דבר יהוה גובר!
”בגבורה... שיגשג וגבר דבר האדון [יהוה].” — מעשי־השליחים י״ט:20.
1. במאמר זה על אילו פרקים נדון מהספר מעשי־השליחים?
יהוה פתח לפני משרתיו דלת לפעילות. פאולוס, שנתמנה כ”שליח לגויים”, נועד לעמוד בראש פעילות זו. (רומיים י״א:13) בהמשך עיוננו בספר מעשי־השליחים, נעקוב אחרי מסעות־הטפה מסעירים שערך. — מעשי־השליחים ט״ז:6 עד י״ט:41.
2. (א) כיצד תרם השליח פאולוס לכתיבת כתבי־הקודש, בהשראת אלהים, בשנים 50 עד 56 לספירה בערך? (ב) מה היו התוצאות כשאלהים בירך את שירותם של פאולוס ואחרים?
2 בנוסף לכך, בכוח־השכינה כתב פאולוס חלק מכתבי־הקודש. בשנים 50 עד 56 לספירה בערך, כתב שתי איגרות אל התסלוניקים מקורינתוס, אחת אל הגלטיים מאותה עיר או מאנטיוכיה שבסוריה, איגרת אחת אל הקורינתים מאפסוס, ואיגרת שנייה אליהם ממקדוניה, ואחת אל הרומיים מקורינתוס. יהוה בירך את שליחותם של פאולוס ושל מבשרים אחרים, כך ש”שיגשג וגבר דבר האדון [יהוה].” — מעשי־השליחים י״ט:20.
מאסיה אל אירופה
3. כיצד הציבו פאולוס ועמיתיו דוגמה נאותה בנוגע לקבלת הדרכה מרוח־הקודש?
3 פאולוס ועמיתיו הציבו דוגמה מעודדת בפעילות תחת הדרכת רוח־הקודש. (ט״ז:6–10) יתכן שעל־ידי בת־קול, חלומות או חזיונות, מנעה מהם הרוח להמשיך לבשר באסיה או במחוז ביתיניה, אליו הגיעה הבשורה הטובה מאוחר יותר. (מעשי־השליחים י״ח:18–21; פטרוס א׳. א׳:1, 2) מדוע מנעה מהם הרוח להיכנס לשם מוקדם יותר? הפועלים היו מעטים, והרוח הינחתה אותם אל שדות פוריים יותר באירופה. גם כיום, אם הדרך נחסמת אל איזור אחד, מבשרים עדי־יהוה במקום אחר, בטוחים שרוח־אלהים תנחה אותם אל אנשים דמויי־כבש.
4. כיצד הגיבו פאולוס ועמיתיו לחזון על האיש המקדוני שביקש עזרה?
4 פאולוס וחבריו עברו, איפוא, ליד מיסיה, מחוז באסיה הקטנה, מבלי לבשר בה. אך, בחזון ראה פאולוס איש מקֵדוני מבקש עזרה. השליחים יצאו מיד למקדוניה, איזור בחצי־האי הבלקני. בדומה לכך, רוח־הקודש מנחה עדים רבים כיום לשרת במקומות בהם הצורך במכריזי המלכות גדול.
5. (א) כיצד שיגשג דבר יהוה בפיליפי? (ב) באיזה מובן דומים עדים רבים ללידיה כיום?
5 דבר יהוה הלך וגבר במקדוניה. (ט״ז:11–15) בפיליפי, מושבה מיושבת ברובה על־ידי אזרחים רומיים, היה מספר קטן של יהודים, ללא בית־כנסת. לכן, הלכו האחים אל ”מקום תפילה” על שפת־הנהר, מחוץ לעיר. בין הנאספים היתה לידיה, יתכן גֵרה יהודיה מתּיאטירה, עיר באסיה הקטנה שנודעה בתעשיית צביעה. היא מכרה צבע ארגמן או בדים ובגדים צבועים בארגמן. לאחר שלידיה ובני־ביתה נטבלו, הזמינה אותם מקרב לבה להתארח בביתה, כך שלוקס כתב: ”היא הפצירה בנו עד שהסכמנו.” (תרגום הדרך) אנו אסירי־תודה על אחיות כמוה בימינו.
