בטח בזרוע הישועה של יהוה
”יהוה, ... הייה זרועם לבקרים, אף ישועתנו בעת צרה”. — ישעיהו ל״ג:2.
1. מאיזו בחינה יש ליהוה ”זרוע” חזקה?
ליהוה ”זרוע” חזקה. כמובן, מאחר ש”אלהים הוא רוח”, אין הכוונה לזרוע בשר־ודם. (יוחנן ד׳:24) בכתבי־הקודש, הזרוע מסמלת את היכולת להפעיל כוח. מכאן שיהוה משתמש ב’זרועו’ על־מנת לגאול את משרתיו. ככתוב, אלהים ”כרועה עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו יישא עלות ינהל”. (ישעיהו מ׳:11; תהלים כ״ג:1–4) איזה ביטחון חשים משרתי יהוה חבוקים בזרועותיו האוהבות! — השווה דברים ג׳:24.
2. באילו שאלות בנושא זה נדון כאן?
2 כיצד הושיעה זרועו של יהוה את משרתיו, הן בעבר והן בהווה? איזו עזרה מעניק להם אלהים כקהילה? ומדוע יכולים משרתיו לבטוח בזרועו המושיעה בכל מצוקותיהם?
זרוע הישועה של יהוה בפעולה
3. למה מייחסים כתבי־הקודש את גאולתם של בני־ישראל ממצרים?
3 בטרם גאל את בני־ישראל מעבדות במצרים לפני 500,3 שנה, אמר יהוה לנביאו משה: ”אמור לבני־ישראל, ’אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סיבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים’”. (שמות ו׳:6) לפי דברי השליח פאולוס, הוציא אלהים את בני־ישראל ממצרים ”ביד רמה”. (מעשי־השליחים י״ג:17) בני קורח ייחסו לאלהים את כיבוש הארץ המובטחת, בכתבם: ”כי לא בחרבם ירשו ארץ, וזרועם לא הושיעה למו, כי ימינך וזרועך ואור פניך, כי רציתם”. — תהלים מ״ד:4.
4. כיצד זכה הביטחון בזרועו של יהוה לגמול בימי התקפת אשור על ירושלים?
4 זרועו של יהוה באה לעזרת עמו גם בימי ההתקפה מצד האשורים. באותה עת, התפלל הנביא ישעיהו: ”יהוה, חננו. לך קיווינו. הייה זרועם לבקרים, אף ישועתנו בעת צרה”. (ישעיהו ל״ג:2) תפילה זו זכתה למענה כאשר מלאך אלהים הרג 000,185 מחיילי אשור, והמלך סנחריב נטש את ירושלים ושב אל ארצו ”בבושת פנים”. (דברי־הימים ב׳. ל״ב:21; ישעיהו ל״ז:33–37) הישענות בביטחון על זרועו המושיעה של יהוה זוכה תמיד לגמול.
5. מה ביצעה זרוע יהוה האדירה למען משיחיים נרדפים בשלהי מלחמת־העולם הראשונה?
5 זרועו רבת־העוז של אלהים הושיעה משיחיים משוחים נרדפים בשלהי מלחמת־העולם הראשונה. בשנת 1918, ’התקיפו’ אויבים את המשרדים הראשיים של הגוף המנהל, ואחים אחראים נעצרו ונשלחו למאסר. עקב החרדה מפני כוחות העולם הזה, חדלו כמעט המשוחים מפעילות ההטפה שלהם. אך, הם התפללו למען חידוש שירותם ולמען טיהורם מהחטא שבחוסר פעילות ומהטומאה הכרוכה בחרדת אדם. יהוה נענה לתפילותיהם כשהביא לשיחרור האחים הכלואים, ולזיכויָם המלא מכל ההאשמות נגדם. כתוצאה מהאמיתות שנשמעו בכינוס שלהם בשנת 1919, ומשפיכת רוח אלהים על חברי השארית, זכו הם לחידוש כוחם למען פעילות ללא־חת בשירות יהוה, כהתגשמות מליאה וסופית לנבואה שביואל ג׳:1–5. — ההתגלות י״א:7–12.
עזרה בתוך הקהילה
6. כיצד יודעים אנו שניתן לעמוד בנסיונות קשים בתוך הקהילה?
