האם אמנם מאוחר מכפי שאתה סבוּר?
היום השלישי לפני מותו של ישוע היה עבורו גדוש פעילות בירושלים, יום שהפך לבעל משמעות מיוחדת במינה למשיחיים החיים עתה. הוא לימד בבית־המקדש, בהשיבו על שאלות ’מכשילות’ רבות מצד מנהיגי־הדת היהודים שניסו להטמין לו פח. לבסוף, הוא פנה לעבר אותם צדוקים ופרושים בדברי גינוי חריפים ביותר כשהציג אותם כצבועים ובני־צפעונים שדינם דין השמדה בגיהינום. — מתי פרקים כ״ב, כ״ג.
בעודו יוצא את חצרות בית־המקדש, פנה אליו אחד מתלמידיו ואמר: ”רבי, ראה איזה אבנים ואיזה בניינים!” ישוע, שלא התרשם מהם, השיב לו: ”אתה רואה את הבניינים הגדולים האלה? לא תישאר אבן על אבן אשר לא תופל ארצה”. (מרקוס י״ג:1, 2) אז, עזב ישוע את בית־המקדש בפעם האחרונה, חצה את עמק־הקדרון, ועלה לפיסגת הר־הזיתים.
ביושבו על ההר, מוצף באור השמש של השעות הדימדומים, כשלנגד עיניו בית־המקדש על הר־המוריה מעבר לעמק, ניגשו אליו ביחידות השליחים כיפא, יעקב, יוחנן ואנדרי. המלים שאמר להם ישוע בנוגע להחרבת בית־המקדש הטרידו את מחשבותיהם. הם שאלו: ”אמור לנו, מתי יהיו דברים אלה, ומה יהיה אות הנוכחות שלך ושל סיום סדר־הדברים?” (מתי כ״ד:3, ע״ח; מרקוס י״ג:3, 4) התשובה שהעניק לשאלתם באותו אחר־צהריים שם על הר־הזיתים, היא בעלת חשיבות רבה ביותר עבורנו. יש בה כדי למנוע מאיתנו להמתין יתר־על־המידה בטרם נחשוב ברצינות על משמעות ”סיום סדר־הדברים”.
שאלתם היתה כפולה. חלק ממנה התייחס להחרבת בית־המקדש וסדר־הדברים היהודי; החלק השני נגע לנוכחותו העתידית של ישוע בתור מלך מולך ולקץ סדר־הדברים הנוכחי. שתי שאלות אלה זכו למענה מלא בדברי ישוע, שהועלו על הכתב במתי פרקים כ״ד ו־כ״ה, במרקוס פרק י״ג ובלוקס פרק כ״א. (ראה גם ההתגלות ו׳:1–8.) בנוגע לקץ העולם, או סדר־הדברים הנוכחי, תיאר ישוע מספר מאפיינים אשר ירכיבו יחדיו את ה”אות” שייזהה את ”אחרית הימים”. האם אות מורכב זה מתגשם? האם הוא מצביע על כך שאנו חיים כיום באותה תקופה הידועה כ”אחרית הימים”, המוזכרת בכתבי־הקודש? האם התגשמותו מזהירה אותנו שעלול להיות כבר מאוחר מכפי שסברנו?
מאפיין אחד מה”אות” המורכב, הוא: ”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה”. (מתי כ״ד:7) בשנת 1914 לספירה, פרצה מלחמת־העולם הראשונה. באותם ימים עמדו עדי־יהוה בכוננות. מדוע? מפני שכבר בדצמבר 1879, כ־35 שנים קודם לכן, ציינה חוברת המצפה, בהתבססה על כרונולוגיה מקראית, ששנת 1914 תהיה שנת מיפנה בתולדות האנושות. האם היוותה מלחמה זו, המלחמה הראשונה בהיקף חובק־עולם, ש־28 מדינות לקחו חלק במהלכה, וניספו בה 14 מיליון בני־אדם, את תחילת המאורעות המציינים את האות שנועד להצביע על ”סיום סדר־הדברים”? האם באו בעקבותיה שאר המאפיינים של האות?