סוהר נעשה למאמין
6. כיצד הובילה פעילות דמונית בפיליפי למאסרם של פאולוס וסילא?
6 ברור שהשטן זעם על ההתקדמות הרוחנית שהושגה בפיליפי, משום שפעילות דמונית באותה עיר הביאה למאסרם של פאולוס וסילא. (ט״ז:16–24) משך ימים רבים הלכה אחריהם נערה שהיתה ”אחוזת רוח ניחוש” (מילולית, ”רוח נחש הפיתון”). אפשר שהשד התחזה לאל אפולו הפיתאי, שלפי האגדה הרג נחש בשם ”פיתון”. הנערה גרפה למען אדוניה הון גדול במלאכת הניחוש. כנראה הודיעה לאיכרים מתי לזרוע, לרווקות מתי להינשא, ולכורים היכן לחפש זהב! היא המשיכה ללכת אחרי האחים בהשמיעה צעקה: ”האנשים האלה עבדי אל עליון והם מודיעים לכם את דרך הישועה!” יתכן שהשדים גרמו לה לומר זאת, כדי ליצור רושם שמקור ניחושיה באלהים. אך, לשדים לא ניתנה הזכות להכריז על יהוה ועל האמצעי שלו לישועה. לבסוף נמאס לפאולוס מן ההטרדה, והוא גירש את השד ממנה בשם ישוע. כשמקור רווחיהם נהרס, גררו אדוניה של הנערה את פאולוס וסילא לכיכר־העיר, שם הולקו בשוטים. (קורינתים ב׳. י״א:25) לאחר מכן, הושלכו לכלא ורגליהם נסגרו בסד, מתקן שניתן היה לכוונו באופן שאילץ את האסיר לשבת בפישוק־רגליים רחב, תנוחה הגורמת כאב רב.
7. מי זכה לברכה עקב מאסרם של פאולוס וסילא בפיליפי, וכיצד?
7 מאסר זה הביא לבירכת הסוהר ובני־משפחתו. (ט״ז:25–40) בחצות, התפללו פאולוס וסילא ושרו שירי־הלל לאלהים, בטוחים בנוכחותו עימם. (תהלים מ״ב:9) לפתע, פתחה רעידת־אדמה עזה את כל הדלתות וניתקה את כל השרשראות מחיזוקיהן בקורות או בקירות. על הסוהר נפל פחד שיוּצא להורג עקב בריחת אסיריו. הוא עמד להרוג את עצמו, כשפאולוס קרא לו בקול גדול: ”אל תעשה שום רע לעצמך; כולנו פה!” הוא הוציא את פאולוס וסילא, ושאל מה עליו לעשות כדי להיוושע. ”האמן באדון ישוע,” היתה התשובה. כששמע את דבר יהוה, ”מיד נטבל הוא וכל בני ביתו.” כמה משמח היה המאורע.
8. איזו פעולה נקטו השופטים בפיליפי, אך מה ניתן היה להשיג אילו היו מודים בפומבי במישגה שלהם?
8 למחרת, הורו שופטי העיר לשחרר את פאולוס וסילא. אך, פאולוס אמר: ”הילקו אותנו בפומבי בלא משפט, אף כי אזרחים רומיים אנחנו; השליכו אותנו לכלא ועכשיו הם רוצים לגרש אותנו בחשאי? לא ולא! שיבואו בעצמם ויוציאו אותנו!” פאולוס ידע שאם השופטים יודו במישגה שלהם בפומבי, הם יהססו להכות ולאסור משיחיים אחרים. מאחר שלא היו רשאים לגרש אזרחים רומיים מעירם, באו השופטים וביקשו מן האחים לעזוב, והם הסכימו לעשות כן רק לאחר שעודדו את עמיתיהם לאמונה. בימינו, התעניינות כגון זו מניעה את חברי הגוף המנהל ונציגים נודדים אחרים לבקר אצל משרתי אלהים ברחבי־העולם כדי לעודדם.
דבר יהוה גובר בתּסלוֹניקי ובְּבֵרֵאָה
9. באילו שיטות, הנהוגות עד היום אצל עדי־יהוה, ’הסביר והוכיח’ פאולוס שעל המשיח היה לסבול ולקום מן המתים?
