הייה אסיר־תודה — מלכות יהוה מולכת

‏”‏מודים אנחנו לך,‏ יהוה צבאות,‏ .‏.‏.‏ כי לבשת עוזך הגדול ותמלוך.‏”‏ — ההתגלות י״א:‏17‏.‏

1.‏ מה אמר נשיא חברת המצפה בעקבות מסעו באירופה ב־1911?‏

בתחילת שנת 1911 הגיש צ׳.‏ ט.‏ ראסל,‏ נשיא חברת המצפה,‏ סידרת הרצאות מקראיות בערים גדולות ברחבי אירופה.‏ בהתייחסו אל אותו סיור,‏ כתב ראסל בחוברת המצפה של ה־15 במאי 1911,‏ את המלים הבאות:‏ ”‏הופתענו למצוא בכל מקום סימני שיגשוג כה רבים.‏.‏.‏ שהרי קוראינו יודעים שמזה מספר שנים מצפים אנו שעידן זה יסתיים בעת צרה נוראה,‏ ושאנו מצפים שהיא תפרוץ בפתאומיות ובעוצמה תוך זמן קצר אחרי אוקטובר 1914.‏ כפי שאנו מבינים מתוך כתבי־הקודש,‏ זהו המועד בו יסתיימו ’‏עיתות הגויים’‏ — הזמן שהוקצב לגויים לשלוט על כדור־הארץ — ותגיע העת בה תחל מלכות המשיח להפעיל את סמכותה.‏”‏ האם התממשו ציפיות אלה?‏

2.‏ כיצד נוּפץ השלום ב־1914,‏ ותוך אילו תוצאות עגומות?‏

² במרוצת המחצית הראשונה של 1914,‏ נראה העולם כמקום בטוח,‏ ללא חשש למלחמה.‏ אך,‏ השלום התנפץ בפתאומיות עם ההתנקשות בחייו של יורש־העצר האוסטרי בידי איש סֶרבּי ב־28 ליוני,‏ 1914.‏ תוך זמן קצר הכריזה אוסטרו־הונגריה מלחמה נגד סֵרבּיה.‏ הרוסים תמכו בסרביה,‏ ולכן גרמניה הכריזה מלחמה נגד רוסיה ב־1 באוגוסט.‏ אז הכריזה גרמניה מלחמה גם נגד צרפת ב־3 באוגוסט;‏ בריטניה הגדולה נגד גרמניה ב־4 באוגוסט;‏ מונטנגרו נגד אוסטרו־הונגריה ב־7 באוגוסט;‏ יפן נגד גרמניה ב־23 באוגוסט;‏ אוסטרו־הונגריה נגד בלגיה ב־28 באוגוסט.‏ רבים האמינו שהמלחמה תסתיים במהרה.‏ אך,‏ המצב החמיר והיא הסלימה עד שנעשתה למלחמה הגרועה ביותר בתולדות האנושות עד אותה עת,‏ כשעוד 19 מדינות הצטרפו למרחץ־הדמים חובק־העולם שקטל 000,‏000,‏13 חיילים ואזרחים,‏ ופצע למעלה מ־000,‏000,‏21 נפש.‏

3,‏ 4.‏ מה אירע במרכז העולמי של החברה ביום ששי בבוקר,‏ 2 באוקטובר 1914?‏

³ בבוקר יום ששי,‏ ה־2 באוקטובר,‏ 1914,‏ הודיע ראסל לצוות העובדים במרכז הבינלאומי של חברת המצפה,‏ שבברוקלין,‏ ניו־יורק:‏ ”‏’‏עיתות הגויים’‏ הסתיימו;‏ ימי מלכיהם חלפו.‏”‏ משפחת בית־אל הגיבה להודעה במחיאות־כפיים נלהבות.‏

⁴ איזו הצדקה היתה לשמחתם של צ׳.‏ ט.‏ ראסל ועמיתיו באותו בוקר באוקטובר,‏ 1914?‏ מאין הביטוי ”‏עיתות הגויים”‏?‏ מה הן הראיות לכך ש”‏עיתות הגויים”‏ הסתיימו באוקטובר 1914?‏ וכיצד צריך הדבר להשפיע עליך?‏

