאחר שהוא דואג לנו. — פטרוס א׳. ה׳:6, 7.
9. מה, בעצם, מבקשים אנו בתפילה, ”יתקדש שמך”?
9 ”יתקדש שמך.” (מתי ו׳:9; לוקס י״א:2) המונח ’שם’ מתייחס לפעמים לנושא־השם עצמו, ו”לקדש” משמעו ”להפוך דבר־מה לקדוש, לייחד אותו, או להתייחס אליו כאל מקודש.” (השווה ההתגלות ג׳:4.) אם כן, תפילה לקידוש שם אלהים היא, למעשה, בקשה שאלהים יפעל על־מנת לקדש את עצמו. כיצד? בכך שיטהר את שמו מכל החרפה שנערמה עליו במהלך הדורות. (תהלים קל״ה:13) לשם כך, יסלק אלהים את הרשע, יאדיר את עצמו, ויאלץ את הגויים לדעת שהוא יהוה. (יחזקאל ל״ו:23; ל״ח:23) אם אנו נכספים לראות יום גדול זה, ומעריכים באמת ובתמים את גדולתו של יהוה, נפנה אליו תמיד ברוח של יראה המשתקפת במלים ”יתקדש שמך.”
מלכות אלהים ועשיית רצונו
10. מה משמעות המלים, ”תבוא מלכותך”?
10 ”תבוא מלכותך.” (מתי ו׳:10; לוקס י״א:2) המלכות שעליה מדובר כאן הינה שלטונו של יהוה כריבון, הבא לידי ביטוי במלכות המשיח, הממשלה השמימית שבידי ישוע המשיח וחבריו, אותם ”קדושי עליון”. (דניאל ז׳:13, 14, 18, 27; ישעיהו ט׳:6, 7; י״א:1–5) מה משמעות התפילה שהמלכות ”תבוא”? משמע הדבר שאנו מבקשים שמלכות אלהים תפעל נגד כל המתנגדים הארציים לשלטון יהוה. לאחר שהמלכות ’תפורר את כל המלכויות הארציות ותשים להן קץ,’ תהפוך את כדור־הארץ לגן־עדן חובק־עולם. — דניאל ב׳:44; לוקס כ״ג:43.
11. אם אנו משתוקקים לראות את עשיית רצון יהוה ברחבי היקום, מה עלינו לעשות עתה?
11 ”ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ.” (מתי ו׳:10) מלים אלה מבקשות שאלהים יגשים את מטרתו כלפי כדור־הארץ, הכוללת את סילוק אויביו. (תהלים פ״ג:10–19; קל״ה:6–10) למעשה, הן משקפות את רצוננו העז לראות את הגשמת מטרתו של אלהים ברחבי היקום. אם לבנו אכן נוטה לזה, נעשה תמיד את רצון יהוה, לפי מיטב יכולתנו. לא נוכל לבקש בקשה כזו בכנות ובו בזמן לא להתאמץ לעשות את רצון אלהים בחיינו אנו. אם אנו מתפללים כך, אזי עלינו לוודא שאין אנו מבצעים מעשים הנוגדים את רצון אלהים, כמו, למשל, חיזורים אחר אדם לא־מאמין, או אורח־חיים המשקף את נוהגי העולם הזה. (קורינתים א׳. ז׳:39; יוחנן א׳. ב׳:15–17) במקום זה, עלינו לשאול את עצמנו תמיד, ’מהו רצון יהוה בעניין זה?’ אם אנו אוהבים את אלהים בכל לבנו, נבקש את הדרכתו בכל תחומי החיים. — מתי כ״ב:37.
”לחם חוקנו”
12. כשאנו מבקשים את ”לחם חוקנו” ותו לא, כיצד משפיע הדבר עלינו לטובה?
12 ”את לחם חוקנו תן לנו היום.” (מתי ו׳:11) הניסוח בספר לוקס אומר: ”ספק לנו יום יום את המזון הדרוש לנו.” (לוקס י״א:3, תרגום הדרך) הבקשה לאלהים לספק את המזון הדרוש רק לאותו יום, מטפחת אמונה ביכולתו לדאוג לצרכינו מדי יום ביומו. על בני־ישראל במדבר היה לאסוף את המן ”יום ביומו,” לא לשבוע־ימים או יותר. (שמות ט״ז:4) אין זו תפילה לבקשת מעדנים או כמויות העולות על הדרוש, אלא עבור צרכי היומיום כשהם מתעוררים. יחד עם זאת, הבקשה ל”לחם חוקנו” ותו לא, עוזרת לנו להישמר מפני החמדנות.
