חתימתו הממשמשת וקרבה של ”ספר מלחמות יהוה”
”על־כן יאמר בספר מלחמות יהוה”. — במדבר כ״א:14.
1, 2. באיזה מאורע קדום הוכיח יהוה למצרִים שהוא אל־לוחם, וכיצד עשה כן?
מעטים כיום מכירים בכך שיהוה, אלהי המקרא, הינו לוחם, איש מלחמה. עובדה זו הומחשה היטב כאשר גאל יהוה את עמו הקדום משיעבוד במצרים. השטן, האויב הסמוי־מן־העין של אותו עם, הסית את פרעה לנסות לחסלו בעבודת־פרך. עתה, משהבין מה יפסיד בהסכימו לשיחרור בני־ישראל, רדף אחריהם פרעה עם חילותיו.
2 ברם, פרעה לא הבין שאלהי ישראל יכול היה לפעול כאל־לוחם על־מנת לגאול את עמו. בעוד כוחות מצרים דהרו במירדף נקמני ביבשה שנבקעה בים־סוף, פעל אלהי ישראל להצלת בני־ישראל מהסכנה שאיימה עליהם, כשהטביע את רוכבי המרכבות והפרשים בהרשותו לחומות המים לקרוס על־גבי נתיב הבריחה שנפתח לבני־ישראל בדרך־נס. — שמות י״ד:14, 24–28.
3. בתור איזה אל תיארו בני־ישראל את יהוה, בשירת הניצחון שלהם, אך מאיזו עובדה מתעלמים העמים כיום?
3 במקום־מבטחים בגדה המזרחית של ים־סוף, שרו בני־ישראל המאושרים שירת ניצחון, בו העלו על נס את שמו של גואלם השמימי: ”אשירה ליהוה כי גאה גאה. סוס ורוכבו רמה בים. עוזי וזימרת יה, ויהי לי לישועה. זה אלי ואנווהו; אלהי אבי, וארוממנהו. יהוה איש מלחמה. יהוה שמו. מרכבות פרעה וחילו ירה בים, ומבחר שלישיו טוּבעו בים־סוף”. (שמות ט״ו:1–4) שם בים־סוף הוכיח יהוה שהוא לוחם המסוגל לבצע מעשי גבורה מרשימים ביותר. עמי העולם התעלמו כליל מעובדה זו.
4, 5. מי היה אביהם המשותף של אותם שנים־עשר שבטים מאושרים, ולאיזה מעמד זכה הוא ועקב איזו תכונה?
4 משה, שהנהיג את העם בשירת שיר זה שמכוח־השכינה, דיבר על יהוה כעל ”אלהי אבי”. אברהם היה הבולט בין אבותיו של עם־ישראל. ממנו, דרך יצחק ויעקב ושנים־עשר בני יעקב, צמחו שנים־עשר שבטי־ישראל. אברהם הוכיח עצמו כדוגמה ראויה־לחיקוי בעבודתו את יהוה. אמונתו היתה עזה שכשיהוה קרא לו לעזוב את ביתו באור־כשדים, קם ללא היסוס ושם פניו אל הארץ שיהוה אמר להראות לו, בהיותו חדור־ביטחון שיהוה יקיים את הבטחתו, ואכן יתן אותה לו ולצאצאיו.
5 בשל אמונתו הראויה־לשבח של אברהם, הבטיח יהוה להעניק לו ”זרע” או צאצא, שדרכו ’ייברכו כל משפחות האדמה’, כולל משפחות בנות ימינו. (בראשית י״ב:2, 3; כ״ב:17, 18) אברהם היה ביחסים כה קרובים עם אלהים עד כי כוּנה ”אוהב אלהים”, ואפילו אלהים עצמו תיאר את עבדו הנאמן, ”אברהם אוהבי”. — יעקב ב׳:23; ישעיהו מ״א:8.
6. על־אף היותו נווד שוחר־שלום בארץ המובטחת, כיצד הוכיח עצמו אברהם כלוחם הבוטח ביהוה?
6 אף־על־פי שהתגורר באוהלים, ונדד ממקום למקום כזר בארץ שהובטחה לו, הוכיח אברהם שהיה מסוגל לפעול כלוחם. באחד המקרים, ארבעה מלכים זרים קשרו קשר ופלשו לארץ המובטחת ושבו את אחיינו, לוט, ובני־משפחתו. אברהם, מתוך קשר הדוק למשפחתו, חימש 318 מעבדיו ומתוגבר בשלושה בני־ברית מקומיים — ענר, אשכול וממרא — יצא למירדף אחר הפולשים. בהתקפת פתע בלילה, הביסו אברהם ולוחמיו את הפולשים, על־אף היותם צבא חזק בהרבה. כתוב שאברהם ’היכה את המלכים’. (עברים ז׳:1; בראשית י״ד:13–17) אברהם הושיע את לוט ובני־ביתו והשיב להם את כל רכושם.