ירושלים ו”‏עיתות הגויים”‏

5.‏ מה מקור הביטוי ”‏עיתות הגויים”‏?‏

⁵ הביטוי ”‏עיתות הגויים”‏ מופיע בנבואתו החשובה של ישוע על החורבן שנועד לפקוד את ירושלים.‏ (‏לוקס כ״א:‏5–36‏)‏ יומיים לפני שמסר נבואה זו,‏ הציג ישוע את עצמו בפני תושבי ירושלים בתור המשיח.‏ כאשר רכב בענווה על חמור בכיוון העיר,‏ הריעו לו המוני יהודים,‏ בהתאמה מליאה לנבואה שבזכריה ט׳:‏9‏.‏ הם קראו:‏ ”‏ברוך הבא בשם יהוה.‏”‏ — לוקס י״ט:‏28–40‏.‏

6,‏ 7.‏ איזו אשמת־דמים נוראה הביאו על עצמם אנשי יהודה בני המאה הראשונה לספירה,‏ ותוך אילו תוצאות?‏

⁶ אך,‏ ישוע ידע שכעבור זמן קצר,‏ תופנה נגדו דעת הרוב,‏ עקב שינאתם הרצחנית של מנהיגי־הדת בירושלים,‏ תחת השפעת אביהם,‏ השטן.‏ (‏בראשית ג׳:‏15;‏ יוחנן ח׳:‏44‏)‏ ואכן כך היה,‏ כעבור מספר ימים,‏ ב־י”‏ד בניסן,‏ תבע המון יהודים את מותו של ישוע.‏ ”‏דמו עלינו ועל בנינו,‏”‏ קראו אל עבר המושל הרומי שהיסס לפסוק נגדו.‏ (‏מתי כ״ז:‏24,‏ 25‏)‏ במקום לקבל את ישוע כמלך ומשיח,‏ הכריז הכהן הגדול:‏ ”‏אין לנו מלך זולתי הקיסר!‏”‏ (‏יוחנן י״ט:‏15‏)‏ אז,‏ המשיח האמיתי הוקע על עמוד ומת,‏ באשמה כוזבת שהסית אנשים נגד השלטון הרומי ושגידף את שמו של אלהי היהודים.‏ — מרקוס י״ד:‏61–64;‏ לוקס כ״ג:‏2;‏ יוחנן י״ח:‏36;‏ י״ט:‏7‏.‏

⁷ זעם אלהים נועד לרדת בוודאות על תושבי יהודה,‏ בשל אשמת־הדמים הכבדה שרבצה עליהם.‏ ירושלים על בית־מקדשה המפואר שוב לא תיקרא ”‏קרית מלך רב”‏,‏ המלך יהוה.‏ (‏מתי ה׳:‏35;‏ לוקס י״ג:‏33–35‏)‏ מספר ימים לפני מותו של ישוע,‏ דיברו תלמידיו בהערצה על בנייני בית־המקדש.‏ בתגובה על כך,‏ ניבא ישוע:‏ ”‏הדברים האלה אשר אתם רואים,‏ הנה ימים באים ולא תישאר אבן על אבן אשר לא תוּפל ארצה.‏”‏ — לוקס כ״א:‏5,‏ 6‏.‏

8.‏ כאשר ישוע פירט את ה”‏אות”‏ שציין את המאורעות שיביאו לחורבן ירושלים,‏ מה עוד היה כרוך בכך?‏

⁸ תלמידי ישוע שאלו בתימהון:‏ ”‏רבי,‏ אם כן מתי יהיה הדבר הזה?‏ .‏.‏.‏ ומהו האות לפני שזה יקרה?‏”‏ (‏לוקס כ״א:‏7‏)‏ בתשובה,‏ חזה ישוע מראש בדייקנות את המאורעות שהובילו לחורבן ירושלים,‏ והוסיף את המשפט החשוב הבא:‏ ”‏ירושלים תהיה מירמס לגויים עד אשר יימלאו עיתות הגויים.‏”‏ (‏לוקס כ״א:‏8–24‏)‏ ישוע הצביע,‏ איפוא,‏ על דבר שנועד לקרות אחרי חורבן ירושלים — דבר שנועד להתרחש כאשר ”‏יימלאו עיתות הגויים.‏”‏ בהתייחסו אל ה”‏אות”‏,‏ אמר ישוע:‏ ”‏כשתראו את הדברים האלה מתקיימים,‏ דעו כי קרובה מלכות האלהים.‏”‏ (‏לוקס כ״א:‏31‏)‏ מכאן של”‏אות”‏ נועדה להיות התגשמות כפולה.‏ ההתגשמות הראשונה,‏ בקנה־מידה מצומצם,‏ נועדה לציין כי ’‏חורבן ירושלים קרב.‏’‏ (‏לוקס כ״א:‏20‏)‏ ההתגשמות השנייה,‏ הגדולה יותר,‏ נועדה לבוא עם תום ”‏עיתות הגויים”‏,‏ והיא תציין כי ”‏קרובה מלכות האלהים.‏”‏ — השווה מתי כ״ד:‏3‏.‏