13. (א) במובן הרחב, מה משמע הדבר לבקש את ”לחם חוקנו”? (ב) מה צריכה להיות גישתנו, גם אם עלינו לעמול קשה על־מנת להשיג את צרכינו היסודיים?
13 במובן הרחב, הבקשה ל”לחם חוקנו” מציינת שאין אנו חשים עצמאיים, אלא דרך קבע מייחלים לאלהים שיספק לנו מזון, משקה, לבוש ושאר צרכינו. כבנים מוקדשים ב’משפחת’ עובדיו, אנו בוטחים באבינו; אך איננו יושבים בטל בציפייה שיספק את צרכינו בדרך־נס. אנו עובדים ומשתמשים בכל האמצעים שלרשותנו כדי להשיג מזון וצרכים אחרים. עם זאת, אנו בצדק מודים על כך לאלהים בתפילותינו, משום שאנו רואים בהספקת אמצעי־מחייה אלה את אהבתו, חכמתו וכוחו של אבינו השמימי. (מעשי־השליחים י״ד:15–17; השווה לוקס כ״ב:19) חריצותנו עשויה להביא לידי שיגשוג. אך, אפילו אם עלינו לעמול קשה על־מנת להשיג את הדרוש, הבה נהיה אסירי־תודה ליהוה ונשמח בחלקנו. (פיליפים ד׳:12; טימותיוס א׳. ו׳:6–8) למעשה, במזון ולבוש יסודיים בלבד, יכול אדם ירא־אלהים להיות מאושר בהרבה מאדם עשיר מבחינה חומרית. מכאן שאפילו אם יש לנו מעט, עקב נסיבות שלא בשליטתנו, הבה לא תיפול רוחנו. בכל זאת, יכולים אנו להיות עשירים מבחינה רוחנית. אל לנו להתרושש באמונה, בתקווה, ובאהבה ליהוה, אשר אליו נישאים ביטויי התהילה וההודייה שלנו בתפילות מעומק הלב.
סליחת חובותינו
14. על אילו ”חובות” אנו מבקשים מחילה מאלהים, ומה מייחס אלהים אליהם?
14 ”וסלח לנו את חובותינו, כאשר סלחנו גם אנחנו לחייבינו.” (מתי ו׳:12, ד”ץ) הקטע המקביל בלוקס מראה ש”חובות” אלה הם חטאים. (לוקס י״א:4) הנטייה התורשתית לחטוא מונעת מאיתנו לעשות את הכל בתואם עם רצונו המושלם של אבינו. מאז שהתחלנו ’לחיות ולהתהלך בדרך הרוח,’ ניתן להתייחס, מבחינה מסוימת, אל מגרעותינו כאל חובות או התחייבויות לאלהים. (גלטיים ה׳:16–25; השווה רומיים ז׳:21–25.) ”חובות” אלה רובצים עלינו כתוצאה מאי־שלימותנו, המונעת מאיתנו לעמוד בצורה מליאה באמות־המידה של אלהים. למען סליחת חטאים אלה יש לנו הזכות להתפלל. למרבה השמחה, אלהים יכול לייחס את ערך קרבן־הכופר של ישוע לאותם ”חובות” או חטאים. — רומיים ה׳:8; ו׳:23.
15. מה צריכה להיות גישתנו כלפי מישמעת נחוצה כלשהי?
15 בטרם נוכל לצפות מאלהים למחול לנו על חובותינו, או חטאינו, עלינו להתחרט עליהם ולהיות נכונים לקבל מישמעת. (משלי כ״ח:13; מעשי־השליחים ג׳:19) מאחר שיהוה אוהב אותנו, הוא מעניק לנו את המישמעת לה אנו זקוקים אישית, וכך נוכל לתקן את מחדלינו. (משלי ו׳:23; עברים י״ב:4–6) אנו יכולים להיות מאושרים, כמובן, אם התקדמות באמונה ובידע תגלה שלבנו תואם את חוקיו ועקרונותיו של אלהים, עד כי לעולם לא נחטא בכוונה תחילה, אפילו במעט. אך, מה אם אנו מבחינים שבמידה מסוימת אכן חטאנו במזיד? עלינו להרגיש ייסורי־מצפון על כך, וחיוני שנתפלל בכנות לבקשת מחילה. (עברים י׳:26–31) עלינו ליישר מהר את צעדינו, וליישם עצות כלשהן שקיבלנו בנדון.