9 לאחר מכן, דבר־אלהים הוּפץ בתסלוניקי, עיר־הבירה והנמל העיקרי של מחוז מקֵדוניה. (י״ז:1–9) בתסלוניקי שוחח פאולוס עם היהודים, ’הסביר והוכיח’ שהמשיח צריך היה לסבול ולקוּם מן המתים. (פאולוס ערך השוואה בין הנבואות לבין המאורעות שהגשימו אותן, כשם שעושים עדי־יהוה כיום.) עקב כך, כמה יהודים, גרים רבים ואחרים נעשו למשיחיים. יהודים אחרים קינאו בהם, וקיבצו אספסוף, אך לא יכלו למצוא את פאולוס וסילא; לכן, גררו את יסוֹן ואחים אחרים אל ראשי העיר והאשימו אותם בהסתה למרד, אשמת־כזב המוטחת עדיין במשרתי יהוה. אולם, האחים שוחררו לאחר שנתנו ”עַרבוּת”.
10. באיזה מובן בדקו יהודי בראה בכתובים?
10 לאחר־מכן, יצאו פאולוס וסילא לעיר בֵּרֵאָה. (י״ז:10–15) נאמר לזכות היהודים בבראה שהם ”בודקים יום יום בכתובים”, דבר שעדי־יהוה מעודדים אנשים לעשות כיום. אותם יהודים לא הטילו ספק בדברי פאולוס, אלא ערכו מחקר כדי להיווכח שישוע אכן היה המשיח. ומה היתה התוצאה? יהודים רבים וכמה יוונים (יתכן גרים) נעשו למשיחיים. כשיהודים מתסלוניקי הסיתו את ההמונים, ליוו האחים את פאולוס אל החוף, שם עלו כנראה כמה מעמיתיו על אונייה שיעדה פּירֵאוּס, עיר־הנמל של אתונה.
דבר יהוה משגשג באתונה
11. (א) כיצד בישר פאולוס באומץ־לב באתונה, אך מי התווכח עימו? (ב) על מה רמזו אלה שכינו את פאולוס ”פטפטן”?
11 באתונה נתן פאולוס עדות אמיצה. (י״ז:16–21) כמה פילוסופים התווכחו עימו, עקב שיחותיו על ישוע ועל תחיית־המתים. חלקם היו אפיקורסים, ששמו דגש על רדיפת תענוגות. אחרים היו סטואים, שדגלו במשמעת־עצמית. ”מה רוצה הפטפטן הזה לומר?” שאלו כמה מהם. כשהשתמשו במלה ”פטפטן” (מילולית, ”מלקט־זרעים”) רמזו שפאולוס היה בעיניהם כציפור המלקטת זרעים ומחלקת קטעי מידע, אך ללא כל חכמה. אחרים אמרו: ”נראה שהוא מכריז על אלים זרים.” היתה זאת טענה חמורה, משום שסוקרטס מצא את מותו עקב האשמה כזו. תוך זמן קצר, נלקח פאולוס אל האריוֹפָּגוֹס (גבעת־מארס), שם ישב כנראה בית־הדין העליון תחת כיפת השמים, בקרבת האַקרוֹפּוֹליס.
12. (א) אילו תכונות־דיבור נעלות הדגים פאולוס בנאומו באריופגוס? (ב) אילו נקודות הוכיח פאולוס בנוגע לאלהים, ותוך אילו תוצאות?