ירושלים הארצית הוחלפה בעיר נעלה

9.‏ מתי איבדה ירושלים את מעמדה המבורך,‏ ובמה הוחלפה?‏

⁹ באמרו ש”‏ירושלים תהיה מירמס לגויים עד אשר יימלאו עיתות הגויים”‏,‏ האם רמז ישוע שבסופו שוב תזכה העיר הארצית בחסד אלהים?‏ התשובה היא שלילית.‏ לאחר רציחת בנו האהוב של אלהים,‏ איבדה ירושלים הארצית לעד את מעמדה המיוחד,‏ והוחלפה בעיר נעלה בהרבה,‏ ”‏עיר אלהים חיים,‏ .‏.‏.‏ ירושלים השמימית.‏”‏ — עברים י״ב:‏22;‏ מתי כ״ג:‏37,‏ 38;‏ כ״ז:‏50,‏ 51‏.‏

10.‏ מה משמע הביטוי ”‏ירושלים השמימית”‏?‏

¹⁰ הביטוי ”‏ירושלים השמימית”‏ משמש בכתבי־‏הקודש כדי לתאר מלכות שמימית נצחית,‏ אליה נקראו המשיחיים המשוחים.‏a (‏עברים י״א:‏10;‏ י״ב:‏22,‏ 28‏)‏ כאשר השליח פאולוס כתב את המלים האלה,‏ עדיין התייחסו היהודים בהערצה רבה לעיר הארצית ולבית־המקדש.‏ פאולוס הזכיר למשיחיים העבריים ש”‏אין לנו פה עיר קבע,‏ אלא את זו שלעתיד לבוא מבקשים אנו.‏”‏ — עברים י״ג:‏14‏.‏

מדוע נקראה ”‏ירושלים השמימית”‏

11.‏ מה ייצגה ירושלים הארצית,‏ עד שאיבדה את חסד אלהים?‏

¹¹ תקופה ארוכה שימשה ירושלים כבירת עם־ישראל,‏ ועל מלכיה נאמר שישבו ”‏על כסא יהוה”‏.‏ (‏דברי־הימים א׳.‏ כ״ט:‏23‏)‏ יחד עם זאת,‏ יהוה כרת ברית עם דוד שהמלכות תישאר בביתו לעד.‏ ממש כפי שבימינו משמשת עיר־בירה,‏ כמו וושינגטון,‏ מוסקבה,‏ קַנבֵּרה,‏ או פּרֵטוֹריה,‏ שם נרדף ומזהה לממשלתה,‏ כך ירושלים בכתבי־הקודש מייצגת את מלכות בית־דוד.‏ — שמואל ב׳.‏ ז׳:‏16;‏ לוקס א׳:‏32‏.‏

12.‏ לאיזו תקופה יש לייחס את הביטוי ”‏עיתות הגויים”‏?‏

¹² למלכות דוד היה תחום שליטה מוגדר,‏ במסגרת הגבולות שקבע אלהים לישראל הקדומה.‏ ירושלים הארצית היוותה,‏ איפוא,‏ סמל למלכות האמיתית בידי המשיח שנועדה לשלוט מן השמים,‏ על כדור־הארץ כולו.‏ (‏תהלים ב׳:‏2,‏ 7,‏ 8;‏ דניאל ז׳:‏13,‏ 14;‏ טימותיוס ב׳.‏ ד׳:‏18‏)‏ הספר Time Is At Hand The (‏קרובה העת)‏,‏ שיצא לאור מטעם חברת המצפה ב־1889,‏ ציין בצורה ברורה:‏ ”‏אדוננו ייחס את הביטוי ’‏עיתות הגויים’‏ לאותה תקופה בהיסטוריה של כדור־הארץ שבין הסרת הייצוג הסימלי הארצי של מלכות אלהים,‏ ממלכת־ישראל (‏יחזקאל כ״א:‏30–32‏)‏,‏ לבין המועד לייסוד מלכות אלהים האמיתית,‏ המקבילה לה.‏”‏