16. מדוע מועיל להמשיך לבקש מאלהים שיסלח לנו על חטאינו?
16 יש בפניות קבועות לאלהים לסליחת חטאינו תועלת רבה. הדבר מציב לנגד עינינו את העובדה שאנו חוטאים, ומעורר בנו נמיכות־רוח. (תהלים נ״א:5, 6, 9) אנו זקוקים לכך שאבינו השמימי ’יסלח לנו את חטאינו ויטהר אותנו מכל עוולה.’ (יוחנן א׳. א׳:8, 9) יתרה מזאת, הזכרת חטאינו בתפילה עוזרת לנו להיאבק בהם בהתמדה. אנו נזכרים שוב ושוב שאנו זקוקים לקרבן־הכופר ולערך דמו השפוך של ישוע. — יוחנן א׳. ב׳:1, 2; ההתגלות ז׳:9, 14.
17. כיצד עוזרות לנו תפילותינו לסליחת חטאים, בטיפוח יחסים תקינים עם הזולת?
17 תפילות לסליחה עוזרות לנו לטפח רחמים, חמלה ונדיבות כלפי אלה החייבים לנו, בין אם זה בעניין קטן או גדול. הכתוב בספר לוקס אומר: ”וסלח לנו על חטאינו, כי גם אנחנו סולחים לכל החוטאים לנו.” (לוקס י״א:4) למעשה, נזכה לסליחה מאלהים רק אם ’נסלח לחייבינו,’ כלומר, לאנשים שחטאו לנו. (מתי ו׳:12; מרקוס י״א:25) ישוע הוסיף: ”כי אם תסלחו לבני אדם על חטאותיהם, גם אביכם שבשמים יסלח לכם. ואם לא תסלחו לבני אדם, גם אביכם לא יסלח לכם על חטאותיכם.” (מתי ו׳:14, 15) יש בתפילות לסליחת חטאינו כדי להניענו לשאת בסבלנות את חולשותיהם של אחרים ולסלוח להם. השליח פאולוס כתב: ”כשם שהאדון [יהוה] סלח לכם, כן סילחו גם אתם.” — קולוסים ג׳:13; אפסיים ד׳:32.
פיתויים ו”הָרָע”
18. מדוע אל לנו לעולם להאשים את אלהים בפיתויים ובמבחנים בהם אנו נתקלים?
18 ”ואל תביאנו לידי ניסיון.” (מתי ו׳:13; לוקס י״א:4) אין להבין ממלים אלה שיהוה מפתה אותנו לחטוא. לעתים, אומר המקרא שאלהים מבצע או גורם דבר מסוים כשלמעשה הוא רק מרשה אותו. (רות א׳:20, 21; השווה קהלת י״א:5.) אך, ”אלהים לא ינוּסֶה ברע ואין הוא מנסה איש,” כתב התלמיד יעקב. (יעקב א׳:13) לכן, לעולם אין להאשים את אבינו השמימי בפיתויים ומבחנים הנובעים מדברים פסולים, משום שהשטן הוא המפתה, המנסה להשפיע עלינו לחטוא כלפי אלהים. — מתי ד׳:3; תסלוניקים א׳. ג׳:5.
19. כיצד עלינו להתפלל לנוכח פיתויים?
19 בבקשנו, ”אל תביאנו לידי ניסיון,” אנו מבקשים בעצם מיהוה שלא יניח לנו להיכנע, כשאנו חשופים לפיתויים ולחצים להפר את חוקיו. אנו יכולים לבקש מאבינו שיכוון את צעדינו כך שלא ניחשף לפיתוי שיהיה קשה מדי עבורנו. בנוגע לכך, כתב פאולוס: ”שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל. נאמן הוא האלהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו.” (קורינתים א׳. י׳:13) אנו יכולים להתפלל שיהוה ינחה אותנו בדרכים בהן לא נתפתה מעבר ליכולתנו, ושיפתח דרך להימלטות כשאנו במצוקה קשה. הפיתויים באים מהשטן, מבשרנו החוטא, ומחולשותיהם של אחרים, אך אבינו האוהב יכול להדריכנו באופן כזה שהם לא יתגברו עלינו.