7–9. (א) אצל איזה כהן ביקר אברהם, ולאיזו ברכה זכה? (ב) כיצד המחיש אברהם שהעדיף להתעשר מידי האל־העליון בלבד? (ג) לדברי מלכי־צדק, מי העניק לאברהם את הניצחון הצבאי?
7 אברהם הכיר בעובדה שמיבצעו הצבאי הוכתר בהצלחה רק בעזרת יהוה אלהים, ובמסע הניצחון הביתה היתה לו הזדמנות לבטא עובדה זו בפומבי. הוא ידע שהכהן שנתמנה מטעם אלהיו נמצא בעיר שלם ולכן ניגש לשם. המשך בראשית פרק י״ד מתאר את אשר אירע:
8 ”ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין, והוא כהן לאל־עליון. ויברכהו ויאמר: ’ברוך אברם לאל־עליון, קונה שמים וארץ; וברוך אל־עליון, אשר מיגן צרֶיך בידיך!’ ויתן לו מַעֲשֵר מכל. ויאמר מלך סדום אל אברם: ’תן לי הנפש, והרכוש קח לך’. ויאמר אברם אל מלך סדום: ’הרימותי ידי אל יהוה אל־עליון, קונה שמים וארץ, אם מחוט ועד שרוך־נעל, ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר, ”אני אעשרתי את אברם”. בלעדי! רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו איתי, ענר, אשכול וממרא — הם יקחו חלקם’”. — בראשית י״ד:18–24.
9 כשם שמראים פסוקים אלה, מלכי־צדק, מלכה וכהנה של העיר שלם, אישר את אמונתו של אברהם שהיה זה האל־העליון שנלחם לו ולכוחותיו הצבאיים, ושהעניק לו את הניצחון. מלכי־צדק המלך והכהן לא גרע מחלקו של יהוה במאורע זה.
”ספר מלחמות יהוה”
10. מהי ההתייחסות הראשונה למלחמה במקרא, ומדוע היתה זו רק הראשונה בין מלחמותיו בהן ניצח יהוה את אויביו?
10 תיאור אותה פלישה לארץ המובטחת ותבוסת הפולשים המזוינים בידי אברהם, בספר בראשית פרק י״ד, הינו מקרה הלוחמה הראשון המוזכר במקרא. מכאן ש־400 שנים לפני הנס שחולל בים־סוף, הציג עצמו יהוה כלוחם, ”איש מלחמה”. אולם, היתה זו רק ההתחלה. נצחונות גדולים ומזהירים יותר עתידים היו להתרחש, כולל הניצחון הסופי שנועד ל”סיום סדר־הדברים הנוכחי”. — מתי כ״ד:3, ע״ח.
11. מהו ”ספר מלחמות יהוה”, אך היכן ניתן למצוא תיאורים רבים של מיבצעיו הצבאיים?
11 בהתאם לנאמר בבמדבר כ״א:14, נכתב ”ספר מלחמות יהוה”. יתכן שתחילתו של תיעוד מהימן זה של מלחמות אלהים למען עמו, היה באותו קרב שניהל לטובת אברהם הנאמן. משה ידע על קיומו של ספר זה, אך לא מסר פרטים נוספים אודותיו. על־כן, אין לנו מידע מלא על כל הדרכים בהן הציג עצמו יהוה כלוחם במהלך התקופה הכלולה באותו ”ספר מלחמות יהוה”. ברם, חלק הארי של כתבי־הקודש נכתב לאחר אותה התייחסות לספר זה, והם מתעדים רבים מבין מבצעיו הצבאיים של יהוה.
”מלכי־צדק” הגדול יותר — גבור מלחמה
12. לאיזה נציג גדול יותר של אלהים היווה מלכי־צדק ”צל” נבואי, ואיזה מזמור בספר תהלים מאת המלך דוד התייחס לנציג זה ככהן ולוחם?
12 לאחר שאברהם הביס את כדרלעומר ואת בעלי־בריתו, בירך אותו מלכי־צדק. מלכי־צדק, שהיה גם מלך וגם כהן, היווה מעין ”צל” נבואי למישהו שנועד להיות כהן גדול בשירות האל־העליון וגם לוחם גיבור שיזכה לתמיכת יהוה. מזמור ק״י בספר תהלים, שכתב המלך־הלוחם דוד בהשראת אלהים, מכוּון למישהו גדול ממלכי־צדק, מלך שלם, באמרו: ”מטה עוּזך ישלח יהוה מציון. ’רדה בקרב אויביך’. נשבע יהוה, ולא יינחם: ’אתה כהן לעולם, על־דיברתי מלכי־צדק!’ אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים”. — תהלים ק״י:2, 4, 5.