12 דברי פאולוס באריופגוס היוו דוגמה יוצאת־מן־הכלל לנאום המורכב מהקדמה יעילה, פיתוח הגיוני ונימוקים משכנעים — כפי שמלמדים כיום בבית־הספר לשירות התיאוקרטי בקהילות עדי־יהוה. (י״ז:22–34) פאולוס ציין שאנשי אתונה היו יותר אדוקים מאחרים. שהרי היה להם אפילו מזבח ”לאל בלתי־נודע”, יתכן על־מנת שלא לפגוע בכבודו של אל כלשהו! פאולוס דיבר על הבורא, ש”מאדם אחד הוא יצר את כל עממי בני אדם... ויעד זמנים קבועים וקבע את גבולות מושבם,” כמו, למשל, הצוו לגרש את הכנענים. (בראשית ט״ו:13–21; דניאל ב׳:21; ז׳:12) את אל זה ניתן היה למצוא, מאחר ”שגם אנחנו צאצאיו,” אמר פאולוס, כשהתייחס לבריאת האדם על־ידי יהוה, וציטט מדברי משורריהם ארַטוּס וקְלֶאנְטֵס. כצאצאי אלהים, אל לנו להתייחס לבורא המושלם כאליל מעשה־ידי־אדם בלתי־מושלם. בעבר התעלם אלהים מבערות כגון זו, אך עתה קורא לבני־אדם לחזור מדרכיהם הפסולות, משום שהוא קבע יום לשפוט את האנושות באמצעות איש שמינה. מאחר שפאולוס ”בישר על ישוע”, ידעו מאזיניו שהתכוון שישוע נועד להיות השופט. (מעשי־השליחים י״ז:18; יוחנן ה׳:22, 30) התייחסותו לצורך בחרטה, הפריעה לאפיקורסים; והפילוסופים היווניים היו מוכנים להקשיב לדיון בנושא אל־מוות, אך לא על מוות ותחיית־המתים. כפי הנראה, בדומה לרבים בימינו, המבטלים את האמת במשיכת־כתפיים, אמרו כמה מהם: ”נשמע אותך בעניין זה עוד פעם.” מאידך, השופט דיוֹניסיוֹס ואחרים נעשו למשיחיים.
דבר־אלהים גובר בקורינתוס
13. כיצד פירנס עצמו פאולוס בשירות יהוה, ומה מקביל לכך בימינו?
13 פאולוס הגיע לקורינתוס, בירת מחוז אָכָיה. (י״ח:1–11) שם מצא את עקילַס ופּריסקילה, שבאו לקורינתוס כשהקיסר קלאודיוס גירש מרומא את היהודים שלא היו אזרחים רומיים. כדי לפרנס את עצמו בשירות יהוה, עבד פאולוס בעשיית אוהלים עם אותו זוג משיחי. (קורינתים א׳. ט״ז:19; קורינתים ב׳. י״א:9) גזירה ותפירה של יריעות ארוגות משיער־עיזים, היתה עבודה קשה. בדומה לכך, עדי־יהוה מפרנסים את עצמם בעבודה חילונית, אך ייעוד חייהם הוא שירות יהוה.
14. (א) לנוכח התנגדות עיקשת מצד יהודים בקורינתוס, מה עשה פאולוס? (ב) כיצד הובהר לפאולוס שעליו להישאר בקורינתוס, אך כיצד מדריך יהוה את משרתיו כיום?
14 יהודֵי קורינתוס המשיכו כל העת לגדף את פאולוס ככל שהכריז על ישוע כמשיח המובטח. עקב כך, ניער את בגדיו לעברם, כסימן לכך שהסיר מעליו כל אחריות בנוגע אליהם, והחל לקיים אסיפות בביתו של טיטיוֹס יוּסטוֹס, כנראה איש רומי. רבים (כולל ראש בית־הכנסת לשעבר, קריספּוֹס ובני־ביתו) נעשו משיחיים ונטבלו. אם עוינות היהודים עוררה ספקות אצל פאולוס באשר להמשך שהייתו בקורינתוס, הם נעלמו כאשר אמר לו האדון בחזון: ”אל תפחד, אלא דבר ואל תשתוק, כי אני איתך. איש לא יפגע בך ולא ירע לך, כי עם רב לי בעיר הזאת.” פאולוס המשיך, איפוא, ללמד שם את דבר־אלהים, משך שנה וששה חודשים. על אף העובדה שמשרתי יהוה אינם רואים חזיונות בימינו, תפילה והדרכת רוח־הקודש עזרו להם לקבל החלטות נבונות דומות, שהשפיעו על ענייני המלכות.
15. מה קרה כשפאולוס הובא לפני המושל גַליון?