‏”‏עיתות הגויים”‏ — עד מתי?‏

13.‏ מתי החלו ”‏עיתות הגויים”‏,‏ ומדוע אתה משיב כך?‏

¹³ מלכות אלהים הסימלית הושמדה בידי נבוכדנצאר,‏ מלך בבל,‏ בשנת 607 לפה״ס.‏ בחודש השביעי,‏ תשרי,‏ המקביל לחודש אוקטובר,‏ הפכה ארץ־ישראל שממה.‏b (‏מלכים ב׳.‏ כ״ה:‏8,‏ 9,‏ 22,‏ 25,‏ 26‏)‏ כדי להוכיח שהדבר אירע ברשות אלהים,‏ העניק יהוה לנבוכדנצאר חלום.‏ בחלום הופיע עץ שנכרת,‏ אך שניתן לו לצמוח מחדש כעבור תקופה של ”‏שבעה עידנים”‏.‏ לחלום הנבואי היתה התגשמות ראשונית כשנבוכדנצאר הוחזר לכס מלכותו לאחר תקופה של טירוף ארעי.‏ — דניאל ד׳:‏7–14,‏ 25–33‏.‏

14.‏ מה היתה הנקודה העיקרית בחלום שחלם נבוכדנצאר?‏

¹⁴ אולם,‏ נושא החלום שחלם נבוכדנצאר מראה שהתגשמותו העיקרית התייחסה למלכותו הארצית הסימלית של אלהים,‏ שאותו מלך נוכרי הורשה ’‏לכרתה’‏.‏ החלום הסתיים בהצהרה זו:‏ ”‏למען יידע כל חי כי שולט האל העליון בממלכת בני־האדם.‏ לאשר יחפוץ יתננה,‏ ואת השָפָל באנשים יקים עליה.‏”‏ — דניאל ד׳:‏14‏.‏

15.‏ כיצד נעשה ישוע ”‏השָפָל באנשים”‏?‏ (‏מתי י״א:‏29‏)‏

¹⁵ רק אדם אחד נעשה כשיר מכל הבחינות להיקרא ”‏השָפָל באנשים”‏.‏ בנו היילוֹד היחיד של אלהים הוכיח עצמו ככזה בעזבו מרצונו את תפארתו השמימית,‏ השפיל עצמו כדי להיוולד כבן־אנוש,‏ כישוע,‏ אשר סבל את המוות המשפיל והאכזרי ביותר מידי השטן.‏ (‏פיליפים ב׳:‏3,‏ 5–11‏)‏ לאחר הקמתו לתחייה,‏ שב ישוע לתפארתו השמימית,‏ שם עליו היה לחכות עד שתסתיים תקופת שבעת העידנים,‏ או ”‏עיתות הגויים”‏,‏ בטרם יומלך על האנושות כמלך המשיח.‏ — עברים י׳:‏12,‏ 13‏.‏

16.‏ כיצד עוזר ספר ההתגלות למשיחיים לחשב את המועד בו הסתיימו ”‏עיתות הגויים”‏?‏

¹⁶ אך,‏ כיצד הגיעו עדי־יהוה להבנת אורכם של שבעת העידנים?‏ כתבי־הקודש מגלים ש”‏מועד מועדים וחצי מועד”‏,‏ או שלושה מועדים וחצי,‏ אורכם 260,‏1 יום.‏ (‏ההתגלות י״ב:‏6,‏ 14‏)‏ לפיכך,‏ הכפלת מספר זה,‏ או שבעה מועדים או עידנים,‏ מסתכמת ב־520,‏2 יום.‏ על־יסוד הכלל הנבואי של ”‏יום לשנה”‏,‏ שבעת המועדים,‏ או העידנים,‏ הם 520,‏2 שנה.‏ (‏במדבר י״ד:‏34;‏ יחזקאל ד׳:‏6‏)‏ על־פי חישוב זה,‏ שבע ”‏עיתות הגויים”‏,‏ שהחלו באוקטובר 607 לפה״ס,‏ הסתיימו כעבור 520,‏2 שנה,‏ היינו,‏ באוקטובר 1914 לספירה.‏

17.‏ איזו הודעה משמחת עמדה להתפרסם ב־1914?‏

¹⁷ באוקטובר 1914,‏ הושיב יהוה אלהים את בנו האהוב,‏ האדון ישוע המשיח,‏ על כס המלכות השמימית.‏ סוף־סוף,‏ החל החזון שראה השליח המשיחי יוחנן,‏ המתואר בספר ההתגלות להתגשם,‏ וניתן היה להכריז:‏ ”‏היתה ממלכת תבל לממלכתו של אדוננו [‏יהוה]‏ ושל משיחו,‏ והוא [‏יהוה]‏ ימלוך לעולמי עולמים.‏”‏ (‏ההתגלות א׳:‏10;‏ ד׳:‏1;‏ י״א:‏15‏)‏ עד כמה טובה בשורה זו!‏ זוהי סיבה אמיתית לאושרם הגדול של כל היורשים השותפים והנתינים של המלכות!‏ — ההתגלות י״א:‏17‏.‏