13. בעברים פרקים ז׳ ו־ח׳, מי מזוהה כגדול ממלכי־צדק הקדום, ולאיזה מקום נעלה נכנס הוא, ועם איזה קרבן?
13 כותב האיגרת אל העברים זיהה את זה אליו כוּונוּ המלים האלה, באמרו: ”ישוע, החלוץ העובר לפנינו נכנס בעדנו והיה לכהן גדול לעולם על־דברתי מלכי־צדק”. (עברים ו׳:20) עברים פרק ז׳ מצביע על גדולתו של מלכי־צדק הקדום. ברם, גדולתו ככהן נופלת מזו של האחד אותו סימל, הלא הוא ישוע המשיח אשר הוקם לתפארת, ואשר נכנס אל עצם משכנו השמימי של יהוה אלהים, עם ערך של קרבן גדול בהרבה מכל קרבן שיכול היה מלכי־צדק מלך שלם להקריב. — עברים ז׳:1 עד ח׳:2.
14. האם ”מלכי־צדק” הגדול יותר הסמיך את כמורת הנצרות להשתתף במלחמותיהן של המדינות הנוצריות?
14 הכהן המלכותי מלכי־צדק בירך את הלוחם המנצח, אברהם. ברם, מה בנוגע ל”מלכי־צדק” הגדול יותר, מייסד המשיחיות האמיתית? אנשי כמורת הנצרות מתיימרים לייצג את ישוע המשיח בברכם את צבאות המדינות הנוצריות, ובהתפללם עבורם. אולם, האם הכהן הגדול השמימי של יהוה תמך בכך בכמורת הנצרות? האם קיבל על עצמו בדרך זו את האחריות לכל שפיכות הדמים שהתחוללה מאז תחילת העידן הנוצרי, כולל הדם שנשפך במרוצת מלחמות־העולם הראשונה והשנייה? בהחלט שלא! מעולם לא הסמיך את תלמידיו האמיתיים להיעשות לחלק מן העולם הזה, ולהצטרף לשפיכות הדמים הצבאית המתחוללת בו.
האל־הלוחם מפאר את שמו
15, 16. מה עשה יהוה לעצמו כאשר נלחם למען עמו על־מנת לגאול אותו ממצרים?
15 נחמיה ט׳:10 התייחס לגאולת שנים־עשר שבטי־ישראל ממצרים על־ידי יהוה, וציין: ”ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו, כי ידעת כי הזידו עליהם [על בני־ישראל] ותעש לך שם כהיום הזה”. — השווה שמות י״ד:18.
16 הנביא ישעיהו התייחס לגדולה שבשם זה, כשאמר על יהוה: ”מוליך לימין משה זרוע תפארתו; בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם”. ובפנותו אל יהוה, אמר: ”כן ניהגת עמך לעשות לך שם תפארת”. (ישעיהו ס״ג:12–14) בהפצירו ביהוה שיפעל שוב למען שמו, פנה אליו דניאל כאל ”אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה, ותעש לך שם כיום הזה”. — דניאל ט׳:15; ירמיהו ל״ב:20.
17. את מי ישלח יהוה להילחם בשמו, ומה יראה בכך לכל העמים בני־זמננו?
17 בבוא העת, ישלח יהוה את ישוע המשיח, ”מלכי־צדק” הגדול יותר, לשמש כלוחם גיבור. באמצעותו, יעשה יהוה לעצמו שם שתפארתו תעלה על כל מה שתואר בעבר ב”ספר מלחמות יהוה” או במקרא. הכתוב בזכריה י״ד:2 ניבא על מיתקפה כוללת על ירושלים. ואז, בפסוק 3, אנו קוראים: ”ויצא יהוה ונלחם בגויים ההם כיום הילחמו, ביום קרב”. בדרך זו, יראה יהוה לאומות בנות־זמננו שהוא עדיין אל־לוחם כפי שהיה בימי עם־ישראל הקדום.
18, 19. איזו ירושלים תהיה יעד למיתקפה כוללת מצד העמים?
18 הדבר עדיין עתיד להתבצע. אך, איזו ”ירושלים” תהיה יעד לאותה התקפה כוללת? הנבואה לא התגשמה בירושלים של ימי זכריה. העיר ההיא הוחרבה בידי צבאות רומא בשנת 70 לספירה. אמנם, ירושלים שוקמה אחר־כך, וכיום היא נחשבת לעיר קדושה הן בעיני היהדות והן בעיני הנצרות. בשנת 1967, במלחמת ששת־הימים, כבשה מדינת ישראל את ירושלים הארצית כולה. אולם, אין כל הוכחה לכך שיהוה נטל חלק באותה מלחמה. מלכו המוכתר, ישוע המשיח, אינו יושב על כסא בירושלים הארצית, והיא אינה עוד ”קריית מלך רב”, כלומר, עיר יהוה. — מתי ה׳:35.