15 היהודים הביאו את פאולוס לפני נציב המושל יוּניוּס גַליון. (י״ח:12–17) הם האשימו אותו בפעילות לא־חוקית כמטיף דת זרה — אותה אשמת־כזב שמשמיעה עתה, בין היתר, הכנסיה היוונית נגד עדי־יהוה. גָליון הבין שפאולוס לא היה פושע, וכמו־כן, שהיהודים לא כיבדו את חוקי רומא או תמכו בשלטונה, לכן גירש אותם. כשהמתבוננים היכו את סוסְתֶניס, ראש בית־הכנסת החדש, גליון לא התערב, יתכן שחשב שהמנהיג שיזם כנראה את ההתקפה מצד האספסוף על פאולוס, מקבל את מה שמגיע לו.
16. מדוע לא היה כל פסול בכך שפאולוס גזז את שיערו עקב נדר שנדר?
16 פאולוס הפליג מהנמל האגאי, קֶנכּרֶאַה, אל אפסוס, באסיה הקטנה. (י״ח:18–22) לפני שיצא לדרך, ”גזז את שיער ראשו... בגלל נדר שנדר.” לא נאמר אם פאולוס נדר את הנדר בטרם נעשה לתלמיד של ישוע, או אם היתה זו ההתחלה או הסוף של תקופת הנדר. משיחיים אינם נתונים, אמנם, למרוּת התורה, אך מקורה היה באלהים והיא היתה קדושה, ולכן לא היה כל פסול בנדר כגון זה. (רומיים ו׳:14; ז׳:6, 12; גלטיים ה׳:18) באפסוס, דיבר פאולוס עם היהודים והבטיח לחזור אם ירצה אלהים. (ההבטחה אכן נתמלאה מאוחר יותר.) שובו לאנטיוכיה שבסוריה סיימה את מסע־שליחותו השני.
דבר יהוה משגשג באֶפֶסוֹס
17. בנוגע לטבילה, לאילו הדרכות היו זקוקים אפולוס ואחרים?
17 כעבור זמן קצר, החל פאולוס את מסע־ההטפה השלישי שלו. (ב־52–56 לספירה בערך.) (י״ח:23 עד י״ט:7) אותה עת, אדם בשם אַפּוֹלוֹס לימד באפסוס אודות ישוע, אך ידע רק על טבילת יוחנן, שהיווה סמל לחרטה על חטאים נגד התורה. עקילס ופריסקילה ”הסבירו לו את דרך אלהים ביתר דיוק,” ובין היתר הסבירו לו, ללא ספק, שאלה שנטבלו כנוהים אחרי ישוע זכו למשיחת רוח־הקודש עם טבילתם. מאז הטבילה ברוח־הקודש בחג־השבועות, 33 לספירה, כל מי שנטבל בטבילת יוחנן צריך היה להיטבל שנית בשם ישוע. (מתי ג׳:11, 16; מעשי־השליחים ב׳:38) מאוחר יותר, נטבלו באפסוס ”לשם האדון ישוע”, כ־12 יהודים שנטבלו קודם־לכן בטבילת יוחנן; היתה זו הטבילה החוזרת היחידה הרשומה בכתבי־הקודש. כשפאולוס סמך את ידיו עליהם, הם קיבלו את רוח־הקודש והוענקו להם שתי מתנות־רוח פלאיות שציינו שיהוה קיבלם — דיבור בלשונות זרות והתנבאות.
18. היכן נשא פאולוס עדות כששהה באפסוס, ותוך אילו תוצאות?
18 ללא ספק, פאולוס היה מאוד פעיל באפסוס, עיר בת 000,300 תושבים. (י״ט:8–10) המקדש שהוקדש לאלה אַרְטְמיס נמנה עם שבעת פלאי העולם הקדום, והאמפיתיאטרון שלה הכיל 000,25 מושבים. פאולוס ”טען ושיכנע” שם אנשים בנימוקים הגיוניים, אך נסוג מהם כאשר אחדים גידפו את ”הדרך”, כלומר, את אורח־החיים שהתבסס על האמונה במשיח. משך שנתיים, נאם פאולוס באולם המדרש של טירַנוֹס, ו”הדבר” נפוץ בכל מחוז אסיה.