בספר ההתגלות, שנמסר גם הוא באמצעות ישוע המשיח, נחזה מראש אותו מרחץ־דמים. הוא תיאר ”סוס... אדום כאש. ליושב עליו ניתן להסיר את השלום מן הארץ”. (ההתגלות א׳:1; ו׳:4) וכך אכן אירע בין השנים 1914 ל־1918. מלחמת־העולם הראשונה היתה רק ההתחלה. בשנת 1939 פרצה מלחמת־העולם השנייה. חמשים־ותשע מדינות נסחפו אל תוך מאבק זה, וכ־50 מיליון בני־אדם נהרגו. במרוצת 45 השנים מאז תום מלחמת־העולם השנייה, התחוללו יותר מ־125 מלחמות, בהן נהרגו מעל ל־20 מיליון בני־אדם.
מאפיין נוסף מבין מרכיבי ה”אות” הוא: ”רעב”. (מתי כ״ד:7) רעב בקנה־מידה גדול שרר במרוצת מלחמת־העולם הראשונה ואחריה. דיווח אחד מונה כ־60 מקרי רעב נרחבים וחמורים מאז שנת 1914, שגבו מחיר של מיליוני נפשות. יתרה מזאת, אפילו עתה מקפחים חייהם מדי יום ביומו 000,40 ילדים מתת־תזונה וממגיפות שניתן היה למנען.
”תהיינה רעידות־אדמה גדולות”. (לוקס כ״א:11) הן הרעישו את הארץ לאחר פרוץ מלחמת־העולם הראשונה. בשנת 1915, נטלה רעידת־אדמה באיטליה את חייהם של 610,32 בני־אדם; ב־1920, ברעידה נוספת בסין ניספו 000,200; ב־1923, מתו 300,99 ביפן; ב־1935, בפקיסטן של היום, איבדו את חייהם 000,25 אנשים; ב־1939, ניספו בתורכיה 700,32; ב־1970, נהרגו בפרו 800,66; ב־1976, מתו בסין 000,240 (יש המשערים 000,800); ב־1988, קיפדו את חייהם בארמניה 000,25 בני־אדם. אכן, מאז 1914, התחוללו ”רעידות־אדמה גדולות”!
”ובמקומות רבים... דבר”. (לוקס כ״א:11) במרוצת השנים 1918, 1919 נפגעו כ־000,000,000,1 איש במחלת השפעת הספרדית, ויותר מ־000,000,20 מהם מתו. אולם היתה זו רק ההתחלה. במדינות המתפתחות, מלאריה, קדחת החילזון, עיוורון־הנהר, שילשול חריף, ותחלואים אחרים ממשיכים לפגוע ולקטול מאות מיליוני קרבנות. בנוסף לכך, מחלות־לב וסרטן למיניהן נוטלים את חייהם של מיליונים. מחלות־מין משתוללות בקרב האנושות. מגיפה אחת הזורעת אימה היום היא, מחלת האיידס. משוער שהיא מדביקה קרבן חדש בכל דקה, ומרפא לה לא נראה באופק.
”תרבה ההֶפקֵרות”. (מתי כ״ד:12) ההפקרות משתוללת מאז שנת 1914, והיום אבדה כל שליטה עליה. מעשי רצח, אונס, שוד, קרבות בין כנופיות — תופסים את הכותרות בעיתונים, ובשידורי חדשות ברדיו ובטלוויזיה. אלימות חסרת כל היגיון משתוללת ללא רסן. בארה״ב, למשל, צלף ירה במקלע כמאה צרורות־אש אל קבוצת תלמידי בית־ספר — 5 נהרגו ו־29 נפצעו. באנגליה, טבח אדם אחוז־טירוף 16 בני־אדם ברובה־תקיפה מסוג 47-AK. בקנדה, אדם שונא־נשים הלך לאוניברסיטת מונטריאל והרג 14 בנות. אנשים מעין אלה הם כמו זאבים, אריות, חיות־פרא, ”חיות חסרות תבונה שבדרך הטבע נולדות כדי להילכד ולהישמד”. — פטרוס ב׳. ב׳:12; השווה יחזקאל כ״ב:27; צפניה ג׳:3.