20. מדוע לבקש בתפילותינו ש’יחלצנו מן הרע’?
20 ”כי אם חלצנו מן הרע.” (מתי ו׳:13) אין ספק שאלהים יכול למנוע מן השטן — ”הַרַע” — להתגבר עלינו. (פטרוס ב׳. ב׳:9) מעולם לא היה הצורך גדול יותר לעזרה כדי להיחלץ מן השטן, משום שעתה הוא שרוי ”בחימה גדולה, בידעו כי קצרה עיתו.” (ההתגלות י״ב:12) מזימותיו של השטן לא נעלמו מעינינו; מאידך, הוא מודע היטב לחולשותינו. לכן, חיוני שנבקש בתפילותינו שיהוה ירחיקנו ממלתעות אותו אויב דמוי־אריה. (קורינתים ב׳. ב׳:11; פטרוס א׳. ה׳:8, 9; השווה תהלים קמ״א:8, 9.) למשל, אם אנו מעוניינים להינשא, יתכן שעלינו לבקש מיהוה שיחלץ אותנו ממזימות השטן, ובייחוד מן הפיתוי לפתח קשרים חברתיים עם אנשים מן העולם, העלולים להביא לאי־מוסריות מינית או להפרת חוק אלהים האוסר על נישואין לבן־זוג לא־מאמין. (דברים ז׳:3, 4; קורינתים א׳. ז׳:39) האם משתוקקים אנו להתעשר? אם כן, יש צורך להתפלל לקבלת עזרה לדחות פיתויים להמר או להונות. בשאיפתו להרוס את יחסינו עם יהוה, מסוגל השטן להשתמש בכל כלי הנשק שלו במאמציו לפתותנו. לכן, הבה נתפלל לאבינו, שלעולם אינו נוטש את הצדיק לפיתויים, אלא מחלץ אותו מן ”הרע”, השטן.
תפילות מחזקות אמונה ותקווה
21. כיצד הפקנו תועלת מתפילות לבוא המלכות?
21 אבינו השמימי, המחלץ אותנו מן ”הרע”, שמח להעריף עלינו שפע ברכות. עם זאת, מדוע הניח למשרתיו להתפלל משך זמן כה רב את התפילה, ”תבוא מלכותך”? במרוצת השנים, תפילות אלה חיזקו את שאיפתנו לבוא שלטון המלכות וגם את הערכתנו כלפיה. תפילות אלה הדגישו לנו עד כמה נחוצה ממשלה שמימית שופעת־חסד זו. יחד עם זאת, הן הציבו לנגד עינינו את התקווה לחיות תחת שלטון המלכות. — ההתגלות כ״א:1–5.
22. מה צריכה להיות גישתנו המתמדת בנוגע לתפילות אל יהוה, אבינו השמימי?
22 אין ספק שתפילותינו מחזקות את אמונתנו ביהוה. קשרינו עימו מתהדקים כשהוא עונה לתפילותינו. לכן, אל נא נתעייף לעולם לפנות אליו בתהילה, בהודייה ובתחינה. והבה נכיר תודה על היענותו המועילה של ישוע לבקשת תלמידיו: ”אדוני, למדנו להתפלל.”
האם אתה זוכר?
◻ אילו לקחים יכולים אנו ללמוד מדבריו ומדוגמתו של ישוע כאיש תפילה?
◻ לגבי מה מתפללים אנו בנוגע לאבינו השמימי ושמו?
◻ מה מבקשים אנו כשאנו מתפללים לבואה של מלכות אלהים, ולעשיית רצונו על הארץ?
◻ מה מבקשים אנו כשאנו מתפללים בנוגע ל”לחם חוקנו”?
◻ מה משמעות התפילה לסליחת ”חובותינו”?
◻ מדוע חיוני להתפלל בנוגע לפיתויים ולהיחלצות מן השטן, ”הרע”?