18.‏ אילו תנאים עגומים פקדו את האנושות מאז 1914?‏

¹⁸ אמת,‏ לגבי מרבית האנושות לא היתה זו תקופה של אושר מאז שנת 1914.‏ אך,‏ התנאים הרי־האסון השוררים בעולם הם הם הוכחה לכך ששלטון השטן עומד להגיע אל קיצו.‏ כיצד אנו יודעים זאת?‏ ספר ההתגלות ציין שייסוד מלכות אלהים נועד להביא למלחמה בשמים,‏ ושהשטן ושדיו יושלכו מן השמים ויוגבלו לתחום כדור־הארץ.‏ לאחר שראה ניצחון זה בחזונו הנבואי,‏ שמע יוחנן קול רם שאמר:‏ ”‏על זאת שימחו שמים ושוכניהם.‏ אוי לארץ ולים,‏ כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה,‏ בידעו כי קצרה עיתו.‏”‏ — ההתגלות י״ב:‏1–12‏.‏

19.‏ מדוע כה אסירי־תודה המשיחיים על שהם חיים בתקופה זו?‏

¹⁹ החרפת התנאים בעולם מאז 1914,‏ מהווה הוכחה שחזונו של יוחנן מתגשם,‏ ושקץ כל אלה הדוחים את ריבונות אלהים,‏ מתקרב בצורה מסוכנת.‏ (‏לוקס כ״א:‏10,‏ 11,‏ 25–32‏)‏ עד כמה מרגש לחיות בתקופה נפלאה זו כשיהוה אלהים,‏ האל הכל־יכול,‏ ייָשֵב את המחלוקת ביחס לריבונותו על כדור־הארץ כולו!‏ אזי,‏ תיהפך הארץ לגן־עדן יפהפה,‏ והניצולים הצדיקים ירוּממו אט־אט למצב של שלימות.‏ אפילו המתים יוּקמו ותינתן להם ההזדמנות להוכיח את עצמם כראויים לחיי־נצח.‏ — ההתגלות כ׳:‏1–3,‏ 12,‏ 13;‏ כ״א:‏3–5‏.‏

הצורך לתקן את הבנת הדברים גם בימינו

20.‏ (‏א)‏ מי הוכחו בתור משרתי יהוה האמיתיים עלי־אדמות לפני 1914?‏ (‏ב)‏ אילו תיקונים היו מוכנים המשיחיים המשוחים הנאמנים לחולל בהבנתם?‏

²⁰ במשך 38 שנים לפני 1914,‏ הודיעו תלמידי־המקרא,‏ כפי שנקראו אז עדי־יהוה,‏ על תאריך זה כשנה בה יסתיימו ”‏עיתות הגויים”‏.‏c איזו הוכחה בולטת מהווה הדבר לגבי היותם משרתי יהוה האמיתיים!‏ עם זאת,‏ בדומה למשרתי אלהים במאה הראשונה לספירה,‏ היו להם גם מספר ציפיות מוטעות.‏ למשל,‏ הם ציפו שכל המשיחיים המשוחים יעלו השמיימה עד לאוקטובר 1914.‏ כמו־כן,‏ הם סברו שהמלחמה שפרצה ב־1914 תוביל ישירות לקיצו של עולם השטן.‏

21.‏ באילו קשיי־מישמעת התנסו המשיחיים במשך מלחמת־העולם הראשונה?‏

²¹ אך,‏ בבוא המועד,‏ הבינו המשיחיים המשוחים שהוטל עליהם לבצע עבודה רבה עלי־אדמות.‏ עקב התמדתם העיקשת בהטפת הבשורה במהלך מלחמת־העולם הראשונה,‏ הם סבלו רדיפות אכזריות מהשלטונות הפוליטיים,‏ עקב מאמצי הסטה מצד כמורת הנצרות.‏ (‏תהלים ב׳:‏1–6‏)‏ הפעילות של משיחיים אמיתיים אלה נחלה מכה קשה ב־21 ליוני 1918,‏ כאשר מנהלי חברת המצפה בארה״ב נשפטו ל־20 שנות מאסר בגין האשמות שווא.‏