”בני־אדם יתעלפו מאימה ומציפיית הבאות על העולם”. (לוקס כ״א:26) זמן קצר לאחר הטלת פצצת־האטום הראשונה, אמר מדען האטום הרולד ס. יוּרֵיי בנוגע לעתיד: ”אנו נאכל פחד, נישן פחד, נחייה בפחד ונמות בפחד”. על החשש מפני מלחמה גרעינית, התווסף הפחד מפני הפשע, הרעב, חוסר־היציבות הכלכלית, ההתדרדרות המוסרית, התפוררות החוג המשפחתי, וזיהום כדור־הארץ. למעשה, ההתפתחויות הנוראות המפורטות לפנינו מדי יום בעיתונים ובמשדרי החדשות בטלוויזיה זורעות פחד בכל עבר.
גם השליח פאולוס תיאר את התנאים שישררו ב”אחרית הימים” של העולם הזה. קריאת דבריו כמוה כקריאת חדשות היום. ”וזאת דע לך”, כתב, ”באחרית הימים יבואו זמנים קשים, כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, אוהבי כסף, גאוותנים, שחצנים, מגדפים, ממרים בהוריהם, כפויי טובה, חסרי קדושה, קשוחי לב, בלתי מתרצים, מלשינים, הוללים, אכזרים, שונאי טוב, בוגדים, פוחזים, יהירים, אוהבים תענוגות יותר משאוהבים את אלהים, לכאורה בעלי יראת שמים, אך כופרים בתוקפה. התרחק מאלה”. — טימותיוס ב׳. ג׳:1–5.
”הכל ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה”?
השליח פטרוס חזה מראש היבט נוסף שייאפיין את ”אחרית הימים”, בזה הלשון: ”באחרית הימים יבואו לצים המתהלכים לפי מאווייהם האישיים ויתלוצצו לאמר: ’איפה הבטחת בואו? הרי מאז שמתו האבות הכל ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה!’” — פטרוס ב׳. ג׳:3, 4.
היום, כאשר עולה על הפרק נושא ”אחרית הימים”, רבים מגשימים את דבריו הנבואיים של פטרוס, באמרם תוך ליגלוג: ’ובכן, כל הדברים הללו אירעו כבר בעבר. ההיסטוריה חוזרת על עצמה’. וכך הם דוחים את האזהרות וממשיכים להתהלך ”לפי מאוויהם האישיים”. ”מרצון” הם מבטלים במחי־יד את התגשמות הנבואות המזהות בצורה כה ברורה את ”אחרית הימים”. — פטרוס ב׳. ג׳:5.
אף־על־פי־כן, המרכיבים השונים של ה”אות”, כפי שהתנבא עליו ישוע, מעולם לא התגשמו כולם ביחד תוך תקופה כה קצרה, ובמידה כה חמורה ותוך תוצאות כה מרחיקות־לכת. (קרא שנית, למשל, את מתי כ״ד:3–12; מרקוס י״ג:3–8; לוקס כ״א:10, 11, 25, 26.) אנו חפצים להפנות את תשומת־לבך במיוחד למאפיין נוסף של ”אחרית הימים” המוזכר בספר ההתגלות.
הבה נפנה לכתוב בהתגלות י״א:18. שם נאמר שכאשר תחל מלכות המשיח את שלטונה ’יקצפו הגויים ותגיע עת המשפט’, ובהמשך שיפעל יהוה על־מנת ”להשחית את משחיתי הארץ”. האין זיהום האוויר הנפוץ כל כך כיום ’משחית את הארץ’ ואת כל סביבתנו? אמת, בני־האדם תמיד ניצלו את משאבי הארץ כדי להתעשר. אולם, בעשותם כן מעולם לא הגיעו למצב שהיו מסוגלים להרוס את כדור־הארץ בתור כוכב־לכת מיושב. ברם, עתה, לאור התפתחות הטכנולוגיה המדעית שהושגה מאז שנת 1914, בני־אדם פיתחו את היכולת לעשות כן, ובתאוות־הבצע החמדנית שלהם הם אכן משחיתים את הארץ, מזהמים את הסביבה ומסכנים את יכולתו של כדור־הארץ לכלכל את החיים שעליו.