6 כשם שיהוה תומך באירגונו ככלל, כך מחזקת זרועו ומעודדת את משרתיו כיחידים. כמובן, מאחר שכל בן־אדם הינו חסר שלימות, אין המצב מושלם באף קהילה. (רומיים ה׳:12) לכן, אחדים ממשרתי יהוה עלולים לעתים להתנסות במצבים לא־נעימים בקרב הקהילה. למשל, כתוב על המשיחי גיוס ש’נהג בנאמנות’ בגלותו הכנסת־אורחים כלפי אחים שביקרו בקהילה, בו בזמן שדיוטרפס לא קיבלם, ואפילו ניסה לסלק מהקהילה את האחים שאירחו אותם. (יוחנן ג׳. פסוקים 5, 9, 10) בכל זאת, יהוה עזר לגיוס ולאחרים להמשיך לגלות הכנסת־אורחים בתמיכה בפעילות הטפת הבשורה. ביטחון באלהים, תוך תפילה, יעזור לנו להמשיך לנהוג בנאמנות בעודנו ממתינים עד שהוא יתקן מצב כלשהו המהווה מבחן לאמונתנו.
7. חרף אילו נסיבות בתוך הקהילה בקורינתוס, מילאו בכל זאת המשיחיים הנאמנים את הקדשתם לאלהים?
7 נניח שהיית חלק מקהילת קורינתוס במאה הראשונה לספירה. בשלב מסוים, פילוגים איימו על אחדות הקהילה, והזנחת הטיפול במקרים של אי־מוסריות סיכנו את רוחניותה. (קורינתים א׳. א׳:10, 11; ה׳:1–5) אחים תבעו זה את זה בבתי־משפט חילוניים, ואחדים התווכחו בחריפות על עניינים של מה־בכך. (קורינתים א׳. ו׳:1–8; ח׳:1–13) מריבות, קינאה, כעס ואי־סדר היקשו על החיים. כמה אפילו הטילו ספק בסמכותו של השליח פאולוס, והמעיטו בערכו כנואם. (קורינתים ב׳. י׳:10) ברם, הנאמנים התמידו להתרועע עם הקהילה ולמלא את הקדשתם לאלהים במרוצת עת קשה זו.
8, 9. מה עלינו לעשות כאשר מצב קשה מעין זה מתעורר בקרב הקהילה?
8 אם מצב קשה אכן מתעורר, עלינו לדבוק בקהילה של משרתי אלהים. (השווה יוחנן ו׳:66–69.) הבה נגלה סבלנות איש לרעהו, בלקחנו בחשבון שלאחדים דרוש זמן ארוך יותר ללבוש את ”האישיות החדשה” ולעטות תכונות כגון חמלה, נדיבות־לב, נמיכות־רוח, ענווה ואורך־רוח. מאחר שמשרתי אלהים שונים זה מזה ברקעם, על כולנו לגלות אהבה וסלחנות. — קולוסים ג׳:10–14, ע״ח.
9 לאחר שנים רבות בשירות יהוה, אמר אח אחד: ”אם ניתן להצביע על דבר אחד שהיה חשוב ביותר עבורי, הרי שהיה זה לדבוק מקרוב באירגונו הגלוי־לעין של יהוה. נסיוני המוקדם לימדני עד כמה לא נבון לסמוך על מחשבות האדם. ברגע שהגעתי למסקנה זו, החלטתי נחושות לגלות דבקות באירגונו הנאמן של יהוה. באיזו דרך אחרת יכול האדם לזכות בחסדו ובבירכתו?” האם אתה, בדומה לו, נוצר את זכותך לשרת את יהוה יחד עם קהילתו המאושרת? (תהלים ק׳:2) אם תשובתך חיובית, לא תרשה לדבר להרחיקך מאירגון אלהים או לפגוע ביחסיך עם האחד שזרועו מושיעה את כל מי שאוהב אותו.
עזרה לנוכח פיתויים
10. (א) כיצד עוזרת התפילה למשרתי אלהים לעמוד במצבים מפתים? (ב) מה הבטיח לנו פאולוס בקורינתים א׳. י׳:13?