19. מה אירע באפסוס שגרם ל’דבר יהוה להמשיך לשגשג’?
19 אלהים בירך את פעילותו של פאולוס, כשאיפשר לו לחולל מעשי ריפוי ולגרש שדים. (י״ט:11–20) אולם, שבעת בניו של סקֵוָוה, כהן גדול יהודי, לא הצליחו לגרש שדים בשמו של ישוע, מאחר שלא ייצגו את אלהים ואת המשיח. הם אפילו נפצעו על־ידי אדם אחוז־שדים! עקב כך, נפל פחד גדול על האנשים ו”נתגדל שֵם האדון ישוע.” אלה שנעשו למשיחיים פנו עורף לפולחן הנסתר, ושרפו לעיני כל את ספריהם, אשר כפי הנראה הכילו נוסחאות של לחשים וכישופים. ”בגבורה כזאת שיגשג וגבר דבר האדון [יהוה],” כתב לוקס. גם היום עוזרים משרתי־אלהים לאנשים להשתחרר מפולחן דימוני. — דברים י״ח:10–12.
כשלונה של אי־סובלנות דתית
20. מדוע עוררו צורפי־הכסף באפסוס מהומה, וכיצד הסתיימה הפרשה?
20 תדירות ניצבו עדי־יהוה בפני אספסוף זועם, וכך אירע למשיחיים באפסוס. (י״ט:21–41) מספר המאמינים הלך וגדל, ודֶמֶטריוס וצורפים אחרים, החלו להפסיד כספים כשפחות אנשים קנו מהם את תבניות הכסף של היכל ארטמיס, אלת הפריון בעלת השדיים הרבים. האספסוף אותו הסית דמטריוס סחב את גיוֹס ואריסטַרְכוֹס, עמיתיו של פאולוס, אל האמפיתיאטרון, והתלמידים מנעו מפאולוס להיכנס אחריהם. אפילו כמה מן הממונים על המחזות והמשחקים הפצירו בו שלא יסתכן. משך שעתיים תמימות צעק האספסוף: ”גדולה ארטמיס של האפסיים!” לבסוף, אמר מזכיר־העיר (שעמד בראש ממשלת העיר) שעל האומנים להגיש את טענותיהם למושל, אשר היה ממונה לפסוק בעניינים משפטיים, או שניתן להם לערוך ”אסיפה חוקית” של תושבי העיר, שתוּסמך לחרוץ את הדין בפרשה. אחרת, רומא עשויה לתבוע את המשתתפים בהתאספות חריגה זו ובגרימת מהומה פראית. בדברים אלה שילח אותם.
21. כיצד בירך אלהים את פעילותו של פאולוס, וכיצד מברך הוא את פעילות עדי־יהוה כיום?
21 אלהים עזר לפאולוס לעמוד בפני מבחנים רבים, וברך את מאמציו לעזור לאנשים לתקן אמונות מוטעות ולקבל את האמת. (השווה ירמיהו א׳:9, 10.) עד כמה אסירי־תודה אנו על שאבינו השמימי מברך בצורה דומה את עבודתנו! כתוצאה מכך, כמו במאה הראשונה, ’משגשג וגובר דבר יהוה.’
כיצד תשיב?
◻ איזו דוגמה הציב פאולוס בקבלת הדרכה מרוח־הקודש?
◻ באיזו שיטה, בה משתמשים כיום משרתי יהוה, ’הסביר והוכיח’ פאולוס את דבריו?
◻ איזו הקבלה קיימת בין ההיענות לנאומו של פאולוס על האריופָּגוס לבין ההטפה של עדי־יהוה?
◻ כיצד פירנס עצמו פאולוס בשירות יהוה, ומה מקביל לזה בימינו?
◻ בדומה לאופן בו בירך אלהים את פעילותו של פאולוס, כיצד מברך הוא את מאמציהם של עדי־יהוה כיום?
[תמונות בעמודים 16–17]
דבר יהוה הלך וגבר
1. בפיליפי
2. ו־3. באתונה
4. ו־6. באפסוס
5. ברומא
[שלמי תודה]
תמונה מס׳ 4: אולפנות מנלי