החברה האנושית הרודפת־בצע והחומרנית עושה זאת עתה בקצב מעורר חרדה. להלן כמה מהתוצאות המזוויעות: גשם חומצתי, התחממות כללית של כדור־הארץ, קרעים במעטה האוֹזוֹן, עודפי אשפה, מיצבורי אשפה רעילה, חומרי הדברה קטלניים ומסוכנים, פסולת גרעינית, שפכי נפט, מי־שופכין גולמיים, הכחדת זני צמחים וחיות, אגמים מתים, מי־תהום מזוהמים, בֵרוא יערות, אדמות עקרות, אובדן אדמה חקלאית, וערפיח הגורם נזק לעצים, ליבולים ולבריאות האדם.
פרופסור בארי קוֹמוֹנֶר ציין: ”אני מאמין שזיהום מתמשך ובלתי־ מבוקר של כדור־הארץ, יהפוך לבסוף כוכב־לכת זה לבלתי כשיר לכלכל חיי־אנוש. ... הקושי אינו טמון בבורות מדעית, אלא בתאוות־בצע זדונית”. הספר 1987 State of the World (מצב העולם 1987) מציין, בעמוד 5: ”השיעור הגדל והולך בפעילות האנושית החל לאיים על כשירותו של כדור־הארץ עצמו כמקום מגורים”. סידרה רצינית שהוצגה בטלוויזיה ברחבי ארה״ב ב־1990, נקראה ”המירוץ להציל את כוכב־הלכת”.
האדם לעולם לא יעצור את הזיהום; אך אלהים יעשה כן, כשהוא ’ישחית את משחיתי הארץ’. אלהים ומצביאו השמימי, ישוע המשיח, יעשו זאת בביצוע המשפט שנגזר על האומות החומרניות, במלחמה הסופית של הר־מגידון. — ההתגלות ט״ז:14, 16; י״ט:11–21.
ולבסוף, שים לב למאפיין בולט נוסף של נבואת ישוע על ”אחרית הימים”: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם”. (מתי כ״ד:14) בשורה טובה זו היא ההודעה על כך שמלכות אלהים שולטת עתה בשמים ושבקרוב תפעל להשמדת סדר־דברים מרושע זה ולהשבת תנאי גן־עדן לכדור־הארץ. אמנם, הבשורה הוכרזה בעבר, אך מעולם לא כיסתה את ”כל העולם”. אולם, מאז שנת 1914, עדי־יהוה עשו זאת חרף רדיפות שעליהן ניבא ישוע — הטלת חרם ממשלתי במקומות רבים, אלימות מצד אספסוף, מאסרים, עינויים ומקרי מוות רבים.
בשנת 1919, היו כ־000,4 עדי־יהוה שהכריזו בשורה זו. מספרם ממשיך לעלות, ואשתקד הגיע מספרם ללמעלה מ־000,000,4 מבשרים ב־212 ארצות, בכ־200 שפות, בהפיצם מאות מיליוני עותקים של כתבי־הקודש, ספרים וחוברות, בנהלם מיליוני שיעורי־מקרא ביתיים אצל אנשים, ובקיימם כינוסים באיצטדיונים רחבי־ידיים בכל חלקי תבל. מעולם לא יכול היה היקף עצום זה של הכרזת הבשורה הטובה להתבצע לפני שנת 1914. על־מנת להשיג זאת בשיעור שהושג עד כה, נדרשו אותם מכבשי־דפוס מהירים ומשוכללים, אמצעי תחבורה, מחשבים, מכונות פקסמיליה, וכן אמצעי משלוח ותקשורת אחרים הקיימים ועומדים לרשותנו כיום.
יושבי ירושלים של ימי ירמיהו הוזהרו מפני השמדת העיר שקרבה ובאה; הם ליגלגו עליו, אולם היה זה מאוחר מכפי שהם סברו. כיום, נשמעת אזהרה חשובה יותר על ההשמדה שתבוא במלחמת הר־מגידון, אזהרה הנתמכת בהוכחות חותכות. (ההתגלות י״ד:6, 7, 17–20) מיליונים אוטמים את אוזניהם מפניה. אך הזמן אוזל; זה אכן מאוחר מכפי שהם סבורים. האם זה מאוחר מכפי שאתה סבור?
(מקור המאמרים: 1991/4/1)
[תמונה בעמוד 6]
בימי ירמיהו היה זה מאוחר מכפי שסברו