10 כיחידים נאמנים המתרועעים עם אירגון אלהים, זוכים אנו לעזרתו בעתים קשות. למשל, הוא עוזר לנו להישאר נאמנים לו כאשר אורבים לנו מצבים מפתים. כמובן, עלינו להתפלל בתואם עם דברי ישוע: ”ואל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מן הרע”, היינו, מן השטן. (מתי ו׳:9–13) אנו מבקשים מאלהים במלים אלה שלא ירשה לנו להיכשל לנוכח מצב כלשהו המפתה אותנו להפר את רצונו. כמו־כן, הוא נענה לתפילותינו לקבלת חכמה כדי להתמודד עם מבחנים. (יעקב א׳:5–8) אכן, משרתי יהוה יכולים לסמוך על עזרתו, כשם שציין פאולוס: ”שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל. נאמן הוא האלהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו”. (קורינתים א׳. י׳:13) מה מקורם של נסיונות ופיתויים מעין אלה, וכיצד מכין אלהים את ”דרך המוצא”?
11, 12. לאילו פיתויים נכנעו בני־ישראל, וכיצד נוכל להפיק תועלת ממה שאירע להם?
11 פיתויים מתעוררים בנסיבות היכולות להשפיע עלינו להפר את נאמנותנו לאלהים. פאולוס אמר: ”כל זה היה דוגמה לנו, למען לא נתאווה לְרָעות כשם שהתאוו הם [בני־ישראל]. אל תהיו עובדי־אלילים כשם שהיו כמה מהם, ככתוב: ’וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק’. גם אל נזנה כשם שזנו כמה מהם וביום אחד נפלו עשרים־ושלושה אלף. ואל ננסה את יהוה כשם שניסוהו אנשים מהם והומתו על־ידי הנחשים. אף אל תתלוננו כשם שהתלוננו כמה מהם ומתו בידי המלאך המשחית”. — קורינתים א׳. י׳:6–10.
12 בני־ישראל התאוו לדברים מזיקים כאשר נכנעו לפיתוי לנהוג בחמדנות בעת איסוף ואכילת השליו, אותו סיפק יהוה בדרך־נס. (במדבר י״א:19, 20, 31–35) קודם לכן, הם הפכו לעובדי־אלילים כאשר היעדרותו של משה ליבתה את הפיתוי לעסוק בפולחן העגל. (שמות ל״ב:1–6) אלפים הומתו משום שלא עמדו במבחן ונאפו עם בנות מואב. (במדבר כ״ה:1–9) כאשר בני־ישראל התפתו ופתחו בהתמרמרות על המתת קורח, דתן ואבירם המורדים ותומכיהם, ניספו 700,14 מהם במגיפה שפקדה אותם ממקור אלוהי. (במדבר י״ז:6–14) אנו יכולים להפיק תועלת מפרשות אלה אם נבין שאף לא אחד מאותם נסיונות לא היה מעבר ליכולתם של בני־ישראל לשאת. הם יכלו לעמוד בהם אם היו מגלים אמונה, אם היו אסירי־תודה לאלהים על דאגתו האוהבת, ואם היו מעריכים את צידקת חוקיו. אזי זרוע יהוה יכולה היתה להושיעם, כשם שהיא יכולה להושיע אותנו.
13, 14. כיצד מכין יהוה את ”דרך המוצא” כאשר משרתיו נתקלים במבחנים?
13 כמשיחיים, אנו ניצבים בפני פיתויים שהם מנת־חלקם של כל בני־אנוש. אף־על־פי־כן, אנו יכולים לשמור על נאמנות ליהוה בכך שנתפלל לקבלת עזרתו ונפעל כדי לדחות את הפיתויים. אלהים הוא נאמן, ולא יתיר לנו להתנסות מעבר למה שאנו מסוגלים לשאת. אם אנו נאמנים ליהוה, לעולם לא נחוש שעשיית רצונו היא משימה בלתי־אפשרית. הוא מכין את ”דרך המוצא” בכך שהוא מחזק אותנו לעמוד במצבים הקשים. למשל, לנוכח רדיפות, אנו עלולים להתפתות להתפשר בתקווה שנוכל להתחמק מעינויים או ממוות. ברם, אם נסמוך על זרועו האדירה של יהוה, לעולם הנסיונות לא יגיעו לנקודה שבה לא יוכל לחשל את אמונתנו ולהעניק לנו די כוח לשמור על תומתנו. השליח פאולוס ציין: ”נלחצים אנחנו מכל עבר, אך איננו רצוצים; נבוכים, אך לא נואשים; נרדפים, אך לא נטושים; מושלכים ארצה, אך לא נשמדים”. — קורינתים ב׳. ד׳:8, 9.