22,‏ 23.‏ (‏א)‏ מה עשו המשיחיים הנאמנים מאז 1919,‏ ותוך אילו תוצאות שונות?‏ (‏ב)‏ מה מקביל כיום לירושלים הלא־נאמנה בת המאה הראשונה?‏

²² מלחמת־העולם הראשונה הסתיימה בפתאומיות בנובמבר 1918.‏ אזי,‏ ב־25 למרס 1919,‏ שוחררו מנהלי חברת המצפה מן הכלא.‏ מאוחר יותר,‏ זוכו כליל מכל אשמה.‏ תקופת שלום שלא ציפו לה נפתחה בפני אותם משיחיים משוחים נאמנים,‏ הדומה להזדמנויות שנפתחו בפני תלמידי המשיח הקדומים,‏ לאחר שנתחזקו באמצעות רוח־הקודש בשנת 33 לספירה.‏ — מעשי־השליחים ב׳:‏17–21,‏ 41‏.‏

²³ מאז 1919 ואילך,‏ צייתו במסירות המשיחיים המשוחים הנאמנים כקבוצה,‏ לצוו הכלול בדברי ישוע במתי כ״ד:‏14‏:‏ ”‏ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ.‏”‏ כתוצאה מכך,‏ קרוב לארבעה מיליון חברי ’‏הצאן האחרות’‏ של המשיח הקדישו את חייהם לשרת את יהוה,‏ תוך שיתוף־פעולה עם השארית המשוחה.‏ (‏יוחנן י׳:‏16‏)‏ הנצרות,‏ בהשפעת הכמורה,‏ המשיכה לדחות את בשורת המלכות.‏ היא העדיפה תכניות אנוש פוליטיות,‏ ורדפה את עדי־יהוה,‏ במקביל ליחס הנורא שגילו תושבי יהודה כלפי המשיח במאה הראשונה.‏ ממש כשם שיהוה הוציא לפועל את משפטו נגד ירושלים,‏ כך יעשה עם האירגון המקביל לירושלים הלא־נאמנה,‏ כלומר,‏ הנצרות.‏ אותו דור אשר שמע את הודעת המשפט מפי המשיח,‏ התנסה בחורבן שעליו ניבא,‏ ובדומה לכך,‏ ”‏לא יעבור”‏ הדור הנוכחי,‏ שראה את שנת 1914,‏ עד בוא ’‏הצרה הגדולה’‏ שנובאה מראש.‏ — מתי כ״ד:‏21,‏ 22,‏ 34‏.‏

24.‏ כדי להינצל אל העולם החדש של אלהים,‏ מה עלינו לעשות?‏

²⁴ מה עלינו לעשות כדי להינצל מאותה ”‏צרה גדולה”‏,‏ ולהמשיך לחיות אל תוך עולמו החדש של אלהים?‏ גם אם היו לנו ציפיות מוטעות,‏ עלינו להישמר שלא נירדם בנוגע לאחריותנו המשיחית.‏ (‏חבקוק ב׳:‏3;‏ תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏1–6‏)‏ אלה שעדיין מסוגלים לזכור את המאורעות שהתרחשו ב־1914 הולכים ומתמעטים.‏ מכאן שעלינו לעמוד על המישמר;‏ הדבר נעשה דחוף ביותר.‏ (‏מתי כ״ד:‏42‏)‏ על כל החפצים להינצל מקץ עולמו המרושע של השטן לפעול עתה בתואם עם המלים שבדבר־אלהים:‏ ”‏מודים אנחנו לך,‏ יהוה צבאות,‏ .‏.‏.‏ כי לבשת עוּזך הגדול ותמלוך.‏”‏ — ההתגלות י״א:‏17‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ את מה סימלה ירושלים הקדומה,‏ אך כיצד איבדה את מעמדה המבורך?‏

◻ מתי החלו והסתיימו ”‏עיתות הגויים”‏,‏ ותוך אילו תוצאות שנחזו מראש?‏

◻ מה סימל מראש חורבן ירושלים הלא־נאמנה?‏

◻ כיצד יודעים אנו ש’‏הצרה הגדולה’‏ קרובה,‏ ומה עלינו לעשות כדי להינצל ממנה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

ירושלים ובית־המקדש איבדו את מעמדם המבורך,‏ אך אלהים המשיך לברך את בנו,‏ המשיח,‏ ואפילו דיבר אליו ישירות מן השמים