19 בירת מדינת ישראל, המהווה חברה באירגון האומות המאוחדות, אינה אותה ”ירושלים” המוזכרת בנבואת זכריה. זכריה התייחס, בעצם, לירושלים שעליה אנו קוראים באגרת אל העברים. פאולוס שם פנה אל משיחיים משוחים באומרו: ”אתם באתם אל הר־ציון ואל עיר אלהים חיים, אל ירושלים השמימית ואל רבבות המלאכים”. (עברים י״ב:22) אותה ”ירושלים שמימית” אינה אלא מלכות אלהים שבידי המשיח, המיוצגת עלי־אדמות היום על־ידי קבוצה קטנה של משיחיים משוחים שתקוותם לשרת כשותפים עם ישוע המשיח במלכות זו. הם יהוו יעד ההתקפה עליה ניבא זכריה.
20. אילו מלים אמר המלך חזקיהו לעמו השרוי בסכנה על־מנת להרגיעם, ומדבריו של איזה מלך גדול יותר מחזקיהו יכולים עדי־יהוה לשאוב אומץ־לב כיום?
20 ברם, אַל לחברי אותה שארית, ו’ההמון הרב’ של בעלי תקווה ארצית המצטרפים אליהם בעבודת־אלהים הטהורה, לחשוש מפני התקפה זו. כאשר צבאותיו מטילי־האימה של סנחריב, מלך אשור, קמו על ירושלים בימי שלטון המלך חזקיהו, מסר המלך לבני־ישראל השרויים בסכנה את ההודעה המרגיעה הבאה: ”עימו זרוע בשר, ועימנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהילחם מלחמותינו”. ומה היתה התוצאה? ”וייסָמכו העם על דברי יחזקיהו, מלך יהודה”. (דברי־הימים ב׳. ל״ב:8) כשכוחות לאומיים של העולם הזה יאיימו על עדי־יהוה בני־זמננו, יוכלו הם לשאוב עידוד ממלים דומות מפי מלך גדול יותר מחזקיהו, כלומר, ישוע המשיח.
21. (א) מדוע ייזכרו דבריו של יחזיאל בן־זכריה במרוצת ההתקפה הממשמשת ובאה על ”ירושלים” השמימית? (ב) מה תהיה תוצאת הקרב העתיד להתחולל?
21 באותה עת יזכרו הם את דברי יחזיאל בן־זכריהו משבט לוי: ”לא לכם להילחם בזאת. התייצבו, עימדו וראו את ישועת יהוה עימכם. יהודה וירושלים, אל תיראו ואל תחתו. מחר צאו לפניהם, ויהוה עימכם”. (דברי־הימים ב׳. כ׳:17) אכן, במהלך אותם ימים מסוכנים יהוה יהיה עם משרתיו. בטחונם והינצלותם מותנים יהיו בכך שהוא יילחם למענם. והוא אכן יילחם באמצעות מלכו הלוחם, ישוע המשיח! ומה תהיה התוצאה? השמדתו הכוללת של אירגונו הארצי הגלוי־לעין של השטן. — ההתגלות י״ט:11–21.
22. (א) באיזה ניצחון ייחתם ”ספר מלחמות יהוה”, ומה יעשה בכך יהוה לעצמו? (ב) מה יניע נצחון יהוה את אוהבי שמו לעשות?
22 איזה שם מפואר יעשה לעצמו יהוה בנצחונו האדיר ב”יום הגדול אשר לאלהי צבאות” בהר־מגידון! (ההתגלות ט״ז:14, 16) בכך יתווסף, כאילו, פרק חדש ל”ספר מלחמות יהוה”. יהא זה סיום מזהיר, קיצו של כל הנוגע לסדר־הדברים הנוכחי. הספר כולו יראה שהאל־העליון מעולם לא הפסיד במערכה. מה רבה תהיה שמחתם של אוהבי שם יהוה שיהללוהו על נצחונו! אזי, תתבצע במלואה הקריאה הנשגבת שבפסוק האחרון בספר תהלים: ”כל הנשמה תהלל יה, הללויה!” — תהלים ק״נ:6.
(מקור המאמר: 1990/7/1)
שאלות חזרה
◻ מה זוכה להערכה מועטה, אם בכלל, מצד רבים בנוגע ליהוה, אלהי המקרא?
◻ באיזו מלחמה נלחם אברהם, ומי העניק לו את הניצחון?
◻ מהו ”ספר מלחמות יהוה”?
◻ מה יחתום את ”ספר מלחמות יהוה”, ותוך איזו תוצאה?