14 כמו־כן, יהוה מחזק את משרתיו באמצעות רוחו במטרה להזכיר לנו נושאים חיוניים ולהדריכנו. הרוח מעלה במחשבותינו נקודות מקראיות ועוזרת לנו להבין כיצד לייחסם למצב על־מנת להתגבר על פיתויים. (יוחנן י״ד:26) משרתיו הנאמנים של יהוה מבינים את המחלוקת המעורבת במבחנים אלה, ואינם מוּלכים שולל לנקוט צעדים פסולים. יהוה הכין את ”דרך המוצא” בכך שאיפשר להם לשאת את הכל, אפילו עד מוות, מבלי להיכנע לפיתוי. (ההתגלות ב׳:10) מלבד העזרה שהוא מושיט למשרתיו באמצעות רוחו, משתמש יהוה גם במלאכיו כדי להגן על אירגונו. — עברים א׳:14.
עזרה בעניינים אישיים
15. איזו עזרה אישית נוכל למצוא בספר שיר־השירים?
15 אלה המתרועעים עם אירגונו של יהוה זוכים לעזרתו גם בעניינים אישיים. לדוגמה, יש המחפשים בן־זוג משיחי לנישואין. (קורינתים א׳. ז׳:39) במקרה של אכזבה בנושא זה, יהא זה למועיל לזכור את המקרה של שלמה המלך. הוא לא הצליח לזכות בנערה השולמית למטרת נישואין משום שזו היתה מאוהבת בנער רועה. ניתן להגדיר פרשה זו בשם ”שיר אהבתו הנכזבת של שלמה”. יתכן שנזיל דמעות אם במקרה מסוים נסיונותינו הרומנטיים אינם נושאים פרי, אך שלמה התגבר על אכזבתו וכך נוכל גם אנו. רוח אלהים יכולה לסייע לנו להפגין שליטה־עצמית ותכונות רוחניות אחרות. דברו עוזר לנו להכיר בעובדה הכואבת לעתים שאדם איננו יכול להתאהב בכל אחד. (שיר־השירים ב׳:7; ג׳:5) ברם, הספר ”שיר השירים” מראה שייתכן שנמצא עמית לאמונה שיאהב אותנו באמת ובתמים. וחשוּב מכך, דברי ”שיר־השירים” באים על התגשמותם באהבה של ”הרועה הטוב”, ישוע המשיח, ל”כלה” שלו, המורכבת מ־000,144 משוחים עמיתים לאמונה. — שיר־השירים א׳:1; ההתגלות י״ד:1–4; כ״א:2, 9; יוחנן י׳:14.
16. מה יכולות לכלול ה’צרות בבשר’ בהן מתנסים משיחיים נשואים?
16 אפילו לאלה הנשואים באדון יש ”צרות בבשרם”. (קורינתים א׳. ז׳:28) בעיות ודאגות עלולות להתעורר הנוגעות לבעל ולאשה ולילדיהם. (קורינתים א׳. ז׳:32–35) מחלה עלולה לגרום לחרדות ולמתחים. רדיפות או קשיים כלכליים עלולים להקשות על אב משיחי לספק למשפחתו את צרכי המחייה הבסיסיים. אפשר שהורים וילדיהם יופרדו על־ידי מאסר, ואחדים יעונו ואפילו יומתו. אך, בכל הנסיבות הללו, נוכל לעמוד בפיתוי להתכחש לאמונתנו, אם נבטח בזרועו המושיעה של יהוה. — תהלים קמ״ה:14.
17. באיזו בעיה משפחתית התיר יהוה ליצחק ולרבקה להתנסות?
17 יתכן שיהא עלינו לשאת קשיים מסוימים במשך זמן רב. למשל, בן עלול לגרום להוריו המאמינים צער רב אם יתחתן עם בת־זוג לא־מאמינה. דבר זה אירע במשפחתם של יצחק ורבקה. בנם עשיו, בן ה־40, נשא לו שתי נשים חיתיות שגרמו ”מורת־רוח ליצחק ולרבקה”. למעשה, ”ותאמר רבקה אל יצחק: ’קצתי בחיי מפני בנות חת. אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ, למה לי חיים?” (בראשית כ״ו:34, 35; כ״ז:46) ככל הנראה, רבקה שוחרת־הצדק התייסרה בבעיה מתמשכת זו. (השווה פטרוס ב׳. ב׳:7, 8.) אולם, זרוע יהוה חיזקה את יצחק ורבקה, באפשרה להם לעמוד בניסיון זה בעוד הם שומרים על יחסים הדוקים עימו.
18. באיזה ניסיון אישי יכול היה צ׳ארלס ט. ראסל להתמודד בעזרת אלהים?
18 כאשר בן־משפחה טבול מאיט את פעילותו בשירות יהוה, גורם הדבר לצער רב. (השווה טימותיוס ב׳. ב׳:15.) בכל זאת, אחדים התנסו אפילו באובדן בן־זוגם מבחינה רוחנית, כשם שאירע לצ׳ארלס ט. ראסל, נשיאה הראשון של חברת המצפה. אשתו ניתקה את קשריה עם החברה ונטשה אותו בשנת 1897, לאחר 18 שנות נישואין. היא הגישה בקשה בפני בית־דין לפירוד רשמי בשנת 1903, והדבר יצא לפועל ב־1908. צערו על כך בא לידי ביטוי באחד המכתבים המוקדמים שכתב לה: ”התפללתי בכנות לאדון למענך. ... לא אטרידך ביגון צערי, גם לא אנסה לעורר את אהדך בתיאור רגשותי, כאשר מפעם לפעם אני נתקל בשמלות שלך ובחפצים אחרים המזכירים לי בצורה חיה את אישיותך הקודמת — כה מליאה באהבה ובחמלה ובנכונות לעזור — בעצם, ברוחו של המשיח. ... אוה, אנא שיקלי היטב בתפילה את מה שאני עומד לומר לך כאן. היי בטוחה שצערי העמוק והמכאיב אינו נובע מבדידותי בהמשך מסע החיים, אלא מנפילתך, יקירתי, לאבדך לנצח, ככל שאני סבור”. חרף כאב־לב זה, ראסל זכה לתמיכתו של אלהים עד סוף חייו הארציים. (תהלים קט״ז:12–15) יהוה מחזק תמיד את משרתיו הנאמנים.
”ומכל צרותיו הושיעו”
19. מה עלינו לזכור אם בעיות מתמשכות לאורך זמן?
19 משרתי יהוה יודעים שהוא ”אל למושעות”, ואשר ”יום יום יעמס לנו”, כלומר, נושא לנו את מעמסתנו. (תהלים ס״ח:20, 21) משום כך, כיחידים מוקדשים המתרועעים עם אירגונו הארצי, הבה לעולם לא נתייאש אם בעיות מציקות מתמשכות. זכור ש”אלהים לנו מחסה ועוז, עזרה בצרות נמצא מאוד”. (תהלים מ״ו:2) בטחוננו בו תמיד זוכה לגמול מצידו. ”דרשתי את יהוה וענני”, כתב דוד, ”ומכל מגורותי הצילני. ... זה עני קרא ויהוה שמע, ומכל צרותיו הושיעו”. — תהלים ל״ד:5–7.
20. באילו שאלות ידון המאמר הבא?
20 כן, אבינו השמימי מושיע את משרתיו מכל מצוקותיהם. הוא תומך באירגונו הארצי, בהעניקו סיוע הן בעניינים קהילתיים והן בבעיות אישיות. אכן, ”לא יטוש יהוה עמו”. (תהלים צ״ד:14) אולם, הבה נבחן במאמר הבא דרכים נוספות בהן יהוה עוזר למשרתיו באופן אישי. כיצד מחזק אבינו השמימי את משרתיו הסובלים ממחלות, המדוכאים נפשית, ההלומים צער־השכול, או המיוסרים עקב משגיהם? כשם שנראה, גם בעניינים כגון אלה, יש לנו שפע סיבות לסמוך על זרועו האיתנה של יהוה.
(מקור המאמר: 91/10/1)
כיצד תשיב?
◻ כיצד הביאה זרועו של יהוה לישועה בעבר?
◻ כיצד עוזר יהוה כיום למשרתיו בתוך הקהילה?
◻ איזו עזרה מעניק יהוה בנוגע לבעיות אישיות?
◻ מה עלינו לעשות אם בעיות מתמשכות לאורך זמן?
[תמונה בעמודים 22, 23]
אלהים הוציא את בני־ישראל ממצרים ”ביד רמה”